תלמידים בעת תרגיל העורף בשנה שעברה (צילום: יוסי זמיר)

תלמידים בעת תרגיל העורף בשנה שעברה (צילום: יוסי זמיר)

נא לא לקרוא "הארץ" במקלטים

"הצורך בהגברת מוכנותו של העורף, וההשקעה הכבדה המתלווה לכך, הם עתה במרכז ההסכמה הלאומית בישראל", כותב הבוקר פרשן "ישראל היום" דן מרגלית בטור שמוקדש לתרגיל הכנת העורף למצב מלחמה, המתקיים בימים אלה ברחבי מדינת ישראל. עדות להימצאותו של אותו צורך בהגברת מוכנות העורף במרכז ההסכמה הלאומית ניתן לראות ביחס שמקבל התרגיל מעיתונות ההמון.

"תרגיל העורף: ב-11 – אזעקה ברחבי המדינה", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום", כמו היה העיתון זרוע של לשכת הפרסום הממשלתית. "המדינה בתרגיל", מחרה מחזיקה אחריה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". הבולטות שהעיתונים מעניקים לתרגיל נובעת מהניחוש כי הוא אכן נמצא ב"מרכז ההסכמה הלאומית בישראל". גם הם היו רוצים להיות שם. זהו פרדוקס המלווה כל עיתון שמנסה במוצהר לפנות לכולם (במקרה של ישראל: כל היהודים/ציונים). עיתון כזה בהכרח מוצא את עצמו בעמדת מאחד לאומי, ולא בעמדת המבקר. מה לעשות שעבודה עיתונאית היא ביקורתית במהותה? ברם, תמיד ניתן להפנות את הביקורת החוצה, מה שרק יחזק את הלכידות במדינה פנימה, ועל כך בהמשך.

מכל מקום, הבוקר תישמע צפירה עולה ויורדת למשך דקה וחצי, מבשרים העיתונים, והאזרחים מתבקשים לפעול בהתאם. על-פי ההנחיות בדיווחים השונים, יש להיכנס למרחב מוגן, אך מצד אחר לא לעצור את הרכב ולהישכב על הקרקע כשהידיים מגינות על הראש, כפי שנדרש לעשות בעת אזעקת אמת.

לילך שובל, אפרת פורשר ודניאל סיריוטי משוחחים ב"ישראל היום" עם ראש מחלקת מיגון אוכלוסייה בפיקוד העורף, אל"מ חיליק סופר. סקר שנערך בשנה שעברה העלה כי 38% מהתושבים ברחבי ישראל נכנסו למרחבים המוגנים עם הישמע הצפירה, אומר להם סופר, ומוסיף: "אני מאוד מקווה שבתרגיל השנה נעבור את ה-50%".

"הארץ" הוא העיתון היחיד שאינו מבליט מידע על התרגיל בשערו. רק תיבה קטנה בת שלוש שורות מפנה את הקוראים לידיעה בעמ' 2 של העיתון, ולמדור "שיחת היום" בחלק ב', שם מראיין עמוס הראל את מתן וילנאי, סגן שר הביטחון והאחראי על העורף מטעם הממשלה ומערכת הביטחון. בתשובה לשאלה, "לא הגזמתם קצת? אתם לא מפחידים יותר מדי את האזרחים עם כל התרחישים על נפילה מסיבית של טילים ורקטות בכל רחבי הארץ?", מגלה וילנאי כי מטרת התרגיל אינה הציבור הרחב, אלא הגברת התיאום בין זרועות השלטון השונות.

"אנחנו לא דורשים מהאזרח מהשורה כלום בעצם", אומר וילנאי. "אנחנו דורשים, למעשה מבקשים יפה, שבצפירה [...] ייגש למרחב המוגן הקרוב. 99 אחוזים מהאזרחים לא יעשו גם את זה. אינני מתרגש מכך. לא האזרחים הם המטרה שלי. המטרה היא כל המערכת השלטונית של מדינת ישראל".

ומה על ה-38% שנכנסו למרחבים המוגנים בשנה שעברה? ומה על למעלה מ-50% שמקווים כי ייענו לאזעקה וייכנסו למרחב המוגן הבוקר? שייקחו איתם למקלטים כחומר קריאה את "ישראל היום" או "ידיעות אחרונות". גם הבוקר קריאה ב"הארץ" עלולה לעורר בהם ספקות.

רוח המפקד

בעמ' 11 של "ידיעות אחרונות", המוקדש לחקירת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מתפרסם הבוקר מאמר מאת איתן הבר. הבר משיא עצה למפכ"ל המשטרה ולשר לבטחון פנים: אחרי שיוכרע דינו של אולמרט, עליהם לבצע בדיקה של עבודת המשטרה. "משהו לא בסדר, בלשון המעטה, בשיטות עבודתה מול נחקרים שהם אנשי ציבור", הוא כותב. "השאלה המונחת לפנינו היא ההתנהגות, בעיקר התקשורתית, של המשטרה [...] כל ילדון שטרם הסיר את סימני חלב אמו משפתיו יודע היום שאולמרט, כראש עיר, שר וראש ממשלה, קיבל כספי שוחד [...] כל פרח עיתונאי יודע כי במשטרה, כמו בצבא, כמו בכל חברה מסחרית גדולה, נושבת 'רוח המפקד', ו'הוא' או 'הם' לא צריכים לדבר, 'הרוח' נושבת קרירה ואנשי המשטרה מוסיפים קיסם למדורה.

"אני לא חבר של אולמרט", מציין הבר בשולי מאמרו, אך כפי שניסח זאת בעצמו, בארגונים גדולים (כמו "ידיעות אחרונות") אין צורך בקשרים אישיים. די ברוח המפקד. בכל שערי העיתונים הבוקר, למעט "ידיעות אחרונות", מתפרסם תצלום של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מסתודד עם אדם שמעורב, כמוהו, בפרשת הולילנד, וזאת במהלך חתונת בתו של הרב אריה דרעי.

ב"הארץ" נראה אולמרט לצד יהושע פולק, בתצלום שנלקח מחדשות ערוץ 2. הכותרת קוראת: "המשטרה תבדוק את המפגש בין אולמרט לחשודי הולילנד". ב"ישראל היום" תצלום אחר שנלקח מחדשות ערוץ 2, ובו נראה אולמרט לצדה של שולה זקן. "על מה שוחחו אולמרט וזקן?", תוהה הכותרת, ובמשנה נכתב כי המשטרה תבדוק אם הפר את תנאי שחרורו. ב"מעריב" מתפרסם אותו תצלום של אולמרט עם זקן, וגם שם מצוין כי המשטרה תבדוק את האירוע.

ב"ידיעות אחרונות" ההתייחסות לאולמרט על שער העיתון מתמצה ברצועה דקיקה הנמתחת בתחתית השער וקוראת, "אולמרט נחקר במשך שמונה שעות: 'לא קיבלתי שוחד'". על המפגש הפומבי עם מעורבים אחרים בפרשה מדווח ניסן שטראוכלר בעמ' 11 של העיתון. התצלום המלווה מחתונת בתו של דרעי [חדשות 24] מראה את אולמרט דווקא לצד פרקליטו נבות תל-צור, ולא ליד פולק או זקן. גם מלשון הידיעה קשה להבחין כי יש דבר מה בלתי ראוי במפגש של חשוד (המלווה בעורך-דינו) עם חשודים אחרים בתקופה שבה החקירה בעניינם טרם מוצתה. כותרת הידיעה קוראת, "בבוקר חקירה, בערב חתונה", ואילו כותרת המשנה מדווחת בפשטות כי "אולמרט, שולה זקן ועוד מגיבורי פרשת הולילנד חגגו אתמול בחתונת בתו של אריה דרעי". בגוף הידיעה נאמר רק כי אולמרט "שוחח עם יהושע פולק, ובמשטרה אומרים שייתכן שבשל כך ידרשו את החמרת תנאי מעצרו".

ב"ידיעות אחרונות" לא מצוין, כבעיתונים אחרים, שאולמרט התחייב בתום חקירתו שלא ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, אבל כן מובאת תגובת דוברו של אולמרט, האומר כי אותן מגבלות שאינן מוזכרות במפורש אינן מונעות מראש הממשלה לשעבר "לברך אנשים לשלום כאשר הוא פוגש אותם באקראי".

ועוד ב"ידיעות אחרונות" – במדור הדעות מתפרסם מאמר מאת ברוך לשם, המפקפק בטיב המידע שבידי גורמי החקירה באשר למעורבותו של אולמרט בפלילים בפרשת הולילנד. "המשטרה טוענת שאין עשן בלי אש, אבל בינתיים, לפחות לפי הפרסומים, אין להם אקדח עשן, כלומר מסמכים שמוכיחים כי השוחד הועבר".

אגב, לפי אחד הפרסומים, שהופיע אתמול בעיתון "גלובס", המצב אחר. יובל יועז דיווח כי "חומר החקירה המצטבר בידי המשטרה בפרשת הולילנד איננו מתבסס על טיוטת כתב התביעה שחיבר שמואל דכנר, אלא על ראיות ועדויות שונות בתכלית שהצטברו בחקירה". יועז ממשיך ומרחיב באשר לדעת החוקרים על אותו כתב תביעה ואמונם בחזקת הראיות שמצאו. מובן שגם בפרסום שכזה ניתן לראות עוד קיסם אחד שמושלך למדורה על-ידי המשטרה והפרקליטות.

שני צעדים לאחור

"ביום שבעמודי החדשות של 'ישראל היום' תנבע ביקורת על נתניהו מתוך הכותרות והידיעות החדשותיות, בחתימתם של כתבים מן המניין ולא פרשנים, ניתן יהיה להתייחס לעיתון כאל כלי תקשורת עצמאי ולא עוד כביטאון מטעם מנהיג מפלגת הליכוד", נכתב כאן ביום ראשון האחרון.

בינתיים, ההפך מתרחש. קרב המאסף על "פרשת המיטה המעופפת" מתנהל הבוקר מעל דפי החדשות של "ישראל היום", באמצעות ידיעות מגוננות של כתביו. בכותרת משנה לידיעה של מתי טוכפלד מדווח כי "לשכת רה"מ מגיבה על הפרסומים אודות הטיסה לקנדה". מתברר כי "בשיחת טלפון שקיים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, עם חברות ארקיע ואל-על בזמן המכרז, הבהיר גבאי לחברות כי נושא המיטה אינו משנה לנתניהו, ואף הדגיש כי 'מצדו אתם יכולים לזרוק מזרן על הרצפה'" (ומצדה? לא מצוין). עוד נכתב בדיווח כי בעוד שאולמרט דרש "חדר שינה", נתניהו ביקש רק "תא מנוחה".

במדור הכלכלה המצומצם של "ישראל היום" הידיעה הראשית [זאב קליין ושלמה צזנה] באה בעקבות חשיפת חדשות ערוץ 10 אתמול כי שר האוצר יובל שטייניץ אישר לחברה פרטית שבה מועסק גיסו להביא ארצה מאות עובדים זרים, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרדו ובניגוד למדיניות המוצהרת שלו. בעוד שכותרת על הסוגיה ב"דה-מרקר" קוראת "שטייניץ אישר הבאת עובדים זרים – בניגוד להמלצת מומחי האוצר", כותרת ב"ידיעות אחרונות" קוראת "עבודה משפחתית" וזו של "מעריב" קוראת "'פרשת העובדים' של השר שטייניץ" – הכותרת ב"ישראל היום" מנוסחת מנקודת מבטו של שר האוצר ויד ימינו של בנימין נתניהו: "שטייניץ: 'לא ידעתי על קשר של גיסי עם החברה'". רק בכותרת המשנה מוסבר על מה מגיב מעליה שר האוצר.

הקצוות נפגשים

לקראת הגעתו של משט התמיכה בפלסטינים לרצועת עזה, כותב דרור אידר במדור הדעות של "ישראל היום" כי "אוניית הרשעים מתקרבת". אידר פותח בקביעה כי "אין מצור אמיתי על עזה. את העובדה הזאת מבקשים מארגני משט ספינות השמאל האירופי לעזה להשכיח מאיתנו. גם חלק מהתקשורת הישראלית משתף פעולה עם התעמולה הזאת".

לא כל התקשורת הישראלית. דני רובינשטיין, שאין לחשוד בו כי הוא פעיל ימין, פירסם לפני כשבוע מאמר ב"כלכליסט", במסגרת מדור קבוע המוקדש לניתוח פנים שונים של הכלכלה הפלסטינית, ובו קבע כי "המצור על עזה נכשל". "עזתים, כמו גם פלסטינים תושבי הגדה שביקרו ברצועה, מספרים שהמצב לא נעים, אבל בהחלט לא נורא", כתב רובינשטיין. "עדיין יש הריסות מהמלחמה, שכן אסור להכניס לעזה חומרי בנייה והכבישים משובשים, אבל החיים בסך-הכל נראים נורמליים. [...] בשווקים ובחנויות אפשר לקנות כמעט כל דבר. מה שאסור להעביר מישראל עובר במנהרות. מה שברור היה לכל מי ששוחחתי איתו הוא שהמצור הכלכלי רחוק לפי שעה מלהפיל את שלטון חמאס".

יסודות בלתי מעורערים

ביום חמישי האחרון פירסם יואב קרני במוסף "G" של "גלובס" רשימה בעקבות התחקיר של "ידיעות אחרונות" על השופט ריצ'רד גולדסטון. "אני אינני מקטלג בושות, ממילא אינני יכול להיות בטוח אם הבושה שלהלן היא הגדולה ביותר מאז ומעולם, או רק הגדולה ביותר בתולדות 'ידיעות אחרונות', או רק הגדולה ביותר בחודש מאי 2010. אבל מקום כבוד שמור לה בפנתיאון הבושה", כתב קרני ביחס לתחקיר.

"הנה הצעה ל'ידיעות אחרונות' להוציא קצת מתוק מעז", הוסיף באותה הזדמנות, "להזמין תחקיר שיעסוק בישראלים שעזרו לאפרטהייד, הפיקו ממנו תועלת והגנו עליו. זה יהיה שיעור חשוב בהיסטוריה, הזהרה נוקבת לדיירי ההווה מפני המחיר של חוסר מעצורים".

אכן, הנפנוף בעקרון "מי אתה שתטיף לנו מוסר" מסוכן ומומלץ למי שבטוח בנקיון כפיו, או, לחלופין, למי שמוכן לבקר גם את עצמו בחריפות. והנה, השבוע נקלעה בדרכו של "ידיעות אחרונות" הזדמנות ללכת בעקבות המלצתו של קרני, וזאת בלי שנדרש לבצע תחקיר עצמאי, להקדיש משאבים לשליחת תחקירנים לדרום-אפריקה ולנבור באלפי מסמכים. בעיתון ה"גרדיאן" הבריטי התפרסמו כמה מממצאיו של סאשה פולקוב-סורנסקי, הכלולים בספר חדש פרי עטו על יחסי ישראל ודרום-אפריקה. בעיתון הובלטה ההצעה, לכאורה, של מדינת ישראל למכור נשק גרעיני למשטר האפרטהייד. לדעת המחבר, אגב, היחסים של ישראל עם דרום-אפריקה האריכו את משך קיומו של משטר האפרטהייד, והנכונות לבצע עסקה שכזו אינה הגילוי המרעיש ביותר שכלול בספרו.

אם ב"ידיעות אחרונות" אכן זועזעו מחלקו של השופט גולדסטון במשטר הגזעני של דרום-אפריקה, ניתן היה להניח כי יזדעזעו במידה דומה, אולי אף גדולה יותר, מגילויים אלה על יחסיה של ישראל עם משטר זה. אלא שצעד זה אינו עולה בקנה עם השאיפה להתמקם במרכז ההסכמה הלאומית.

בעמוד השער של "ידיעות אחרונות" לא היה אתמול כל זכר לממצאים שבספר. ידיעה בינונית בגודלה הוקדשה לסוגיה בחציו התחתון של עמ' 4 [איתמר אייכנר ומודי קרייטמן]. היא נפתחה בהכחשה ולא במידע החדש שנחשף על-ידי החוקר, ובמרכזה עמדה התגלית כי לישראל יש (ככל הנראה) נשק גרעיני ובאפשרות (המוכחשת) שהציעה למוכרו לדרום-אפריקה.

לא נכתב שם, למשל, על עצם התמיכה המתמשכת של ישראל במשטר האפרטהייד של דרום-אפריקה. לא צוין כי במכתב שאף הוא נחשף על-ידי פולקוב-סורנסקי כתב שמעון פרס למארחיו הדרום-אפריקאים כי "שיתוף הפעולה בינינו אינו מבוסס אך ורק על אינטרסים משותפים ועל הנחישות להיאבק באויבינו, אלא על היסודות הבלתי מעורערים של השנאה המשותפת שלנו לאי-צדק וסירובנו להיכנע לו". כדי ללמוד על כך היה צריך לקרוא ב"הארץ" את המדור של עקיבא אלדר.

ענייני תקשורת

נטשה מוזגוביה ועפרה אידלמן מדווחות ב"הארץ" כי עו"ד שמאי ליבוביץ', נכדו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', הורשע בבית-משפט בוושינגטון בהדלפת מסמכים מסווגים לבלוגר אמריקאי ויישלח, במסגרת עסקת טיעון, ל-20 חודשי מאסר. "ראיתי דברים שחששתי שמהווים הפרת החוק. לא הייתי צריך לדווח על כך לכתב, הייתי צריך לנצל ערוצים אחרים כדי להתריע על חששותי", מצוטט ליבוביץ' מתוך עסקת הטיעון, ועוד מצוין כי "השופט, אלכסנדר ויליאמס, הבהיר כי תוכן המסמכים שהודלפו לא הובא לידיעתו, אך ציין בהחלטתו כי השתכנע שהנאשם 'ביצע עבירה מאוד-מאוד רצינית'".

עמירה הס מדווחת ב"הארץ" כי צלם העיתונות הפלסטיני עימאד בורנאט אינו מורשה להגיע לסינמטק תל-אביב כדי להציג שם את סרטו החדש, וזאת אף שהתיק הפלילי המונע ממנו גישה לתחומי ישראל הסתיים לפני למעלה משנה בזיכוי.

ירון טן-ברינק, שערך בשנה וחצי האחרונות את "רייטינג", שבועון הבידור של "מעריב", נפרד מהקוראים ומהמערכת במאמר המתפרסם הבוקר במגזין. "עיתונות בידור עושים באהבה או שלא עושים בכלל", הוא כותב, מגן על האג'נדה של השבועון תחת עריכתו ומודה לכל העוסקים סביבו במלאכה בנוסח מנומס יותר מאשר "ביי, לוזרים".

חלק מהקו שהוביל טן-ברינק היה יחס לעיתונאות רצינית, קו הנמשך גם בגיליון הנוכחי, בראיון של מורן שריר עם עפר שלח ורביב דרוקר, לקראת עליית העונה החדשה של תוכנית התחקירים "המקור". "לא רק השגתם מספרים טובים מול 'עובדה', יש גם דיבור שהיתה לכם עונה טובה יותר", אומר שריר לצמד, בלי לציין כי הדיבור נבע ממאמר שכתב דרוקר עצמו. "נראה לי מגוחך שאני, אחרי שנה אחת של 'המקור', בכלל אביע דעה על תוכנית שרצה כל-כך הרבה זמן", עונה לו שלח ומבטיח לשמור את דעתו על "עובדה" עד ש"המקור" תגיע לעונה חמישית לפחות.

חגי חיטרון מביא ב"הארץ" מדברי ירון לונדון בכנס ללשון עברית שנערך השבוע בתל-אביב. "הוא הציע לשים לב לדיבור בהגיה כפולה הזועקת דרשני, הגייתם של גק'י לוי ואברי גלעד בתוכנית-השיח הבוקרית שלהם בגל"צ", כותב חיטרון על לונדון. "לדבריו, בקטעים שבהם הם פשוט מבטאים את דעתם, בישירות, בלי חוכמות, מבטאם אשכנזי צברי רגיל (גם של לוי), ואילו ברצותם לחקות באירוניה דיבור 'פוצי' חגיגי נפוח, הם נוקטים הגיה ספרדית".

דומה שהמגזין "גלריה" מס' 13, שחולק הבוקר למנויי העיתון, מכיל פחות תוכן מעניין מאי-פעם. לעומת זאת, במוסף "גלריה" היומי יש הבוקר, כבמרבית הימים, כמה טקסטים שמעוררים חשק לקוראם. הנה מה שכותב אורי אבנרי על קפה כסית, למשל.