כך או כך

"בחמאס מאיימים: יהיו עוד חטיפות", קוראת כותרת המתפרסמת הבוקר בראש עמ' 2 של "מעריב". כותרת המשנה מרחיבה: "המצב בדרום הולך ומסלים. שנתיים בדיוק לאחר מבצע עופרת-יצוקה הודיעו בכירי החמאס: איננו חוששים מעימות נוסף, לא זנחנו את דרך החטיפות והפיגועים. לראשונה קיבל הארגון אחריות לפיגוע במרכז-הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים. בתגובה לירי הקסאם על זיקים: חיל האוויר תקף ברצועה".

עמית כהן, אמיר בוחבוט ורונן דמארי מביאים מדברי מוחמד דף ואחמד ג'עברי, ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, לאחר שאתמול כינס הארגון מסיבת עיתונאים לרגל מלאות 23 שנה לייסוד התנועה ושנתיים למבצע עופרת-יצוקה.

"עינינו עדיין נשואות לכיוון ירושלים", מצוטטים בכירי חמאס בידיעה. "לא נסתפק בגבולות עזה", הבטיחו. "לא התעייפנו ונמשיך לנהל את הג'יהאד", אמרו. בידיעה של "מעריב" מובלעת גם התבטאות מתונה מצד חמאס ("[דובר הזרוע הצבאית] אבו-עוביידה ציין כי יש בשטח הפסקת אש בפועל"), אך אליה מוצמד מיד איום נוסף ("אך היא תיפסק אם ישראל תסלים את פעולותיה").

לידיעה מתלווה תצלום [רויטרס] שבו נראית "מסיבת העיתונאים של חמאס": ארבעה רעולי פנים, שניים יושבים ושניים עומדים ומחזיקים בנשק, מאחורי כמה עשרות מיקרופונים של כלי תקשורת מרחבי העולם.

ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה מפחידה במידה דומה, אך זו מלווה בהגחכת האויב המפגר שעימו מתמודדת מדינת ישראל. "תנועת חמאס מוכנה למלחמה", קוראת כותרת המתפרסמת בראש עמ' 4 של העיתון. זהו ציטוט מדברי ראשי חמאס שנאמרו במסיבת העיתונאים המיוחדת שכונסה בעזה. רוני שקד מדווח על איומי ראשי חמאס, בדומה לדיווח ב"מעריב", אך כולל גם פסקה על דברים שאמר בכיר חמאס, ד"ר מחמוד א-זהאר: "חמאס אינה מעוניינת בחידוש הלחימה, אבל אם נצטרך, נדע לעשות זאת". משפט זה מודגש בגופן גדול בלב הידיעה.

לידיעה מתלווה תצלום [רויטרס] של מסיבת העיתונאים שאירגן חמאס בעזה, וזאת תחת הכותרת "אין קצה חוט". דודי גולדמן כותב: "בחינה מדוקדקת של תמונת מסיבת העיתונאים שהתקיימה אתמול בעזה מבהירה כי עשרות המיקרופונים לאו דווקא שייכים לכלי תקשורת שונים שהוזמנו למסיבת העיתונאים – מכיוון שהם אינם מחוברים לשום חוט או כבל".

בתצלום מסומנים בעיגולים צהובים קצות המיקרופונים המנותקים, כדי שיקל על הקורא להבחין בתרגיל התקשורתי של חמאס. בכיתוב התצלום מצוטט יוסי רוזנברג, מומחה למערכות קול, המשמש במקרה זה גם מומחה לתעמולה ומעריך כי "המיקרופונים הלא-מחוברים שימשו את אנשי חמאס לצורך תפאורה, ככל הנראה כדי להראות את העניין העיתונאי הגדול שהיה לכאורה לתקשורת העולמית באירוע".

בתחתית עמ' 5 של "ישראל היום" מתפרסמת ידיעה קצרה יחסית מאת דניאל סיריוטי, לילך שובל וגדי גולן, בעקבות התבטאויות ראשי חמאס. הכותרת מאוזנת יותר מאשר בעיתונים האחרים: "מחויב להפסקת האש – אבל מאיים בירי". גם גוף הידיעה מציג את חמאס כמתון יחסית ומקפיד לציין כי איומי ראשי התנועה בתקיפה מותנים בפעולות צה"ל.

"ראשי הזרוע הצבאית של הארגון מאיימים לחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל כל עוד נמשכות תקיפות צה"ל ברצועת עזה", נכתב, ובהמשך מצוטטים בכירי הזרוע הצבאית כך: "חמאס יגיב בחריפות כלפי כל מעשה תוקפנות של כוחות הכיבוש הציוני נגד לוחמי הארגון ואוכלוסיית רצועת עזה", "אמנם קיימת הפסקת אש בפועל וחמאס מחויב לשמור עליה, אולם אף שכלי הנשק שלנו מועטים בהשוואה לאמצעי הלחימה של האויב הציוני [...] אזרחי ישראל עומדים בפני שתי ברירות: מוות או גירוש מאדמות פלסטין".

ב"הארץ" מדווחים בעמ' 2 אבי יששכרוף ואנשיל פפר על המסרים שיצאו ממסיבת העיתונאים תחת הכותרת "שנתיים למבצע בעזה; חמאס: מחויבים לרגיעה". בגוף הידיעה מודגש כי דובר הארגון אמר ש"החמאס שואף לשמור על הפסקת האש", אך מוכן גם להגיב במקרה הצורך. עוד מדווח כי מחמוד א-זהאר אמר: "הארגון אינו מעוניין בהסלמה עם ישראל".

בהמשך מצוטט גם מפקד הזרוע הצבאית אל-ג'עברי, שאיים כי "חמאס לא ינוח עד שישראל תגורש מאדמות פלסטין". מסר תוקפני זה אינו מודגש בשום צורה בידיעה. אחריו מופיע משפט הפרשנות: "חמאס, כך נראה, אינו מעוניין בחידוש הלחימה בישראל, בין היתר כיוון שטרם שיקם את התשתית הצבאית שלו, אך הוא מנסה להוכיח כי הוא אינו חושש מכך".

מכל המצוטט לעיל נראה כי ב"הארץ" משוכנעים שהארגון מעדיף רגיעה, ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מעריכים כי הוא מתכונן לעימות, ואילו ב"ישראל היום" בוחרים בדרך האמצע. אלא שתיאור זה אינו שלם.

"בצה"ל מעריכים: לא יהיה מנוס מ'עופרת יצוקה 2'", נכתב בסיומה של כותרת המשנה לראשית ב"ישראל היום". הכותרת מפנה לשתי ידיעות שאף אחת מהן אינה כוללת את ההערכה המודפסת במרכז שער העיתון. כל שנכתב הוא ש"בשבוע שעבר תקף צה"ל בפעם אחת שבעה יעדי טרור של הארגון בעקבות ירי לעבר ישראל. בצה"ל הבהירו אז כי התגובה יכולה להיות כואבת יותר".

הנהנים העיקריים

"הנטו בתלוש השכר גדל", קוראת כותרת בתחתית שער מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". לצד תצלום של שר האוצר יובל שטייניץ מופיעה כותרת המשנה, שמבטיחה כי "מהשבוע הבא יעודכנו מדרגות מס ההכנסה כחלק מתהליך הרפורמה. הנהנים העיקריים: בעלי שכר נמוך ובינוני".

בעמ' 5 מדווח גד ליאור על ההנאה הצפויה לבעלי השכר הנמוך והבינוני. טבלה שמתלווה לידיעה מציגה את העלייה בשכר. המשכורת הנמוכה ביותר שמופיעה בטבלה עומדת על 8,000 שקל ברוטו. מי שמשתכר סכום זה יזכה לתוספת של 32 שקלים. המשתכרים 12 אלף שקל יקבלו תוספת של 50 שקל, המשתכרים 15 אלף שקלים יזכו לתוספת של 145 שקלים, והמשתכרים 20 אלף שקלים ייהנו מעוד 192 שקלים מדי חודש.

מה לגבי ההנאה הצפויה לבעלי השכר הנמוך באמת? אלה שלא משלמים מס הכנסה או משלמים שיעור נמוך של מס? ובכן, הבשורות לגביהם אינן מעודדות. בשולי הידיעה של ליאור מצוין כי מס ערך מוסף, המכביד במידה זהה על כל העשירונים בחברה בישראל, לא יפחת בחצי האחוז "כפי שהובטח עם העלאתו ביולי 2009", אלא ימשיך לעמוד על שיעור של 16% "לפחות שנתיים נוספות".

בתחתית מדור הכלכלה המצומצם של "ישראל היום" מדווח דן לביא כי על-פי הדו"ח השנתי של מרכז אדווה, המעמד הבינוני בישראל המשיך להצטמק בשנה שעברה. "חלקו בקרב כלל משקי הבית בישראל ירד מ-27.1% ב-2008 ל-26.6% ב-2009, ואילו חלקו בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית קטן מ-20.7% ל-20.5%". נוסף לכך מצוין בידיעה כי בשנת 2009 "נמשך הגידול בהוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים".

"המעמד הבינוני נעלם", קוראת כותרת על שער "ידיעות אחרונות". עמ' 8 כולו מוקדש לדיווח מאת דוד רגב על ממצאי דו"ח אדווה החדש. על-פי הידיעה, הדו"ח חושף "מציאות עגומה שהיא תעודת עניות לכולנו".

מלבד שחיקת מעמד הביניים מדווח רגב על העמקת הפערים בין העשירונים הנמוכים לגבוהים: "במהלך העשור האחרון איבד כל עובד בעשירון התחתון 163 שקלים מדי חודש [...] הכנסתו של כל עשיר צמחה בממוצע בעשור האחרון בכ-1,150 שקל מדי חודש [...] עלות השכר החודשית של מנהל בכיר בכל אחת מ-25 החברות הבכירות הנסחרות בבורסה זינקה פי 2 בעשור האחרון [...] כלומר, ביחס לממוצע בישראל זינק שכר המנהלים מפי 49 מהשכר הממוצע במשק לפי 94".

כמו כן מקדיש רגב כמה שורות לדיווח על כך שלפי דו"ח אדווה, הפער בין אשכנזים למזרחים ולערבים עדיין קיים, וכי פערים קיימים גם בתחום החינוך בין יישובים מבוססים לעיירות הפיתוח ויישובים ערביים. הידיעה מלווה ב"מילון מונחים", גרף המתאר את הצטמקות מעמד הביניים ודוגמה אנושית חיה – משפחת אלל, ש"צנחה ממעמד הביניים לעשירונים התחתונים". בעבר הרוויחו בני הזוג אלל, שמגדלים שלושה ילדים, 7,500 שקלים יחדיו. כיום הם חיים מ-3,800 שקלים לחודש בלבד.

בקונטרס החדשות של "הארץ" לא מוזכרים ממצאי דו"ח אדווה, אך ב"דה-מרקר" מוקדשת כפולת עמודים שלמה לדו"ח. ליאור דטל מביא בהרחבה את עיקרי הממצאים ביחס להשכלה בישראל תחת הכותרת "מרכז אדווה: שיעור הסטודנטים מהפריפריה נמוך משמעותית לעומת המרכז". מתחת לדיווח זה מתפרסמות שש ידיעות קצרצרות מאת עידו סולמון, עלשישה ממצאים נוספים העולים בדו"ח: "העוני מתפשט", "צמיחה? לא לכולם", "האבטלה עדיין כאן", "ההכנסה למשק בית יורדת", "מעמד הביניים מצטמק" ו"שכר המינימום תופס תאוצה". הכפולה משופעת בגרפים וטבלאות המבוססים על נתוני הדו"ח.

בשנה שעברה, יומיים לאחר פרסום הדו"ח של מרכז אדווה, חשף כתב "מעריב" רותם סלע אי-דיוקים בניסוחי הדו"ח. הארגון דחה את הביקורת וטען כי אי-הדיוקים חסרי משמעות, אך ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה,הודתה באוזני "העין השביעית" כי לפי התרשמותה האישית, "רוב [העיתונאים המכסים את תחום החברה והרווחה] מדפיסים את הקומוניקטים כמו שהם".

בעקבות הביקורת של סלע כתב באתר זה אסף צימרינג כך: "אין בדו"ח שקרים – כל הנתונים אמיתיים, והתמונה שעולה ממנו לא תשתנה משמעותית גם אם יתוקנו הליקויים, אבל הדו"ח מגמתי מאוד". צימרינג קרא לכתבי החברה והרווחה לאמץ גישה ביקורתית יותר כלפי נתונים שמעבירים אליהם ארגונים חברתיים.

"מעריב" כלל אינו מדווח על ממצאי הדו"ח החדש של מרכז אדווה. לא בקונטרס החדשות ולא במוסף "עסקים". בהנחה שבימים אלה נערך במערכת העיתון ניתוח ביקורתי של ממצאי הדו"ח, עולה השאלה מה יקרה אם השנה דווקא לא יתגלו בו אי-דיוקים.

הכותרות הראשיות

"אבו-מאזן: בפלסטין לא יהיה מקום לישראל", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום". דניאל סיריוטי, ליאור יעקבי ושלמה צזנה מדווחים על דברי יושב-ראש הרשות הפלסטינית במהלך סיור ברמאללה.

"טורקיה: הרכב הממשלה בישראל מונע את הפיוס", קוראת הכותרת הראשית של "הארץ". ברק רביד, אנשיל פפר ואבי יששכרוף מדווחים על דברי שר החוץ של טורקיה, אהמט דבוטולו, במסיבת עיתונאים שערך באיסטנבול.

"'אל-אהראם' חושף: כך פעל הסוכן המצרי", קוראת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". סמדר פרי מדווחת בהסתמך על פרסום בעיתון המצרי – "הפרשה שמסעירה את מצרים" – על מדריך קונג-פו שגויס למוסד הישראלי.

"במנזר האסור", קוראת הכותרת בראש שער "מעריב". הקוראים מופנים לכפולה המרכזית של העיתון, שם מוצגים כמה תצלומים של אביר סולטן,שביקר במנזר מרסבא שבמדבר יהודה. "שבועיים של המתנה הפרידו ביני ובין החלום", כותב סולטן, ומתאר את הפגישה עם הפטריאך היווני-אורתודוקסי, שממנו ביקש "לצלם במקום שאף צלם לא נכנס אליו". בסיום הטקסט של סולטן מופיעה הפניה לאתר nrg, שם מתפרסמת גלריית תמונות שצילם במנזר.

ללא פאניקה

"כבר כשיאיר לפיד העביר את השידור לאייל קיציס ואמר 'התגעגענו' היה ברור שמשהו השתבש", כותבת ב"הארץ" מיה סלע בפתח טור ביקורת הטלוויזיה המוקדש לתוכנית הבכורה בעונה השמינית של "ארץ נהדרת". "עם פרוץ עונתה השמינית, 'ארץ' היא תעתיק חיוור של עצמה", כותבת מבקרת הטלוויזיה של "ישראל היום", שיר זיו. בסיום טור ביקורת הטלוויזיה של "מעריב" כותב אלון הדר: "הלוואי שהם ישתפרו". ואילו איתי סגל, מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", מתוודה: "לא צחקתי ולו פעם אחת", אך מוסיף כי "אין סיבה להיכנס לפאניקה", משום שלדבריו פרקי פתיחת העונה בתוכנית בדרך כלל מאכזבים.

זוטות

בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" מדווחים יוסי יהושוע ומאיר תורג'מן על מחזור הטיס החדש של ישראל. "קשה להתחרות בגאוותו של הורה שילדו מסיים קורס טיס", הם כותבים בפתח הידיעה, "אולם במסדר הכנפיים של חיל האוויר, שייערך ביום חמישי, יהיה אדם אחד גאה לא פחות: מנהל התיכון האזורי בקיבוץ גבעת-ברנר". הסיבה לגאווה, כותבים יהושוע ותורג'מן, היא שארבעה מבין מסיימי הקורס הם בוגרי בית-הספר. עוד מדווח כי המחזור הנוכחי של מסיימי הקורס כולל "מספר מכובד של בנות – שלוש – שאחת מהן תהיה טייסת קרב".

במדור "קרייריסט" של העיתון "כלכליסט" כותבת שגית פסטמן על "תובנות ניהוליות לא שגרתיות" שעולות מקריאה בשלוש ביוגרפיות חדשות. בין היתר מתייחסת פסטמן לתובנות הניהוליות של שמעון ויזנטל, כפי שהן עולות מהביוגרפיה שחיבר תום שגב. "ויזנטל ידע להשיג את מטרותיו באופן יצירתי", מציינת פסטמן ומדגימה.

בחלק ב' של "הארץ" כותבת עמירה הס, במדורה "שב"חית", על חקירות המחלקה היהודית של השב"כ שעניינן פעילים המשתייכים לארגונים אנרכיסטיים. על-פי דיווחה, מתן כהן, סטודנט בן 22, עוכב עם נחיתתו בישראל מפני שהיה "מוחשד בפעילות חבלנית". השוטר שעיכב אותו בשדה התעופה הסביר לו כי "מוחשד זה כשחושבים שיש לך קשר ואתה לא חשוד בשום דבר קונקרטית".

ענייני תקשורת

רז שכניק מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי מהדורת "מבט לחדשות" של ערוץ 1 תוקדם לשעה 20:00 החל מאפריל או מאי הקרובים. עוד מדווח שכניק כי הערוץ ישנה את שמו ל"ישראל 1" ובמקביל ימתג את ערוץ 33 כ"ישראל 2".

"מהיום: 'ישראל היום' גם בפייסבוק", קוראת הפניה חגיגית בתחתית שער העיתון הנפוץ במדינה. בעמ' 2 מדווח "כתב 'ישראל היום'" על דף הפייסבוק החדש ומציין כי "בדף הפייסבוק של העיתון יובאו עדכונים, ייערכו דיונים בנושאים שעומדים על סדר היום ויוצגו תכנים ומיצגים שיהיו מתקדמים וראשונים מסוגם". הידיעה על דף הפייסבוק של "ישראל היום" מופיעה גם באתר האינטרנט המוגבל של העיתון, אך אינה כוללת קישור לדף.

גדי גולן וצבי הראל מדווחים ב"ישראל היום" על בקשת עיתונאים להשמיע את הכרעת הדין במשפט קצב בדלתיים פתוחות. על-פי דיווחם, "תשעה כתבים המסקרים באופן קבוע את עבודת בתי-המשפט ניסו לשנות את ההחלטה ופנו בסוף-השבוע במכתב לשופטים ג'ורג' קרא (ראש ההרכב), מרים סוקולוב ויהודית שבח. הכתבים ציינו במכתבם כי אירוע כה חשוב, באחד התיקים המשמעותיים והמפורסמים ביותר בישראל, ראוי שיתנהל בהתאם לכלל הקובע שזכות הציבור לדעת. לדעתם, אם הכרעת הדין תינתן בדלתיים סגורות, השידורים שיתנהלו במקביל להקראה יתבססו על שברי מידע שעלולים להטעות את הציבור".

ליה פן מדווחת ב"הארץ" על הפגנה שתיערך היום בקמפוס הר-הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, לאות מחאה על הכוונה לקצץ בתקציב רדיו הר-הצופים, תחנת הרדיו האוניברסיטאית.

ערן סויסה מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי מנכ"ל ועד מתיישבי שומרון ויו"ר ועד מתיישבי בנימין פנו אל הרשות השנייה בתלונה על כך שיוסי קוצ'יק אמור להשתתף כחבר קבוע בתוכנית הכלכלית החדשה של הזכיינית קשת, וזאת בשל פעילותו הפוליטית והעסקית.