מגורים, נכסים מניבים, יזמות

אתמול, במדור "נדל"ן ותשתיות" בעמודי החדשות של "גלובס", מדור הנושא את תת-הכותרת "מגורים, נכסים מניבים, יזמות", התפרסמה ידיעה מאת עינת פז-פרנקל על הרס 33 "מבנים" של בדואים באזור הנגב. על-פי הידיעה, פקחי מינהל מקרקעי ישראל הרסו אתמול את המבנים בליווי כוחות גדולים של משטרת ישראל, במבצע שקיבל את השם "זרוע נחושה".

בהודעה שנמסר ממינהל מקרקעי ישראל נאמר כי במסגרת המבצע "הצליחו המפקחים לשכנע פולשי קרקע ב-14 מתוך 33 הבתים שנהרסו להרוס את הבתים בעצמם, כדי להימנע מתביעות כספיות על הוצאות הפינוי ותפיסת הרכוש שעל הקרקע". פז-פרנקל משוחחת עם דוברת המינהל ושומעת ממנה כי מבצע "זרוע נחושה" כלל מדיניות חדשה שלפיה "פולשי קרקע" נדרשים לשלם את הוצאות הפינוי.

"תביעות אלו מגיעות בדרך כלל לסדרי גודל כספיים של מאות אלפי ומיליוני שקלים, ומשמשות כלי הרתעה מסוג חדש בזירת המאבק בפולשי קרקע", מסבירה דוברת המינהל. "איום בתביעות הוצאות פינוי היה המפתח, ובמינהל מקרקעי ישראל מתכוונים להרחיב את השימוש בכלי זה ככלי מרתיע מפני פלישה לאדמות הלאום". לדבריה, "הבנייה הבלתי חוקית בנגב הגיעה לממדים של מכת מדינה, ונאמדת בכ-70 אלף מבנים בלתי חוקיים. כל שנה מתווספים למספר זה 4,000 מבנים בלתי חוקיים בממוצע, כשמתחילת 2011 נהרסו בנגב קרוב לאלף מבנים בלתי חוקיים".

"איזו מדינה הורסת לאזרחים שלה את הבתים?!", שואלת, מנגד, עו"ד ראוויה אבו-רביעה, ראש תחום זכויות האוכלוסייה הבדואית באגודה לזכויות האזרח. יש לה גם טענות נוספות, בין היתר על השפה של המינהל, שהיא, להגדרתה, "מאוד אלימה ובבחינת הכרזת מלחמה על אזרחי המדינה". אכן, כדאי לשים לב להבדלי המינוח. בידיעה זו מינהל מקרקעי ישראל מדבר בעיקר על "מבנים בלתי חוקיים" ולפעמים על "בתים", המושג שבו משתמשת עו"ד אבו-רביעה. בעוד שהמינהל מתייחס ל"בדואים" ו"פולשי קרקע", אבו-רביעה מדברת על "אזרחים", "אזרחי המדינה" ופעם אחת על "אזרחים בדואים". הסיבות להבדלי הנוסח בין הצדדים ברורות.

בכל הקשור לנוסח, פז-פרנקל אינה מכריעה. היא מדווחת על "מבנים ארעיים של בדואים" ועל "פולשי קרקע", ובהמשך משתמשת במינוח "האוכלוסייה הבדואית". מצד אחר, עצם הדיווח, שמתפרסם בראש עמ' 8 בקונטרס החדשות של "גלובס", הוא יוצא מגדר הרגיל.

אף עיתון אחר אינו מקדיש הבוקר ידיעה דומה למבצע "זרוע נחושה", לא להרס הבתים של אזרחי מדינת ישראל ולא לפוטנציאל היזמות ובניית נכסים מניבים על הקרקע שפונתה. לא ידיעה שמתבססת על הודעה לעיתונות ושיחות טלפון עם דוברים וגורמים שונים, ולא ידיעה שמתבססת על איסוף מידע מהמקום שבו נהרסו בתיהם של כמה עשרות משפחות ישראליות.

אם עובדי הקבלן הם עובדים שקופים, הבדואים הם אזרחים שקופים. גם ביום שלאחר הריסת 33 מבתיהם, רוב העיתונים מתעלמים מהם. עדיף היה לפרסם אפילו ידיעות המדגישות את הנזק הכביר של פלישת בדואים לאדמות מדינה, מלוות במאמרי פרשנות הקוראים למשטרה לנקוט יד קשה נגד מפירי החוק. כך, לפחות, היו הקוראים מקבלים מידע על מה שמתרחש במקום שבו הם חיים.

מחלה שעוד לא התפרצה החוצה

הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר אינן רלבנטיות לקוראים. העיתונים מדווחים על סיכוי כי היום ישבות חלק מהמשק, ועל מאמצים למנוע זאת. זה היה המצב נכון לירידת העיתונים לדפוס. הבוקר בשעה שש לערך פסק בית-הדין הארצי לעבודה כי תתקיים שביתה אך רק עד השעה 10:00.

בצר להם, מסתפקים העיתונים במידע רקע ומאמרי פרשנות. ב"הארץ" מתפרסם מאמר מאת נחמיה שטרסלר, שמזכיר מאוד את מאמר המערכת שפירסם אתמול העיתון, פרט לטיעון אחד: אתמול נטען במאמר המערכת כי "ליבת העסקים של משרד החינוך היא הוראה, ולכן את המורים הוא מעסיק באופן ישיר, כדי שיוכל לקבוע את דרך עבודתם. אך כדי להתייעל ולחסוך, המשרד קונה מחברות חיצוניות (מיקור-חוץ) שירותי ניקיון, אבטחה, הסעדה, מחשוב, הפקת תלושי שכר וכדומה". בפועל, אלפי מורים מועסקים באמצעות מיקור חוץ. אתמול דווח ב"מעריב" על 15 אלף מורים, הבוקר מדווחת תמר טרבלסי-חדד ב"ידיעות אחרונות" על "לא פחות מ-21,000 מורים ומורות" שמועסקים כעובדי קבלן.

לטיעון הזה אין זכר במאמר של שטרסלר הבוקר. מה בכל זאת יש במאמר? תחת הכותרת "המהלך הציני של יו"ר ההסתדרות" תוקף שטרסלר את עופר עיני ואת ההסתדרות וטוען כי "הם הסיבה המרכזית לכך שיש אצלנו כל-כך הרבה עובדי קבלן. הם הרי קידשו את שיטת 'הקשיחות הניהולית', שבה כל מי שנכנס למגזר הציבורי ומקבל קביעות הופך למסמר בלי ראש". שטרסלר ממליץ לעיני להסכים ל"גמישות ניהולית" כדי ש"המנהלים במגזר הציבורי לא יזדקקו לכל-כך הרבה עובדי קבלן, והתופעה תלך ותקטן".

מנגד כותב יוסי שריד ב"הארץ" בזכות השביתה, שכן "בפעם הראשונה ייאבקו כאן עובדים למען עובדים, ולא רק למען עצמם; בפעם הראשונה זה מכבר, יינתן טעם למושג סולידריות חברתית".

עמדתו של שטרסלר מהדהדת מתוך גליון "דה-מרקר" הבוקר. בכפולה הפותחת של העיתון מסביר סמי פרץ כי הדרך היחידה לשפר את מצב עובדי הקבלן היא "להכניס יותר גמישות ורציונליות בהסכמי עבודה קיבוציים". עוד בכפולה הפותחת של העיתון: מירב ארלוזורוב קוראת "להכניס יותר גמישות ניהולית" במגזר הציבורי.

"העסקה קבלנית היא דבר לגיטימי במובן העקרוני", כותב מנגד שי ניב ב"גלובס". "צריך להיזהר מהרטוריקה הפופוליסטית שמבקשת 'להוציא מחוץ לחוק' את חברות כוח האדם וקבלני השירותים. במדינה דמוקרטית חופש העיסוק שמור לא רק לעובד, אלא גם למעסיק. מה לעשות. וזכותו של המעסיק להגדיר מהי ליבת העסק שלו, ואת מי הוא מעוניין להעסיק באופן ישיר.

"[...] שם המשחק הוא כושר מיקוח, וזהו בדיוק תפקידה של ההסתדרות במערכה הזאת. לכן היא הבהירה בחוכמה כי המטרה המרכזית היא לא חיסולה הסופי של תופעת עובדי הקבלן, אלא צמצום שלה ככל הניתן. ההסתדרות, כארגון עובדים גדול וחזק, צריכה לנהל מו"מ עם המעסיקים בניסיון להגיע להסכמה משותפת. למעסיקים שמורה הזכות להתנגד, ולהסתדרות שמורה הזכות לנקוט צעדים ארגוניים. אלה הם כללי המשחק של יחסי העבודה, וזהו האיזון הנכון. איפה שלא ניתן יהיה לקלוט את העובדים באמצעות העסקה ישירה, צריכה ההסתדרות או ארגוני העובדים האחרים לפעול לאיגודם של העובדים האלה. זאת הדרך הטובה ביותר לשפר את תנאי ההעסקה שלהם בטווח הארוך".

במדור "הראיון היומי" של "מעריב" משוחחת רותי סיני עם איציק סבג, מנכ"ל חברת הניקיון ISS, המעסיקה 7,700 עובדי קבלן. "לא רק אנחנו – המעסיקים – נפסיד, אלא כל האזרחים ישלמו מחיר", מזהיר סבג מפני דרישת ההסתדרות לשיפור תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן. "אני רוצה להזכיר שפעם מנקות בית-הספר היו עובדות עירייה. היו להן תנאים מפליגים והן נתנו תפוקות נמוכות. אם היום עובדות ניקיון ייקלטו כעובדות עירייה, כולם ישלמו יותר ארנונה, למשל".

בהמשך מדגיש סבג: "לא אנחנו קבענו את התנאים בענף. מה, הממשלה והרשויות לא ידעו כל השנים שהן בוחרות ספקי שירות במחירי הפסד? הן לא ידעו שבסכום שהן משלמות אי-אפשר לתת לעובדים תנאים? למה מפילים את הכל עלינו? כי אין לנו כוח פוליטי ולוביסטים?".

דרור אטרי, בעל חברת אפיק-ביטחון וראש איגוד החברות לניקיון באיגוד לשכות המסחר, אומר דברים דומים מאוד לכתב רותם סלע, בראיון שמתפרסם במוסף "עסקים" של "מעריב". לצד הראיון עם אטרי מתפרסם טור פרשנות מאת יהודה שרוני, תחת הכותרת "שביתה מיותרת". לדבריו, "בתנאי המשבר העולמיים שפועלת בהם כיום הכלכלה הישראלית אין מקום להתעלל אפילו יום אחד במשק [...] בעיתוי הנוכחי בעיית עובדי הקבלן אינה מצדיקה שביתה מקיפה. השביתה היא תרופה במינון גבוה מאוד למחלת עובדי הקבלן שמקננת בגוף החברה הישראלית ועדיין לא התפרצה החוצה".

פרופ' יוסף זעירא, שותף לצוותי הייעוץ למחאה החברתית, חושב אחרת. ברשימה המתפרסמת במדור הדעות של "גלובס" (הכולל בזמן האחרון מאמרים מעניינים רבים לקריאה) טוען זעירא כי "ההעסקה הקבלנית פוגעת בעובדי הקבלן בשל השכר הנמוך והפגיעה ביציבות התעסוקה ובזכויות העובדים. אך להעסקה זו יש השפעה שלילית גם על כלל העובדים במשק".

לדבריו, "אם קבוצה גדולה של עובדים מועסקים בשכר נמוך ובתנאים נחותים, הדבר מחלחל דרך מנגנון השוק גם לשאר העובדים במשק. אנו יודעים כי אכן חלקם של העובדים בתוצר נמצא בשחיקה מתמדת. בעשר השנים האחרונות גדל התוצר הריאלי לעובד ב-9%, אך השכר הריאלי הממוצע ירד בשנים אלו. לתופעה זו – של שחיקת חלקו של השכר בעוגה הלאומית – יש הסברים רבים. הגידול בהעסקה הקבלנית הוא אחד העיקריים שבהם. לכן, המאבק בהעסקה הקבלנית הוא אינטרס לא רק של עובדי הקבלן, אלא של כל העובדים בישראל".

יו"ר ההסתדרות עופר עיני, אתמול בבית-הדין לעבודה (צילום: אורן נחשון)

כאילו אין משבר כלכלי עולמי ואיראן מתגרענת

מדור חדשות החוץ של "ישראל היום" שוב מידרדר לתהומות של עליבות עיתונאית. הידיעה המרכזית במדור, המחזיק עמוד אחד בלבד, עוסקת באפשרות שהנסיך הבריטי ויליאם ובת זוגו קייט מידלטון צפויים להביא בקרוב ילד לעולם. במרכז הידיעה, מאת אלי לאון וסוכנויות הידיעות, ניצבת העובדה כי קייט סירבה לאחרונה לטעום ממרח בוטנים שהוצע לה.

"כאילו אין משבר כלכלי עולמי ואין איראן מתגרענת, מעולם לא נותח סירוב לטעום ממרח בוטנים כפי שנותח סירובה של מידלטון, שהתרחש בשבוע שעבר בקופנהגן", נכתב בידיעה. "[...] החשד לגבי ההריון המלכותי האפשרי בלט לאור העובדה שלמרות סירובה של קייט, בעלה ויליאם, וכן יורש העצר הדני ואשתו, לא ויתרו על ההצעה לטעום מממרח הבוטנים [...] גורם נוסף שהוסיף לתעלומה ולניחושים היה המבט שנתנה קייט בבעלה כאשר בחן את החבילה המכילה את הממרח".

עוד במדור חדשות החוץ של העיתון, ידיעה נרחבת יחסית [סוכנויות הידיעות] על שידור בגרמניה של פרק בסדרה "מסע בין כוכבים", שעלילתו כוללת התייחסות נרחבת למשטר הנאצי, בפעם הראשונה אחרי 43 שנות החרמה; ידיעת תצלום על הזוכה בתחרות "מיס עולם"; ושלוש ידיעות קצרצרות בטור צד: על בכיר במחלקת המדינה האמריקאית שאמר כי "אסד חי על זמן שאול", על סקר דעת קהל בארה"ב ששלושה רבעים מהמשיבים לו חושבים כי המדינה צועדת בכיוון הלא נכון, ועל רעש אדמה שזיעזע את אוקלהומה.

אפשר להבין את מצוקת עורכי המדור – הידיעה העולמית המרכזית בעיתון, על המשבר הכלכלי ביוון, הוצאה ממדור חדשות החוץ ומתפרסמת במדור החדשות הכללי. בכל זאת, אפשר היה לפעול באופן מודע בניגוד לאינסטינקט העיתונאי של עורכי צהובונים ולהחליף את סדר הידיעות. התייחסות אמריקאית למשטרו של אסד בראש העמוד, תהיות על הריון מלכותי בבריטניה בידיעה קצרצרה בתחתית טור הצד, למשל. הנה עוד אפשרות שכדאי לקחת בחשבון: לוותר ביום כזה על פרסום המדור.

"מעריב" נמנה עם קבוצת אי.די.בי

הכותרת הראשית בשער האחורי של "דה-מרקר" קוראת: "המוסדיים אישרו עוד עסקת בעלי עניין של אי.די.בי". מיכאל רוכוורגר, נועם בר וערן אזרן מדווחים בהרחבה על אישור העסקה למכירת בניין HSBC מכור לנכסים-ובניין, שתיהן מקבוצת אי.די.בי. גורם עלום מאחד הגופים המוסדיים שהתנגד לעסקה מצוטט כאומר: "אנחנו לא משוכנעים שמדובר בעסקה הטובה ביותר שאפשר לעשות בכסף של נכסים-ובניין. יש פה אי-בהירות על ההקשר בו כור זקוקה לכסף וצריכה למכור בניין כשנכסים-ובניין עומדת מהצד השני וקונה אותו. כשיש פוטנציאל לניגודי עניינים, צריך שהעסקה תהיה הרבה יותר מסבירה בשביל שנקבל אותה".

לפי הידיעה, "מה ששיכנע את המוסדיים להצביע בעד העסקה היה חוות הדעת של חברת אנטרופי, הפועלת כממליצה לגופים מוסדיים לקראת אסיפות בעל מניות. אלא שגם אנטרופי נגועה בניגוד עניינים". חברת אנטרופי, כך מדווח, התבססה "על הערכת שמאי שממונה בידי נכסים-ובניין מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר".

הכותרת הראשית במוסף "השוק" של "כלכליסט" קוראת: "המוסדיים סידרו לדנקנר עוד עסקת בעלי עניין". רחלי בינדמן ולירוי פרי מדווחים כי "העסקה אושרה חרף מכשלה שהציבה רשות ני"ע ביחס להצבעות המוסדיים: הרשות חששה כי בתי-השקעות וחברות ביטוח המחזיקים הן במניות כור והן במניות נכסים-ובניין, אך ביותר מניות של כור, יצביעו בעד אישור העסקה בשתי החברות, אף שהעסקה אמנם טובה לכור, אך לא בהכרח טובה לנכסים-ובניין". בהמשך נכתב בהרחבה על ניגודי העניינים בחוות הדעת שהובילה לאישור, ומצוין כי אלה נחשפו באתר "כלכליסט".

בטור פרשנות נלווה מזכיר יניב רחימי כי "הגופים המוסדיים ממלאים לא פעם את תפקידם כ'שומרי סף' ומוכיחים שבכוחם להתערב בהחלטות ניהוליות ושביכולתם להצליח גם במשימות שלכאורה נראות כבלתי אפשריות", ומביא ארבעה מקרים כאלה לדוגמה.

במדור "שוק ההון" במוסף "עסקים" של "מעריב" אין ידיעה המוקדשת לאישור עסקת בעלי העניין של אי.די.בי. יחד עם זאת, שלוש ידיעות אחרות עוסקות באופן זה או אחר בעסקי הקבוצה, ותחתן נכתב בגילוי נאות כי "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי".

בשולי החדשות

בעמ' 34 של "דה-מרקר" מדווח גיא גרימלנד על הליך ההבראה שעוברת התעשייה הצבאית. את הידיעה מלווה תצלום [הדר כהן] של אנשי החברה: המהנדסים אורן זלדין ויובל קרקוגלי, מנהל משאבי אנוש אבי עינת, מנהל תחום תעסוקה ומינהל איציק הדס, ומנהלת תחום הנעה רקטית אלה גור-אריה. פניה של זו האחרונה, גור-אריה, מהנדסת שעובדת בחברה 23 שנים וכיום אחראית על ההנעה הרקטית של טיל החץ, מפוקסלים.

איתמר אייכנר מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי מסמכים חדשים שפורסמו על-ידי גנזך המדינה שופכים אור על היחס לתנועת הפנתרים-השחורים. אייכנר כותב בעיקר על חפיסות הסיגריות שחיסלו הפנתרים בפגישה עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועל כך שבציטוט המפורסם שלה "הם לא נחמדים" התכוונה רק למפגינים האלימים בתנועה. בסיום מדווח בקצרה כי "המשטרה גייסה סייענים וניהלה פעילות מודיעינית ענפה נגד התנועה [...] הדו"חות והתיקים המשטרתיים לא מסתפקים רק באנשי הפנתרים, ויש בהם מידע על קבוצות פוליטיות ועל מפלגות שונות אשר מנסות לנצל את תחושת הקיפוח של בני עדות המזרח למטרות פוליטיות".

רביב תמורת שלום

במוסף "ז'ורנל" מדווח אלעד בילו כי מגישת המהדורה המרכזית בחדשות ערוץ 10, תמר איש-שלום, חנכה אתמול מרכז מבקרים בחברת החדשות של הערוץ. על-פי דיווחו, "הביקורים במרכז יתקיימו בתשלום, והתדירות בהתאם לביקוש. הביקור כולל סרט תדמית, סיור באולפן הדינמי ובמחלקות השונות ומפגש עם נציג מהחדשות – כתב, מגיש או מפיק". בילו מזכיר במשפט אחד כי חברת החדשות מתמודדת בימים אלה עם גל קיצוצים, ואמנם, לפי ידיעות והערכות שונות מהימים האחרונים, כלל לא בטוח שלחברה יהיה מה להראות בסיורים עתידיים – היא בסכנת סגירה.

"קריסת הדמוקרטיה וחופש הדיבור במדינת ישראל", מגדיר בן כספית במדור הדעות של "מעריב" את המתרחש בימים אלה בערוץ 10 ובתקשורת בכלל. לדבריו, בוועדת הכלכלה של הכנסת שתתכנס מחר צפוי רוב להתנגדות להצעה לדחות את מועד תשלום חובות התמלוגים של זכייניות הערוצים המסחריים עד המעבר לרשיונות.

"למה?", תוהה כספית, ועונה: "כי הח"כים של הליכוד נתונים להוראה חד-משמעית שמגיעה מלשכת ראש הממשלה: לא להאריך את מועד סילוק החוב ולו ביום אחד. כשפניתי לגורם פוליטי בכיר בוועדה כדי לברר את זה, הוא אמר שלא מדובר רק בח"כים של הליכוד. גם הח"כים של ישראל-ביתנו לא מתלהבים להציל את ערוץ 10. אצל הליכודניקים זה התחקיר על נסיעות נתניהו, ה'ביביטורס', שמניע את שאיפת הנקם. אצל החבר'ה של איווט זה התחקיר על סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות".

על-פי כספית, המצב הוא כזה: "פוליטיקאים חוברים יחדיו כדי לסגור ערוץ תקשורת עצמאי, נושך ובלתי תלוי, בגלל פוליטיקה". כהרגלו, משתמש כספית בלשון דרמטית במיוחד, שמעוררת דווקא את התחושה שהוא מגזים וכי המצב אינו כה חריף. אך שתי ידיעות חדשותיות המתפרסמות הבוקר מלמדות כי הפעם אולי בכל זאת מגיע זאב לטרוף את הצאן.

בשער "מעריב" מדווח כספית כי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, העביר ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, "לפחות שני ממצאים שעלו בבדיקת המבקר את פרשת 'ביביטורס' שפורסמה בזמנו בערוץ 10, ואשר עוסקים בנושאי מימון הקשורים במקורבי ראש הממשלה". כספית, הכותב על כך בעיתון שעורכו הראשי היה עד לאחרונה דוברו של ראש הממשלה, מוסיף מידע גם על לחצים מלשכת נתניהו להחלפת ראש צוות הבדיקה וטענות מצד "גורמים המקורבים לפרקליטות" כי הממצאים בבדיקה הם "אמיתיים ומדאיגים", בעוד שהיועץ המשפטי מתנהל באטיות.

בשער "הארץ" מדווחת גילי איזיקוביץ כי לדברי "גורם בכיר בחדשות 10", לשכת ראש הממשלה ניסתה להביא לפיטורי העיתונאי רביב דרוקר, שפירסם את התחקיר על נסיעותיו של נתניהו. "נתנו לנו להבין שאם נפטר את רביב דרוקר, הערוץ יינצל", אומר הגורם ומוסיף בהמשך: "מציעים לנו עסקת 'רביב תמורת שלום'".

איזיקוביץ כותבת כי "בימים האחרונים, מתאר אותו בכיר, קיבלו שני גורמים שונים בערוץ מסרים מכיוון לשכת ראש הממשלה ומצד גורמים פוליטיים בליכוד, לפיהם הקשיים שמערימה ועדת הכלכלה על הערוץ נובעים ממניעים פוליטיים. לדברי הבכיר, בשתי שיחות שנערכו בעניין נאמר כי אם דרוקר, הפרשן והכתב הפוליטי הבכיר בחברה, לא יעבוד בה, או יוצא לחופשה ללא תשלום, יקל הדבר מאוד על מציאת פתרון להמשך קיום הערוץ". בתגובה לעיתון "הארץ" מכחישה לשכת ראש הממשלה את הדברים וטוענת כי "מדובר בטענות מופרכות וחסרות שחר".

ענייני תקשורת

בעוד שטענות נשמעות על לחצים פוליטיים של לשכת ראש הממשלה על ערוץ 10, ב"גלובס" מראיין רועי ברק את יעקב שחם, יו"ר ועדת טלוויזיה ברשות השנייה, ושומע את דעתו של הרגולטור על בעלי ערוצים פרטיים שמתקשרים לחדר החדשות כדי להתעניין בנעשה שם.

"העיתונאים באים היום בחוסר צדק. הם אומרים לבעלים, 'אל תתערבו'. למה? כי אתם, הבעלים, מפעילים אג'נדה", אומר שחם. "אז לפי הקו הזה לבעלים שמשקיעים 30 מיליון שקל, 50 מיליון שקל או 100 מיליון שקל אסור להפעיל אג'נדה, אבל לכתב שמציג את החומר מותר להפעיל את האג'נדה האישית. [...] מישהו יכול לאסור על הבעלים להרים טלפון למערכת ולשאול שאלות לגבי כתבה מסוימת ששודרה? הוא לא רוצה לפטר אף אחד, הוא רק מעוניין בהבעת דעתו. אסור לו להביע דעה? אני אומר שמותר לבעלים של הערוצים להביע דעה, בדיוק כמו שב'מעריב', ב'ידיעות' וב'הארץ' מביעים דעה. [...] נגיד שאני הבעלים של ערוץ 10 וראיתי משהו שלא מוצא חן בעיני. אני מרים את הטלפון ואומר, 'אני חושב שאתם שוגים'. אם לכל אזרח מותר להרים טלפון לחברת החדשות ולומר להם שהם טעו, אז לבעלים אסור? למה?".

עוד ב"גלובס", דיווח מאת אלה לוי-וינריב שלפיו ענת קם החליפה את עו"ד אביגדור פלדמן בעו"ד אילן בומבך לקראת ערעור לבית-המשפט העליון, ודיווח מאת רועי גולדנברג שלפיו אתר נענע10 שוקל לבצע פיטורים.

ב"דה-מרקר" מדווח אמיתי זיו כי רשות השידור ביטלה את שידורי הרדיו בתדרי AM "בלי הודעה מוקדמת ובלי דיון ציבורי". נתי טוקר מוסיף כי הרשות תפטר 30 עיתונאים צעירים, מהלך שיביא לשיבושים ומחאות מצד אגודת העיתונאים בירושלים וועדי העובדים ברשות.

מיה מנע מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" כי אגודות העיתונאים בירושלים ובתל-אביב יפנו הבוקר לבית-הדין לעבודה בבקשה להוציא צו מניעה נגד הפיטורים המתוכננים ברשות השידור. בידיעה נפרדת מדווחת מנע כי עלייתו לאוויר של הערוץ הערבי, שנועדה לינואר 2012, תידחה ככל הנראה.

במוסף "גלריה" של "הארץ" מדווח עידו בלאס כי הערב יתקיים בצוותא בתל-אביב ערב מחווה לאדם ברוך.