השינויים שמתחוללים ברדיו וההתאמות הנדרשות ממנו אל מול טכנולוגיות חדשות עמדו במרכז הדיון בפתח כנס הרדיו "FM+", שנערך היום בבית-הספר סמי עופר לתקשורת של המרכז הבינתחומי הרצליה.
במסגרת רב-שיח בהנחיית גדי להב הציגו שני מנהלי תחנות הרדיו הנהנות משיעורי ההאזנה הגבוהים ביותר בישראל, מפקד גלי-צה"ל ירון דקל ומנהל קול-ישראל ד"ר מיכאל (מיקי) מירו, את חזונם לשנים הקרובות. דקל הודה כי נכון להיום, הנוכחות של תחנות גלי-צה"ל וגלגל"צ במדיה החדשה אינה מספקת, אך העריך כי השינוי יתבצע בשנים הקרובות. "זה פונקציה של משאבים", אמר, "אבל למרות הקיצוצים, זה עדיין אפשרי. זה רק עניין של זמן".
דקל אמר עוד כי השינוי הדרוש לא יבוא לידי ביטוי רק בפלטפורמה, אלא גם בתוכן. "אקטואליה שאין לה אותו סדר יום", הגדיר דקל את חזונו, ואמר כי יש למצוא דרך להיפרד מהעדריות שמאפיינת את העיתונות בישראל. דקל ציין כי מגישי התוכניות ברדיו "צריכים להישאר מגישים עם אישיות. הציבור לא אוהב פלקטים, לא מזדהה עם פלקטים, אלא עם המגישה או המגיש שהוא מכיר". דקל, כזכור, עזב את תפקידו כמגיש בכיר בקול-ישראל אחרי שמירו נכנס לתפקידו ופעל למימוש התפיסה כי למגישים אסור להביע את דעתם בשידור. מירו, על כל פנים, הינהן בראשו לחיוב כשדקל אמר את הדברים.
מפקד גלי-צה"ל התייחס לשינויים שהספיק להכניס במהלך שנתו הראשונה בתפקיד, בין היתר קיצור מהדורות החדשות, שילוב דיווחים קצרצרים מפי הכתבים במהדורות והוספת נעימת רקע קצבית. "המהדורה היא קליפ", תיאר זאת דקל, "קליפ של חדשות". לדבריו, מאזין שמעוניין בהרחבה מוזמן להאזין לאחת מתוכניות האקטואליה הרבות של התחנה. את המהדורות בגרסתן החדשה הגדיר דקל "עכשוויות" והביע תקווה כי יצליחו לפנות לקהל צעיר יותר. "התגובות שאני מקבל הן שאנשים מתרגלים יותר ואוהבים יותר", אמר, והוסיף כי מדובר בשינוי ראשון הכרחי, שיוביל לשינויים נוספים ברוח דומה.
כשהתבקש להתייחס לעובדה כי יומני הבוקר בתחנה לא השתנו זה שנות דור, השיב דקל כי יש לו "הרהורים אם הפורמט הזה עדיין רלבנטי". יחד עם זאת, אמר, לפי נתוני המדרוג, יש עדיין ציבור רחב שמעוניין להאזין ליומנים הללו, גם אם מדובר בפלח שוק מבוגר יחסית, שהולך ונעלם.
מירו, לעומתו, הגדיר את קול-ישראל כמרכול המציע מבחר של מצרכים במקום מרכזי אחד. "מרכול ישראל", ניסח זאת מנהל הרדיו ברשות השידור. את המאזינים שבוחרים בתחנות קטנות או פודקאסטים דימה מירו לצרכנים שמעדיפים ללקט בקפידה את מבוקשם מהדוכנים בשוק. "אתה רוצה ללכת לשוק? יאללה סע", הבהיר מירו. "אני לא מפריע לך".
מימין: ירון דקל, מיכאל מירו ואבי משולם, בכנס הרדיו במרכז הבינתחומי בהרצליה, 5.3.13 (צילום: אורן שלו)
כאשר נשאל מירו על-ידי מנחה הדיון גדי להב מדוע אין לקול-ישראל נוכחות במדיה החדשה, אמר מנהל הרדיו: "אני נמצא בפייסבוק, נמצא פה מנהל הניו-מדיה שלנו מנחם גרנית, והוא יכול לספר לכם". "נדמה לי שלדף הפייסבוק שלכם יש 4,500 אוהדים", אמר להב. "ממש לא", השיב מירו. "מעל 5,000". תשובה זו גרמה לפרץ צחוק בקהל, ולהב ציין כי לאתרים כמו ynet, "וואלה" או "מאקו" יש יותר מ-300 אלף אוהדים בפייסבוק.
אחרי שמירו טען כי בדף הפייסבוק של רשת ב' עולות ידיעות זמן קצר לאחר שידורן, פנה ד"ר רפי מן, חבר מערכת "העין השביעית", לגרנית, ושאל אותו כמה עדכונים עלו בדף הפייסבוק של רשת ב' מאז הבוקר. תשובתו של גרנית היתה כי כבר כעת נמצא בדף תצלום של הדיון בהשתתפות מנהל קול-ישראל. מירו הוסיף בהמשך הדיון כי רשתות קול-ישראל כבר זמינות להאזנה במסגרת מערכת עידן+ וכי בכל הנוגע לניו-מדיה, יש לסמוך על מקצועיותם של מנהלו הישיר ועוזרו הבכיר: "יש את מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם ואת עוזרו הנאמן זליג רבינוביץ' שמריצים את העניין הזה", אמר, וזכה לגל התלחשויות בקרב הקהל באולם.
מירו אמר כי הוא מאמין שהרדיו ימשיך להיות מדיום רלבנטי גם בעידן הדיגיטלי, וזאת בשל אופיו הווקאלי המיוחד: "למה הטרחתם את עצמכם לפה?", שאל מירו את קהל הנוכחים. "יכולתם לראות את זה מבעד למסך המחשב, יכולתם לראות את זה מבעד למסך הטלוויזיה, ולמרות זאת רציתם לראות את האנשים בשר ודם. וברדיו שומעים את הקול, את הסיפור. [...] זו הגדולה של הרדיו על פני כל הכלים".
הכל דיבורים
את הכנס פתחה הרצאה מפי ג'יימס קרידלנד, שעבד בעבר, בין היתר, בתחנת הרדיו הבריטית פולס וב-BBC וכיום מגדיר את עצמו כ"עתידן רדיו". קרידלנד התווה בהרצאתו את הנתיבים שבהם לדעתו על תחנות הרדיו לפסוע אם הן רוצות להבטיח את קיומן.
לדברי קרידלנד, אל לתחנות רדיו להמר על פלטפורמת שידור אחת, כגון רדיו דיגיטלי, לווייני או מקוון, אלא להפיץ את התוכן שלהן בכל הפלטפורמות, ובעיקר להתאים את הפלטפורמה לקהל היעד. בעוד שנערים בבריטניה משתמשים תדיר בטלוויזיה כדי להאזין לתחנות רדיו, אמר, מבוגרים נוטים יותר להאזנה באמצעות הרדיו הלווייני.
ג'יימס קרידלנד בכנס הרדיו במרכז הבינתחומי בהרצליה, 4.3.13 (צילום: אורן שלו)
קרידלנד הדגיש כי על תחנת הרדיו להעדיף את הדיאלוג עם הקהילה על פני השמעת מוזיקה, בעיקר משום שאין לצרכני הרדיו האפשרות שזמינה להם כשהם מאזינים למוזיקה באתר יוטיוב: כפתור שמעביר אותם לשיר אחר. קרידלנד הביא דוגמאות מן העולם לתחנות רדיו שהשקיעו רבות ביצירת שיח עם הקהילה (לרבות תחנה אחת באדמנטון, קנדה, שנתנה מענה אישי למיליון הודעות סמס בשנה), והפכו להיות התחנות הפופולריות באזור.
הצעה מרחיקת לכת של קרידלנד, שהוכיחה את עצמה בבריטניה, נגעה לשיתוף פעולה של תחנות רדיו מתחרות ליצירת תשתית מקוונת מאוחדת שתאפשר למאזינים לבחור בקלות בין הערוצים השונים. קרידלנד התריע כי אם התחנות לא ישכילו לשתף פעולה ולהקים גוף מאוחד שמספק את השירות הזה לציבור, ויתעקשו להפיץ כל אחת את השידורים שלה באתר משלה עם נגן משלה, יעלה ויבוא גורם אחר, חיצוני, שיקים את השירות המאוחד וידחק אותן הצדה.
כדוגמה הביא קרידלנד את הנעשה בהולנד, שם זוכה אתר פרטי שכזה ללמעלה מ-20% משיעור כלל ההאזנה לרדיו. לדבריו, בעל האתר החל לאחרונה לגבות תשלום מתחנות הרדיו כדי שיואיל להשמיע אותן באתרו.