נער חרדי מביט מבעד לחלון בישיבת פוניבז' בהלוויית הרב כהנמן, שלשום בבני-ברק (צילום: רוני שיצר)
צרים על הממשלה
המשא-ומתן הקואליציוני נמשך, והפוליטיקאים ממשיכים להציג את הקלפים הרחק מהחזה, כל אחד לקבוצת העיתונאים הקרובה אליו. כרגיל, סך כל הקלפים עולה בהרבה על המספר שאמור להיכלל בחבילה תקנית אחת.
השאלות הפוליטיות המכריעות שהכתבים המסקרים את התחום הפוליטי אמורים לענות עליהן נוגעות לצ'קים שנתניהו חותם עליהם עכשיו כדי להרכיב קואליציה. סוגיה אחרת, שאין לה חשיבות מעבר לזמנה, היא רמת ההתנגדות שיש במפלגות לכיוון שמתווים ראשיהן במו"מ הקואליציוני. העיתונאים מעדיפים, כמובן, לעסוק בעיקר בשאלה השנייה.
אז מה יש לנו הבוקר? לפי "מעריב", נסתם הגולל על ממשלת אחדות. "מקורבי נתניהו: הוא יודע שזו תהיה ממשלה צרה" היא הכותרת הראשית של העיתון. "ראש הממשלה המיועד ייפגש מחר שוב עם לבני", נכתב בכותרת המשנה, "אבל בסביבתו מודים: אפילו הוא לא מאמין שיצליח לשכנע אותה, אין סיכוי לממשלת אחדות". מעל לכותרת מודפס תרשים המנבא את חלוקת התיקים והסלים בממשלה הצרה, על-פי חזון המפלגות הקטנות: ישראל-ביתנו מובילה עם שרי החוץ או האוצר ושר לבטחון-הפנים. נוסף לכך, לפי "מעריב", דורשת ישראל-ביתנו שתיק המשפטים יישאר בידי דניאל פרידמן, וכן שתתבצע חקיקה בסוגיות ברית הזוגיות, "שינוי השיטה" ו"תיק כלכלי בכיר". ש"ס תיכנס לממשלה עם שרי הפנים, השיכון, הדתות והרווחה או הבריאות. יהדות-התורה דורשת את ראשות ועדת הכספים וסגנות שר החינוך. מפלגת האיחוד-הלאומי דורשת את סגנות שר הביטחון, והבית-היהודי – סגנות שר כלשהי.
פגישת צוותי המשא-ומתן של הליכוד ומפלגות הימין, שלשום (צילום: רוני שיצר)
בידיעה בעמ' 2 מפורטות גם דרישות אחרות של המפלגות הקטנות יותר: בתחום החינוך החרדי, תקציב הישיבות, קצבאות הילדים ופתרונות דיור לציבור החרדי (יהדות-התורה); דרישות בתחום המדיני והמשך הבנייה בהתנחלויות (האיחוד-הלאומי); ודרישות "בתחומי החינוך והרווחה", "מלחמה בעוני", חינוך יהודי בבתי-ספר ממלכתיים וראשות קבינט לטיפול במפוני גוש קטיף (הבית-היהודי). בעמ' 3 מוקדשת מסגרת נפרדת לש"ס. לפי מרב דוד, בש"ס "החביאו" את דרישתם להגדלת קצבאות הילדים בתוך תוכנית גדולה יותר לטיפול באבטלה, כדי להכשיר את הדרישה בעיני הציבור (כלומר, זה שאין לו הרבה ילדים).
על מה ייפול המשא-ומתן בין לבני לנתניהו, לפי מרב דוד מ"מעריב"? "על שלושה נושאים עיקריים יש כבר הסכמה", היא מצטטת "גורם בליכוד". "איראן, חמאס וחיזבאללה והמשבר הכלכלי". עקב אכילס הוא "הכרה בעקרון 'שתי מדינות לשני עמים' והמשך הליך אנאפוליס". האם הוויכוח הזה מקביל לוויכוח על קווי היסוד של הממשלה? כזכור (למי שזוכר), הפרשנים הבכירים בעיתונים (בן כספית ונחום ברנע למשל) ליגלגו על הסוגיה הזו וטענו כי קווי יסוד הם מוצר וירטואלי שנמוג ברגע שהממשלה יוצאת לדרך. האם חילוקי הדעות בעניין הזה אכן יסכלו הקמתה של ממשלת אחדות? דוד מציעה גם פתרון אחר, מפי "מקורב לנתניהו", שטוען כי קדימה מעוניינת ברוטציה ולכן משתמשת "בסיסמה של שתי מדינות", אבל "זו לא אידיאולוגיה, הכל תירוצים".
בנימין נתניהו בישיבת מרכז-הרב, שלשום בירושלים (צילום: קובי גדעון)
גם ב"הארץ" פסימיים לגבי סיכוייה של ממשלת אחדות, כך לפחות על-פי הדרך שבה מציג העיתון את מצב הדברים. בידיעה הראשית כותב יוסי ורטר כי נתניהו לא יסכים לדרישתה של לבני לתמוך ב"שתי מדינות לשני עמים". ורטר כותב גם כי ההתנגדות ללבני בקדימה גדולה (יותר ממה שנכתב בעיתונים, למעט "ישראל היום", שכנראה זכה ממני אתמול לנזיפה שלא בצדק), וכי אם הפגישה הקרובה בין נתניהו ללבני לא תעלה דבר, כמה מבכירי המפלגה יעלו את הנושא לדיון בסיעה כדי לכפות על לבני להקים צוותי משא-ומתן עם הליכוד.
ומה באמת ב"ישראל היום"? שם מעבירים מסר מ"הליכוד" ל"שרי הליכוד": "הליכוד: השרים החדשים צריכים לדעת כי אם קדימה תצטרף, תיקים יוחלפו". זו כותרת על השער, שמלמדת אותנו כי ליכוד=נתניהו, אולם אין לה זכר בידיעה עצמה (בעמ' 8). אחרי שאתמול בישר העיתון על האופוזיציה בקדימה להליכה לאופוזיציה, הידיעה הפוליטית המרכזית שלו היום היא כי "ברק עוד בודק אם להצטרף לקואליציה".
אבל גם ממשלה צרה לא תבוא בקלות. לפי "מעריב" ו"ישראל היום", הקושי המרכזי יהיה בפישור בין הדרישות לחקיקה "חילונית" מצד ישראל-ביתנו ובין התנגדותן של הסיעות החרדיות.
המובטלים מזנקים
הכותרת הראשית של "ישראל היום" היא "300 אלף מובטלים". "ברבעון הראשון של 2008 נרשם זינוק חד במספר המובטלים", נרשם בכותרת המשנה.
מיכל גרינברג מדווחת בעמ' 4 ב"מעריב" כי לפי בדיקת העיתון, "ברחבי הארץ מתקיימים הליכי משא-ומתן לפיטורי מאות עובדים [...] ואין מי שיעצור את הגל". היא גם חוזרת על הצהרת יו"ר ההסתדרות עופר עיני מאתמול כי "מאות מפעלים מצויים בסכנת סגירה". בין נתוני הבדיקה לנתוני ההצהרה יש, כך נראה, פער גדול למדי. גרינברג מספקת הסבר: מפעלים אינם ששים לדווח על קשיים מחשש שיבולע להם (על-ידי מי? לא נכתב. הכוונה כנראה לספקים ולבנקים), אולם "ראשי המרחבים בהסתדרות, האנשים שנמצאים עם היד על הדופק", "מרגישים את השטח" ויודעים איזה מפעל מתכוון לפטר עובדים או נמצא בסכנת סגירה.
ילד מחופש, פורים 2008 (צילום: סרג' אטאל)
בעמ' 5 של "מעריב" מדווחות סוכנויות הידיעות על נאום "מצב האומה" הראשון של נשיא ארצות-הברית ברק אובמה, שעסק במשבר הכלכלי. "המסר השאפתני [...] אמנם הרשים את המחוקקים האמריקאים, שהעניקו לו מחיאות כפיים סוערות, אולם בוול-סטריט לא התרגשו יותר מדי: מדד הדאו-ג'ונס סיים אתמול את יום המסחר, שוב, בירידות שערים".
ואם כבר בעליות וירידות עסקינן, דליה מזורי מדווחת ב"מעריב" כי מספר העולים לישראל ב-2008 היה הנמוך ביותר מאז הקמת המדינה (המספרים יחסיים).
מורשת אולמרט
ביקורו של ראש הממשלה אתמול במפעל לייצור בירה באשקלון נסקר באופן נרחב בעיתונים, שששו לפרסם את תמונתו לוגם מבקבוק. "הארץ" מגדיל לעשות ומפרסם את הצילום על השער. "מצבו של שליט תקין, מקווה שאספיק להחזירו להוריו" הוא הציטוט הנבחר ב"הארץ". "הגעתי למרחק חוט השערה משלום עם הפלסטינים", הוא הציטוט הנבחר ב"מעריב". הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מחזקת את הציטוט שבחרו ב"הארץ": "אולמרט מגביר את המאמצים לשחרור גלעד שליט. ישראל תעביר לחמאס 'הצעה מעודכנת'". את ההצעה יעביר עופר דקל, ואת הידיעה מעביר, כמובן, שמעון שיפר.
בשולי הדברים: כתבת "מעריב" רונית מורגנשטרן מצטטת את יו"ר טבע אלי הורביץ, שהיה גם הוא מושא לחקירות משטרה ולטיפול פרקליטות המדינה (אישום בעבירות מס, הרשעה במחוזי, זיכוי בעליון), ש"אמר לאולמרט בהתרגשות": "יש לנו מדינה רשעה – לא סולחת ולא מוחלת. אני לא רוחש כבוד למערכת התביעה. אני נותן את כל הכבוד וכל הביטחון בצדק של מערכת השפיטה".
אם בעיתונים מנציחים את מורשת אולמרט באמצעות מקורבים, בטלוויזיה הוא מנציח אותה במו פיו. אסף שניידר, מבקר הטלוויזיה של "מעריב", מקדיש היום בטורו מקום לסקירת ראיון פרידה שערך אתמול נסים משעל עם אולמרט:
"משעל, חובב האקשן וההגבהות למרואיין שמניבות הנחתות מלאות לכלוכים עסיסיים, הוציא מאולמרט את המיטב, את הקלאסיקה. אין מה לומר: אם בעתיד מישהו ירצה לערוך מחקר רציני על מסתרי האולמרטיזם, הראיון של משעל מאתמול יהיה נקודת פתיחה טובה וממצה. אני לא נוקם ולא נוטר ולא מתחשבן עם אף אחד, לחש בשלווה ראש הממשלה היוצא [...] המשפט הבא, איך לא, כבר עסק בהתחשבנות ובסגירת חשבונות עם אהוד ברק בסגנון האולמרטי הידוע: עליו אני לא רוצה לומר כלום, כי הוא לא מספיק חשוב שאומר עליו, אבל הכל רשום והכל מתועד – ופעם עוד אשפוך הכל, אם רק ארצה. התעלמות, רמיזה ואיום – שארוזים היטב בתוך כאילו סירוב מנומס אחד להתייחס לשם שמעלה בפניו המראיין [...] והיו עוד הברקות, כמו החזרה על העמדה שמלחמה לבנון השנייה היתה הישג כביר, והעלאת ההאשמות שגורמים עלומים כלשהם חברו בסתר כדי להפיל ראש ממשלה מכהן. מי שלח אותם? מיהם? איזה הוכחות יש לו? זה נשמע כמו איום ממשי על יציבות שלטון, האם השב"כ פעל? משהו? המון שאלות, ולמרבה המזל יש עוד כמה שבועות שבהן הן יוכלו להישאל ולהיענות בארסיות שלווה. פרטים בראיון הפרידה הבלעדי הבא".
גלעד בכוס תה
עמוס גלעד התנצל בפני אהוד אולמרט. אולמרט סלח והחזיר את גלעד לתפקידו (הכותרת על שער "מעריב": "סערת גלעד: ההתנצלות"; "סוף לפרשה שהחלה בחשיפת 'מעריב': עמוס גלעד חזר בו, ראש הממשלה הסכים להשיבו לתפקיד").
אף אחד מהמעורבים לא יוצא טוב מהסיפור הזה, במיוחד אחרי ההתנצלות הזו, שהוכיחה כי או שבהאשמות של גלעד אין אמת, או שאלו של אולמרט חלולות, או ששתי התשובות נכונות. ועוד עניין: כרגיל, הכתבים שדיווחו על הפרשה התמקדו בהבאת הציטוטים מפי "מקורבים" למיניהם, ולא ניסו לרדת לעומקם ולחשוף את שקריותם היכן שהיתה. כך, למשל, בידיעה ב"מעריב" (מיה בנגל) נכתב כבדרך אגב דבר והיפוכו מפיו של אולמרט, שכביכול הצליח להדיח אדם מתפקיד, שלטענתו שלו הוא כלל לא מילא (שליח לעניין שליט).
ב"הארץ" הדיווח (של ברק רביד, עמוס הראל, אבי יששכרוף ואנשיל פפר) משמיט את הספינים של אולמרט ומדווח רק על ההדחה וההחזרה לתפקיד המתווך עם המצרים לעניין הפסקת האש. עוד ב"הארץ" ציטוט "מקורות בטחוניים" שלפיהם "הזמן הרב שעובר בלא השגת הסדר מחייב בדבר הפסקת אש ברצועת עזה גורם להתמוטטות הרגיעה היחסית ששררה בשטח", הן מצד חמאס והן מצד מצרים. זהו דיווח הפוך לזה של "מעריב", המצטט את המצרים כמי שאומרים שהרגיעה מתקיימת בפועל.
ענייני תקשורת
תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" היא המצליחה ביותר בגל תוכניות הריאליטי הנוכחי, מן הסתם גם בגלל הפרגון הגדול והחשיפה העצומה שהיא זכתה להם בעיתונות. בשבועות שבהם שודרה התוכנית התחרו ביניהם העורכים בכל כלי התקשורת מי יצליח להכניס לכותרות מה שיותר פעמים את צירוף המלים "האח הגדול". בימים הקרובים יחל שידור העונה השנייה של האיוולת הזו, ובעיתונים כבר מתאמנים על שרירי השפגט. כך אפשר למצוא היום בעמ' 15 ב"מעריב" ידיעת פלילים שעוסקת בפריצת דרך בחקירת רצח המאבטח אלכסנדר פוזבדצקי, שהושגה בזכות תיעוד של מצלמות אבטחה שהיו ברחוב. הכותרת: "המשטרה מציגה: פיענוח רצח בעזרת 'האח הגדול'". ייתכן גם שהעורך ב"מעריב" כיוון פשוט לביטוי האורווליאני המקורי ולא לקידום מכירות של קשת. אולי.
אחרי ייסורי גמילה קשים של שני הצדדים, נפרדו החודש כתב הפלילים הוותיק בוקי נאה והנהלת "ידיעות אחרונות". היום מככב נאה בעיתון המתחרה, על שער מדור הספורט. אביעד פוהורילס מראיין את הכתב לשעבר על חיבתו לקבוצת הכדורגל הכוח עמידר רמת-גן, שומע ממנו כי ביטל את השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול סלבס" ולומד ממנו על הדרך הנכונה להזין ספורטאים (ולבדר אותם).