מישהו חייב להפסיד
לפעמים נדמה שלעיתונות בישראל אין יכולת לתפוס איזושהי פעילות מדינית שמעורבים בה יותר מפוליטיקאי אחד אלא כתחרות אישית. ביתר דיוק, אין לעיתונות בישראל עניין למסגר פעילות כזו אלא כתחרות בין פוליטיקאים.
"נתניהו וליצמן במירוץ", מכריזה כותרת על שער "ידיעות אחרונות" הבוקר. על מה ולמה? המשך הכותרת מבהיר: "מי ישיג ראשון חיסונים". הכוונה, כמובן, לחיסונים נגד שפעת החזירים. כפי שאפשר ללמוד מהידיעה בעמודים הפנימיים של העיתון [שרית רוזנבלום ואיתמר אייכנר], בעוד ישראל רוכשת מחברה צרפתית חיסונים לכלל האוכלוסייה, חיסונים שיגיעו כנראה רק לאחר החורף הקרוב, ראש הממשלה וסגן שר הבריאות מנסים להשיג כבר כעת מנות חיסון לקבוצת הסיכון.
בנימין נתניהו, כך מדווח, פונה בבקשה לחברה שווייצרית (מידע שב"דה-מרקר" מופיע הבוקר עם הסטמפה "בלעדי"), ואילו סגן השר ליצמן יצא לוושינגטון במאמץ למצוא אף הוא פתרון מהיר לבעיה. פניית ראש הממשלה לבריטניה וגרמניה, שעליה דווח בשבוע שעבר ב"מעריב", מוזכרת ב"ידיעות אחרונות" רק בחטף.
האם יועילו מאמצי ראש הממשלה וסגן שר הבריאות? האם יימצאו חיסונים לקבוצות הסיכון באוכלוסייה הישראלית לפני החורף הקרוב? האם יינצלו חייהם של עשרות ואולי מאות בני-אדם? אל תבלבלו לעורכים את הראש בשאלות מיותרות, יש להם מספיק צרות. שפעת החזירים היא נושא כה שולי עד שהיא אינה מוזכרת כלל בכותרת שמופיעה על שער "ידיעות אחרונות" ומפנה את הקוראים לידיעה. החיסונים העשויים למנוע את התפרצותה נדחקים גם הם לשוליים. הדגש בשער העיתון, כאמור, הוא על התחרות בין ראש הממשלה לסגן שר הבריאות, כאילו מדובר בעניין של יוקרה אישית ולא של סוגיה ציבורית ממדרגה ראשונה שבמסגרתה פועלים בו בזמן כמה אישים בניסיון למצוא לה פתרון.
התחרות היא אבן בסיס בדיווח העיתונאי, שכן כמעט תמיד יכללו תוצאותיה מפסיד. בלא הדגשת התחרות האישית, אם המאמץ להשגה מוקדמת של החיסונים יצליח, "ידיעות אחרונות" עוד עלול למצוא את עצמו בלא אף מפסיד. פרט לעיתון עצמו, כמובן.
פטה-מורגנה
דיווח פלסטיני על התקדמות בעסקה לשחרור החייל הישראלי השבוי גלעד שליט, שתביא לשחרורו עד תום ספטמבר, הופך הבוקר לכותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" וזוכה למקום גם על שערי "הארץ" ו"מעריב".
ב"ידיעות אחרונות" מציג רוני שקד באריכות את הפרטים כפי שהופיעו באתר הפלסטיני, המכונה "אתר החדשות של הג'יהאד-האסלאמי". מודפס גם תצלום מסך של הידיעה, כפי שהופיעה באתר הפלסטיני. האם יש ממש בידיעה הפלסטינית? לדיווח של שקד לא מתלווה תגובה כלשהי מגורם ישראלי רשמי, אפילו לא תגובת "אין תגובה". אין בה גם תגובה ספציפית של חמאס, אולם מופיע בה רמז מטעם אחד מבכירי הנהגת חמאס כי יש לידיעה על מה לסמוך.
בידיעה נפרדת [גואל בנו] מובאות תגובותיהם של בני משפחת שליט והמטה לשחרורו. מהכותרת וכותרת המשנה שלה עולה כי הדיווח הפלסטיני הפיח בהם רוח של תקווה חדשה. לפי קריאת הידיעה, ההפך הוא הנכון.
ב"ישראל היום" [דניאל סיריוטי] מיוחס הדיווח ל"סוכנות הידיעות הפלסטינית מעזה 'פלסטין טודיי'", אולם לא מצוין כי זהו אתר החדשות של תנועת הג'יהאד-האסלאמי. שם גם נותנים קרדיט על הדיווח הראשוני לפרשן "חדשות 2" אהוד יערי, ומוסיפים תגובת "אין תגובה" מגורמים מדיניים רשמיים. כותרת המשנה של הידיעה המופיעה ב"ישראל היום" קוראת: "בחמאס מכחישים בתוקף".
ב"מעריב" משיגים אלי לוי ומיה בנגל תגובה לא רשמית מ"גורם מדיני בכיר", הטוען כי הדיווח "אינו מדויק לגמרי". ב"הארץ" מצטטים עמוס הראל, אבי יששכרוף, ברק רביד וג'קי חורי "מקורות מדיניים בירושלים", המגדירים את הפרסום כ"ספין" וטוענים כי "אין כל התקדמות דרמטית בעניינו של גלעד שליט". כתבי העיתון מציינים כי האתר שבו התפרסמה הידיעה "אינו ידוע כמקור מהימן".
החרדים שוב על הכוונת
אחרי שנראה היה כי הרמזים שסיפקה המשטרה בפרשת הירי במועדון הנוער של הקהילה ההומו-לסבית מסיבים את תשומת הלב מהכיוון החרדי לכיוונים אחרים, הבוקר מתפרסמים רמזים חדשים המשיבים את הזרקור למגזר החרדי. הכפולה השנייה ב"ידיעות אחרונות" מוקדשת כולה לענייני חרדים. אלה מוצגים בה כאלימים, מסוכנים ומושחתים (וגם בכיינים).
את מרבית הכפולה תופס דיווח על הפגנה חרדית נגד ראש עיריית ירושלים (יש להניח שאלמלא תצלומי האירוע, של אלי סגל מהאתר "חרדים", היה הדיווח מצומצם פי כמה). מסגרת קטנה שמורה לדיווח על פנייה של השר אלי ישי לנשיא המדינה בבקשה להעניק חנינה לעמיתו לסיעה, השר לשעבר שלמה בניזרי, שהורשע בקבלת שוחד. ידיעה אחרת בכפולה, מאת ירון דורון, נושאת את הכותרת "חשד: התארגנות חרדית נגד הומואים ואנשי שמאל".
לפי הידיעה של דורון, המשטרה חושדת כי שמואל פריימרק, חייל בשירות סדיר בנח"ל החרדי, שנעצר בחשד ששיגר איומים בכתב לפורומים של הקהילה באינטרנט, "משתייך לקבוצה חרדית קיצונית שפעלה נגד אנשי הקהילה, נגד ערבים ונגד אנשי שמאל".
בידיעה המופיעה ב"הארץ" [יהונתן ליס] מודגש כי הארכת מעצרו של החשוד בשלושה ימים היא "צעד נדיר יחסית לחשדות נגדו", וניתן פירוט מסוים באשר לקשר של החשוד למקרים דומים מן העבר. בין היתר מוזכרים הטמנת "מטעני חבלה נגד מצעד הגאווה בירושלים, נגד משפחה המשתייכת לארגון היהודים המשיחיים מאריאל, ונגד פרופ' זאב שטרנהל".
סערה בכוס אוזו
טור מאת סטלה קורין ליבר, שהופיע אתמול בערב בכפולה הפותחת של "גלובס", נשא את הכותרת "הכתם של רקפת רוסק". קורין ליבר יצאה נגד הסכמתה של רקפת רוסק-עמינח, מנהלת החטיבה העסקית בבנק לאומי, לאפשר לעידן עופר לממן את כרטיס הטיסה שלה לחתונתו באי היווני מיקונוס.
"בנק לאומי מחזיק כ-18% מהחברה-לישראל, הנשלטת על-ידי משפחת עופר ועידן הוא היו"ר שלה", מזכירה קורין ליבר. "ללאומי גם יחסים עסקיים נרחבים של לווה ומלווה עם משפחת עופר בחברה-לישראל, בכימיקלים-לישראל, בים המלח, בטאואר, בצים, בבז"ן-חיפה ואולי גם מעבר לזה".
לדבריה, הסכמתה למימון הכרטיס היא "משהו שלא ייעשה", "כתם בקריירה" ו"סוג של צזיקי יווני שיוטח בפניה פעם אחר פעם במאבק הקשה ורווי היצרים הצפוי להיפתח בתוך חודשים אחדים על התפקידים המבוקשים בבנק של המדינה, יו"ר לאומי ומנכ"ל לאומי".
הבוקר, בכפולה הפותחת של "כלכליסט", מופיע טור באותו הנושא מאת גולן פרידנפלד, תחת הכותרת "624 דולר היו מונעים את המבוכה".
ב"דה-מרקר", לעומת זאת, אין הבוקר טור דעה על רוסק-עמינח, אף שידיעה על נסיעתה הופיעה אתמול באתר, תוך הדגשת ניגוד העניינים בכותרת. תחת זאת מופיעה ידיעה קצרצרה ולקונית במדור הרכילות של העיתון [שרון שפורר]. בלי "כתם", בלי "מבוכה" ובלי "צזיקי". האם אופי הסיקור ב"דה-מרקר" נובע משיקול מקצועי ענייני, הגורס כי הפרשה אינה חמורה ואינה מצדיקה מהומה תקשורתית, או שהסיבה לו היא העובדה שלקבוצת "הארץ" יש, על-פי פרסומים בתקשורת, חוב של עשרות מיליוני שקלים לבנק לאומי?
הידיעה המעניינת של היום
ב"הארץ" מדווחת דנה ויילר-פולק כי לפי דו"ח של ארגון אמריקאי, שני יזמים ישראלים מפעילים בירדן סדנת יזע המייצרת ביגוד למותגי אופנה ישראליים כגון אירית, בוניטה, ג'אמפ ופשוט. הדו"ח מתאר בפירוט את תנאי העבודה המזעזעים של המועסקים במפעל, הקרוי "הלבשת מוסא". אלה כוללים החרמת דרכונים, משמרות של 13 שעות עבודה, קנסות ותנאי מגורים בלתי אנושיים. בעלי המפעל מכחישים את ממצאי הדו"ח.
ענייני תקשורת
הכותרת הראשית של "גלובס" עסקה אתמול בפגישה שהתקיימה לאחרונה בין ראש הממשלה לארנון מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10. "שקשוקה 10?", שאלה כותרת הגג לראשית, ולא סיפקה תשובה חד-משמעית. לפי הדיווח [לילך ויסמן וטלי ציפורי], נתניהו ומילצ'ן "נפגשו בפגישה פרטית במעונו של ראש הממשלה". הבוקר, ב"מעריב" [מיה בנגל ולי-אור אברבך], מובאת תגובתה של לשכת ראש הממשלה לדיווח – "נושא ערוץ 10 מעולם לא עלה בשיחותיהם".
במדור טכנולוגי של "כלכליסט" מופיעה כתבה תחת הכותרת "הישרדות". כותרת הגג קוראת: "בעלי אתרים פרטיים בישראל: כך עברנו בשלום את השנה הקשה בתולדותינו" [אייל בסון]. בין היתר מוזכר בכתבה גם אתר חדשות הגולשים "סקופ". הפתרון שלו לשנה הקשה היה פשוט – "המערכת פוטרה". מנהל האתר, מיכאל וייס, מסביר לעיתון: "בתחילת 2008 עברנו ממערכת חדשות שהפעילה שבעה עורכים במשרה מלאה למערכת שמפעילה עורך תוכן אחד. סגרנו את משרדי האתר בתל-אביב, והעורך, שהוא גם השכיר היחיד באתר, עובד מהבית, מפרדס-חנה". לטענתו, מספר הגולשים והכתבות באתר לא ירד.
לילך שובל מדווחת ב"ישראל היום" כי הרב הצבאי הראשי, תא"ל אביחי רונצקי, שלח מכתב לעורך "במחנה", יוני שנפלד, עם העתקים לבכירים בצה"ל, ובו מחה על כתבה שהתפרסמה בעיתון ועסקה בקצין הומוסקסואל.
מיטל זדה מדווחת ב"כלכליסט" כי משכורות יולי שולמו לעובדי ערוץ 10 במועד, אף שבעלי הערוץ טרם חידשו את הזרמות הכספים.
לי-אור אברבך מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי מועצת העיתונות ביקשה משר ההסברה לבחון את האפשרות להעביר את מלאכת הנפקת תעודות העיתונאי מידי לשכת העיתונות הממשלתית לידיה.
במוסף "עסקים" של "מעריב" מדווח אברבך כי אמנון דיק הוא המועמד המוביל לתפקיד יו"ר מליאת רשות השידור.