חזרו נא, והביאו עמכם את ארנקיכם

הכלכלה שוב כובשת כותרות בעיתונים, אך הבוקר, לשם שינוי, הבשורה חיובית. "הבורסה חוגגת", מכריזות הכותרות הראשיות של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", וזאת לאחר עלייה ניכרת במדד המניות של תל-אביב, שהגיע אתמול, בתום יום העסקים, לרמות המזכירות את אלו של ספטמבר 2008, לפני קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.

הבורסה חוגגת, ומשכיחה מעצמה את ימיה האפלים. ומה באשר למדורי הכלכלה והפרשנים? עד לאחרונה עוד ניתן היה למצוא שם קולות הכאה על חטא על שלא הזהירו די מפני בועת האשראי העולמית, ולהבדיל, קולות של טפיחה על שכם מצד אלה שהזהירו כראוי, אבל משום מה אף אחד לא הקשיב. הבוקר העלייה בבורסה מתקבלת בתשואות סוערות, עם רמות שונות של הסתייגות ואזהרות.

"תל-אביב מתאוששת מהר יותר מארה"ב ואירופה", קוראת הכותרת הראשית של "דה-מרקר", אך בכותרת המשנה נשאלת השאלה שמא מדובר "בבועה שתתפוצץ". גם שני מאמרי הפרשנות, שתמציתם מודפסת על שער העיתון, מכילים תוכן המצנן את ההתלהבות.

רותם שטרקמן כותב כי "נראה כאילו במחירי המניות בבורסה מתומחרים כל התרחישים החיוביים, ובעיקר שינוי המגמה בכלכלה העולמית. הבעיה היא ששום תרחיש שלילי לא הובא בחשבון". איתן אבריאל, בטור הנושא את הכותרת "בדרך לבועה?", זהיר עוד יותר. "רוב פעילי השוק", כותב אבריאל, "קבעו אתמול כי הנתונים הכלכליים של קצב הצמיחה, התעסוקה ורווחיות החברות אינם מצדיקים עליות כה חדות, ושריבית אפסית היא אכן מתכון לתנאים בועתיים". אבריאל גם מספק הסבר מדוע "פעילי השוק" מאפשרים לבועה לצמוח: "אותם מקצוענים לא אוהבים את מה שהם רואים, אבל לא מוכנים לפעול נגד המגמה. 'יש היום מומנטום של עליות, ועבור רבים כל ירידה היא הזדמנות לקנות בזול לקראת המשך העלייה. השוק רוצה לעלות, ובשוק כזה אסור ללכת נגד מגמה – כי היא תרמוס אותך'".

זהירות מסוימת ניתן למצוא גם ב"כלכליסט". הכותרת הראשית אמנם קוראת בהתלהבות "למעלה!", אך בגוף הסקירה על העלייה בבורסה [הדר רז] וכן בכותרות המשנה לידיעה מצוטטות הסתייגויות של בכירים בשוק ההון ("המשבר עוד כאן"; "המשבר עוד לא נגמר, גם אם הכיוון נראה חיובי").

"מעריב" הוא העיתון היחיד המקדיש לנושא כפולת עמודים בקונטרס החדשות. בטור פרשנות הנושא את הכותרת "מהיסטריה לאופוריה" כותב רפי רוזנפלד כי הבורסה שוב "מתקרבת לשיאה". במוסף "עסקים" של העיתון מזכיר הדר חורש שלל סיבות שבעטיין אין להתרגש יתר על המידה מהזינוק האחרון בבורסה.

ב"גלובס", לעומת זאת, קשה למצוא דברי אזהרה והסתייגויות מובלטים. להפך. הכותרת הראשית של העיתון, "חגיגה בבורסה", משקפת את האווירה בעיתון. הכותרת מלווה בכותרת משנה אופטימית לא פחות, ובקריקטורה נוספת מתוך סדרה אינסופית של קריקטורות המתפרסמות דרך קבע ב"גלובס" ומוקדשות לתיאור מערכת יחסים סדיסטית בין שור לדוב. השור, כזכור, מסמל שוק מניות עולה, הדוב את השוק היורד. לאחר חודשים ארוכים של קריקטורות שבהן התעלל הדוב בשור, היכה אותו שוק על ירך והשפיל אותו בכל דרך שניתן להעלות על הדעת, נראה הבוקר השור מכניס אגרוף היישר בסנטרו של הדוב, וזה, מעוצמת הפגיעה, מופל ארצה (זהו סממן הילדותיות הבולט ביותר בעיתון, שבדרך כלל מקפיד על חזות רצינית, והוא משום מה מופיע דווקא בהקשר הרה הגורל של מדד המניות).

כותרת מוסף "שוק ההון" של העיתון שואלת "היה משבר?", ואף שלכולם ברור שהתשובה חיובית, המסקנה המתבקשת היא כי הדגש בשאלה הוא על התיבה "היה". כלומר, המשבר היה ואיננו עוד. במדור "ניתוח טכני" מציין זיו סגל (תוארו: A level 2 Charted Market Technician) כי "מרבית האינדיקטורים, אם כי לא כולם, תומכים בהמשך עלייה של תל-אביב 25". ורד דר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות בית-השקעות, מעלה בטור פרשנות משלה כמה סיבות לפקפק בתחזיות האופטימיות, אבל טורה מתפרסם תחת הכותרת "רווחים. זה מה שהולך עכשיו".

הדגשנו לעיל את דברי ההסתייגות בסיקור העיתונות את העלייה הבורסאית, אבל אף שאלה אכן מופיעים בטורי הפרשנות של העיתונות הכלכלית הבוקר, ובכמה מהמקרים גם בכותרות משנה לידיעות על הנעשה בבורסה, מרבית הציבור, שלא יקרא לעומק את מדורי הכלכלה, יושפע בעיקר מהכותרות הראשיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". אלה מזמינות אותו בקול גדול להשקיע מחדש את כספו במניות. לא צריך להיות A level 2 Charted Market Technician כדי להגיע למסקנה שעבור מי שאינו מתמצא ברזי שוק ההון, זו כנראה השעה הנכונה לבצע מהלך הפוך בתכלית.

סמדר שיר שומרת על ילדי הגן

הקריקטורה המשולבת הבוקר במדור הדעות של "מעריב" [מושיק] מציגה אב הפונה אל בנו במשפט "אמרתי לך מיליון פעם מתוקי, אין דבר כזה מפלצות". תוך כדי דברי ההרגעה, יושב האב ומעיין בעיתון שבו הכותרות "אב רצח את בתו", "אם הרעיבה את בנה", "אם הטביעה את בנה", "אב התעלל בילדיו" ו"גננת הרביצה".

הפער בין גוננות על ילדים מפני זוועות העולם ובין תעשיית האימה של התקשורת עולה גם ממאמר הדעה של סמדר שיר, המתפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות". פתרון אפשרי אחד לפער הזה הוא ניסיון לצמצם, או לפחות למתן, את הטון בסיקור מעשי זוועה פליליים הקשורים בילדים. שיר ממליצה לנסות דרך אחרת – לספר לילדים קטנים על הזוועות המתרחשות סביבם.

"למרות שהיינו רוצים לגדל את ילדינו בקופסת צמר גפן ולטעת בהם את התחושה שהעולם יפה ונפלא", כותבת שיר, "אין שום דרך להסתיר מהם את המציאות השחורה". לדבריה, "אפשר לחסוך מהילדים את הפרטים המדויקים שעלולים לטעת בהם חרדה. אין צורך להביא לידיעתם את הטכניקה שבה נקט האב", אבל יחד עם זאת, "הילדים חייבים לדעת שזה קרה, שזה קורה". לטענת שיר, אם יספרו הורים לילדיהם על מקרי רצח והתעללות של הורים אחרים בילדיהם, יידעו הילדים שמותר להם להתריע ולהביע חששות, ואז, אולי, יימנעו מקרי התעללות ורצח עתידיים.

בינתיים, במסגרת סיקור פרשת הרצח האחרונה, מגישים ב"ידיעות אחרונות" ערן נבון ואיתן גליקמן פרופיל של האב החשוד ברצח. הפרופיל נפתח במשפט הרב-משמעי "אסף גולדרינג אהב לשחק פינג-פונג", ובהמשך מצוין כי גולדרינג היה רשום בעבר בסוכנות דוגמנות, רקד סלסה ולמד קונדיטוריה. אתמול פורסם כי היה סרבן מצפון. היום אין זכר לפרט זה בפרופיל.

שלוש הערות

1. מדור המחשבים באתר ynet עוקב מקרוב, בעקביות ראויה להערכה, אחר הצעת החוק להקים מאגר מידע ביומטרי של כל אוכלוסיית ישראל. בעיתונות המודפסת, לעומת זאת, הסיקור ספורדי במקרה הטוב. הבוקר, לאחר שבועות ארוכים של התעלמות כמעט מוחלטת, מופיעות שלוש כתבות על הצעת החוק בעיתונים.

ב"ישראל היום" מדווחים עדנה אדטו וגדעון אלון כי ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית נדחתה לעת עתה. דן מרגלית ומרדכי גילת מביעים את עמדתם באשר להצעת החוק, הראשון בעד והשני נגד. ב"כלכליסט" מתפרסמת בדיקה שערכו אסף גלעד ורוני שני, שבחנה מי ייצאו הנשכרים הגדולים במקרה שהחוק יעבור וכ-270 מיליון שקל יוזרמו למימושו. בין החברות שמוזכרות בכתבה זו גם OTI, שיחסיה עם ח"כ מאיר שטרית, יוזם החוק והדוחף העיקרי למימושו, עמדו במרכז פוסט שכתב הבלוגר אפי פוקס. הפוסט התפרסם לפני שלושה ימים באתר "חורים ברשת". אתמול הוסר לאחר שמפעיל האתר, גל מור, קיבל איום בתביעה מאשתו של שטרית. בחלק ב' של "הארץ" סוקר יובל אזולאי בהרחבה את המחלוקת סביב החוק.

2. "למרות צו איסור הפרסום: החרדים יודעים איפה הילד", קוראת כותרת ידיעה ב"הארץ" [יהונתן ליס, דן אבן וחיים לוינסון]. על-פי הדיווח, הילד שעל-פי החשד הורעב על-ידי אמו "הועבר אתמול מבית-החולים הדסה עין-כרם למקום אחר, ששמו נאסר לפרסום". למרות זאת, מצוין בידיעה, "צו איסור הפרסום על המקום בו שוהה הילד לא מטריד את הציבור החרדי, שם כבר יודעים את שם המקום בו הוא נמצא. מני גרא, מאתר האינטרנט 'חרדים', הסביר אתמול כי בציבור החרדי 'אין סודות'".

3. "היום: חוק מופז מגיע לכנסת; אופטימיות זהירה בקואליציה", כך קוראת הבוקר כותרת ב"ישראל היום". לא רק הקואליציה זהירה יותר לאחר המפלה שספגה בשבוע שעבר בניסיון להעביר את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, גם "ישראל היום" זהיר יותר, לאחר שביום רביעי קראה כותרת בעיתון זה כי "הרפורמה בקרקעות המדינה צפויה לעבור היום ברוב גדול".

ענייני תקשורת

צבי זרחיה ואופיר בר-זהר מדווחים הבוקר (בעמודי "הארץ", לא "דה-מרקר", ככל הנראה מפאת השעה המאוחרת שבה קיבלו את המידע) כי משבר ערוץ 10 מתקרב לפתרונו. מדיווחם עולה שמתגבשת פשרה שלפיה הערוץ יעביר חמישה מיליון שקל במזומן כעת, וסכום דומה עד סוף השנה. דיווח זה מוריד מעט מהרלבנטיות, אבל לא מהעניין שיש בכתבה מאת גילי איזיקוביץ במוסף "גלריה" של העיתון על ההשלכות האפשריות של יציאת ערוץ 10 למכרז חדש, הן בנוגע לעובדים והן בנוגע לשוק התקשורת בכלל.

אתמול קבל רביב דרוקר בבלוג שלו על כך שב"ידיעות אחרונות" לא מסקרים את מאבק ההישרדות של זכיינית ערוץ 10 (ושב"העין השביעית" לא מתייחסים לכך). יש מידה של צדק בדבריו. העיתון אכן נקט עמדה שלילית עקבית ביחס לערוץ 10, ומיעט לסקר את המשבר האחרון בהשוואה לעיתונים אחרים. מצד שני, למה לא להסתכל על הצד החיובי?

הבוקר, במוסף "ממון" של העיתון, מתפרסמת כתבה על ערוץ 10 מאת נופר סיני. ראו איזה כוח יש לבלוג. דרוקר לא היה צריך להתפרץ למערכת העיתון ולהכריח את העורכים להתייחס למשבר שבו נמצא הערוץ, כפי שהתפרצו נציגי היוצרים לאולפן החדשות של ערוץ 10 כדי להתלונן בשידור חי על תת-סיקור המאבק שלהם. די היה בכתיבת דעתו. ואולי תרמה לכך גם ההחלטה להימנע מחרם המודעות על "ידיעות אחרונות" ולפרסם שם אתמול על פני עמוד שלם מודעה מטעם הערוץ ועובדיו. מכל מקום, הכתבה מאת סיני היא סיכום לא ארוך במיוחד של המשבר והסיבות המרכזיות לו. הכתבה אינה מאמצת, בלשון המעטה, את נקודת המבט של הערוץ, ואין בה כל התייחסות לעובדים שיאבדו את פרנסתם במקרה שיוחלט לצאת למכרז חדש.

ב"כלכליסט" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי ראש ממשלת רוסיה, יחד עם נציגי חברות תקשורת וטלפונייה, פועלים בימים אלה להגביל את פריסת שירותי הטלפונייה האינטרנטית. הסיבות: פגיעה ברווחי חברות רוסיות לטובת רווחי חברות חוץ ואי-היכולת לנטר את השיחות ולפקח על תוכנן.

לי-אור אברבך מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי מנכ"ל רשות השידור החליט שבמהלך ט' באב לא ישודרו בערוץ משחים מאליפות העולם בשחייה.