שליט לוב מועמר קדאפי (צילום:Agência Brasil, רשיון CC-BY)
הצניעות מחייבת
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שב ומופיע הבוקר בשולי שער "הארץ". אולמרט "צפוי להיחקר היום בשלישית בפרשת הולילנד", מדווח תומר זרחין, "בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות הלבנת הון". בידיעה המלאה, המתפרסמת בעמ' 8, מוזכר כי אולמרט מכחיש את המיוחס לו.
שמו של אולמרט נמצא הבוקר גם בשולי שער "ידיעות אחרונות", בהקשר שונה. ראש הממשלה לשעבר חיבר טור לקראת משחק הגמר בגביע העולם בכדורגל ("הפעם: הולנד"), והעיתון מפנה את תשומת לב הקוראים לטקסט המופיע במלואו בכפולה הפותחת של מוסף הספורט. "הולנד צריכה לנצח", כותב אולמרט, "כי היא יותר צנועה, וחסרת יומרות, ולא תוקעת בשופרות". על חקירתו הצפויה של אולמרט לא מדווח ב"ידיעות אחרונות". נוסף לראש הממשלה לשעבר מפרסם במוסף הספורט גם יאיר לפיד, אולי ראש הממשלה בעתיד, טור לקראת משחק הגמר. גם טור זה מקודם, כמובן, בשער העיתון.
סיום גביע העולם בכדורגל מסוקר בהרחבה בעיתונים, ולא רק במוספי הספורט שלהם. בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" ידיעה מאת יוסי אהרוני שמוקדשת לזאב ורדי, "ככל הנראה הישראלי המבוגר ביותר שהגיע למשחקי אליפות העולם". בכפולה הפותחת של "מעריב" מדווח על ארבע חיות שונות – תמנון, תוכי, דוב ושור – שהתבקשו לחזות מי תנצח במשחק הגמר הערב (רק התוכי בחר בהולנד).
במצב שבו התקשורת ששה לפרסם ידיעות כאלו, רק משום העניין הכללי בגביע העולם, אין פלא שבחודש החולף נרשמה ירידה יחסית באירועים שנועדו למשוך את תשומת הלב העולמית. לפי כמה מהפרסומים בעיתונות הישראלית, משטי מחאה שהיו אמורים לצאת לדרכם אל רצועת עזה התעכבו בגלל החשש שלא יעוררו די עניין כל עוד המונדיאל נמשך. לקראת היום שאחרי גביע העולם בכדורגל, שבים המשטים, וכך גם הכותרות על אודותיהם.
"כוננות: המשט של קדאפי בדרך לעזה", קוראת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". "שר הביטחון: 'המשט הלובי הוא פרובוקציה'", קוראת זו של "הארץ". מנגד, ב"ישראל היום" בחרו לכותרת ראשית את הציטוט "הספינה הלובית לא תגיע לעזה". משער העיתון לא ברור מי אחראי לציטוט, גם לא מהידיעה המלאה, שבה אין בנמצא ציטוט דומה.
סמדר פרי, יוסי יהושוע ואיתמר אייכנר מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי ספינה בשם אמל, השטה תחת דגל מולדובי, יצאה מיוון לכיוון רצועת עזה. על-פי הדיווח, ישראל הפעילה לחצים כדי לשנות את יעד הספינה מעזה למצרים, אך רב-החובל נחוש לנסות להגיע לעזה. עוד מדווח כי המשט אורגן על-ידי "המוסד לסיוע הומניטרי", שבראשו עומד בנו בכורו של מנהיג לוב מועמר קדאפי. כמו כן מדווח כי על הספינה כ-2,000 טון של מזון ותרופות, ו"אחד מששת בניו של קדאפי".
בשולי הדיווח מצוטט ח"כ אחמד טיבי, האומר: "הספינה תפליג לעזה ולא לשום מקום אחר. אנחנו מוכנים שיבדקו את הספינה בים". טיבי מכונה בידיעה "מתאם המשט הלובי בארץ". בידיעה ב"הארץ" [ברק רביד, אבי יששכרוף, ג'קי חורי ואנשיל פפר] מידע דומה. גם כאן ציטוט מפי טיבי, המתואר כמי ש"שוחח עם אנשי הספינה".
כוננות תקציב
ב"מעריב" הכותרת הראשית אינה מוקדשת למשט הבא, אלא לקודם. "כוננות איילנד", קוראת הכותרת, לקראת פרסום דו"ח הוועדה בראשות האלוף במיל' גיורא איילנד, שבדקה את השתלטות שייטת 13 על המאבי-מרמרה. עפר שלח מדווח כי הדו"ח יכלול "ביקורת קשה על מערכים בראשם עומדים קצינים בכירים: המודיעין, תכנון המבצע, שרשרת השליטה והפיקוד בראשה עמד מפקד חיל הים, האלוף אלי (צ'ייני) מרום, וכן ההנחיות לפעולה". יש לציין כי מידע דומה הופיע בעיתונים בשבוע שעבר.
כותרת אחרת בראש שער "מעריב" מצטטת אישום מכיוונו של משרד האוצר: "צה"ל משתמש בחיזבאללה בקרב על התקציב". בן כספית מביא בעמודי הפנים של העיתון את הציטוט המלא: "מעניין שבכל פעם שנושא התקציב מתקרב לדיון, הם מוציאים מהבוידעם את הטילים של חיזבאללה ומשחררים חומרים מודיעיניים רגישים". על-פי כספית, הדברים נאמרו במהלך סוף-השבוע על-ידי "בכירי משרד האוצר". ביום חמישי האחרון טען כתב "ישראל היום" חזי שטרנליכט טענה דומה.
את הידיעה מלווים שני תצלומים, של שר האוצר ושל שר הביטחון. גם כספית מתייחס לפן הפרסונלי וכותב כי השבוע צפוי "דו-קרב אישי בין יובל שטייניץ לאהוד ברק, בו יכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו".
לקראת תקופת יובש כללית
כתבת השער במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מקדמת הצעת חוק חדשה, שתאסור על צעירים לנהוג גם לאחר ששתו כמות מזערית של אלכוהול. "כולם מדברים על הבעיה של נהגים צעירים ששותים ומתיישבים מאחורי ההגה, ושום דבר לא קורה. חוץ מעוד תאונות", כותב אודי עציון בפתח כתבתו.
מי הם אותם "כולם" שמדברים? ראשית כל "ידיעות אחרונות", כמובן, שמאז תאונת הפגע-וברח שבה נהרג בנו של השופט בדימוס מישאל חשין, שב לעסוק במרץ בנושא שזכה לבולטות עוד קודם לכן – האלכוהול ונזקיו. עציון מזכיר בכתבתו מקרה נוסף, מהשבוע האחרון: תאונה שבה נהג צעיר דרס למוות עובר אורח לאחר ששתה, על-פי חוקרי המשטרה, פי שלושה מהמותר. שני המקרים, יש להדגיש, אינם הולמים את הצעת החוק, שכאמור תאסור על נהגים צעירים שתיית אלכוהול באשר היא. בשני המקרים הנהגים שתו יותר מהמותר, ובאחד מהם לא מדובר בנהג צעיר.
עציון סוקר את תולדות הצעת החוק, שהוגשה לקריאה ראשונה לפני כחודש, ומצטט נתונים שמעידים על הצורך בה. שמואל אבואב, מנכ"ל אור-ירוק, מסביר כי "הצעירים מקבלים מסר מבולבל שמותר לשתות, כי החוק הרי לא אוסר זאת, ואז אחד שותה שתי בירות כי זה נראה לו הגבול, ואחר שותה שש". בהמשך מביע אבואב תמיכה בהחלת החוק על כלל הנהגים, ולא רק על נהגים צעירים. "אנחנו מקדמים את האיסור על שתייה בקרב נהגים צעירים כי את זה אנחנו יכולים להעביר עכשיו", הוא אומר. "אני לא בטוח ביכולת שלנו להעביר איסור גורף על כל האוכלוסייה. מצד שני, לפני עשר שנים אפשר היה להגיד שזה לא ישים לאסור עישון בבניין ציבורי, והיום זה כבר השתנה".
רק הפסקה האחרונה בכתבה מציעה גישה שונה. מומחה התחבורה ד"ר משה בקר טוען כי "בסופו של דבר, חלקן של תאונות עקב נהיגה בשכרות עדיין קטן יחסית מבין כל גורמי התאונות, למרות שזו עבירה שמקבלת הרבה תשומת לב". לדבריו, "אני לא רואה סיבה לשנות את החוק. צריך לתת לאנשים לחיות, וצריך למקד את האכיפה בעבירות שגורמות ליותר תאונות ונפגעים".
אם ד"ר בקר צודק, הרי לפנינו דוגמה לאופן שבו העיתונות פועלת לסיכול מניעה יעילה של תאונות דרכים. גורמים שוליים יחסית לתאונות דרכים מסוקרים בהרחבה, משום שהם בעלי עניין לציבור. גורמים מהותיים יותר לתאונות דרכים מתבקשים לשתות כוסית או שתיים כדי שלא יהיו כל-כך משעממים.
זוטות
תחת הכותרת "עלתה לישראל מפסגת העולם" מדווח איתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות" כי יונית סירקין, יועצת ודוברת של ראש עיריית ניו-יורק, החליטה להגר לישראל. "תמיד היה ברור לי שאעלה לארץ להקים בה משפחה", מצוטטת סירקין.
תחת הכותרת "בנוקדים אוסרים על רוסים שאינם יהודים לרכוש בית" מדווח חיים לוינסון ב"הארץ" כי מזכירות ההתנחלות נוקדים החליטה לאסור על רוסים שאינם יהודים לקנות בית ביישוב. תושב נוקדים, עמית גרון, הסביר ל"הארץ" כי "צריך להתבדל מהגויים במסחר, בהכל. במיוחד מלגור איתם. זה יכול להיות פתח להתבוללות, לעבודה זרה. זה פתח לצרות אחרות. הם יכולים להסית אותנו לעבירות שיהודים בדרך כלל לא עושים, כמו עבודה זרה, גילוי עריות, כל מיני סטיות כאלה או אחרות".
תחת הכותרת "הממשלה תתבקש לאשר: פרס כספי לארגונים ציוניים" מדווח אלי ברדנשטיין ב"מעריב" כי היום תובא לאישור הממשלה "יוזמה לעודד באמצעות פרסים כספיים ארגונים ויוצרים שיציגו תוכניות להעמקת התודעה הציונית וההכרה בישראל כבית הלאומי של העם היהודי". על-פי הדיווח, בין הארגונים שעתידים להיות מתוגמלים – עמותת אם-תרצו.
סוד התמצות
"כחלון לא נכנע לחברות הסלולר", קוראת הכותרת בראש שער "דה-מרקר". מרבית הכפולה הפותחת מוקדשת לרפורמה שכחלון מבקש להנהיג בשוק הסלולר, וזאת לקראת בקשתו בישיבת הממשלה הצפויה היום לקבל את תמיכת השרים ברפורמה.
אמיתי זיו סוקר את עיקרי הרפורמה, ידיעה נפרדת מאת אמיר טייג עוסקת בדו"ח של חברת מריל לינץ' הקובע כי העלייה ברווחיות של ענף הסלולר בישראל היתה מהחדות בעולם (נחמה: בנגלדש עדיין עוקפת את ישראל בשיעור ניכר), וטור פרשנות מאת טייג נושא את הכותרת "להוציא את השליטה ברשת מידי הטייקונים".
גם ב"כלכליסט" ידיעה על כוונת השר כחלון לבקש את תמיכת הממשלה בתוכניתו להגברת התחרות בתחום הסלולר. הידיעה, מאת גילעד נס, מחזיקה 49 מלים בלבד ומופיעה בפינה הימנית התחתונה של עמ' 12 בעיתון.
מקרי ראי
קרני אלדד מקדישה את מאמרה במדור הדעות של "הארץ" להצגת נתוני דו"ח שערכה עמותת רגבים, ולפיו החלטות בית-המשפט העליון "מוטות באופן בוטה" לטובת השמאל ולרעת הימין. "הדו"ח בוחן מקרי ראי", מסבירה אלדד, "עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל קיצוני נגד בנייה בלתי חוקית של מתנחלים, ולהפך – עתירות שהגישו ארגוני ימין נגד בנייה בלתי חוקית של ערבים". נבדקו פרמטרים כגון משך הזמן שניתן לתגובה, מספר הדיונים שהתקיימו, פרקי הזמן שחלפו בין דיון לדיון והרכב השופטים שמונה לדון בהן. "התוצאה מזעזעת", כותבת אלדד. "המגמה מפלה באופן מובהק, ונראה שאיש מהשופטים לא עשה מאמץ להסתירה".
אותם הנתונים מופיעים ב"ידיעות אחרונות" בידיעה מאת טובה צימוקי. מהנהלת בתי-המשפט נמסר לעיתון בתגובה כי "יש לבחון את המחקר", אך צוין כי "הקצאת ההרכבים והתיקים בבית-המשפט העליון נקבעת על-ידי האחראי ליומן בית-המשפט, בהתאם לסבב התיקים שנכנסים ולהרכבים הקיימים ולא לפי זהות העותר או נושא העתירה".
את הידיעה מלווה תגובה ארוכה יותר, מאת הפרשן המשפטי של העיתון בעז אוקון. תחת הכותרת "הקוזאק הנגזל" טוען אוקון כי התיאוריה שבבסיס ההשוואה "משובשת ומתעתעת". לדבריו, "לא כל הבדלה היא אפליה, שכן לעתים יש הצדקה לשוני כזה או אחר". כמו כן, אוקון מזכיר כי הפלסטינים "מתדיינים בבית-משפט זר, שאינו דובר את שפתם, שאין להם השפעה על מינויי השופטים אליו ושהם אינם משתתפים ביצירת החוק שלפיו הוא מקיים את דיוניו".
ענייני תקשורת
מנחם גנץ מדווח במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" על יוזמה חקיקתית חדשה של ראש הממשלה האיטלקי סילביו ברלוסקוני. על-פי הדיווח, ברלוסקוני ביקש להעביר חוק שבין היתר ימנע מהעיתונות לפרסם תמלילים של האזנות סתר שבוצעו על-ידי גורמים מוסמכים. "עורכי עיתונים שיפרו את החוק ייכנסו לכלא וישלמו קנס של מאות אלפי יורו", מדווח גנץ. בתגובה, כל העיתונים האיטלקיים שאינם בבעלות ראש הממשלה (כ-90% מהשוק) שבתו, ולא הדפיסו ביום שישי האחרון את גליונותיהם.
נזכיר כי במהלך כנס לשכת עורכי-הדין האחרון הכריז היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי בכוונתו לקדם חקיקה שתמנע בין היתר פרסום של תמליל חקירת חשודים. דבריו זכו למחיאות כפיים של קהל עורכי-הדין.
העיתונאי גיא מרוז הכריז אתמול בבלוג שלו באתר nrgמעריב על כוונתו לרוץ לכנסת בבחירות הקרובות. "אני מניח שאני אעזוב את עבודתי התקשורתית לפחות חצי שנה לפני המועד כפי שהחוק יחייב, אבל לתחושתי זה יהיה קודם, כי העבודה וההכנה ל'ריצה' הזו תהיה קשה ומסובכת", הוא כותב.
חגי חיטרון מדווח ב"הארץ" כי מנהל קול-המוזיקה אבי חנני השעה את התוכנית "כאן ועכשיו" משום שהעורכת שלה, ריקה בר-סלע, שגתה במסירת תאריך קונצרט בסדרת "אתנחתא", שמפיקה קול-המוזיקה. על-פי הדיווח, בר-סלע "אמרה שהקונצרט ייערך ב-12 ביולי במקום לומר 'מחר' (5 ביולי)".
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" על חילופי עלבונות בין ירון לונדון לג'ודי ניר מוזס שלום.