ועל טוויטר, שמעתם?
עדיין לא ברור אם טוויטר הוא דבר טוב או רע, אך דבר אחד בטוח: שירות המיקרו-בלוגינג הפופולרי לא יורד מהכותרות. אחרי קידום המכירות שהעניקה לו אופרה וינפרי, הוא מככב בזכות התפקיד המרכזי שהוא ממלא בהעברת דיווחים מהאירועים האלימים באיראן. הרשת רועשת וגועשת מרוב ניתוחים וספקולציות. הנה כמה דוגמאות.
CBS מדווח על המלחמה של הרשויות באיראן במדיה הדיגיטלית (מה שהותיר רק את השירות של טוויטר פעיל) >>
הבלוג Valleywag מתלהב מהאופן שבו CNN הפסידו לטוויטר בדיווח מאיראן >>
ה"גרדיאן" מנתח את חלקו של טוויטר בדיווח על הנעשה באיראן >>
האוורד קורץ חוגג את מהפכת הטוויטר ב"וושינגטון פוסט" >>
אנדרו סליבן כותב בבלוג שלו ב"אטלנטיק" ש"המהפכה תשודר בטוויטר" >>
ה"ניו-יורק אובזרבר" מציע לכולם להירגע ומביע עמדה קצת יותר סקפטית בדבר "המהפכה המקוונת" >>
ברלוסקוני נגד מרדוק
סילביו ברלוסקוני נגד רופרט מרדוק, ולהפך. ראש הממשלה האיטלקי האשים השבוע את איל התקשורת בכך שהוא מנהל נגדו מסע השמצה באמצעות מאמרי מערכת שפורסמו ב"טיימס" הלונדוני, שבבעלות מרדוק. בין השאר נכתב שם שברלוסקוני הוא ליצן שוביניסטי. העילה: מעלליו הרומנטיים החוץ-נישואיים של ברלוסקוני, שבהן נוטלות חלק נערות ליווי, דוגמניות, ובמיוחד אחת זהובת שיער בת 18.
מימין: סילביו ברלוסקוני (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
מאחורי הסכסוך הזה, כפי שמספר ה"ניו-יורק טיימס", עומד מאבק ארוך בין שני האישים סביב השליטה בשוק הטלוויזיה בכבלים באיטליה. ניוז קורפ, חברתו של מרדוק, שולטת בסקיי איטליה, חברת שידורי הלוויין הגדולה במדינה. ברלוסקוני, מצדו, מעורב בחברה המתחרה.
מאמר המערכת ב"טיימס" שהקפיץ את ברלוסקוני >>
נבחרת החלומות של הבלוגרים
אתר החדשות והתרבות True\Slant, שהושק השבוע באופן רשמי, מאגד נבחרת מרשימה של כמאה כותבים שהגיעו אליו מכלי תקשורת כמו CNN, ה"רולינג סטון", "ניוזוויק" וה"וול-סטריט ג'ורנל". אחד הרעיונות מאחורי האתר הקהילתי, לדברי המייסד לואיס דבורקין, הוא לספק לכותבים במה ואמצעים למתג את עצמם ולאפשר להם להרוויח משיתופי פעולה עם מפרסמים באתר. בינתיים זה עובד לא רע (בחודש שעבר ביקרו באתר יותר מ-250 אלף גולשים ייחודיים).
הדיווח של ה"וושינגטון פוסט" >>
חבל דק ברוד-איילנד
קברניטיו של ה"ניו-פורט דיילי ניוז", עיתון מרוד-איילנד עם תפוצה של 12 אלף עותקים יומיים, החליטו לגבות תשלום עבור צפייה בתכנים המופיעים באתר האינטרנט של העיתון, ולא סתם תשלום, כי אם תשלום גבוה במיוחד. כך, מקווים הקברניטים, יבינו הקוראים שהרבה יותר משתלם להם להישאר נאמנים למהדורת הדפוס (או שהם פשוט יבחרו לקבל את החדשות שלהם באתרי אינטרנט אחרים).
ה"נימן ג'ורנליזם לאב" מדווח על היוזמה של ה"ניו-פורט דיילי ניוז" >>
עידן הקרח
כמחצית ממקומוני בריטניה עתידים להיכחד בתוך חמש שנים. כך עולה מדו"ח שהוצג השבוע בפני חברי פרלמנט בלונדון. האשמים במצב הקשה? הכלכלה, וגוגל.
מחול אחרון ופרידה
ג'ייסון ג'ונס, כתב ה"דיילי שואו", יצא לסיור בבניין ה"ניו-יורק טיימס" כדי להיפרד מהמוסד הוותיק, שמצבו מחמיר מיום ליום. במהלך הביקור שוחח ג'ונס עם העורך, ביל קלר, ועם עוד כמה עיתונאים שפגש במסדרונות. התוצאה גם עצובה וגם מצחיקה.
הכתבה של ג'ונס ב"דיילי שואו" >>
סופרמן היום
"יו.אס.איי טודיי" מחזיר לעמודיו את סופרמן בתקווה לעורר קצת עניין אצל קוראיו. סיפור חדש בהמשכים בכיכובו של איש הברזל יפורסם בעיתון בפורמט ברודשיט נוסטלגי. "יש בפורמט הזה משהו רומנטי", אמר מארק צ'יארלו, צייר שעובד עבור חברת הקומיקס DC, "והחלטנו לנער ממנו את האבק ולהשתעשע איתו קצת".
"יו.אס.איי טודיי" מבשר לקוראיו שסופרמן נשכר להעלות את התפוצה >>
מרביצים לבריון של השכונה
כבר שנים שביל או'ריילי נוהג להזמין לתוכנית שלו ברשת פוקס מרואיינים מסכנים שאינם מסכימים לדעותיו, ואז למחוץ אותם בשידור חי תוך שהוא קוטע את תשובותיהם בברוטליות ומכנה אותם בשמות גנאי משעשעים. אבל אחרי כמה אלפי פעמים שבה הטקטיקה של או'ריילי הוכיחה את עצמה, הגיעה לתוכנית שלו ג'ואן וולש, העורכת של המגזין המקוון Salon.com, והפכה עליו את השולחן והיוצרות.
וולש, שהוזמנה לדבר על רופא ההפלות ג'ורג' טילר, שנרצח לפני כמה שבועות, ועל חוקי ההפלות בארצות-הברית, נאלצה לשמוע מהמנחה הפופולרי שיש לה "דם על הידיים" משום שהעזה לתמוך בעבודתו של הרופא הרצוח. וולש שמרה על קור רוח, חיכתה להזדמנות שלה, והכניסה לבריון הטלוויזיוני של פוקס מנה אחת אפיים. אגרוף חדשותי במיטבו, כולל נוק אאוט.