הצעה לכותרת ראשית
אתמול פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני סקר ההכנסות לשנת 2008. התמונה שעולה מהנתונים מדכאת – אי-שוויון אשר רק גדל והולך. בשנה האחרונה גדל הפער בין שכר העניים ביותר לשכר העשירים ביותר. פער השכר בין גברים לנשים נותר יציב. במקום חברה שוויונית יותר, נעשתה החברה בישראל מקוטבת יותר.
הנה שלוש כותרות ראשיות, שתיים טבלואידיות ואחת לעיתון שרגיל בכותרות בנות יותר משלוש מלים: "מתעשרים על חשבון העניים", "אי-השוויון בישראל גדל", "שני העשירונים העליונים מרוויחים יותר, על חשבון שלושת העשירונים התחתונים". אל תטרחו להעיף מבט בשערי העיתונים. אין הבוקר עיתון או מוסף כלכלי אחד המקדיש לנתונים הללו את כותרתו הראשית.
תאמרו שאין כל חדש בנתונים ומשום כך אין טעם למקמם בכותרת ראשית. זה נכון, בעיקרון. אבל גם הכותרות על הגרעין האיראני או גלעד שליט אינן מחדשות, ובכל זאת בכל פעם שיש איזושהי התפתחות קטנה, או רמז להתפתחות, בכל פעם שמישהו בעל עמדה מביע דעתו או מצהיר הצהרה מעוררת מחלוקת, הנושאים הללו קופצים לכותרת הראשית כאילו הם נוגעים ישירות ובאופן מיידי לחייהם של כל תושבי מדינת ישראל.
פערי השכר הגדלים והולכים בין עשירים לעניים אמורים לעניין מאוד את אזרחי המדינה, לפחות את אלו הנמנים עם העשירונים התחתונים. האפליה בשכר בין גברים לנשים נוגעת ישירות ל-50% מקהל הקוראים. ובכל זאת אף אחד מכלי התקשורת אינו מכריז הבוקר בקול גדול על מיזם מיוחד, מלווה בסמליל של ברון שודד, המתפרש על פני כמה עמודים בקונטרס החדשות, כולל דיווחים על הפערים הגדלים והולכים בין מקבלי השכר במדינה, תוך הבטחות פומפוזיות שלא להפסיק את הסיקור ה"מיוחד" עד שהמצב ישתנה.
ההפך הוא הנכון. אף ש"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מקדמים בימים אלה מיזמים חברתיים במרץ רב, הנתונים היבשים, על הפערים הגדולים והגדלים, אינם מצליחים להגיע לעמודי החדשות, גם לא לעמודים המוקדשים למיזמים אלה. העיתונים דוחקים את הדיווחים על פערי השכר למדורי הכלכלה, וגם שם ממסגרים אותם באופן מתון ולעתים מתעלמים מהם לחלוטין.
דיווחים ראויים יחסית ניתן למצוא במוספים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" וב"גלובס". הפניה לנתונים נמצאת בשערי המוספים "ממון" ו"עסקים", גם אם לא ככותרת ראשית. מוספים אלה מקדישים את מרבית הכפולות הפותחות שלהם לנתוני השכר, כש"ממון" בוחר בכותרת הטבעית "הפערים גדלים", בעוד "עסקים" מתמקד בכותרתו באי-השוויון המגדרי: "אותו תפקיד, אותן שעות – 20% פחות". הפרשן הכלכלי גדעון עשת מוסיף טור קצר ב"ממון" ובו הוא קובע כי "הממשלה החטיאה, ובגדול" בנסיונה לצמצם את הפערים בשכר. עוד ב"ממון", הדיווח על פערי השכר מלווה בסמליל הארגון "לתת", עם תזכורת לאפשרות שיש לקוראים לתרום ארוחת חג. בכך כמו מעבירה מערכת "ממון" את האחריות לתיקון המצב מהממשלה לאזרח.
ב"גלובס" נתוני השכר אינם מגיעים לשער העיתון, אך כותרת גדולה בראש עמ' 12 של הקונטרס הראשי מבשרת: "סקר הלמ"ס: 40% מההכנסה במשק מרוכזים בשני העשירונים העליונים". בכותרת המשנה נכתב כי "משקל ההכנסה של העשירון העליון שווה לזה של חמשת העשירונים התחתונים יחד" [אדריאן פילוט]. רק מקריאת גוף הידיעה מתברר כי הפער גדל בשנה האחרונה.
ב"ישראל היום" מופיע דיווח קצר במדור הכלכלי, אי-שם בעמ' 23 [זאב קליין]. הכותרת בראש העמוד, "העשירים מרוויחים פי 10 מהעניים", כמו גם כותרת המשנה שתחתיה, אינן מדגישות כי הפער במגמת עלייה.
"כלכליסט" מקדיש לדו"ח הלמ"ס את חלקו העליון של עמ' 6. הכותרת קוראת, "השכר הממוצע במשק נשחק ב-3% תוך שנה", ומתייחסת לנתונים אחרים שפירסמה אתמול הלמ"ס, על שכר השכירים בחודש יוני האחרון והמחצית הראשונה של שנת 2009 [אמנון אטד]. רק לאחר חמש פסקאות על נתוני השכר הממוצע בחודש יוני, הבדלים בין שכר עובדי חברת החשמל לשכר העובדים בחקלאות וענפים אחרים, באות שתי פסקאות על נתוני השכר לשנת 2008 ועל הפערים בין עשירים לעניים. לא מצוין כי פערים אלה גדלו ולא מצוין כלל הפער בין שכר גברים לנשים. אלה מיוצגים רק באיור המתלווה לידיעה. גם כותרת המשנה מתרכזת בנתוני השכר של חודש יוני, ורק בסופה מוזכר כי "המשפחות העשירות מרוויחות פי עשרה מהעניות".
ב"דה-מרקר", הדיווח הלוקה ביותר. בתחתית עמ' 14 של העיתון מתפרסמת ידיעה קצרה [עידו סולומון] שכולה מתרכזת בנתונים על שכר השכירים במשק בחודש יוני האחרון ובחישובים באשר למחצית הראשונה של 2009. אין בידיעה כל התייחסות שהיא לנתוני השכר של שנת 2008, לפערים הגדלים בין עשירים לעניים ולפערים בין גברים לנשים.
לא מיותר לציין שאין עיתון אחד המנסה לחרוג מדיווח יבש על הנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לטובת סקירה מקיפה של הסיבות לשימור ולגידול בפערי השכר ולמדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. עצם העובדה שקיים פער גדל והולך בין עשירים לעניים מתקבלת בעיתונות המסחרית כמובנת מאליה, כמו זריחת השמש מדי בוקר. למיטב ידיעתנו, מרכבת אלים המושכת את המאור הגדול אינה קיימת. לפי העיתונים, אין גם מי שמושך את העשירים מעלה ודוחק את העניים עוד קצת כלפי מטה.
שר האוצר יובל שטייניץ, במסיבת עיתונאים בסוף החודש שעבר (צילום: מרים אלסטר)
הכותרות הראשיות
מה בכל זאת כובש את השערים? "שוטרים ורעבים", קוראת הכותרת הראשית הילדותית של "ידיעות אחרונות", משחק מלים על משחק הילדים "שוטרים וגנבים". הנושא, המתפרש על פני הכפולה הפותחת כולה, דווקא רציני – מאות שוטרים שנקלעו למצוקה כלכלית [דוד רגב].
מדוע דווקא כתבה על שוטרים רעבים? אולי מפני שתושבים רעבים בישראל הם יעד לרדיפת משטרת ההגירה, ואזרחים מובטלים רעבים אינם מזיזים לאיש, וסתם עובדים במשרות מלאות אבל אפורות, שאינם מצליחים לגמור את החודש, אינם מרגשים כמו שוטרים. מכל מקום, השוטרים, כך מדווח, מרוויחים בין 5,000 ל-7,000 שקל בחודש. להזכירכם, מתוך נתוני הלמ"ס שצוינו לעיל, השכר הממוצע בענפי "שירותי אירוח ואוכל" (מלונות ומסעדות) עומד על 3,824 שקל. בתום הידיעה על מצוקת השוטרים מופיעה תגובה מהמשרד לבטחון פנים המבטיחה "פריצת דרך" שאולי תתרחש בשבועות הקרובים. בינתיים העיתון מקדיש רצועה עבה בתחתית עמ' 3 למיזם תרומת הארוחות שהוא מנהל עם ארגון "לתת".
הכותרת הראשית ב"מעריב", "מזוז מזהיר", מתייחסת לוויכוח המתנהל בימים אלה על האפשרות לפצל את סמכויות היועץ המשפטי [דורית גבאי]. אתמול, במסגרת כינוס שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה, רמז שר המשפטים יעקב נאמן כי הוא מתכוון להוביל לפיצול הסמכויות, ובתגובה לכך יצא היועץ עצמו, כמו גם יועצים לשעבר, נגד המגמה הזו.
ב"הארץ" מגלה הכותרת הראשית: "בדיקת 'הארץ': רוב הדירות שנתניהו אישר בהתנחלויות – כבר אושרו בעבר" [חיים לוינסון]. על-פי הדיווח, אישור מאות דירות לבנייה בגדה המערבית אינו אלא אישור מחדש של מאות דירות שכבר נבנו או נמצאות בהליכי בנייה. עוד באותו עניין, עקיבא אלדר מדווח, שוב לפי "בדיקת 'הארץ'", כי לפי נתוני הלמ"ס, מספר הדירות החדשות שייבנו השנה בגדה המערבית זהה לזה של שנים קודמות. ההבדל היחיד הוא שהבנייה תתבצע בבת אחת, ולא באופן הדרגתי.
שר המשפטים יעקב נאמן, אתמול בכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה (צילום: אביר סולטן)
השמועה מובילה בפער ניכר
נושא נוסף הזוכה לסיקור בולט בכל העיתונים הוא היעלמותו אתמול של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מהמפה. אתמול הוא בילה יום שלם במקום בלתי ידוע, מה שהוביל לגל שמועות על פעילות חריגה של ראש הממשלה.
תחת הכותרת "14 השעות החסרות של בנימין נתניהו", כותב הבוקר ברק רביד טור קצר המופיע בחלקו העליון של שער "הארץ". רביד מדווח כי "בשעות הבוקר הגיע נתניהו לביקור במתקן ביטחוני סודי במרכז הארץ", ומוסיף כי "לא ברור אם מדובר בהתפתחות מדינית כלשהי". רביד נזהר שלא לנקוב בשם הגוף המנהל את המתקן הביטחוני, אך רומז לזהותו בכך שהוא מציין כי "גורמים מוסמכים בצה"ל הכחישו כי נתניהו ביקר בצבא".
כותרת המשנה לידיעה [מיה בנגל] על היעלמות נתניהו ב"מעריב", מספרת כי היעדרות ראש הממשלה הובילה לחרושת שמועות ומדגישה כי השמועה המובילה גרסה שנתניהו טס באופן חשאי לחו"ל. מיד אחר כך נכתב "בסוף התברר: הוא בילה את שעות היום במתקן ביטחוני". אם כך, מה הטעם בדיווח מובלט בכותרת המשנה על השמועה המובילה? מכל מקום, גם בנגל לא מציינת מה הוא המתקן הביטחוני בו שהה נתניהו.
ב"ישראל היום" מגיעה התעלומה לרצועה בראש עמוד השער, אם כי לא ככותרת ראשית ממש. לפי הדיווח של שלמה צזנה שתי שמועות שונות ניהלו מרוץ צמוד. הראשונה, שנתניהו טס לחו"ל, ואילו השניה, שנתניהו ביקר במתקן של המוסד. צזנה מייחס את שמועת המוסד ל"מקור ביטחוני בכיר".
לאיתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות" אין צורך בייחוס שמועות. הכותרת לידיעה שלו קוראת "הביקור החשאי של נתניהו במוסד" ומעליה שואלת כותרת הגג "מה עשה ראש הממשלה יום שלם בארגון הביון". בגוף הידיעה כותב אייכנר: "נראה שנתניהו ניצל את הביקור למפגש עם צמרת המוסד ולהרמת כוסית לרגל ראש השנה – אך זאת לא היתה הסיבה המרכזית לביקורו".
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, יזכו להטבות בעקבות ההסדר עם ערוץ 10. שיעור התמלוגים שיידרשו להעביר למדינה יפחת מ-4% ל-1% בלבד.
במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מדווחת סמדר פרי כי לובנה חוסיין, סודאנית בעלת טור פמיניסטי, שהואשמה בהתנהגות בלתי הולמת משום שהופיעה בציבור במכנסיים, ממשיכה להיאבק במערכת המשפט הסודאנית. אתמול נגזר דינה, ובמקום מלקות, כמקובל במקרים אלה, נדרשה לשלם קנס כספי בלבד. חוסיין סירבה ונכלאה בכלא נשים למשך חודש או עד שתסכים לשלם את הקנס.
"גלובס" מדווח על שינוי מבנה ניהולי.
בתחתית שער "ידיעות אחרונות" הודעה על עליית מחיר גליונות יום שישי ל-12 שקל, בשל "עליית המדד וההתייקרויות".