ראש המוסד מאיר דגן. הכנסת, 2006 (צילום: פלאש 90)
עולם כמנהגו: "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מקדישים את הכותרת הראשית להתפטרות סגנו של ראש המוסד, "הארץ" לדיווח על הוראה להפסיק הריסת בתים במזרח ירושלים, ו"ישראל היום" לקידום מטרותיו של ראש הממשלה.
קדימה הסתער
"ישראל היום" סוער. מחצית מעמוד השער שלו מוקדשת למפלגת קדימה. "קדימה סוערת: רמון מתפטר, מופז: 'לבני נחמדה, אך זה לא קלאב'", קובעת כותרת הגג. הכותרת הראשית, מעוטרת בסטמפת "פרסום ראשון", מוקדשת לציטוט של נשיא צרפת סרקוזי, ש"תקף באופן חסר תקדים את התנהלותה של יו"ר קדימה סביב הרכבת הממשלה". הכותרת היא: "סרקוזי: לבני טעתה כשנותרה מחוץ לממשלה". גם מאמר המערכת של עיתון "הארץ" קורא לממשלת אחדות: ברשות הפלסטינית.
הידיעה על התפטרותו של חיים רמון מהכנסת מגיעה גם לשער "הארץ". יוסי ורטר כותב על "פרש בודד", "החכם מכולם, השנון מכולם, פרשן-על, בחשן-על ותחמן-על. וברבע המאה הזו שבה הוא ידע לפרוץ דרכים, לנבא תהליכים, לחזות אירועים, להרוס ולבנות גופים מפלגות וממשלות, דבר אחד קטן הוא לא למד: מתי צריך לפרוש. העובדה ששתי מהדורות החדשות בטלוויזיה המסחרית אמש כמעט ולא עסקו ברמון נובעת מן הסיבה האכזרית: הוא אינו מביא רייטינג. זמנו עבר. בשנתיים האחרונות, מאז אותו משפט מיותר בפרשת הנשיקה המיותרת, רמון הלך ודעך בפוליטיקה".
ת'
אחת הכותרות על שער "הארץ": "זעזוע במוסד: המשנה של מאיר דגן התפטר מתפקידו". כותרת המשנה של הידיעה, מאת אמיר אורן, "הארכת הכהונה של ראש המוסד בשנה נוספת לשמונה שנים דחפה את ת' לעזוב את התפקיד". ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" המידע מובא בצורה ציורית יותר. הכותרות הראשיות הן "סגן ראש המוסד עוזב בטריקת דלת" ו"טלטלה במוסד" (בהתאמה). ב"מעריב" מדגישים את מעורבותו של נתניהו בתהליך: "בעקבות החלטת נתניהו להאריך בשנה נוספת את כהונתו של מאיר דגן, עוזב ת', המשנה לראש המוסד, את ארגון הביון בטריקת דלת. אותו ת' קרוב מאוד לרה"מ, ולחם לצד אחיו יוני ז"ל בסיירת מטכ"ל". ב"ישראל היום" הכותרת וכותרת המשנה על השער לקוניות ובוטות: "טלטלה במוסד: סגנו של מאיר דגן התפטר. הסיבה: נמאס לו לחכות עד שראש המוסד ילך".
רק בריאות
"דה-מרקר" מוסיף לעקוב אחרי תחום הבריאות. הכותרת הראשית של העיתון היא "הבריאות מתייקרת לעשירים ולחלשים". כותרת המשנה להפניה לידיעה שכתבה רוני לינדר-גנץ: "לפי רפורמה שמקדם האוצר, עובדים שמשכורתם נמוכה ישלמו 'מס גולגולת' – צעד שעשוי לשלש את נטל המס עליהם. האוצר: ההצעה מתקנת עיוות קיים ותחזק את התחרות בין קופות-החולים. מנכ"ל שירותי בריאות כללית: 'תחרות זה לא להתעלק על אנשים שאין להם. שום דבר טוב לא ייצא מזה'".
ואם כבר "דה-מרקר", כדאי לקרוא את הטור של אבי בר-אלי, על הניסיון להפריט כבישים ציבוריים ("הציבור מטומטם, ולכן ישלם – פעמיים").
ענייני נדל"ן
מחירי הדירות עולים, או כך לפחות טוענים גורמים שונים (חלקם בעלי אינטרסים) המצוטטים היום בעיתונים. על שער מוסף "ממון" נקבע: "אחרי חודשים של קיפאון, ההבטחה הנדל"נית שוב פורחת במודיעין: 80 דירות חדשות נמכרו בעיר בחודש מאי – המספר הגבוה ביותר בין ערי הפריפריה – האם זה הזמן לקנות בה דירה?". אם אתם שואלים את הקבלנים הפועלים בעיר, כפי שעשה הכתב, התשובה היא: כן. ואם לא מודיעין, עופר פטרסבורג, החתום על הכתבה, ממליץ על באר-יעקב, שהיא "הדבר הגדול הבא", וגם על צור-יעקב (וגם על חדרה, "עוד מקום מבטיח, אם כי פחות חדש").
הגלידה הכי טובה
מוסף "מסלול" של "ידיעות אחרונות" מוקדש להמלצות על גלידריות ברחבי העולם. בפרק המוקדש לישראל בוחרת שרית סרדס-טרוטינו את "עשר הגלידריות הכי שוות בארץ". מרענן לגלות שבניגוד למה שנהוג בדרך כלל ברשימות מעין אלו, הרשימה אינה מצטופפת בגבולות תל-אביב, ואפילו לא באלה של גוש דן. כך, לצד ארבע גלידריות תל-אביביות (וניליה, דורו, טיסה ואייסברג), ממליצה הכתבת על גלידה באר-שבע שבבאר-שבע (טוב, נו), מוסלין בירושלים, גלידת שפרעם בשפרעם, טוני-אייס בנתניה, ארלקינו בבית-ינאי וד"ר לק ביפו.
יום הדין, עלק
"הונאת המאה: יום הדין", מכריזה כותרת על שער "מעריב"; "יום הדין", קובעת כותרת על שער מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". ב"כלכליסט", ב"גלובס" וב"דה-מרקר" הסיפור לא מגיע אל השער. ובאמת, איזה מין יום דין זה שהנידון בו הוא בן 71 שעתידו מאחוריו, ושהעונש שיושת עליו, גם אם יהיה "150 שנה" כפי שדורשים מי שדורשים, לא יביא להחזרת 65 מיליארדי הדולר שנגנבו.
"הונאת מיידוף הוכיחה כי לא ניתן ליצור יש מאין, וכי עסקי אוויר המתחזים להיות עסקים פיננסיים ייחשפו במשך הזמן", כותב יהודה שרוני ב"מעריב". אבל באותה מידה, הונאת מיידוף – ממקימי הנאסד"ק, מאושיות וול-סטריט, יקיר הקהילה היהודית, שומר כספם של יהודי אמריקה ועמותות ישראל, מי שהונה את העשירים והמתוחכמים בעשרות מיליארדי דולרים במשך שנים – הוכיחה בדיוק את ההפך: ניתן ליצור יש מאין, העסקים הפיננסיים הם עסקי אוויר, מי יודע מכמה מהם הוא עדיין לא יצא.
מ'
מותו של הזמר מייקל ג'קסון ממשיך לפזר ריקושטים בין דפי העיתונים (גלי ההדף האמיתיים יגיעו במוספי יום שישי). ב"מעריב" הפניה צנועה מהשער לעמ' 22, הלפני אחרון, שם מביא נדב איל דברים שאמרה גרייס רוורמבה, "אומנת ילדיו של מייקל ג'קסון", ל"סאנדיי טיימס": ג'קסון היה במצוקה כלכלית קשה שלא היה מודע לה, התחבר ל"אומת האסלאם", לא אהב שהיא מחבקת את הילדים, הם לא אהבו שהוא נמצא בסביבה ושנאו את המסכות שהוא הכריח אותם ללבוש. ויש גם סמים: "נאלצתי לבצע לו שאיבת קיבה פעמים רבות. הוא תמיד עירבב כל-כך הרבה תרופות".
כפולת עמודים ב"דה-מרקר" מדווחת על "ספרייה סודית של יותר ממאה שירים" של ג'קסון שמעולם לא הושמעו, וכי "מייקל ג'קסון צפוי לשבור שיאי מכירות השבוע". ידיעה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס" עוסקת באתר הרכילות TMZ, שהיה הראשון לדווח על מותו של ג'קסון, והקדים גם את חוקר מקרי המוות (בשש דקות).
ענייני תקשורת
איתי שמושקוביץ מדווח במוסף "ממון" כי משרד התקשורת יזהיר את חברות הסלולר "כי עליהן לשמור על ניטרליות של החיבור לאינטרנט, כלומר לא לחסום שירותים כמו שיחות קוליות על גבי הרשת". הכפולה הפותחת של "דה-מרקר" עוסקת גם היא בחברות הסלולר, ומדווחת על אישורה של חקיקה בוועדת הכלכלה הקובעת שמפעילים סלולריים חדשים יוכלו להשתמש בתשתית האנטנות הקיימת. הכותרת: "שוק הסלולר נפתח לתחרות: מפעילים וירטואליים – מ-2010".
"אישור הסעיפים בחוק ההסדרים שנוגעים למפעילים סלולריים וירטואליים, אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוא ניצחון לשר התקשורת משה כחלון ולמשרד האוצר, שנאבקו למענו. חברות הסלולר התנגדו לסעיפים, ונציגיהן הסבירו באחרונה לחברי-הכנסת שהן מצדדות בהכנסת מפעיל סלולרי חמישי על פני מפעיל וירטואלי", כותב צבי זרחיה בטור פרשנות לידיעה. מי שפעל מול חברות הסלולר היא חברת הכבלים הוט, המתכוונת להיות "מפעיל וירטואלי".
העיתון "גלובס" מפנה מקום בשער כדי לפרסם שם במלואה ידיעה על זכייתה של אחת הכתבות שלו, סטלה קורין-ליבר, ב"אות אומ"ץ" של תנועת אומ"ץ. "עם מקבלי האות בתחום התקשורת נמנים גם מיקי רוזנטל וקרן נויבך. כן יקבלו אותו מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ושר החינוך גדעון סער. גם חושפי שחיתויות יקבלו את האות: דייוויד אידלמן, אשר חשף מסמכים בפרשת חשבונות הבנק של אביגדור ליברמן, וז'קלין סוויסה, שחשפה מינהל לא תקין בעיריית יהוד. על פעילות למען ניצולי השואה יקבלו את האות ח"כ לשעבר קולט אביטל; נח פלוג, יו"ר האיגוד המשותף של הניצולים; איתמר לוין, עורך בכיר לשעבר ב'גלובס' שפירסם ספרים ומאמרים על רכוש הניצולים, וגיא מרוז, על תחקיריו בנושא".