"אם תצטרכו מקום למצוא/ בשביל זה אני כבר פה, אני מפה!/ אני מפה, אני מפה/ אם זה רחוק או כאן ליד/  אני אקח אתכם מיד, אני מפה!/ אני מפה, אני מפה, אני מפה אני מפה!".

אולי אתם יודעים מי יכול לעזור כשלא יודעים לאן לפנות? כמובן – המפה, המפה! את התובנה הבסיסית הזאת מפמפמים באוזני הדור הצעיר שלנו כבר כמה שנים טובות, עד שכל הורה, גם כשהוא כבר לבדו באוטו או אוסף לעת ערב מאוחרת צעצועים מפינות הסלון, לא יכול להימנע מלפזם אותה.

החדשות הטובות הן שדורה צדקה. גם "העין השביעית", כמו הילדה המצוירת ומר מפה שלה, עשתה מעשה חשוב וייחודי ולא בפעם הראשונה, כששירטטה על שפת הים התקשורתי שלנו את מפת הבעלויות בתקשורת. המפות ששורטטו בעבר נשטפו, בחלקן, עם הגלים. כמה מהבעלים שהיו – אינם עוד. כמה מהספינות טבעו, ואחרות החליפו קפטן. רובן נשארו ספינות שודדים במובן זה או אחר, כשהשלל העיקרי שלהן הוא התודעה של צרכני התקשורת השבויים; אלו שרואים לפניהם, מאחוריהם ומכל צדדיהם רק ים, ואפילו מצפן אין להם. בסיטואציות כאלו, מפות, ובעיקר מפות כוכבים, הן מצרך חשוב ונדיר.

אומרים שהאויב הגדול ביותר של הטוב הוא הטוב ביותר, לכן אין בדברים הבאים כדי להקטין מגודל ההישג של אנשי "העין השביעית", הניכר לא רק בייחודיותו וברצון ובניסיון לשרטט מפה נאמנה למקור, אלא גם בתנאי השטח הקשים שבהם נעשתה העבודה. חסמי המידע הגדולים הניצבים בדרכם של משרטטי מפות אינם דבר של מה בכך. קראו על מגלי ארצות מפורסמים ותקבלו מושג על הסכנות הרבות האורבות בדרך ועל הקשיים המשמעותיים.

כדי למפות באופן מלא ומיטבי את שוק התקשורת הישראלי ואת אזורי הסכנה והאסון בו נדרשים משאבים כספיים רבים ומשאבי כוח אדם. ביום שבו התפרסמה מפת הבעלויות בתקשורת, פירסמו המפקח על הבנקים והמפקח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר הנחיות משלהם באשר לאיסור כהונה צולבת בדירקטוריונים של בנקים ובמוסדות פיננסיים.

שני הפרסומים הללו אינם קשורים לכאורה, אך משלימים מפת מציאות מורכבת. רוצה לומר – לא הכל בעלות, חשוב מאוד גם מי מנהל את העסק. כבר בעבר הצבענו כאן על בעיות ממשיות הרלבנטיות גם לשוק התקשורת ונובעות מעקרונות כלליים ובסיסיים של ממשל תאגידי בהעדר הפרדת ניהול בין מסקרים למסוקרים.

לעיון במפת הבעלויות בתקשורת הישראלית בפורמט pdf

ועדת הריכוזיות גם היא נתנה את דעתה על הבעיות המבניות האלו ועל ניגודי העניינים האפשריים, והמלצותיה היו ברורות: יש להפריד בין מנהלי הגופים הריאליים לבין מנהלי הגופים הפיננסיים. רק כך תוכל להיפתר הדילמה הבלתי אפשרית של מי שהוא גם מקבל וגם מקובל, גם נתין וגם נותן.

כך גם, עיקר החשיבות שבהצגת מפת הבעלויות טמון בהפנמת האמת על מה שמפת הבעלויות הסטטית והכללית אינה מראה לנו – הריק הגדול שהיא אוצרת מאחורי סימניה ואי-הידיעה באשר לקשרי הבעלות המלאים ונתוני הניהול המסועף.

ירידה עד לרמת הפרטים הקטנים, מסע אל בטן האדמה והרבה יותר מ-20 אלף מייל מתחת למים – שם נמצא המקום שאליו אנחנו צריכים לשאוף במיפוי שלנו. רק בעולם דינמי, גלוי ומואר כזה, המתקיים ומתעדכן בזמן אמת, נוכל באמת בהינף יד או בלחיצת כפתור לשים את האצבע על הבעיות האמיתיות של שוק התקשורת, המשפיעות על מה שאנחנו רואים ולא רואים בעמודי הדפוס, באתרים המקוונים ועל מסכי הטלוויזיה שלנו.

נוכל ללמוד ולהבין יותר אם מה שאנחנו מקבלים כפיד לווריד, לאוזן או לעין נובע מתפיסת עולם או מקיומו של אינטרס כלכלי או אחר המתרקם בין חלקי המפה השונים. כך, כמו בתצלום MRI, נוכל סוף-סוף לגלות איזה מן האיברים הפנימיים של התקשורת לוקה בממאירות מסוכנת ואצל מי הטחול קשור ללשון באופן המגביל את תנועתה.

רומזים לנו שיש טקסט אחר. כזה שנכתב באור ובחופש. טוב שמישהו יודע על זה (או לפחות מאמין שהוא קיים). אחד הפרויקטים החשובים ביותר של שומרי הסף בתחום התקשורת בעתיד לבוא הוא הצורך להקים ולהעמיד אותה מפה כשהיא מפורטת ודינמית. אם יש טקסט כזה, תנו לנו את המפה אליו. זו שתאפשר לנו להיזהר ממוקשים, או לפחות לשלות אותם בזמן. תנו לנו את המפה, בנו אותה עבורנו.