קצין משטרה מקסיקאי; Enea
קונספירציה אחת פחות
"מאחורי סוף העולם עומד יחצן הוליוודי", מכריזה הכותרת המבטיחה בראש עמ' 20 של "דה-מרקר". אליחי וידל כותב על הקשר שבין ידיעות אפוקליפטיות להפקות סרטי אסונות הוליוודיים.
"'ידיעות שתולות' ממשפחת הספין הן שיטת שיווק נפוצה וידועה לשמצה", מסביר וידל, ומונה כמה קמפיינים מבשרי רעות שביצבצו בתעשיית האקטואליה זמן קצר לפני יציאתם לאקרנים של סרטים עתירי תקציב, כגון ידיעות על היעלמות דבורים מהעולם לקראת צאת סרט על דבורים, וידיעות על התנגשות צפויה עם אסטרואיד לקראת צאת סרט על התנגשות צפויה עם אסטרואיד.
למרבה הצער, וידל מסכם את רשימתו בקביעה כי "אין באופק אף סרט הוליוודי עתיר תקציב שעוסק במחלה שגרתית אך מידבקת וקטלנית", וכך נשאר הקורא עם התחושה שיש אירועים בעולם אשר אינם תוצאה של קונספירציה צינית מצד ספינולוגים חלקלקים. זו תחושה לא נעימה, יש להודות, שכן היא מותירה את צרכן החדשות כשבאמתחתו הגנה אחת פחות. את הדיווחים על "שפעת החזירים" (שמהבוקר, כך מדווח ב"הארץ", יש לכנותה בשם הלא קליט H1N1), ייאלץ קורא העיתונים לקבל כפשוטם, או לכל היותר כקונספירציה שאינה קשורה להוליווד.
ומה שלום הדיווחים על השפעת? טוב, תודה ששאלתם. אבנר הופשטיין, שליח "ידיעות אחרונות" למקסיקו סיטי, אינו תורם הבוקר ידיעה לעיתון, אך את מקומו ממלאים שני שליחים חדשים, שהגיעו לעיר באיחור של כמה ימים.
ארן אופק מקבל את התואר "שליח 'מעריב' למקסיקו סיטי" והופך לנציג הרשמי הראשון של העיתון בעיר. אולי עדיף היה להמשיך לתרגם דיווחים מסוכנויות הידיעות. הדיווח הקצר והחלקי של אופק ("מקסיקו בעוצר") ממוקם בתחתית עמ' 3, ובצדק אינו מקבל כל אזכור או הפניה בעמוד השער. הוא מדווח על תנועה דלילה ברחובות העיר, ממש כפי שדווח בעיתונים לפני שלושה ימים, וממעט לספק מידע חדש. רוב דיווחו עוסק בכלל בהתפתחויות מחוץ למקסיקו סיטי – בארה"ב, ישראל ואפילו עיראק, שם הוחלט לשחוט שלושה חזירי בר בגן החיות של בגדד.
ב"הארץ", לעומת זאת, לאחר כמה ימים של דחיקת המגפה לעמודים אחוריים יחסית, היא משתלטת על הכותרת הראשית ("מקסיקו הכריזה על עוצר של 5 ימים כדי למנוע את התפשטות המגפה") ועל הכפולות הפותחות. מה חדש? התפרצות הולכת ונרחבת? לא, דווקא יש סימני האטה בהתפשטות המחלה. החדש הוא שלעיתון יש עתה נציג רשמי בעיר.
"שליח 'הארץ', אנשיל פפר, מדווח ממקסיקו", נכתב בכותרת המשנה לראשית, וזו כבר התקדמות קלה לכיוון הפחות צהבהב, לאחר שכבר הופיעו בעיתון ניסוחים דומים בכותרות הגג לראשית. יחד עם זאת, הקרדיט בכותרת המשנה צבוע אדום, שלא יהיה קל לפספס. פפר, למען הסר ספק, משגר דיווח מהוקצע ומעניין, שגם מצליח לחדש. הוא משוחח עם רופאים משני בתי-חולים ושומע מהם על התמתנות. לפי דיווחו, כמה מהאנשים כבר חוזרים לעבודה ואף הסירו את המסכות מפניהם.
החדשות הטובות מבחינת הבריאות העולמית הן חדשות רעות מבחינת כלי התקשורת, במיוחד אלה שהצליחו להביא נציג לעיר רק כעת. כדי לעבות את נפח הדיווחים בעניין, מצורפים לדיווחים של פפר ידיעות כגון "מאה פניות בשעה למרכז הטלפוני של משרד הבריאות", וכדי לעבות את הפאניקה בקרב הציבור, נפתחת כותרת בראש עמ' 3 של העיתון כך: "הבהלה כבר כאן".
"זה לא סרט עתידי עם דסטין הופמן כווירולוג בהליכי גירושין", מזכיר רון מיברג בטור המתפרסם ב"מוספשבת" של "מעריב", ואם ביכולתכם לעכל רק רשימה אחת על המחלה בסוף השבוע הזה, מן הראוי שתקדישו את זמנכם לרשימה זו. המסר העיקר של מיברג הוא "תרגיעו". הוא מציין למי ששכח כי "כ-20 אלף אמריקאים בערך מתים מדי שנה משפעת. לא חזירים ולא כבשים. זה גורלו של המגזר החלש באוכלוסייה באומה עשירה שטרם הצליחה להתגבר על תחלואיה הקטלניים של מערכת הבריאות הקורסת שלה".
נראה, אם כן, ששיא הפאניקה כבר מאחורינו. "שלא בסתר לבה התקשורת משוועת להתפרצות קטסטרופלית", מציין מיברג בפני קוראיו. דוגמה נאה לכך נמצאת הבוקר ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", שם מסמנת שרית רוזנבלום מטרות עתידיות. "הפעם אולי נעבור את זה בשלום, אבל מי יודע מה יהיה בפעם הבאה", נכתב בכותרת המשנה לכתבה של שלושה עמודים המתארת את התרחישים החמורים ביותר של התפרצות מגפה קטלנית. גרוע יותר תמיד יכול להיות.
תוכנית כבקשתכם
אבי אשכנזי מדווח הבוקר ב"מעריב" על חקירת שר החוץ אביגדור ליברמן. "הערכה: חקירת שר החוץ עומדת בפני סיום", נכתב בכותרת המשנה לידיעה, ובגוף הידיעה מפורט כי "על-פי הערכת גורמים במשטרה, חקירתו של שר החוץ עומדת בפני סיום, ובקרוב עשויה המשטרה להעביר את חומר החקירה לעיון הפרקליטות".
שער "הארץ" מציע תמונת ראי. אורי בלאו ויהונתן ליס מפרסמים ידיעה תחת הכותרת "פרשת ליברמן מסתבכת". לפי הדיווח שלהם, "חוקריו של ליברמן נתקלים בקשיים בחקירה, והם ייאלצו, ככל הנראה, לערוך השלמות לחקירה". זאת ועוד: "החלטה סופית על הגשת כתב אישום נגד ליברמן", הם מדווחים, "לא צפויה בקרוב".
מיתרונות מדור הרכילות
מדור הרכילות של "דה-מרקר" תופס הבוקר את כל עמ' 19 בעיתון. הכותרת לרוחב העמוד כולו קוראת "איפה בילתה ציפי לבני בחג", אך רק מי שיקרא את הדיווח המפורט של הכתבים ליאור דטל ומורן הרפז עד הפסקה האחרונה יגלה את התשובה. חוסר הבושה במדור רכילות וההחלטה להעניק לו עמוד שלם בעיתון עשויים לעורר צמרמורת, אך יש אפשרויות מצמררות יותר.
מדור הרכילות של "גלובס" מופיע מדי יום בתחתית הכפולה הפותחת של המוסף היומי. בגליון סוף השבוע, הכפולה הפותחת במוסף היומי מוקדשת לעניינים אחרים, ומדור הרכילות בחופשה. מצב עניינים זה הכניס את העורכים ב"גלובס" לדילמה: כיצד לדווח על הבאים והולכים ממסיבות יום העצמאות כשמשבצת מדור הרכילות תפוסה? הפתרון מזעזע: בעמ' 6 של עמודי החדשות, באחד המיקומים הנקראים והיוקרתיים ביותר שהעיתון יכול להציע, מופיעה ידיעת רכילות טהורה [הדס מגן].
מה יודעים קוראי "מעריב" על בעליו?
כותרת בראש עמ' 9 של "מעריב" קוראת: "בנק הפועלים נגד דו"ח הביקורת: פעלנו כנדרש" [יהודה שרוני]. גם הדיווח הבוקר בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" מבליט את תגובת הבנק לדו"ח (וזאת לעומת הדיווחים ב"דה-מרקר", שממשיכים לתקוף את הדירקטוריון של הבנק בחריפות), ובהחלט ייתכן שהצדק עם אנשי הבנק, אך נשאלת השאלה – האם לא הגיע הזמן ש"מעריב", שבנק הפועלים מחזיק במניותיו, ילווה את דיווחיו על הבנק בגילוי נאות מהסוג שמלווה את דיווחי "גלובס" על עסקי אליעזר פישמן? נכון, פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס" ואילו בנק הפועלים מחזיק רק ברבע ממניות "מעריב", אך יש להניח כי גם ללא הגילוי הנאות, יותר קוראי "גלובס" יודעים על הקשר בין פישמן לעיתון מאשר קוראי "מעריב" יודעים על הקשרים בין העיתון שלהם לבנק הנתון כעת בלב סערה תקשורתית.
מפיו של הבכיר לכותרת הראשית
את הכותרת הראשית של "מעריב" הבוקר מספק בן כספית, "עיתונאי וסקופיסט ממדרגה ראשונה", כפי שניסחה זאת ג'ודי ניר-מוזס-שלום. "ראש המוסד ממשיך עוד שנה", נכתב בכותרת בפסקנות. הכותרת של הידיעה המלאה המופיעה בעמ' 4 פסקנית לא פחות – "דגן ממשיך לשנה שמינית". למרות זאת, הנוסח בגוף הידיעה מעט זהיר יותר. כספית כותב כי נתניהו "מתכוון להאריך בשנה נוספת את כהונתו של ראש המוסד מאיר דגן", וכי הוא מביע כלפיו הערכה בשיחות סגורות. בידיעה מצוטט גם "אחד הבכירים בסביבתו של נתניהו", שמצדד בהמשך כהונת דגן בתפקיד. למעשה ציטוט זה הוא החדשה האמיתית, שכן ההערכה כי דגן ימשיך לכהונה נוספת אינה חדשה. לפני שבוע נכתב על כך ב"הארץ".
ענייני תקשורת
יעל גאוני מדווחת ב"גלובס" כי תחנות הרדיו המקומי מתנגדות להרכב של "ברית המועצות", כפי שהוצע על-ידי משרד האוצר. רינו צרור מעריך בטורו ב"מוספשבת" של "מעריב" כי הרכב מועצה כזה, שימנה נציגי ממשלה בלבד, יביא "לפשיטת רגל של הרדיו האזורי". הוא מזהיר מפני "השתלטות עוינת של הפוליטיקה וההון על התקשורת הפופולרית".
לי-אור אברבך שופך במוסף "תרבות" של "מעריב" מעט אור על עמדותיו של צביקה האוזר, מזכיר הממשלה, בנושאי תקשורת.
דרור פויר מתאר בטורו השבועי ב"גלובס" את תחושותיו ככתב רכילות.
שמואל מיטלמן מדווח ב"מעריב" כי הנשיא לשעבר, משה קצב, עתר לבג"ץ בדרישה לחקור את הדלפת התקליטור ובו חומר החקירה נגדו לכלי התקשורת.
במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי סקר שנערך בשבדיה צופה שכ-5% מקולות הבוחרים יוענקו למפלגה התומכת בהורדה בלתי חוקית של קבצים באינטרנט, שיעור תמיכה שיבטיח למפלגה מושב בפרלמנט האיחוד האירופי.