וורן באפט (צילום מסך: מתוך ראיון עם צ'רלי רוז, PBS)
חברת האחזקות האמריקאית ברקשייר-התאווי, המפורסמת בשל אסטרטגיית ההשקעות של היו"ר שלה, וורן באפט, רכשה לאחרונה את השליטה ברשת העיתונים מדיה-ג'נרל, הפועלת בדרום-מערב ארה"ב. בתקשורת האמריקאית היו מי שתיארו את הרכישה של 63 העיתונים תמורת 142 מיליון דולר כצעד במסע להצלת העיתונות המודפסת, או לפחות כהבעת אמון בחשיבותה ובעתידה. באפט, הנחשב לאדם השלישי בעושרו בעולם ומכונה בעיתונות הכלכלית "האורקל מאומהה", פירסם ביום רביעי האחרון (23.5.12) "מכתב לעורכים ולמו"לים" שעיתוניהם נקנו על-ידי החברה. הנה המכתב:
עד לאחרונה היה בבעלות ברקשייר עיתון יומי אחד בלבד, ה"באפלו ניוז" שנרכש ב-1977. בעוד כחודש יהיו בבעלותנו 26 עיתונים יומיים.
אהבתי עיתונים כל חיי, ותמיד אוהב. אבי, כשלמד באוניברסיטת נברסקה, היה העורך של ה"דיילי נברסקן" (ברשותי עותקים של הגליונות שערך ב-1924). הוא פגש את אמי כשהציעה עצמה לעבודה ככתבת בעיתון. אביה שלה היה בעליו של עיתון קטן בווסט-פוינט, נברסקה, ובשנות העשרה שלה עבדה אמי בעיתון בכמה תפקידים, אפילו למדה להפעיל את מכונת הלינוטייפ. מאז שאני זוכר את עצמי, טרפנו שתי אחיותי ואני את תוכנו של ה"וורלד הראלד" שאבי הביא הביתה מדי ערב.
בוושינגטון הבירה חילקתי כחצי מיליון גליונות של ה"פוסט", ה"טיימס הראלד" וה"איבנינג סטאר" במשך ארבע שנים. כשלמדתי בקולג' בלינקולן, עבדתי 15 שעות בשבוע בחלוקה אזורית של ה"לינקולן ג'ורנל" (תמורת 75 סנט לשעה). כיום אני קורא מדי יום חמישה עיתונים. אתם יכולים לקרוא לי מכור.
ברקשייר קונה שלא על מנת למכור. יוצא הדופן היחיד במדיניות הבעלות הקבועה שלנו הוא כשעסק צפוי לחוות הפסדים ללא סוף – תחזית שאינה צפויה עבור אף אחד מהיומונים שלנו. לכן, תנו לי להניח בפניכם כמה הרהורים על אודות העתיד לקרות עת נאחד כוחות.
על אף שהמודלים הכלכליים של עסקי העיתונות השתנו באופן דרמטי מאז רכשנו את ה"באפלו ניוז", אני מאמין כי לעיתונים המספקים כיסוי הדוק של הקהילות שלהם צפוי עתיד חיובי. זו העבודה שלכם – לעשות את העיתון שלכם לחסר תחליף עבור כל מי שאכפת להם מה קורה בעיר או בעיירה שלהם.
משמעות הדבר היא להמשיך לדאוג להיקפו של התוכן המערכתי שלכם – עיתון המפחית בכיסוי החדשות החשובות לקהילה שלו יפחית לבטח גם את מספר הקוראים שלו – ולכסות באופן שלם את כל ההיבטים של החיים באזור שבו הוא יוצא לאור, במיוחד ענייני ספורט מקומיים. אף אחד מעולם לא עצר באמצע קריאת סיפור העוסק בו או בשכניו.
עליכם להתייחס לנושאים של מדיניות ציבורית באותה דרך שבה התייחסתם אליהם בעבר. יש לי עמדות פוליטיות מוצקות, אבל העיתון הוא בבעלות ברקשייר, לא בבעלותי. וברקשייר תהיה לעולם א-פוליטית. יש לנו יותר מ-600 אלף בעלי מניות מכל הסוגים, ואיני משתמש במשאבים של ברקשייר, באופן ישיר או עקיף, כדי לדבר בשמם. אני בן 81, ורבים מכם יאריכו ימים על פני כמועסקים של ברקשייר, אך אני בטוח כי יורשי יחזיקו באותם עקרונות המפורטים כאן במכתב (למעשה, יידועם בנוגע למדיניות "בלי ידיים" היא הסיבה השנייה שבשלה אני כותב מכתב זה).
עיתונכם יפעל מעמדה של עוצמה כלכלית. ברקשייר לעולם תשמור על הונה העצמי והנזילות שלה כעניין ראשון במעלה. אנו מתרחקים מכל רמה של חוב שתוכל אי-פעם להיות בעיה. לכן, אתם תקבעו את גורלו של עיתונכם; אנשים מבחוץ לעולם לא יכתיבו לכם אותו.
רכישות העיתונים שלנו הן מסדר גודל קטן, מבחינת העלות הכספית, לעומת סוגי העסקים שאנו קונים בדרך כלל, ואינם מדגדגים את השווי הכלכלי של ברקשייר – הגם שאני מצפה שתרומתם לחברה תהיה יחסית להשקעה שלנו. אבל העיתונים חשובים לי – ולצורך העניין, גם לקהילה כולה – בדיוק כמו העסקים שרכשנו במיליארדים רבים של דולרים.
טרי קרוגר, מה"אומהה וורלד הראלד", יפקח על פעילות העיתונים שלנו (למעט בבאפלו). כמוכם וכמוני, גם הוא מודע לכך שעתידנו תלוי בכך שנישאר מקור המידע הראשון במעלה באשר לנושאים שיש להם חשיבות גדולה עבור הקוראים שלנו. שינויים טכנולוגיים גרמו לכך שנאבד את העליונות שלנו בכמה תחומי מפתח, הכוללים את החדשות הלאומיות, ספורט ארצי, דיווחים בורסאיים והזדמנויות תעסוקה. ככה זה. העבודה שלנו תהיה להשתלט על ההובלה בעניינים בעלי חשיבות מקומית.
אנו חייבים לחשוב מחדש על התגובה הראשונית של התעשייה לאינטרנט. האינסטינקט המקורי של העיתונים היה אז להציע חינם באופן דיגיטלי את מה שהם גבו עליו כסף בגרסת הדפוס. זהו מודל שאינו בר-קיימא, וכמה מעיתונינו כבר מבצעים מהלכים לקראת התנהלות הגיונית יותר. אנו מעוניינים שתאמצו את מוחכם ככל שניתן במטרה לחשוב על התרכובת הנכונה של דיגיטל ודפוס שתמשוך גם את הקוראים וגם את ההכנסות שאנו נזקקים להן.
סביר למדי כי ברקשייר תרכוש עיתונים נוספים בשנים הבאות. נעדיף עיירות וערים עם תחושה חזקה של קהילה, כמו אותן 26 שבתוכן נפעל בקרוב. אם האזרחים אינם מתעניינים כל-כך בקהילה שלהם, הם גם לא יתעניינו בעיתון שלהם. באופן כללי ביותר, התעניינות בענייני הקהילה משתנה ביחס הפוך לגודל האוכלוסייה וביחס ישר לוותק שלה. לכן נתמקד בעיתונים קטנים ובינוניים בקהילות מבוססות היטב.
אני מקווה שתוכלו לבוא לאסיפה השנתית שלנו בשנה הבאה. ערכנו תחרות זריקת עיתונים באסיפה השנה, ולא היו לי מתחרים ראויים. אתם תשפרו את המצב באופן דרמטי, ואני כבר מצפה להתמודדות איתכם. זאת גם תהיה הזדמנות עבורכם לשמוע את השותף שלי, צ'רלי מאנגר, ואותי, מספרים לקהל של כ-35 אלף איש מדוע אנחנו עדיין אוהבים עיתונים.
הזמנים כעת הם בוודאי קשים יותר מבעבר עבור עיתוני דפוס. התפוצה הארצית תלך ותדעך, ובמקרים מסוימים תצלול. אבל עיתונים אמריקאיים נכשלו רק כשהתקיים תנאי אחד או יותר מאלו הבאים: 1. באותה עיר או עיירה היו יותר משני יומונים מתחרים; 2. העיתון איבד את עמדתו כמקור הראשון במעלה של מידע החשוב לקוראיו; 3. לעיר או לעיירה לא היתה זהות עצמית איתנה. אנו איננו עומדים בפני אף אחת מהבעיות הללו.
העיתונים שבבעלותנו ואלו שאנו רוכשים הצליחו גם בחזית העיתונאית וגם בזו המסחרית. הם הרוויחו את הזמן, הכסף והכבוד שהמנויים העניקו להם. אני בטוח שהעיתון שלכם ימשיך להתנהל כך.
אני מייחל ומצפה לעתידנו המשותף.
בכנות,
וורן אי. באפט