היסטריה בלי פרופורציה
לאחר כמה ימים של כותרות ענק ומסע הפחדה, הגיע שלב ההרגעה התקשורתית בכל הנוגע לשפעת החזירים, לפחות אצל כמה מכלי התקשורת. כותרת בראש שער "הארץ" הבוקר קוראת: "ממשלת מקסיקו מודה: מספר הנפגעים משפעת החזירים נמוך מכפי שחשבנו". לפי הדיווח ממקסיקו מאת אנשיל פפר, רק 16 חולים מתו מהשפעת בוודאות, ובאשר ל-101 מתים אחרים "עדיין נבדק החשד כי ייתכן שמתו מהנגיף", ניסוח מסויג במידה כמעט מוגזמת.
מיעוט מקרי המוות הבדוקים במקסיקו אינו הבשורה המרגיעה היחידה בעיתון. הדיווח על המחלה, שמרוכז בחלקו העליון של עמ' 4, ממסוגר בכותרת "המגפה מתייצבת", וכתב הבריאות רן רזניק משוחח עם פרופ' יהודה כרמלי, מנהל היחידה לאפידמולוגיה בבית-החולים איכילוב, המעריך כי שפעת החזירים היא "מחלת שפעת קלה שדומה למחלות שפעת מוכרות בעולם, והיא איננה מחלת שפעת אשר גורמת לתמותה חריגה". נוסח מקוצר של הציטוט משמש הכותרת המרכזית בעמוד.
פפר, שליח העיתון למקסיקו, ממשיך לספק סיקור מעניין ומעמיק יחסית. הפעם הוא מדווח מהכפר לה-גלוריה, שם, ככל הנראה, פרצה המחלה לראשונה. פפר מתאר את השינויים שהתחוללו בכפר מאז הגיע לכותרות בעולם כולו, ומשוחח עם אמו של מי שזוהה כחולה הראשון (היא מצוטטת, בפליטת מקלדת, כמי שאומרת כי לבנה "עשו ביופסיה והחזירות אותו הביתה").
ל"ידיעות אחרונות" שיטה אחרת למיתון הבהלה שעזר ליצור בימים האחרונים – העיתון נמנע מלדווח על השפעת בעמוד השער הבוקר. פשוט אין לה זכר. חושי הטבלואיד מחודדים בדרך כלל, ואם החליטו שם לדחוק את הסיפור לכפולה אחת בעמודים הפנימיים, כנראה שגורלה של השפעת כבר נחרץ.
ב"מעריב" ו"ישראל היום", לעומת זאת, השפעת עדיין זוכה לסיקור מובלט ומבהיל יותר מהעיתונים האחרים. ארן אופק, שליח "מעריב" למקסיקו סיטי, מספק גרסה מחמירה ומדווח כי מספר המתים מהמחלה הוא 101, ולא 16, כפי שמדווח פפר. יחד עם זאת, גם אופק מציין כי המספר נמוך מזה שדווח בימים קודמים.
ב"ישראל היום" תופסת התפרצות השפעת את הכותרת הראשית, את מרבית עמוד השער ואת שבעת העמודים הראשונים בעיתון, והכל במסגור מזרה אימה. "כולם אחוזי היסטריה בלי פרופורציה", מצוטטת אחת האמהות שהגיעה לשערי בית-ספר ברעננה שנסגר בשל החשש מהתפרצות המחלה, אך קריאתה נבלעת בהיסטריה חסרת הפרופורציה שמקיפה אותה מכל עבר.
"יותר מ-700 חולים בעולם", קוראת כותרת ידיעה מאת אלי לאון וסוכנויות הידיעות, וכותרת המשנה מנוסחת כאילו לא עידכנו את עיתונאי "ישראל היום" שהתקשורת עברה כבר לשלב ההרגעה והביקורת העצמית: "מספר החולים בשפעת החזירים זינק בעשרות אחוזים; בבריטניה התגלו מקרי הדבקה בתוך המדינה; החשש: מתקרבים לרמה 6, שפירושה מגפה עולמית". בגוף הידיעה מצוין כי "עד שיחלו להפיץ חיסון מתאים לשפעת החזירים בעוד כשישה חודשים ייתכן גל שני, שיהיה שונה או אלים יותר מגרסתו הנוכחית".
העיתון אמנם מתייחס לאפשרות שאכן מדובר בהיסטריה חסרת פרופורציה, אבל רק כדי לפסול זאת. טור מאת בועז ביסמוט סוקר את תגובת העיתונות העולמית למחלה תחת הכותרת "בהלה מוצדקת או הגזמה?". התשובה של ביסמוט חד-משמעית: הוא בוחר לצטט דווקא מאמרים הטוענים כי הבהלה והכותרות הראשיות הרבות מוצדקות. עיקר הטור של ביסמוט מוקדש לציטוט מאמרו של עורך הבריאות ב"אינדיפנדנט" הבריטי, המזהיר כי לעתים קריאות "זאב זאב" מלמדות על הימצאותו של זאב אמיתי בסביבה.
גם למי לעשות פולו-אפ צריך לדעת
בעמ' 9 של "ישראל היום" מדווח [ליאור יעקבי וסוכנויות הידיעות] כי משרד המשפטים האמריקאי החליט לבטל את האישומים בריגול נגד שני בכירים לשעבר באיפא"ק. בתחתית הדיווח הקצר מופיע גזיר עיתון הלקוח מגליון ה-22 באפריל. הכותרת שפורסמה בו אז וזוכה הבוקר להופעת אורח מחודשת קוראת: "ארה"ב: ייתכן שיבוטלו האישומים נגד אנשי איפא"ק". זהו מנהג קבוע של עיתונים, המבקשים ללמד את קוראיהם, ואת עמיתיהם, כי דווקא אצלם פורסם בעבר מה שכעת הפך לנחלת הכלל.
אך המקרה הבוקר ב"ישראל היום" מעט יוצא דופן. גזיר העיתון הנשלף מהארכיון אינו כולל את שם הכתב שסיפק בזמנו את המידע. בדרך כלל, מי שאחראי על סקופ זוכה לטפיחת שכם מעיתונו כשמתברר בדיעבד כי הדיווח היה מדויק. בדיקה מהירה בארכיון שבאתר העיתון מלמדת כי היה זה בועז ביסמוט שדיווח באפריל על הביטול האפשרי של האישומים.
ההתנהלות של העיתון מקבלת אופי מביך מעט: ביסמוט אינו כתבו בוושינגטון (ל"ישראל היום" כלל אין כתב קבוע בארה"ב) ולא דיווח בזמנו בהסתמך על מקורות בלעדיים. למעשה ביסמוט, האחראי על סיקור חדשות החוץ ב"ישראל היום", בסך-הכל העביר ידיעת פולו-אפ קצרה שבה ציטט, תוך מתן קרדיט ראוי, ידיעה שהופיעה קודם לכן ב"וושינגטון פוסט", כפי שנהגו כלי תקשורת ישראליים רבים. ההחלטה של עורכי "ישראל היום" להוסיף את גזיר העיתון מהארכיון לפרסום הבוקר על ביטול האישומים מגוחכת, שלא לומר מטעה.
כיצד להשיג ראיון בלעדי: שיעור ראשון
ב"הארץ" מסכם ברק רביד את החודש הראשון של אביגדור ליברמן במשרד החוץ. מהלך מבורך. לצד דברי שבח מפי עובדים במשרד, מדווח רביד גם על מינויים מעוררי שאלה וקשיים שבהם נתקל שר החוץ. בין היתר מתואר כיצד קרה שדווקא מקומון סנסציוני עלום שם מהעיר גראץ באוסטריה זכה לראיון עם השר. מתברר כי ליברמן העניק לסיגלית (סיגי) לוי, מזכירתו האישית, סמכויות כמעט בלעדיות לניהול סדר יומו, והיא זו שהביאה לקיום הראיון עם המקומון האוסטרי, בעוד שכלי תקשורת מובילים בעולם נענו בשלילה. לפי רביד, "מקורות במשרד החוץ מספרים כי כתב העיתון, שכלל אינו יושב בישראל, התקשר לסיגי לוי, ביקש ראיון, והיא תיאמה מועד ללא כל התייעצות עם אנשי המקצוע".
אף שבדיווח, כאמור, גם דברי שבח, תגובתה של לשכת ליברמן זועמת: "השאלות שהועברו על-ידי עיתון 'הארץ' עוסקות בשמועות, רכילויות והשמצות שבינן לבין המציאות אין כל קשר והן אינן ראויות לתגובה. זהו חלק נוסף בקמפיין שמנהל עיתון 'הארץ' נגד שר חוץ שאינו פועל לפי הקו המדיני של העיתון, אלא מתעקש לעמוד על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל".
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך מדווח ב"מעריב" על מות העיתונאי אברהם ארנון, כתב "ידיעות אחרונות" לשעבר, שהיה במשך שנים יושב-ראש תא העיתונאים האזוריים באגודת העיתונאים. לפי הספד באתר גבעתיים-נט, שם התפרסמה כתבתו האחרונה של ארנון, כבר בשנת 1961 הוציא ארנון לאור את אחד המקומונים הראשונים בארץ – ה"גבעתון", שעסק בענייני גבעתיים. ארנון גם שימש למעלה מעשרים שנה כתב ב"ידיעות אחרונות" והיה לעורך המוסף המוניציפלי השבועי של העיתון", "ידיעות גוש-דן". האזכור היחיד הבוקר למות ארנון ב"ידיעות אחרונות" מופיע בעמודי מודעות האבל.
איתמר זהר מדווח ב"גלריה" כי בית-המשפט בלונדון הורה להרחיק צלמי פפרצי מביתה של הזמרת איימי ויינהאוס.