הנאציפיקציה נמשכת
הטבלואידים לא יכלו לבקש הרבה יותר מההצגה שסיפק להם אתמול בשווייץ נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד. נאומו התוקפני והסערה שהתחוללה בעקבותיו בוועידת דרבן השנייה משתלבים הבוקר להפליא במסרים התועמלניים הקבועים שחוזרים על עצמם בעיתונות הישראלית מדי שנה בשנה, עם בוא יום הזיכרון לשואה.
הסיפור בקיצור נמרץ: כמדי דור ודור, קמים עלינו לכלותינו, אך הפעם יש ליהודים כוח צבאי שימנע שואה נוספת. זהו הנראטיב המאומץ מדי שנה באופן גורף על-ידי התקשורת בישראל כבסיס מובן מאליו לדיווחים בנושא השואה. נכון לעכשיו, הנאצים הם אחמדינג'אד ואיראן, לפני כן היו אלה עיראק וסדאם חוסיין, קודם לכן הפלסטינים וערפאת, לפני כן מצרים ונאצר, ועוד לפני כן נציגי השלטון המנדטורי של הבריטים. האויב מתחלף, אך הנאציפיקציה נותרת על כנה (וראו "שואה בחדר האטום" מאת משה צוקרמן, "האומה והמוות" מאת עדית זרטל ו"המיליון השביעי" מאת תום שגב).
ברק רביד ותמר רותם מדווחים הבוקר ב"הארץ" על נאומיהם של מנהיגי המדינה אתמול, בטקסי יום השואה הרשמיים, וכותבים כי "יום הזיכרון הנוכחי לשואה מוקדש למיליון וחצי הילדים שנספו וגם לאלה שניצלו, אך נתניהו וכמוהו גם נשיא המדינה שמעון פרס בחרו להתמקד בהקשרים העכשוויים של השואה והתייחסו בדבריהם לוועידת דרבן 2 הנערכת בז'נבה ולתוכנית הגרעין האיראנית".
גם עורכי העיתונים בחרו להתמקד "בהקשרים העכשוויים של השואה". הכותרת בראש עמ' 2 של "ידיעות אחרונות" קוראת "לא תהיה שואה נוספת", ציטוט מפי נתניהו שכוון לאיראן. ב"ישראל היום" הכותרת הפרושה לרוחב כפולת עמודים שלמה קוראת "לא תהיה עוד שואה". ב"הארץ" מגיעה ההבטחה של נתניהו עד לעמוד השער: "לא ניתן למכחישי השואה לבצע שואה שנייה בעם היהודי".
ועוד ב"הארץ", בדיווח מאת רביד ורותם, ציטוט מפי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שרמז אף הוא לאיראן כשאמר אתמול כי "עם ישראל יהיה נכון להתמודד גם עם האיומים הרחוקים והמורכבים ביותר, ולהכריעם". ואנשיל פפר מביא באותו עיתון הצהרה נוספת מפי הרמטכ"ל, המטילה אור על העתיד הצפוי לימי השואה בישראל: "גם בני הארץ הזו הם ניצולי השואה". האם איראן אכן מתכוונת להשמיד את מדינת ישראל? האם תקיפתה תהא מהלך מושכל? האם ריכוז כל היהודים בעולם ברצועת אדמה צרה הוא מתכון מוצלח למניעת שואה נוספת? שאלות אלה נותרות מחוץ לדיון.
כשרגש מחליף מידע
איילה צורף מדווחת הבוקר ב"דה-מרקר" כי ממחקר חדש על "שיווק אתרי מורשת כמו אושוויץ ויד-ושם" עולה כי אלה "אינם יודעים לנהל נכון את שימור זכר השואה ושיווק הנושא". ד"ר נילי אורן, מבית-הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל, שהשתתפה במחקר, אומרת לצורף כי הבעיה טמונה בכך ש"אתרי מורשת עוסקים בהעברת ידע, ולא ברגש".
על עמודי החדשות של עיתוני הבוקר קשה למתוח ביקורת דומה. הם יודעים היטב מה מניע בני-אדם וכיצד לשווק את נושא השואה, ובוחרים להתמקד קודם כל ברגש ורק אחר-כך בניסיון להעביר מידע לקוראיהם. "השנאה והמחאה" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", המתייחסת לאירועים בז'נבה. "הוא שונא" היא הכותרת לאחת משתי כפולות העמודים המוקדשות ב"מעריב" לסיקור מעללי אחמדינג'אד בוועידת דרבן השנייה (שתי כפולות מתוך גיליון בן 20 עמודים בלבד).
נדב איל, שליח "מעריב" לז'נבה, מכנה את נאום אחמדינג'אד "מניפסט מדוקדק של שנאה". אלדד בק, שליח "ידיעות אחרונות", מרענן מסר קבוע של יום השואה – "לסלוח אבל לעולם לא לשכוח" – ומסכם את דיווחו בקביעה כי ועידת דרבן השנייה היתה חוויה "בלתי נסלחת" (בלי לציין אם היא היתה נשכחת).
לנוחות הקוראים מספקים "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום" רשימה שמית של המדינות שנציגיהן יצאו מהאולם בעת נאומו של נשיא איראן (ב"ישראל היום" מדווח דניאל סיריוטי כי הנציג הירדני היה בין העוזבים, בעוד שלפי "ידיעות אחרונות" הוא נותר באולם). בכמה מהעיתונים הרשימה מלווה בדגלי המדינות, כמו היתה זו ההצבעה במועצת או"ם על זכות קיומה של מדינת ישראל.
ב"מעריב" הוחלט למסגר את האירוע כולו כניצחון ישראלי, מעין נקמה על השואה השנייה שטרם התרחשה. "הובס", זו הכותרת הראשית של העיתון, ואחת משתי הכפולות המוקדשות לאירוע נושאת את הכותרת "כך הצלחנו להביס את אחמדינג'אד". מיה בנגל, כתבת העיתון, מביאה את המהלכים שביצע משרד החוץ בשנתיים האחרונות לקראת הוועידה הנוכחית. אביב שיר און, סמנכ"ל לענייני תקשורת במשרד החוץ, אומר לה: "חששנו שהוא [אחמדינג'אד] ינאם נאום נופת צופים, ואז היה לנו קשה להסביר את המהלכים הדרמטיים שלנו".
באותו עמוד כותב בן-דרור ימיני ההפך הגמור: "היום, דווקא היום, אסור לנו להשלות את עצמנו שאחמדינג'אד הובס". לדבריו, ההבדל בין הטענות של אחמדינג'אד לאלה השולטות כיום בשיח האקדמי על ישראל טמון רק בסגנון, ולא במהות.
לעומת כל זאת, אי-שם במעמקי כתבה המופיעה הבוקר במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" על כשלונות מערכות חינוך במדינות שונות בהנחלת ידע על השואה, מסתתרת אזהרה של ד"ר נילי קרן, חוקרת שואה במכללת סמינר הקיבוצים. קרן מתריעה מפני העדפת החוויה על פני המידע במערכת החינוך בישראל ואומרת: "נוצר מצב שבו מדלגים על המהות, על העובדות של איפה זה קרה ומי עשה מה ולמי. במקום זה פונים לחוויה ולרגש". לדברי קרן, בלי בסיס עובדתי מוצק, אין טעם ביצירת חוויות רגשיות, כיוון שאלה תהפוכנה ל"סלט". נראה שלא לקחה די קורסים בשיווק בתקופת לימודיה.
שלוש הערות
"הארץ" הוא העיתון היחיד שכותרתו הראשית אינה מוקדשת לשואה. יוסי מלמן מדווח כי "שר הביטחון הורה לרכוש מערכת הגנה נגד קסאמים".
המוספים היומיים של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מוקדשים הבוקר באופן מוחלט, במהלך בלתי מסחרי ראוי לשבח, לכתבות מיוחדות לרגל יום השואה. שער מוסף "24 שעות" מורכב מהמלה "שואה" בשפות שונות, אך הכתבות כולן עוסקות בשואת היהודים. אף לא אחת מהן מנצלת את יום הזיכרון לשואה כדי לפתוח צוהר לפורענויות ג'נוסייד שהומטו על עמים אחרים בתקופות אחרות או ללקחים הומאניים כלליים. רק כתבה אחת, במוסף של "מעריב", מתייחסת לקורבנות לא יהודיים של מכונת ההשמדה הנאצית. בכלל, המוסף של "מעריב" (עורך: ארנון גל) גדול יותר, עשיר יותר, מורכב יותר, ומדפדוף ראשוני נראה גם מעניין יותר.
במדור המכתבים למערכת של "הארץ" מתפרסם הבוקר מכתב מאת עו"ד אהרן פאפו, בתגובה למאמר מאת מרב מיכאלי, שפורסם אתמול בעיתון. מלבד אזכור העובדה כי הכותבת היא נכדתו של קסטנר, פאפו מתקן: "לא נכון שקסטנר הציל 'מאות אלפי יהודים'. המאות אלפים נספו בשואה. קסטנר הציל תמורת שתיקתו את 'רכבת המיוחסים' – של 1,600 איש בלבד".
לקראת מחר
ברק רביד מדווח ב"הארץ" על הסקנדל הבא: חאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, צפוי לנאום היום באמצעות מערכת וידיאו בדיון סגור בפרלמנט הבריטי.
ענייני תקשורת
חני יודל מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" כי באתר ערוץ הילדים הופ, המיועד לבני 7-3, ישולב בקרוב פרסום סמוי מטעם גורמים מסחריים.
ב"הארץ" מדווח כי ה"ניו-יורק טיימס" זכה אתמול בחמישה פרסי פוליצר לעיתונות, בין היתר על סיקור מלחמות ארה"ב ומסע הבחירות לנשיאות. ב"ישראל היום" מודפס תצלום שיצר זוכה הפרס מטעם העיתון, דיימון וינטר, ובו נראה נשיא ארה"ב נואם תחת מטר גשם.
מיכל שפירא מדווחת ב"מעריב" כי העיתונאי לשעבר יעקב העליון נשלח לשנת מאסר בפועל, חצי שנה על תנאי ופיצוי בסך 20 אלף שקל, לאחר שהורשע בבעילה אסורה של קטינה.