קבוצת "ידיעות אחרונות" פיטרה בשנה האחרונה 208 עובדים וביטלה את משרותיהם, כך עולה מתגובת העיתון לתביעתו של ועד עובדי הדפוס שהוגשה השבוע לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו.

עובדי הדפוס דרשו מבית-הדין, באמצעות עורכי-הדין אשר חלד, רותי בודוביץ-סגיר ושרי אמרוסי-ישי, לבטל את כוונתו של העיתון לפטר 35 עובדי דפוס ולחייב את הנהלתו למסור להם נתונים ודו"חות שיעידו על מצבו הכלכלי.

"ידיעות אחרונות" לא צירף לכתב התגובה שלו דו"חות כספיים, וטען כי אין צורך בכך, שכן עובדי הדפוס מודעים היטב למצבו הכלכלי הרעוע של העיתון. יחד עם זאת, באי-כוחו של העיתון פירטו את הקשיים הכלכליים שהוא נתון בהם.

לפי הנתונים שהציגו עורכי-הדין אריאל שמר ואשר סלע, בשנה החולפת סיימו את עבודתם 106 עובדים ממחלקת המנויים, 23 עובדי מינהלה, 15 עיתונאים, 14 מעובדי ידיעות-תקשורת ודפוס ידיעות-תקשורת, 9 מעובדי "כלכליסט", 7 עובדי "וסטי" ו-34 מעובדי ynet. לפי נתוני באי-כוחו של העיתון, מדובר בכ-7.5% מסך כוח האדם בקבוצה (כ-2,900 עובדים).

לפי הנטען בתגובת העיתון, בשנה האחרונה ננקטו צעדי התייעלות רבים. בין היתר מצוין כי העיתון צימצם קווי חלוקה כדי לחסוך בדלק ובעלויות נוספות; מכר פלאטות הדפסה; ניהל משאים-ומתנים מול ספקים במטרה להוזיל עלויות; והפסיק להדפיס ולהפיץ כמה מהמוספים שלא למנויי העיתון. "מדובר בקיצוצים כואבים", כותבים באי-כוחו של העיתון, "בסיום התקשרויות עם ספקים שנתנו לעיתון שירותים במשך שנים רבות, קיצוצים שהיוו חיתוך 'בבשר החי' ונעשו בקשיים גדולים.

"כל ההוויה בעיתון היא הוויה של קיצוצים", נכתב עוד בתגובת "ידיעות אחרונות". "כל דבר נעשה במחשבה על חיסכון, החל מ'דברים קטנים' כגון החלפת תאורה לתאורה חסכונית, לדוגמה, וכלה בקיצוצים בשכר ופיטורים. הכל נעשה מתוך ההכרח של הוזלת עלויות, התייעלות, צמצומים וחיסכון". באי-כוחו של העיתון מציינים כי "למרבה הצער, התהליך לא יוכל להסתיים בכך, ובמהלך 2013 לא תהיה ברירה אלא לבצע פיטורי צמצום נוספים".

"ידיעות אחרונות" קובל על כך ש"רק בקרב עובדי הדפוס – לא היו פיטורים. [...] רק עובדי הדפוס, באופן עקבי ובמשך שנים, סירבו ליטול חלק במאמץ ובתרומה של כלל עובדי הקבוצה, וניצלו את מעמדם כעובדים מאורגנים בעלי תמיכה חזקה מצד ההסתדרות על מנת להתנגד באופן עקבי לכל פעולת התייעלות שהעיתון חייב לבצע.

"עובדי הדפוס אינם העובדים החלשים בעיתון. מדובר בעובדים שחלקם משתכרים 30,000 שקל בחודש ואף יותר, ויש ביניהם עובדים המגיעים למשכורת של 40,000 שקל בחודש!! מדובר במשכורות עתק, שאין להן אח ורע בקרב עובדי הדפוס בעיתונים בישראל, ושהינן גבוהות פי 2 או פי 3 משכרו של דפס מקצועי ומיומן בשוק החופשי.

"[...] והנה, דווקא במחלקה זו, כאמור לעיל, נתקל העיתון בהתנגדות עקבית מצד העובדים. לעומת מגזרים אחרים בעיתון, הנרתמים ל'מאמץ המלחמתי' ונותנים את חלקם, אם בהסכמה להפחתת שכר ואם בעבודה מאומצת יותר (עקב צמצום משרות וביטול תקנים) – הרי שעובדי הדפוס בעיתון, שהם העובדים השבעים ביותר בעיתון, דווקא הם מסרבים לכל תרומה ולכל מאמץ!! התנהגות זו מהווה עזות מצח לשמה, חוסר תום לב מובהק, והיא פוגעת פגיעה חמורה בסקטורים האחרים בעיתון ובעובדים אחרים בעיתון (מאורגנים ושאינם מאורגנים)".

באי-כוחו של העיתון מכחישים כי הוחלט לפטר כמה עשרות מעובדי הדפוס המאורגנים בשל היותם מאורגנים, ומציינים כי "כל הסקטורים ב'ידיעות אחרונות' מאורגנים – העיתונאים בארגון משלהם, העובדים המנהלים מיוצגים על-ידי ההסתדרות הכללית (מח"ר), ואילו עובדי הדפוס על-ידי סקציית הדפוס בהסתדרות". ביחס לעיתונאים, כוונת באי-כוחו של העיתון ככל הנראה לשאריות העובדים המאורגנים שנותרו מימי טרום החוזים האישיים, שכן ארגון העיתונאים החדש טרם הכריז על הקמת ועד ב"ידיעות אחרונות".

העיתון מכחיש כי לגיל העובדים היה משקל בהחלטה אם לפטרם, וטוען שכל העובדים שהוא מבקש לפטר הם עובדים "שתרומתם לעבודה הינה נמוכה, או שעלות העסקתם הינה גבוהה ביותר (ללא יחס לתרומתם), או שבתפקודם התגלו בעיות שונות".

61486-01-13

עוד בנושא

"ידיעות אחרונות": אנו בקשיים כלכליים / אורן פרסיקו
ועד עובדי הדפוס וההגהה של "ידיעות אחרונות" עתר בשמם של עשרות עובדים שפוטרו, כך לפי הוועד, במטרה להחליפם ב"כוח עבודה זול של עובדים צעירים ובלתי מאורגנים"