"ואניטי-פייר" על ה"ניו-יורק טיימס"
המשבר המתמשך והמחריף שחווה ה"ניו-יורק טיימס" הביא את "ואניטי-פייר" להזמין מהסופר מרק באודן כתבת פרופיל מעמיקה, מרתקת ומרופדת באנקדוטות היסטוריות אודות ארתור סולצברגר הבן – המו"ל של העיתון הניו יורקי הוותיק ב-17 השנים האחרונות.
הכתבה הלא מאוד מחמיאה, שמופיעה בגיליון חודש מאי של המגזין, אמנם לא מאשימה את סולצברגר בן ה-58 במצבה האנוש של העיתונות המודפסת, או במצבו הלא מזהיר של העיתון שעליו הוא מופקד, אך באודן מציין שסדרה של מהלכים עסקיים כושלים – ביניהם השקעה של למעלה ממיליארד דולר ברכישת ה"בוסטון-גלוב" והגרסה הבינלאומית של ה"הראלד-טריביון", ופספוס הזדמנות לשיתוף פעולה רב פוטנציאל עם אתר הקניות אמזון – ודאי לא מסייעים כעת לסיכוייה של האימפריה שלו לצלוח את המשבר הגדול בשלום.
בנוסף, למרות אתר אינטרנט משגשג (שמושך אליו כעשרים מיליון גולשים בחודש), בטיימס טרם נמצאה הדרך לגרום לגולשים (שלרוב מגיעים לאתר בחיפוש אחר מידע ספציפי), להישאר ולחקור את שאר חלקי העיתון. יותר מכך, טרם נמצאה הדרך לנצל את מספר המבקרים העצום הזה להגדלת רווחי העיתון (לפני כמה שנים היה התוכן האינטרנטי של הטיימס פתוח למנויים בלבד, אך כעת הוא חופשי לכל גולש), וטרם נתגלה האופן לגרום לאותם מבקרים לקחת לידם, בסופו של דבר, גיליון מודפס.
סולצברגר מאמין שהאיכות של ה"ניו-יורק טיימס" היא זו שתסייע לו, בסופו של דבר, לשרוד את המשבר. אך אם הוא לא ימצא דרך להגדיל את רווחי אתר האינטרנט של העיתון, קשה לראות כיצד ערך המניה של הטיימס (שנסחרת בימים אלה במחיר מגוחך של ארבע דולר) יעלה. רק השבוע פרסם הטיימס מחקר לפיו האמריקאי הממוצע מבלה כשמונה וחצי שעות מול מסכי טלוויזיה ומחשב. המספר הזה רק צפוי לגדול. זה לא משאיר יותר מדי שעות ביום לדפדוף בעיתון.
ה"ניו-יורק טיימס" מוכר את הבניין שלו
ה"ניו-יורק טיימס" מקצץ משכורות
המחקר לפיו אמריקאים מבלים שמונה שעות מול מסכים
דייוויד סיימון על עיתונות ושחיתות
דייוויד סיימון, העיתונאי לשעבר שיצר את סדרת הטלוויזיה המצוינת ופורצת הדרך "הסמויה", נשאל השבוע על ידי כתב של ה"גרדיאן" אם יש לו מושג כיצד ניתן לפתור את המשבר בו שרויה העיתונות המודפסת. תשובתו: העיתונים צריכים להתחיל לגבות תשלום עבור התכנים האינטרנטיים שלהם, והם צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר.
עוד אומר סיימון בראיון (שנערך לרגל שידור נוסף של סדרת המופת שלו בבי.בי.סי) שבהתחשב בגסיסת העיתונות החוקרת, סביר להניח שהעשור הקרוב יהיה גן עדן עבור פוליטיקאים מושחתים. "השנים הקרובות צפויות להיות חלומו של כל נוכל", הוא אומר.
הראיון עם דייוויד סיימון ב"גרדיאן"
"הסיפור העצוב של מספרי הסיפורים", על העונה החמישית של "הסמויה"
אריאנה הפינגטון על פיטורים ותחקירים
במקביל, מסתבר שאריאנה הפינגטון, העיתונאית ואשת החברה בעלת האמצעים שמנהלת את אתר הכותרות הפופולרי ה"הפינגטון פוסט" (שמביא אליו כארבעה מיליון קוראים בחודש), מודאגת מאותם הדברים שמטרידים את מנוחתו של דיוויד סיימון. השבוע היא הודיעה שתקצה 1.75 מיליון דולר לטובת שכירת עשרה עיתונאים במשרה מלאה שיחקרו לעומק עבור האתר שלה סיפורים הקשורים למשבר הכלכלי ולשחיתות.
"ההחלטה נבעה מהחשש שגל הפיטורים בעיתונות פוגע בעיתונות החוקרת, דווקא בתקופה שבה יש בסוג העיתונות הזה צורך מיוחד", נכתב בהודעה שפורסמה. עד עתה עבדו באתר (שהוקם ב-2005) רק שבעה כתבים במשרה מלאה.
אריאנה הפינגטון שוכרת תחקירנים
אקטיביסטים על ה"פייננשל-טיימס"
לקראת ועידת ה-G20 שנערכה בשבוע שעבר בלונדון, הכינו שני אקטיביסטים אנטי-קפיטליסטיים גיליון דמה בן 12 עמודים של ה"פייננשל-טיימס", וחילקו עשרת אלפים עותקים ממנו לעוברים ושבים בתחנת הרכבת של ווטרלו. למרות שלא לגמרי ברור אם צמד הכותבים שחתומים על הפרוייקט עשו אותו כדי להוציא את הציבור מאדישותו, כפי שהם טוענים, או על מנת לקדם את הסרט התיעודי האנטי קפיטליסטי "The Age of Stupid" שעולה בימים אלה בבריטניה, העיתון הסאטירי המושקע (שזמין לקריאה ברשת) הצליח לסחוט מחמאות מאחד מעורכי ה"פיננשל-טיימס" האמיתי, שכינה את המיזם היצירתי והחתרני בשם התואר "מרשים". מתי אצלנו?
