דו"ח שפירסמה ועדת הפנים של הפרלמנט הבריטי הבוקר קבע כי ניוז-אינטרנשיונל, בית ההוצאה לאור הבריטי שבבעלותו של רופרט מרדוק, ניסה לסכל במכוון את חקירת משטרת המטרופולין של לונדון בנוגע להאזנות הסתר ב"ניוז אוף דה-וורלד", כשזו פרצה לראשונה לפני כחמש שנים.

לפני כשבועיים נקט מרדוק צעד דרמטי כשסגר את השבועון "ניוז אוף דה-וורלד", הנפוץ בעיתוני בריטניה, אולם ההדים שעוררה פריצתה המחודשת של פרשת האזנות הסתר שביצעו עיתונאים וחוקרים פרטיים בשירות העיתון רק התגברו מאז.

הזעם הציבורי שהתעורר לאחר הגילוי של "הגרדיאן" בתחילת החודש כי גם התא הקולי של מילי דאוולר, ילדה בת 13 שנחטפה ונרצחה, נפרץ על-ידי "ניוז אוף דה-וורלד", הביא בינתיים לפתיחתה מחדש של חקירת המשטרה, חקירות פרלמנטריות, חקירה פדרלית בארה"ב, התפטרותם של קציני משטרה בכירים, התפטרות של בכירי תאגיד התקשורת של מרדוק, ניוז-קורפ, מעצר של עשרה עיתונאים ומנהלים של ניוז-אינטרנשיונל, וכעת הוא מאיים על אחיזתו של מרדוק בניוז-קורפ ועל שלמותה של הממשלה הבריטית.

על-פי הדו"ח שפורסם הבוקר, אנשי ניוז-אינטרנשיונל ניסו לסכל במכוון את חקירות משטרת המטרופולין של לונדון בשנים 2005–2006, שהובילו להרשעתם של העיתונאי קלייב גודמן והחוקר הפרטי גלן מלקייר באשמת האזנות סתר למשפחת המלוכה הבריטית.

מאז ההרשעות ועד לאחרונה טענו בכירים בניוז-אינטרנשיונל כי האזנות הסתר שערכו השניים היו תקרית נקודתית של "כתב סורר". לאחרונה התגלו מסמכים שהיו בידי החברה כמה שנים, המכילים ראיות להאזנות סתר נוספות.

הדו"ח אף קובע כי בידי החברה היה מידע על הענקת שוחד לשוטרים במשטרת לונדון. טענה זו מגיעה בעקבות עדותו של לורד מקדונלד, מנהל תביעות הציבור לשעבר, שטען אמש כי בידי החברה היו תכתובות דואר אלקטרוני המכילות "ראיות חותכות" לתשלומי שוחד. מקדונלד אמר כי כאשר קרא את המיילים במסגרת החקירה, לקח לו בין "שלוש לחמש דקות" להחליט כי יש להעביר את החומר לבחינת המשטרה. ניוז-אינטרנשיונל, לעומת זאת, בחרה שלא לחלוק את המידע עם המשטרה במשך שנים.

עוד קובע הדו"ח כי החלטתו של ג'ון ייטס, עוזר מפכ"ל המשטרה לשעבר, שלא לפתוח בחקירה נגד ניוז-אינטרנשיונל ב-2009, בעקבות חשיפות עיתונאיות ב"גרדיאן", היא "טעות רצינית בכושר השיפוט".

הדו"ח פורסם לאחר שאמש חקרה ועדת התרבות, התקשורת והספורט את הגורמים הבכירים ביותר בחברה – רופרט מרדוק, ג'יימס מרדוק ורבקה ברוקס.

במהלך החקירה הכחישו ג'יימס ורופרט מרדוק כי ידעו על האזנות הסתר ב"ניוז אוף דה-וורלד". רופרט מרדוק התעקש כי לא ניתן לראות בו אחראי למעשים "המחליאים והמזעזעים" של עיתונאי "ניוז אוף דה-וורלד" ואף טען כי אנשים הכפופים לו "בגדו" בו. כאשר נשאל אם אינו חושב שעליו להתפטר, ענה מרדוק בשלילה והוסיף כי הוא "האדם המתאים ביותר לסדר את הבלגן שנוצר".

במהלך חקירה שארכה שלוש שעות תמימות והופרעה רק על-ידי מפגין שזרק לעברו של רופרט מרדוק צלחת עם קצף גילוח, טען מרדוק האב כי לא ידע דבר על הפיצויים ששילם "ניוז אוף דה-וורלד" לכדורגלן גורדון טיילור או ליחצן קליפורד מקס, שהיו קורבנות להאזנות סתר של עיתונאי הצהובון, זאת אף שסכומם עמד על 700 אלף ליש"ט ומיליון ליש"ט.

לטענת ג'יימס ורופרט מרדוק, הוצאותיהם של עיתוניו של מרדוק מנוהלות על-ידי העורך הישיר של כל עיתון, ורק דברים "בעלי אופי משברי" מועברים לטיפולו של רופרט. הם אף טענו כי עד לאחרונה לא ידעו כי העיתון משלם חלק מהוצאותיו המשפטיות של גלן מלקייר. בהמשך החקירה טען ג'יימס מרדוק כי היה סבור שמשפטם של מלקייר וגודמן חתם את פרשת האזנות הסתר בצהובון וכי אף קיבל חוות דעת משפטית שקבעה כי לא נעשים מעשים נוספים בעלי אופי "בלתי חוקי" בעיתון. הוא הוסיף כי בשנת 2010, כשלחברה נודע על קורבנות פוטנציאליים נוספים של האזנות סתר, היא הסגירה את הראיות החדשות למשטרה.

רבקה ברוקס, מנכ"לית ניוז-אינטרנשיונל לשעבר, שהופיעה אמש בפני הוועדה הפרלמנטרית בתום חקירתם של הבן והאב לבית מרדוק, טענה כי לא ידעה דבר על תשלומי "ניוז אוף דה-וורלד" לחוקרים פרטיים. ברוקס חזרה על דבריהם של המרדוקים וטענה כי הוצאות העיתון נוהלו על-ידי העורך הראשי בלבד, אך הודתה כי גם במהלך כהונתה כעורכת הצהובון בשנים 2000–2003 נעשה שימוש בשירותיהם של חוקרים פרטיים למטרות "לגיטימיות בלבד". בדומה לעדויותיה בעבר, גם הפעם טענה ברוקס כי לא שמעה על אודות החוקר הפרטי גלן מלקייר עד למעצרו בשנת 2006.

ברוקס, שהתפטרה מתפקידה בניוז-אינטרנשיונל ביום שישי האחרון ונעצרה על-ידי המשטרה לצורך חקירה ביום ראשון, הודתה כי החקירה הפנימית שערך ניוז-אינטרנשיונל התנהלה בקצב אטי מדי. ברוקס תיארה את האזנות הסתר לטלפון של מילי דאוולר, הנערה שנרצחה בשנת 2002, כ"מתועבות", וטענה כי שמעה עליהן רק כאשר הסיפור פורסם ב"גרדיאן" לפני שבועיים.

"הדבר החשוב ביותר הוא חשיפת האמת [...] מהר ככל האפשר. על האשמים לא רק לסבול מגינוי, אלא גם להיות נתונים לחומרת דינה של מערכת המשפט", אמרה ברוקס, שהכחישה את הטענה כי יחסיה עם ראש הממשלה הבריטי, דייוויד קמרון, היו קרובים מדי, ואף טענה כי לא המליצה על אנדי קולסון, עורך "ניוז אוף דה-וורלד" לשעבר שהתפטר ב-2007 בעקבות הפרשה, לתפקיד מנהל התקשורת של קמרון – תפקיד שגם ממנו נאלץ להתפטר, בתחילת 2011.

ברוקס הוסיפה כי מעולם לא שילמה לשוטרים כדי לקבל מידע חדשותי, וזאת אף שבעדותה לוועדת חקירה בשנת 2003 אמרה כי העיתון שילם למשטרה עבור מידע בעבר.

להופעתם של ברוקס והמרדוקים בפני הוועדה קדמו עדויותיהם של שני בכירים במשטרה שהתפטרו ביום שני – ג'ון ייטס, עוזר המפכ"ל של משטרת המטרופולין של לונדון, וסר פול סטפנסון, מפכ"ל משטרת המטרופולין.

התפטרותו של סטפנסון הגיעה על רקע ידיעה מחשידה שעל-פיה משטרת לונדון שכרה את ניל ווליס, עיתונאי בכיר לשעבר ב"ניוז אוף דה-וורלד", לתפקיד יועץ תקשורת. במקביל קבעה המשטרה בשנת 2009 כי אין לפתוח בחקירות נגד "ניוז אוף דה-וורלד". ווליס, שנעצר ביום חמישי האחרון, היה סגן העורך של הצהובון בתקופה שבה נערכו האזנות סתר רבות. ייטס, שקבע בפועל כי אין לפתוח בחקירות נגד הצהובון בשנת 2009, התפטר כמה שעות לאחר סטפנסון.

במהלך הופעתו מול הוועדה קרא ייטס למנהלים הבכירים בניוז-אינטרנשיונל "לקחת אחריות" ולהתפטר. כאשר נשאל ייטס לגבי החלטתו שלא לפתוח בחקירות נגד "ניוז אוף דה-וורלד" בשנת 2009, אמר: "אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע עכשיו, ואם ניוז-אינטרנשיונל היתה חושפת את העובדות שהסתירה, הייתי מגיע להחלטה שונה לחלוטין ולא היינו כאן היום".

אל רשימת החקירות סביב "ניוז אוף דה-וורלד" התווספה ביום ראשון גם חקירה בדבר מותו המסתורי של שון הור, לשעבר כתב בידור של הצהובון. הור, שהיה העיתונאי הראשון שצעד קדימה וטען באופן גלוי כי אנדי קולסון, עורך הצהובון לשעבר, ידע על האזנות הסתר, נמצא מת בביתו. טענותיו של הור, שעל-פיהן קולסון ידע ואף עודד האזנות סתר, הופיעו בעבר ב"ניו-יורק טיימס", אך מאז חזר הור לאור הזרקורים כאשר סיפר ל"ניו-יורק טיימס" כי כתבי "ניוז אוף דה-וורלד" שיחדו שוטרים כדי להשתמש במכשירי מעקב משטרתיים.

היום הודיעה המשטרה הבריטית כי היא פוסלת את האפשרות כי "צד שלישי" היה מעורב במותו של הור.