פרסומים זרים

כמה פעמים אפשר להדהים את קוראי העיתונות עם מידע שכבר פורסם? כמה פעמים שצריך. לשם כך מטופחת בקפידה אמנזיה קולקטיבית. "בוש חושף את הסוד", קוראת הכותרת הראשית של "מעריב", וכותרת הגג מפרטת למה הכוונה: "נשיא ארה"ב לשעבר מגלה: ישראל היא שהפציצה את הכור בסוריה".

נשיא ארה"ב לשעבר, מדווחים צח יוקד ומיה בנגל בכפולה הפותחת של העיתון, כותב בספרו החדש על שיחה שהתקיימה בינו ובין מי שעמד אז בראשות ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, ובמהלכה ביקש ממנו אולמרט להפציץ את הכור בסוריה. "במשך שלוש שנים סירבה ירושלים לקחת אחריות על התקיפה המסתורית של הכור הסורי", נכתב בכותרת המשנה לכתבה, "אבל כעת מנפץ נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש את העמימות".

אך ירושלים אינה לוקחת אחריות על התקיפה גם כעת, והעמימות בעניין זה כבר מזמן שמורה לפתאים בלבד. כל היתר יודעים היטב כי "על-פי פרסומים זרים" היתה זו ישראל שתקפה את הכור הגרעיני בסוריה. רק לפני כמה ימים חגגו העיתונים את פליטת הפה של ראש אמ"ן היוצא, האלוף עמוס ידלין, שאמר כי בתקופתו התמודד עם "שתי תוכניות גרעין בשתי מדינות אויב".

בכפולה הפותחת של "מעריב" מזכירים כי קודם לבוש וידלין רמזו על הקשר הישראלי לפעולה אהוד אולמרט עצמו, חיים רמון, הילרי קלינטון ("הסורים בנו במשך שנים מתקן גרעיני והישראלים השמידו אותו") ובנימין נתניהו. הסוד שחשף בוש, אם כן, אינו שישראל השמידה את הכור הגרעיני שבנתה סוריה, אלא תמליל השיחה שהתנהלה בינו ובין אולמרט לפני ביצוע המשימה.

"ג'ורג', אני מבקש ממך, תפציץ את המתקן בסוריה", משחזר בוש את פניית אולמרט אליו לפי תרגום "מעריב". "תקיפה של מדינה ריבונית בלי אזהרה מוקדמת תוביל לתגובת נגד קשה", אמר לו בוש והסביר שאין לו מודיעין המצביע בבירור על תוכנית לייצור נשק גרעיני. "האסטרטגיה שלך לא מקובלת עלי", התלונן אולמרט.

ב"הארץ" וב"ישראל היום" מתייחסים לקוראים כאל בני-אדם בוגרים בעלי שכל וזיכרון תקינים, ובוחרים בכותרות שמדגישות את החידוש: "בוש: אולמרט ביקש ממני להפציץ את הכור הגרעיני הסורי" ו"בוש: אולמרט ביקש ממני להפציץ את הכור בסוריה", בהתאמה. ב"ידיעות אחרונות" מכתירים את הידיעה במשפט המכסה טפחיים, "ישראל הסתירה, בוש חשף", ואילו ב"מעריב" בוחרים העורכים לכותרת המרכזית בכפולה הפותחת של העיתון באסוציאציה מעולם תוכניות הטלוויזיה לילדים של לפני עשרים שנה – "בלי סודות". עיתונאי לא היה בוחר כותרת טובה יותר.

תנועה המתארת "ביצים גדולות"

"לשמחתו של בוש, הוא פטור ממבטיהם הכעוסים של הצנזורית הצבאית סימה וקנין-גיל, של שומר-הסודות (המלמ"ב) במשרד הביטחון ושל ועדת השרים בממשלת ישראל. מותר לו להדפיס הכל", כותב אמיר אורן בטור פרשנות המנתח את גילויי נשיא ארה"ב בפרשה.

"מה שהוא [בוש] בוחר להדגיש חורג ממעשה שהיה לפני שלוש שנים בין בוש לאולמרט", מדגיש אורן. "הוא מרמז לדרך קבלת ההחלטות בכל ממשל, ולכן גם לאופי היחסים בין ברק אובמה לבנימין נתניהו, ולא רק בעניין שפורק, אלא גם בזה שעודנו על הפרק". כותרת טורו של אורן היא "עם המבט קדימה לאיראן".

"חוסר ההתייחסות של ישראל בכל מה שקשור לאותה פעולה, שנשיא אמריקאי מאשר עכשיו את קיומה ואת האחראים לה, היא שערורייה רבתי", כותב בן כספית ב"מעריב", בטור פרשנות המופיע לצד הידיעה של יוקד ובנגל. "לדעתי", הוא ממשיך, "לא מדובר בהחלטה בטחונית, אלא פוליטית. מישהו, שכנראה מפחד ממה שמסתתר, מנסה לבלום את הפרסום. מניעיו אינם כשרים". כספית אינו מפרט, וממילא אינו מתיימר לדווח על מידע. על-פי עדותו שלו, זו דעתו בלבד.

"כל עוד היתה סכנה בטחונית, ניחא", מוסיף כספית. "אבל עכשיו, כשלא נותר בעולם כולו מי שלא יודע, כולל החברים בדמשק, הגיע הזמן להפסיק את מחול הצביעות. זכותו של הציבור לדעת מי, איך ולמה. אנחנו חיים בתקופה רגישה, יכול להיות שבעתיד יצטרכו הקברניטים לקבל החלטות דומות (אם כי, לדעתי, אין כרגע קברניטים שמסוגלים להחלטות כאלה), חלק מהנפשות הפועלות עדיין בועטות ופעילות, ואין שום סיבה להמשיך בחוסר ההתייחסות הזה. טוב יעשו כלי התקשורת אם ילכו עד בג"ץ בנושא העקרוני הזה".

האם "מעריב" ייענה לאתגר שהציב בפניו פרשנו הבכיר ויעתור בדרישה לאפשר לתקשורת הישראלית לנפץ את העמימות בעניין זה? האם הצנזורה תיאלץ להתמודד בבג"ץ מול הטענה כי אין בחשיפת הידוע לכל איזושהי "סכנה מוחשית וקרובה לוודאי לשלום הציבור הרחב"? הלוואי, אם כי קל בהרבה לדרוש מאשר לבצע. עתירה בנושא עקרוני שכזה דורשת מידה לא מבוטלת של אומץ, שלא לומר ביצים.

ב"ידיעות אחרונות" מסתיימת הידיעה על אולמרט, בוש והכור הגרעיני בסוריה [אורלי אזולאי ואיתמר אייכנר] בפסקה הבאה: "לדברי הגורמים, לאחר שאולמרט הביע את אכזבתו מעמדתו של בוש ואמר כי ישראל תפעל על-פי האינטרסים שלה, סיים בוש את שיחת הטלפון ואמר לעוזריו: זו הסיבה שאני מעריך את האיש הזה – יש לו ביצים".

ב"מעריב" מובלטת המחמאה בלב הטקסט ככותרת ביניים – "יש לו ביצים". יוקד ובנגל מצטטים את הנשיא בשפת המקור ומדווחים כי "הנשיא, שהיה ידוע בחיבתו לראש הממשלה הישראלי, אף פנה לאנשיו ואמר להם באנגלית: 'That's why I like this guy – He has this kind of balls', תוך שהוא מבצע בידו תנועה המתארת 'ביצים גדולות'".

"מעריב" אינו מספק תרשים שיסביר את התנועה שעשה נשיא ארה"ב, אבל כל אחד יכול להעלות בדעתו למה הכוונה ולהתמלא גאווה על אומץ לבם של מנהיגיו. יחד עם זאת, בידיעה אחרת מאת צח יוקד, המתפרסמת במדור חדשות החוץ של העיתון ומסכמת גילויים מספרו של הנשיא אשר אינם קשורים לישראל, מדווח כי הנשיא בוש התרשם לטובה גם מאשכיו של מנהיג אחר. יוקד מדווח שבוש נזכר בספרו "במחמאה הכי גדולה שהעניק לידידו טוני בלייר [...] 'לאיש שלכם יש ביצים', אמר בוש לעיתונאי הבריטי, אליסטר קמפבל, בנסיונו הייחודי להפליג בשבחו של בלייר". יוקד ממשיך ומדווח כי בוש "בחר לעשות שימוש באותו מקרה במלה הספרדית המתאימה Cojones". לא מצוין בדיווח זה אם בוש ליווה את הביטוי הספרדי בתנועה כלשהי.

ב"הארץ" וב"ישראל היום" אין אזכור למחמאה שהעניק בוש לאולמרט.

מורשתנו המפוארת

"אריאל: מלחמת האמנים", קוראת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". מרבית כפולת העמודים 8–9 בעיתון מוקדשת לדיווח על מכתב שפירסמו אתמול אמנים שמאלנים שקראו לשחקנים בתיאטרון הישראלי לא להופיע בהצגות מעבר לקו הירוק.

דני ספקטור מדווח כי המכתב "זכה לכינוי 'מכתב אריאל 2", ומצטט בהרחבה מהנוסח שהופץ ופורסם לראשונה באתר של "ידיעות אחרונות", ynet. בעיתון המודפס אין זכר ליוזמה הנגדית, שיצאה שעות אחדות לאחר פרסום המכתב, הקוראת להחרים את המחרימים ולפעול נגדם בכנסת.

"יש"ע בחרם נגדי: 'רוב הציבור מאס בקבוצת השוליים'", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום". כל הכפולה הפותחת מוקדשת לפולמוס החדש בעולם התיאטרון. הידיעה המרכזית, מאת מאיה כהן ואפרת פורשר, נפתחת בתיאור דרמטי, כאילו החרם הנגדי שהטילו אנשי הימין על אמני השמאל משול למבצע צבאי: "אלה המסרבים להשלים עם פתיחתו של היכל התרבות החדש באריאל זכו אתמול לתגובה עוצמתית שהבהירה להם: לא תצליחו להשבית את החגיגה". בהמשך נכתב: "ועד מתיישבי שומרון הכריז על חרם נגדי כלפי חותמי המכתב. באתר האינטרנט של הוועד פורסמו שמותיהם של המחרימים ויצירותיהם, תחת הכותרת: 'להצגות שלהם אני לא הולך'".

גדעון אלון חתום על תיבה נפרדת שמוקדשת לתגובות בכנסת. ח"כ יריב לוין (ליכוד) יוזם "דיון דחוף בוועדת החינוך בדרישה לקביעת קריטריונים חדשים לתמיכה במוסדות תרבות", נכתב. "הוא יציע למנוע העברת כספי מדינה לידי אלה המחרימים חלק מתושביה". לוין מצוטט כך: "רוב הציבור הישראלי מאס זה מכבר בקבוצת השוליים הסהרורית שהשתלטה על התיאטרון והקולנוע הישראלי. יש לעצור לאלתר את הזרמת כספי התמיכות בתחום התרבות, ולקבוע קריטריונים חדשים שישימו דגש על עידוד יצירות המבטאות את תרבותנו ומורשתנו המפוארת".

הפרשן הבכיר של "ישראל היום", דן מרגלית, כותב טור פרשנות שבסופו הוא מכריז על הצטרפותו למחרימי המחרימים. יוסי ביילין חתום על טור נוסף, שבו הוא מגן על זכותם של האמנים לקרוא לשחקנים שלא להופיע באריאל.

ביי, לוזרים

ב"הארץ" נדחקת "סערת אריאל" למדור חדשות התרבות. הכותרת הראשית בעיתון עוסקת במסעו של בנימין נתניהו לארה"ב: "נתניהו יצא לארה"ב; ידון בהצעה לסל הטבות בתמורה להארכת הקפאת הבנייה".

"מקורות ישראליים שמעודכנים היטב בעמדה האמריקאית", מדווחים ברק רביד, אבי יששכרוף וזוהר בלומנקרנץ, "ציינו כי ההתלהבות האמריקאית ללכת לקראת נתניהו מבחינת חבילת התמריצים פחתה, והמחיר שאותו יהיה על נתניהו לשלם עלה".

נתניהו, כך מדווח, ישתתף בוועידה השנתית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שתתקיים בניו-אורלינס. "העצרת מכסה בדרך כלל מגוון רחב של סוגיות המטרידות את הקהילה היהודית", מדווחת נטשה מוזגוביה בעמ' 2 של העיתון. "השנה אחת מהן היא קמפיין ארצי למאבק בדה-לגיטימציה של ישראל, על-ידי קריאות לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי".

"היזהרו עם מחיאות הכפיים", מבקש יוסי שריד מבאי הוועידה בטור המתפרסם לצד הדיווחים על הנסיעה. "האיש הזה, שאתם מקדמים את פניו בהתלהבות ובהזדהות, הוא האיש שהחליש את נשיאכם, ונשיא אמריקאי חלש הוא רע ליהודים; הוא טוב לכל שונאי ישראל", הוא כותב. "מחיאות הכפיים שלכם כאילו מאשרות את התנהלותו ההרפתקנית בחודשים האחרונים. נתניהו הציג את אובמה ככלי ריק לשביעות רצונם של כל אויבינו ואויביכם".

מעמוד הדעות של "הארץ" שלוח מסר נוסף ליהודי ארה"ב. גדעון לוי משגר מכתב פתוח ליהודי אמריקה. "יש אנטישמיות בעולם, אבל לא כמו שמספרים לכם", הוא טוען. "אין גם 'דה-לגיטימציה של ישראל' – יש דה-לגיטימציה של מדיניות הכוח והכיבוש שלה [...] אם ישראל יקרה לכם, ואצל רובכם זה המצב, היו ישרים די כדי למתוח עליה ביקורת ראויה".

"הם חיים על סמך עיתון אחד, 'הארץ'", מתלונן המנהל היוצא של לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, בראיון פרישה נרחב שהעניק לעורך ה"ג'רוזלם פוסט", דייוויד הורוביץ. סימן התכוון בדבריו לעיתונאים הזרים שבאים לסקר את הנעשה בישראל, אבל בוודאי יסכים לייחס את ביקורתו למקבלי ההחלטות בעולם הרחב.

"למרבה הצער", אמר סימן באותו ראיון, "התקשורת הישראלית אחראית במידה רבה לאינדוקטרינציה פוליטית שמייצגת רק אחוז קטן מדעת הקהל בישראל". לדעתו, מקור התדמית השגויה שיצאה לישראל בעולם באמצעות הכתבים הזרים הוא הדיווחים המתפרסמים בעיתונות הישראלית.

סימן, שבמהלך כהונתו הארוכה בתפקיד מנהל לע"מ התעמת לא אחת עם הכתבים הזרים, אינו חוסך מהם ביקורת גם בראיון הפרידה. הם בורים, הוא אומר, ואינם יודעים עובדות בסיסיות על הסכסוך הישראלי-ערבי. לדבריו, במהלך מבצע עופרת-יצוקה חשב שנוכחותם של עיתונאים זרים בשטח לא תתרום לחשיפת מה שבאמת מתרחש בשדה הקרב. "ההפך", הוא אומר.

בראיון קורא סימן לעמוד בתקיפות מול עיתונאים שחושבים שהם מעל לאתיקה ולחוק ואומר: "אני יכול להפוך את חיי העיתונאים לקשים". הוא נותן דוגמה: אחרי שהעיתון השבדי "אפטון בלאדט" פירסם כתבה על חיילים ישראלים ההורגים פלסטינים על מנת לקצור את אבריהם, "לא מנענו מ'אפטון בלאדט' לעבוד כאן", אומר סימן, "פשוט לקחנו את הזמן". לדבריו, "עד היום, עיתונאים מ'אפטון בלאדט' לא מקבלים מיד תעודת עיתונאי. יכול לקחת לנו 90 יום ויכול לקחת לנו יותר...".

יחד עם זאת, בסיום הראיון יוצא סימן נגד התדמית שדבקה בו, כאילו בתקופתו נמנעה הנפקת תעודות עיתונאי לכתבים זרים מסיבות פוליטיות. "אין לזה יסוד במציאות", הוא אומר.

ענייני תקשורת

גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי לטענת מנכ"ל חדשות 10, ראודור בנזימן, "ניצב-משנה במשטרה איים עליו ועל עובדי החברה, בניסיון למנוע פרסום סדרת כתבות בלתי מחמיאות על אלימות שוטרים".

במדור חדשות החוץ של "הארץ" מדווח אלן בארי כי עיתונאי רוסי מאושפז במצב של תרדמת לאחר שהוכה על-ידי אלמונים.

"אני מדבר על להמציא מחדש את החדשות בטלוויזיה", אומר יעקב אילון בראיון קצר שהוא מעניק לרז שכניק ומתפרסם במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". העילה לראיון – חשיפת אולפן חדש, עתיר טכנולוגיה, שממנו יגישו בערוץ 10 את מהדורות החדשות החל מהערב. "אנחנו נראה יותר הסברים ויזואליים של דברים", מבטיח אילון ומוסיף: "רייטינג הוא בטח לא המטרה. אנחנו בעסק לטווח ארוך". המעבר לאולפן החדש מלווה בקמפיין פרסומי הכולל מודעות גם בעיתונות המודפסת. נוסף על כך, במדור הרכילות של "ישראל היום" מדווח גיל משעלי כי מהערב יקריא חיים טופול את הפתיח שמציג את אילון ועמיתתו מיקי חיימוביץ'.