אישי משק

"הממשלה הראשונה של מדינת ישראל קיבלה את אמון הכנסת הראשונה היום לפני 64 שנים", כותב איתן הבר במדורו "היום לפני", שמתפרסם במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". בתמונה שצילם הוגו מנדלסון מלשכת העיתונות הממשלתית נראים ראש הממשלה הראשונה דוד בן-גוריון ו-13 שריו יושבים סביב שולחן עמוס מאפרות. הממשלה הנוכחית, שעתידה לקבל את אמון הכנסת השבוע, תורכב מכ-24 שרים. כותרות כל עיתוני הבוקר מוקדשות למשא-ומתן הקואליציוני, הקרוב לסיומו.

"משלימים את הפאזל", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "ממשלה בדרך: דיון לילי על חלוקת התיקים", נכתב בכותרת הראשית הזהירה של "הארץ". "לפיד שר האוצר, בנט שר התמ"ת; ממשלת נתניהו תושבע השבוע", מבשרת הכותרת הראשית של "מעריב". "האוצר בידיו", חוגגת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" את ההישג של בעל הטור לשעבר בעיתון, כאילו מדובר בכיבוש יעד נחשק ולא בפשרה של לפיד על תיק שלא ממש רצה (לפי הפרשנים, העדיף את תיק החוץ).

בקריקטורה היומית של "ידיעות אחרונות" (יותם פישביין) נראה נתניהו מזמין את לפיד לשבת על כס האוצר, שמעליו תלויה חרב. כותרת המשנה של העיתון מספרת סיפור אחר, זה שיוצא מפי מחלקת הדוברות של מפלגת יש-עתיד. "'האיש הנכון במקום הנכון', אומרים ביש-עתיד, 'לפיד רץ תחת הסיסמה 'איפה הכסף' ויוכל לקיים את הבטחתו למעמד הביניים'. בפגישה ביניהם הבטיח נתניהו: 'ותר על החוץ ותקבל גיבוי מוחלט באוצר'".

קורא המעוניין לדעת כיצד מינויו של לפיד ישפיע על מדיניות האוצר ועל חיי הציבור בישראל מופנה בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" אל המוסף הכלכלי "ממון". בפתח המוסף מזכיר תלם יהב את העקרונות במצע הכלכלי של יש-עתיד (הסעיף הראשון: קיצוצים לחרדים, למתנחלים ובקצבאות הילדים), ואילו סבר פלוצקר ממליץ לשר האוצר המיועד לפיד למנות את פרופ' מנואל טרכטנברג לתפקיד במקומו, או לצדו. "תקוותי שח"כ לפיד יעשה כך", כותב פלוצקר. "אם לא, וחבל שלא, שומה עליו לפתוח מיד במסע מזורז של התייעצויות עם הקהילייה הכלכלית". לפי פלוצקר, ה"קהילייה הכלכלית" מורכבת מ"כלכלנים מקצועיים ואישי משק".

כל כפולת העמודים הפותחת של "ממון" מעוטרת בתצלומים של "אישי משק" המשיאים עצות לשר האוצר הבא: מנכ"ל ישראכרט, יו"ר בנק הפועלים, יו"ר בנק לאומי, בעלי ויסוצקי, מנכ"ל קבוצת שטראוס, מנכ"ל יפנאוטו, מנכ"ל פז, יו"ר אוסם-נסטלה, יו"ר נכסים-ובניין ושופרסל ומנכ"ל החברה-לישראל. לפי "ממון", אלה האנשים שאת רצונם צריך לספק שר האוצר הבא של מדינת ישראל.

בעוד שהכפולה הפותחת של "ממון" עוסקת בכלכלה, ב"ידיעות אחרונות" עוסקים בפוליטיקה, כלומר בתדמיות. בתחתית עמ' 8 מתפרסם תצלום של הג'ודוקא יואל רזבוזוב, חבר-כנסת מטעם יש-עתיד, נאבק עם לוחם ג'יו-ג'יטסו במסגרת "משחקי אילת", וזאת תחת הכותרת "ח"כ עם כוח". בשער האחורי מקדם העיתון ראיון עם ליהיא לפיד, שיתפרסם בסוף-השבוע הקרוב ("מספרת על השנה הדרמטית שבה הפכה לאשת פוליטיקאי ועל הדרך לניצחון הגדול").

בכפולה הפותחת מבקר נחום ברנע את ההסכמה המסתמנת של לפיד על מספר שרים גבוה בממשלה הבאה ומכנה את שר האוצר המיועד "פראייר". יחד עם זאת, המשפט שנבחר להוביל את הטור של ברנע דווקא מחמיא יחסית: "לפיד יקבל את האוצר, תיק שאין לו כרגע מושג בו, אבל אם ייקח עוזרים עם יכולת וילמד את החומר, הוא עשוי להצליח".

מהטור שכתבה סימה קדמון היה קל יותר לחלץ משפט מחמיא להדגשה ("ליאיר לפיד יש משהו שלא היה לשרי אוצר אחרים, כמו שטייניץ למשל: יש לו כוח פוליטי חזק מאחוריו"). הטור של קדמון שופע מחמאות לשר האוצר המיועד: "הבחירה של לפיד היא הפוליטיקה החדשה"; "הוא אינטליגנטי, הוא חרוץ, הוא מהיר תפיסה"; "לפיד הרבה יותר קשיח מכפי שנראה"; "מצביעיו של לפיד יכולים, לפחות לפי שעה, להיות מרוצים".

המצביעים של לפיד, כזכור, באים משכבה סוציו-אקונומית גבוהה ("אילו היו מניחים קלפיות רק בשכונות בהן ההכנסה החודשית הממוצעת עולה על 10,000 שקל, היה יאיר לפיד מרכיב קואליציית מרכז-שמאל המונה 78 מנדטים"). העמודים הראשונים של "כלכליסט" מוקדשים לסיקור שר האוצר לפיד ולהערכות בנוגע ליכולתו לשרת את מצביעיו.

"לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הסכים ראש הממשלה שימונה שר אוצר שלא שייך למפלגת השלטון", מציין תומר אביטל. אמנון אטד מתרגם עבור לפיד את כוונות האוצר הטמונה בביטוי "שורה של קיצוצים ממוקדים בעשרות סעיפי הוצאה מוגדרים". לדבריו, מדובר ב"פגיעה בשירותי הרווחה, בחולים, בקשישים, בסטודנטים ובכלל בסיכוי לחיות במדינה מתוקנת יותר".

"לפיד אינו פראייר", מעריך שאול אמסטרדמסקי, בלי קשר למספר השרים הצפוי בממשלה הבאה. הוא מזכיר כי לפני כעשור, כשריאיין את שר האוצר בנימין נתניהו, הגדיר את עצמו לפיד כאדם ש"לא מבין כלום בכלכלה". עם זאת, אמסטרדמסקי מעריך כי "אם נתניהו ייתן לו חופש פעולה, הוא יוכל להניע שינויים מהותיים בכלכלה הישראלית, למשל בתחום החינוך או בתחום התעסוקה, ולמנף אותם בהמשך אל מול האלקטורט הטבעי שלו - המעמד הבינוני-גבוה. העניים הרי ממילא לא יצביעו לו".

בעמודי החדשות של "הארץ" טוען נחמיה שטרסלר כי "משהו השתבש" אצל נתניהו כשהחליט לוותר על תיק האוצר ולהעבירו למפלגה מתחרה. הפרשן הפוליטי יוסי ורטר אינו מתעניין בהשלכות הכלכליות ומכין את הקרקע ל"אקשן" אישי, שטחי, פופוליסטי: "אפשר כבר לדמיין את הנאומים הקשים, נוטפי הארס, שתישא ראשת האופוזיציה המיועדת, ח"כ שלי יחימוביץ', נגד שר האוצר. זה יהיה קרב עין בעין, עיתונאית בעיתונאי. יש למה לחכות". על כלכלה נכתב, כמובן, במוסף הכלכלי.

"לפיד אינו מועמד אידיאלי לשר האוצר. רחוק מכך", טוען סמי פרץ בכפולה הפותחת של "דה-מרקר". "[...] הסבירות שזו תתגלה כהתאבדות פוליטית גדולה יותר מהאפשרות שהמינוי הזה יביא עימו רוחות של פוליטיקה חדשה. [...] החשש, או סימני השאלה, הוא לגבי המסוגלות שלו לקבל החלטות קשות - חלקן בניגוד גמור להצהרות הבחירות שלו - ולהיהפך לאיש הרע של הממשלה הנכנסת".

רותם שטרקמן מפרסם הצעה לנאום עבור שר האוצר לפיד. בין היתר נכתב בו: "אני יודע שאני מצטייר כאחד שלא רב עם אף אחד, אבל אני מתכוון לשבור את התדמית הזאת - בין היתר כדי לשמור על הקופה. אני יודע גם להיות האיש הרע". 

בעוד שפלוצקר המליץ לשר האוצר לפיד להתייעץ עם חברי הקהילה הכלכלית ו"לא עם מקורבים ומטיפים-מטעם-עצמם", שטרקמן כולל בנאום המוצע ללפיד את ההבטחה כי ייפגש ראשית לכל עם "כלכלנים, אנשי אקדמיה וחברה ופקידים בכירים לשעבר", ורק אחר-כך גם עם "בעלי הון". "אותי, בניגוד לקודמי", מדגיש שטרקמן בשמו של לפיד, "לא תמצאו מעפיל לקומה 44 במגדל עזריאלי כדי להיפגש עם נוחי דנקנר, או עם מי שקוראים לעצמם בטעות 'ראשי המשק'".

"מעריב"  נפתח עם טור פרשנות מורחב מאת שלום ירושלמי, המתפרסם תחת הכותרת "נתניהו מעביר את המפתחות ללפיד ובנט". לפי ירושלמי, מדובר בהחלטה נבונה. "אם הם יצליחו, ההישג ייזקף לזכות הממשלה שהוא עומד בראשה. אם הם ייכשלו, הוא יוכל להטיל עליהם את כל האחריות, אחרי שהעניק להם אשראי נדיב". במוסף הכלכלי של "מעריב", "גלובס על הבוקר", מעריך אדריאן פילוט כי הקשר בין שר האוצר לפיד לראש הממשלה נתניהו יהיה "מעניין, רצוף מאבקים, וככל נראה גם קצר, שכן לא נראה כי השניים יוכלו לחיות יחד הרבה זמן".

ב"ישראל היום" היחס ללפיד מוגבל יחסית. הוא אינו מוזכר בכותרות, וגם התצלומים שלו אינם גדולים כמו ב"ידיעות אחרונות" או "מעריב". על האתגרים העומדים בפני לפיד כשר אוצר כלל לא נכתב. במקום זאת מובלטת ביקורת שהטיחו אישי ציבור חרדים בלפיד ובבנט.

בדומה לאופן שבו "ידיעות אחרונות" חוגג את ההישג של לפיד, ניתן לראות בהבלטת הביקורת נגד לפיד ובנט ב"ישראל היום" הצצה ראשונית לדפוס העתידי של סיקור שרי יש-עתיד והבית-היהודי בעיתון: מיעוט בקרדיט, כליא ברק לביקורת.

23 השרים האחרים

"גובר המתח בליכוד: מי יקבל איזה תיק?", נכתב בכותרת הגג לראשית של "ישראל היום". העיתון, שמציע סיקור מצומצם של המינוי לשר האוצר הבא, מקדיש ידיעה וטור פרשנות ל"מתח" ו"דריכות" בליכוד (שב"ידיעות אחרונות" מוגדרים כ"מרד" ו"אינתיפאדה").

לפי "ישראל היום", אביגדור ליברמן עתיד לקבל את תיק החוץ (לאחר סיום משפטו), משה יעלון את תיק הביטחון, ישראל כץ את תיק התחבורה, גדעון סער או שי פירון את תיק החינוך, יאיר לפיד את תיק האוצר, מאיר כהן את תיק הפנים, נפתלי בנט את תיק התמ"ת, אורי אריאל את תיק השיכון, אלי בן-דהן את תיק הדתות, ציפי לבני את תיק המשפטים, עמיר פרץ את תיק הגנת הסביבה ושאול מופז את תיק הרווחה.

ב"ידיעות אחרונות" מוסיפים כי סופה לנדבר תתמנה לשרת הקליטה, סילבן שלום לשר הבריאות, אורי אורבך לשר לענייני ירושלים והתפוצות, פאינה קירשנבאום לשרת החקלאות ולימור לבנת לשרת המדע או התקשורת. ב"הארץ" מציינים כי צחי הנגבי יתמנה לשר להגנת העורף.

בלי התחשבות בלוח השנה

"האלימות נגד נשים מרימה ראש פעם נוספת, ודווקא בשבוע שבו צוין יום האשה הבינלאומי", נכתב בפתח ידיעה מאת ירון דורון על רצח שלישי של אשה על-ידי בן-זוגה בתוך שבעה ימים. הידיעה מתפרסמת בראש עמ' 28 של "ידיעות אחרונות" (מבין 44), עיתון שאינו חושש לפרסם בעמודים הראשונים שלו דיווחי פלילים.

הידיעה על רצח האשה מופיעה אחרי ידיעה על שיעור המוטיבציה לשירות קרבי, אחרי ידיעה על ביקורות של טייסי ניסוי על איכות האף-35, אחרי ידיעה על קלקול קיבה שחטפו סועדים במסעדה הנחשבת לטובה בעולם, אחרי ידיעה על פרישת טייס הקרב הוותיק ביותר בחיל האוויר, אחרי ידיעה על שינוי בהליכי קבלת אשרת כניסה להודו, ואחרי ידיעה על מלגות שיעניק המרכז האקדמי שלם לתלמידי מדעי הרוח והחברה בישראל.

ב"מעריב" מוקדש לדיווח על רצח האשה עמ' 10 (מבין 24). ב"ישראל היום" נכתב על המקרה בראש עמ' 17. ב"הארץ" מופיעה הידיעה בראש עמ' 8 (מבין 14).

מורשת קרב

בכל העיתונים מדווח על מסמכים שהתיר ארכיון המדינה לפרסום ונוגעים לטביעת הצוללת דקר לפני 45 שנה.

"מסמכי ארכיון המדינה על פרשת דקר אמנם אינם מוסיפים נתונים רבים למידע שעמד בפני הציבור לאורך השנים ושהתעדכן עם גילוי הצוללת הטבועה; הם אינם פותרים את תעלומת האסון שגרם לטביעה; אך יש בהם גירוי לחשיבה נוספת על תהפוכות חייהם של ארגונים, מצוות חקירה ועד לזרוע צבאית", כותב אמיר אורן ב"הארץ".

"מרגע היעלמות הצוללת ועד למציאתה החיל לא שקט, לא חסך באמצעים ובמשאבים, פעל לילות כימים וחיפש באזורים שונים באגן המזרחי של הים התיכון, תוך כדי שימוש בטכנולוגיות שונות, ניצול ההתפתחויות המדעיות בתחום מידע הים וידע עולמי רלבנטי, עד שהמטרה הושגה והצוללת אותרה במעמקי הים", כותב מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (במיל') דוד בן-בעש"ט, ב"ישראל היום". "זכרם של הנופלים, שהיו לוחמים נפלאים, והניסיון הרב שצבר חיל הים לאורך השנים יצרו שייטת צוללות בעלת רמה גבוהה ביותר, שלה משקל סגולי רב בבטחון המדינה. [...] כל אלה תורמים רבות להתרעה הלאומית של מדינת ישראל, ובעיקר להרתעה".

בשולי החדשות

תלם יהב מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי שתי נשים וילד, שהוכנסו לישראל לפני יותר מחצי שנה מטעמים הומניטריים, כלואים מאז בכלא סהרונים. לפי דיווחו, שתי הנשים, בנות 21, נחטפו מסודאן ונכלאו במחנות עינויים בסיני לפני שהובלו לגדר הגבול עם ישראל, שם המתינו שמונה ימים עד שהורשו להיכנס יחד עם ילד שהיה איתן (כל יתר האנשים בקבוצה גורשו למצרים באמצעות גז מדמיע). בשבוע הבא תידון עתירה לבג"ץ הדורשת לשחררם מהכלא.

חיים לוינסון מדווח ב"הארץ" כי אלוף פיקוד המרכז הורה להסיר גדרות שנבנו שלא כחוק סביב ההתנחלויות עפרה ואדם ומנעו מפלסטינים גישה לאדמותיהם.

ענייני תקשורת

צלם "ידיעות אחרונות" עטא עוויסאת לאחר שנפצע בפניו מחוץ להר-הבית. 8.3.13 (צילום: סלימן חאדר)

"צלם 'ידיעות אחרונות' נפגע בהר-הבית, השוטרים סירבו לתת לו להתפנות", נכתב בתחתית שער "ידיעות אחרונות" הבוקר. בעמ' 10 מדווח ירון דורון כי צלם העיתון עטא עוויסאת נפצע ביום שישי האחרון כשסיקר את המהומות בהר-הבית, ולטענתו משטרת ירושלים סירבה לטפל בו או להזעיק עבורו אמבולנס.

"פתאום הרגשתי מכה חזקה בפנים ונפלתי על הרצפה", מצוטט עוויסאת. "[...] אחרי כמה דקות הגיעו אלי החובשים של הר-הבית ולקחו אותי למרפאה של המסגד. הרופא שם אמר לי שיש לי פציעה רצינית. הבנתי שאני צריך להגיע לבית-חולים. החובשים שמו אותי על אלונקה והורידו אותי מההר דרך שער המוגרבים. בשער היתה שורה של שוטרים וקציני משטרה. אחד הקצינים אמר לשוטרים שלא ייתנו לי לעבור. אמרתי לו שאני צריך אמבולנס, אבל הם התעקשו לא לתת לי לעבור". במשטרת ירושלים, נמסר, מכחישים את גרסת הצלם וטוענים כי סירב לקבל טיפול רפואי.

העיתונאי יגאל סרנה מלווה את הדיווח על פציעת עוויסאת בטור קצר. "כשצלם כמו עטא עוויסאת - שמצלם כבר 21 שנים בסוכנויות ישראליות ובעיקר בעיתון הזה, צלם אמיץ ועטור פרסים על תיעוד ילדים ופועלים ואפליה - כשהוא נפצע ומדמם, פתאום הוא ערבי שאין לאפשר לו מעבר לבית-חולים הדסה. שיילך למוקאסד, בית-חולים לערבים. פתאום אלה שתי ערים נפרדות בעלות שתי מערכות דם וחיים נפרדות".

בכפולה הפותחת של "ישראל היום" מדווח גדעון אלון כי דוברת נשיא המדינה, איילת פריש, התערבה במהלך ראיון עיתונאי שהעניק הנשיא פרס לכתבת הערוץ הראשון. אחרי שהנשיא טען שיש להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, קטעה הדוברת את הראיון ואמרה שהנשיא לא הבין כראוי את השאלה שנשאל.