הסקר על נטיות הגזענות והאפרטהייד בציבור היהודי בישראל תוכנן במשך חודשים אחדים על-ידי קבוצה של אקדמאים ופעילי שלום (מורלה בראון, מוסי רז, אלון ליאל, אילן ברוך, מנחם קליין, מיכאל ספרד, עמי ויינשטיין ועמירם גולדבלום), ומטרתו לבדוק את יחס הציבור היהודי בישראל לאזרחים הערבים ולפלסטינים בשטחים, זאת אל מול האפשרות (המאוד ריאלית) של חוסר פתרון מדיני: סיפוח התנחלויות, התמוטטות הרשות הפלסטינית ושליטה ישראלית מלאה מהים עד הירדן, גם ללא סיפוח רשמי.
הסקר נערך על-ידי חברת דיאלוג, שלא היתה מאפשרת שום שאלה מוטה בסקר. במאמר ב"העין השביעית" עלתה הטענה כי הסקר "מונחה מטרה" וכי יש בו "הטיות מהותיות". מן הסתם, מי שאומר זאת מבקש לטעון שיש לעורכי הסקר או למבצעיו עניין בהצגה מוגזמת ומוגברת של נטיות הגזענות ושל נכונות למדינת אפרטהייד. מתברר שעורכי השאלון ניסו דווקא להשפיע באופן הפוך על הנשאלים. נושא האפרטהייד נוסח בשתי שאלות שבהן הוצגה הסופרת האמריקאית שמחרימה את ישראל בגלל היותה מדינת אפרטהייד. הנשאלים בסקר התבקשו להגיב על דבריה – האם זה נכון במקצת הנושאים, בהרבה נושאים, או אינו נכון?
הצפי היה כי הנשאלים יגיבו בכעס נגדה ורוב מכריע יענו שאין כלל אפרטהייד. אך זה לא קרה. 19% אמרו שיש אפרטהייד ברוב הנושאים ו-39% אמרו שיש אפרטהייד במקצת הנושאים. רק 31% טענו שאין כלל אפרטהייד. אין זה משנה כהוא זה אם הבינו את המשמעות המדויקת של המלה, שהרי ברור שמדובר בדבר רע וראוי לגינוי. ובכל זאת, 58% הסכימו עם שונאת ישראל זו. אז אפשר להפסיק להפיץ דברי הבל על סקר מונחה או מוטה. בשאלות בסקר על אפליה של עולים או של ערבים במשרדי ממשלה, 20%–30% לא ידעו כיצד לענות. בתגובות לסופרת היו נמנעים מעטים – כ-10% בלבד. מתברר שהנשאלים הבינו "אפרטהייד" טוב יותר משהבינו "אפליה".
הכותרת שניתנה לתוצאות ומסקנות הסקר – "הציבור יתמוך באפרטהייד אם יהיה סיפוח" – נובעת משאלה ש"אפרטהייד" לא הוזכר בה כלל. הנשאלים התבקשו לענות לשאלה: "אם ישראל תספח את יהודה ושומרון, האם יש להעניק ל-2.5 מיליון פלסטינים זכות הצבעה לכנסת?".
כ-19% מהנשאלים אמרו שצריך להעניק זכות בחירה, ואילו 69% אמרו שלא להעניק זכות כזו. זו אינה שאלה היפותטית יותר מרוב השאלות שמוצגות בסקרים על החלטות שייעשו בעתיד, כמו "אם אולמרט יחליט לרוץ בבחירות, האם תצביע עבורו" ועוד כהנה וכהנה. רוב הנשאלים מבינים מה שיו"ר הכנסת שלהם כבר אומר בפומבי: הסיכוי לפתרון שתי המדינות, שהוא הפתרון המועדף עליהם, גוסס ועלול למות בקרוב, ותהיה מדינה "יהודית ודמוקרטית" מהים עד הירדן. כך ח"כ רובי ריבלין באמירה מוזרה ביותר.
הכיצד דמוקרטית? האם יש ספק בכך שכאשר ישראל תשלוט בכל השטחים, נהיה, רובנו ככולנו, נגד שיתוף פלסטינים בכנסת ישראל? ה-69% של היום יהפכו ליותר מ-80% מאזרחי ישראל הרוצים לשמור, בצדק, על אופיה כמדינת לאום. וכיצד נפתור את שליטתם בחייהם? ב"בנטוסטנים", כפי שמציע היו"ר החדש של הבית-היהודי? הלא כך בדיוק "פתרו" במשטר האפרטהייד של דרום-אפריקה. ולמצב כזה רוצים לקרוא "אפליה"? כמו אפליה נגד מזרחים בישיבות האשכנזים? באיזו מלה להשתמש?
ברור שהמלה "אפרטהייד" מעוררת חמת זעם אצל רבים, וטוב שכך. האפרטהייד היא תופעה מגונה המבוססת על אי-מתן זכויות מסוגים שונים לקבוצה גדולה באוכלוסייה – ולאו דווקא על בסיס של גזע. אפרטהייד קיים גם על בסיס אתני (הכורדים בארצות אחדות), לאומי (רוסים באסטוניה, פלסטינים בשטחי C, טיבטים בסין), דת (קופטים במצרים) ועוד רבים אחרים. אין חפיפה אינהרנטית בין "אפרטהייד" ל"גזענות". ואילו "אפליה" ו"הדרה" הן מלים שחוקות שאיבדו את משמעותן. "אפליה" של נשים ברחוב החרדי איננה אפרטהייד.
"גולדבלום, פעיל פוליטי מוצהר, מכריז כי הסקר הוזמן כדי לקדם פעולה שהוא מאמין בה", נכתב במאמר, וגם דברי גולדבלום מ"הארץ" מצוטטים: "צריך לפעול במהירות לפני שסכנת האפרטהייד תתפרץ" וכו'. אך במקור ב"הארץ" נכתב אחרת – בתשובה לשאלת הכתב ענה גולדבלום: "צריך להקים בדחיפות גוף שיילחם בנטיות העולות מהסקר". אם כן, מסקנה מהסקר ולא הזמנה לקידום פעולה. הערת ה"פעיל פוליטי" נועדה לחזק את טענת ההטיה וההנחיה של הסקר. והלא רוב הסקרים, בתקופת בחירות בעיקר, נעשים על-ידי פעילים של משהו – פוליטיים, מסחריים ואחרים. ולמה מצפים, שפעיל פוליטי יזמין סקר על אכילת יוגורט? ומה המשמעות של "מוצהר"? סקר על כחלון או לבני נעשה על-ידי פעילים "לא מוצהרים"?
הקצף המוצדק שיצא נגד כותרת מוגזמת ב"הארץ" ונגד פרשנות מוטה של שאלה או שתיים מתוך סקר נרחב נשפך, כמו בחלב שרתח ללא השגחה, על הסקר כולו. משל אמרו עיתונאים ואחרים, "תנו לנו נקודת אחיזה – שאלה אחת שפרשנותה מוטה – כדי להיאחז בה ולהפיל את הסקר כולו". במקום לדון בנושא קריטי לישראל, בחרו לדון במשפט מוטעה בכותרת.
ואגב, חלקו העיקרי של הסקר לא עסק כלל באפרטהייד, אלא בגזענות ושנאה לאזרחי ישראל הערבים, וממצאיו זהים או דומים לסקרים רבים אחרים שנעשו בישראל, בין השאר בערוץ הכנסת. זה גם מה שמאשש את תוצאות הסקר האחרות. העיתונות התנהגה, רובה ככולה, כבת-יענה. נערך דיון אחד ויחיד בערוץ הטלוויזיה הממלכתי בתוצאות הסקר, שאין מקצועי ומדויק ממנו. ומעניין אם יהיה מי שייקח על עצמו לדון בהתקרנפות הזו של העיתונות. רק שהקצף לא יישפך גם עליהם.
לידיעה המקורית
יִדְּעוֹנֵי הרגע / חנוך מרמרי
הקצף העליון של המתהווה, בין המבזקים של גלי-צה"ל להבהרות של "הארץ"