מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס (צילום: יוסי זמיר)

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס (צילום: יוסי זמיר)

ברירות מחדל

"יום נטול חדשות מחייב אותך ליצירתיות יתר במציאת כותרת ראשית לאתר", צייץ אתמול בשעות הערב המוקדמות עורך אתר "הארץ". הכותרת שהתנוססה אותה שעה בראש דף הבית של האתר בישרה על מציאת מלאי גדול של רעל מסוג סודיום-ציאניד במפעל בדרום תל-אביב. בשעות שחלפו מאז ועד סגירת העיתונים לא התרחש אירוע חריג או מסעיר במיוחד. אשר על כן אין אחידות בכותרות הראשיות הבוקר, וגם לא בסדר הדיווחים בעמודים הראשונים. כל עיתון מחליט, ככל שהיצירתיות ובעיקר המקורות שלו מאפשרים, להתמקד בנושא אחר.

"ידיעות אחרונות" שוב מדווח בכותרתו הראשית על הקמה אפשרית של ועדת חקירה ישראלית כתשובה משפטית לדו"ח גולדסטון [טובה צימוקי ואיתמר אייכנר]. להבדיל מהדיווח הקודם מאת שמעון שיפר, שהוכחש בתוך שעות, הפעם לא מוזכר השופט בדימוס אהרן ברק כמי שעתיד לעמוד בראש הוועדה, וכל שנכתב הוא כי בין יתר האפשרויות הנשקלות בקרב "בכירי מערכת המשפט האזרחית והצבאית" עלתה גם האפשרות להקים ועדת בדיקה חיצונית, לא ממלכתית, "שבראשה תעמוד אישיות משפטית בעלת שיעור קומה". כתבי העיתון מסבירים כי בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, הוועדה הנשקלת תימנע מלהסיק מסקנות אישיות ותתמקד בגיבוש "קוד התנהגות במקרים דומים בעתיד", בדומה לאופן שבו ועדת לנדוי לא התמקדה בהצבעה על אשמים בביצוע עינויים, אלא בהמלצות על "דרכי גביית עדויות מנחקרי טרור ודרכי הדיווח על כך".

ב"מעריב" הופכת ידיעה קצרה של רועי שרון לכותרת הראשית – "מצוד אחר כלי נשק לא חוקיים בהתנחלויות". לפי דיווחו של שרון, מעצר של מתנחל שנחשד בעבר בנסיון רצח של פלסטיני הוביל לפשיטה של החטיבה היהודית של השב"כ על ביתו בהתנחלות בית-חגי שבדרום הר חברון, פשיטה שלא הולידה דבר. על דבר המעצר, אך לא על הפשיטה של השב"כ, מדווח הבוקר גם ב"הארץ".

"ישראל היום" הוא העיתון הפחות יצירתי בבחירת הכותרת הראשית שלו הבוקר, ואולי מדויק יותר לכתוב כי העיתון הוא בעל מערכת חדשות קטנה ומוגבלת בהשוואה למתחריו, ועל כן ביום בלא אירוע מרכזי בולט, הוא מתקשה לנפק כותרת ראשית בלעדית. "אבו-מאזן מסית", נכתב לבן על גבי אדום בשער העיתון, תוך תוספת הציטוט: "לשפוט את הישראלים הברברים". הכותרת מובילה לידיעה קצרה [דניאל סיריוטי] בעמ' 7, מיקום המלמד כי גם עורכי העיתון רוחשים יחס דואלי למידע שבידיעה.

ל"הארץ" הכותרת הראשית המשמעותית של הבוקר, והיא היתה זוכה לתואר זה גם לולא נפתחה במלים "חשיפת 'הארץ'". להבדיל מהעיתונים האחרים, יש להניח שהיתה נותרת ראשית גם לו היה מתרחש אתמול אירוע מרכזי דיו לאחד את יתר כותרות העיתונים. תומר זרחין מפרסם על פני כל כפולת העמודים הראשונה של העיתון קטעים מעדויות שגבה מבקר המדינה במהלך החודשים האחרונים, בעת שחקר את האזנות הסתר בפרשת רמון ובכלל. בין המעידים המצוטטים: היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, המפכ"ל לשעבר משה קראדי, אלוף פיקוד מרכז גדי שמני, מפכ"ל המשטרה דודי כהן וראש אגף חקירות ומודיעין לשעבר, ניצב יוחנן דנינו.הסיפור על מלאי הציאניד בדרום תל-אביב, אגב, מתפרסם בתחתית עמ' 6.

סיר הבשר הטורקי

כמה נושאים בכל זאת משותפים לכל העיתונים. אחד מהם הוא ביטול התרגיל הצבאי המשותף לטורקיה וישראל, שעליו דווח אתמול ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", ומעורר דאגה בירושלים.

"חשש: טורקיה תתקרב לאיראן", קוראת כותרת ידיעה מאת מיה בנגל ואמיר בוחבוט ב"מעריב". מביע החשש הוא "גורם מדיני בכיר בירושלים", האומר כי "[ראש ממשלת טורקיה טאיפ ארדואן] פועל להפוך את טורקיה למדינה מוסלמית דתית".

במטוס היוצא מישראל לטורקיה (צילום: שי לוי)

במטוס היוצא מישראל לטורקיה (צילום: שי לוי)

ב"ישראל היום" כותב דן מרגלית: "הצבא הטורקי ומשרד ההגנה לא יזמו את המהלך. המפלגה המוסלמית כפתה אותו על לובשי המדים, ששוב אינם נהנים מהמעמד המיוחד שהוענק להם בחוקתו של אבי האומה אטאטורק". אך מרגלית מודאג לא רק משינוי יחסי הכוחות בתוך טורקיה, אלא גם מכפיפות הקומה של אזרחי ישראל. "כאשר תחנות הרדיו הודיעו השבוע כי כמחצית הצימרים בגליל נותרו ריקים", כותב מרגלית, "דהר הישראלי מדור 'סיר הבשר' למדינה ששלטונה כה עוין, וכל זאת רק כדי לחסוך כמה שקלים. כאילו המושג הישן של כבוד לאומי חלף כליל מן העולם".

גם ב"הארץ" דיווח מרכזי על המשבר בין המדינות, אך אליו מצורף טור פרשנות מאת צבי בראל, המבקש לנתק את הקשר בין טורקיה לאיראן ולהבליט את הקשר בינה ובין עזה. "טורקיה אינה 'מסלקת' את ישראל לטובת איראן או סוריה", כותב בראל, "וביטול השתתפותה של ישראל בתרגיל אינו נובע מכך שממשלת טורקיה החליטה להפגין דווקא עכשיו עמדות אסלאמיסטיות קיצוניות. טורקיה לא הסתירה את סלידתה העמוקה ממדיניות ישראל בשטחים בכלל, וממבצע 'עופרת יצוקה' בפרט. [...] לטורקיה יש מדיניות עקבית וברורה משלה בעניין זה, והיא איננה שלוחה של אף מדינה אחרת".

זוטות

בעמ' 6 במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", ללא כל הפניה משער המוסף או שער העיתון, מתפרסמת ידיעה מאת עמיר בן-דוד על חשד כי במפעלי ים המלח ממשיכים להשליך מעת לעת פסולת לאתר בלתי מוסדר שאינו נמצא תחת פיקוח, וזאת בניגוד להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

עמירה הס מדווחת ב"הארץ" על קשיים חדשים בהסדרי היציאה של פלסטינים מעזה. מינהלת התיאום והקישור ב"מחסום ארז" (לשון הידיעה מאת הס; "מעבר ארז", לשון כותרת המשנה) מסרבת להתייחס לפניות ארגוני זכויות אדם ישראליים ומפנה אותם לטיפול הוועדה האזרחית הפלסטינית.

הקרב על הכותרות הכלכליות

אתמול דיווח אתר "דה-מרקר" כי נציגות האג"ח של צים שכרה את שירותיו של איש יחסי-ציבור מוטי שרף, במסגרת המהלכים לגיבוש הסדר מול החברה. "נראה כי מעורבותם של היועצים התקשורתיים צפויה לגבור ככל שסוגיית ההסדרים תתפוס תאוצה, וזאת תחת ההבנה כי הזירה הציבורית מאיצה את התהליכים לטובת המוסדיים, ושקט תקשורתי משרת את החברות", כתב מיכאל רוכוורגר, שדיווח על המינוי.

במקרה, או שלא במקרה, הכותרת הראשית בעיתון "גלובס" קראה אמש כי "אנדורן ולוין כופפו את עופר". הכותרת בכפולה הפותחת, שהוקדשה למשא-ומתן בין מחזיקי האג"ח בצים להנהלת החברה, היתה "הלחץ על עופר" [עירית אבישר], וטור הפרשנות הצמוד קבע כי "הזלזול של עופר עולה לו ביוקר". בלי קשר למידע שמובא בעמודים הראשונים של "גלובס", המסגור בוודאי לא נעם לעידן עופר.

משא-ומתן נוסף המתקיים בימים אלה נוגע לאגרות החוב של אפריקה-ישראל. החברה, כך דווח, שכרה את שירותיהם של רני רהב ומשה תאומים לצורך שיפור מעמדה בתקשורת. הבוקר מתראיין פרופ' אמיר ברנע, שהסכים להצעת אפריקה-ישראל לסייע לה לגבש הסדר עם מחזיקי האג"ח, הן ל"דה-מרקר", הן ל"כלכליסט" והן למוסף "עסקים" של "מעריב" (שם מוכתר הראיון כ"בלעדי"), ומבטיח כי יפעל לטובת האינטרסים של כולם.

"מהי עלות העסקתם של רהב ותאומים? ומה לגבי ברנע?", שואל רותם שטרקמן ב"דה-מרקר" את ראשי אפריקה-ישראל. "האם מתקבל על דעתכם שחברה ציבורית שאינה מסוגלת להחזיר חובות תעסיק שני יחצנים רק כדי לשפר את תדמית מנהליה ובעל השליטה בה?". שאלת השכר מופנית גם לברנע עצמו, במסגרת הראיון שעורך עימו מיכאל רוכוורגר. "כשנשאל ברנע מהו הסכום שקיבל מאפריקה תמורת שירותיו, אמר דובר החברה בשמו כי אינו מעוניין לענות על כך", נכתב.

בשער "דה-מרקר" מוצבים זה לצד זה עידן עופר ולב לבייב תחת הכותרת "מבקשים את עזרת הציבור". העיתון הכלכלי מבית "הארץ" ממשיך במסעו נגד ויתור ללווים הגדולים של המשק. לצד עופר ולבייב מופיעה הבוקר בשער דמות נוספת, נוחי דנקנר. לפי כתבה מאת יורם גביזון, גם דנקנר מבקש את עזרת הציבור, שכן בכוונתו לגלגל עליו התחייבות בסך 135 מיליון דולר.

ענייני תקשורת

ב"כלכליסט" סוקרת מיכל תוסייה כהן את הרפורמות השונות בשוק התקשורת שיידונו היום בוועדת הכלכלה של הכנסת.

ב"דה-מרקר" מובאת כתבה מתורגמת מה"אקונומיסט" שעניינה העימות בין ממשלת טורקיה לאיל המדיה הגדול במדינה, איידין דואן. על-פי הכתבה, אין מדובר רק בהבדלים אידיאולוגיים באשר לתפקידה של העיתונות וחופש הביטוי, אלא גם בעניינים ארציים בהרבה – כסף וכוח.

ליאל קייזר מדווחת ב"הארץ" כי בעקבות ראיונות שהעניק לתקשורת, נענש איש העסקים אלי רייפמן, המרצה עונש מאסר בגין ביזוי בית-המשפט: מספר דקות הטלפון שהוא זכאי להן קוצץ.

מיכל פלטי משרטטת את דיוקנו של המגזין "גורמה", שנסגר בשבוע שעבר לאחר כמעט 70 שנות פעילות.

פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל למתימטיקה, מתראיין ל"גלובס" [גבי וינרב], ומציג עמדות קפיטליסטיות לתפארת. "אין שום סיבה שלא נמשיך לראות מגמת צמיחה לטווח הרחוק מאוד, עד האופק הנראה לעין", הוא אומר ומוסיף: "בעיני, פערים חברתיים הם בכלל לא בעיה בפני עצמה. צריך לדאוג שלכל אדם יהיה מינימום שאפשר לחיות ממנו, אבל מעבר לכך, שכל אחד ירוויח כמה שהוא רוצה". באשר למשבר הכלכלי בישראל, פרופ' אומן טוען כי גם התקשורת הכלכלית תרמה למצב. "זה לא לגמרי אשמתכם", הוא אומר, "אבל בתקופה הזו לתקשורת היתה נטייה ללבות את השלילי. אני לא רואה טלוויזיה, אבל מדי כמה ימים אשתי היתה אומרת לי, 'המניות נפלו, מה יהיה'. עניתי לה: 'הדאו כבר כמה חודשים נע בין 8,000 ל-9,000 נקודות, אבל כל פעם שהוא עולה, לא מדברים על זה. כשהוא יורד, זה חדשות".

הביקורת שמתח נחום ברנע על הבלוגרים ממשיכה לעורר הדים. ב"גלובס" התייחס אתמול דרור פויר לסוגיה. כאן, באתר "העין השביעית", כתב על כך יובל דרור.