הבטחות צריך לקיים

ב-23.3.09 הבטיח "מעריב" בהפניה ל"מוספשבת" שהודפסה על השער: "שר המשפטים המיועד בראיון ראשון". במוסף השבת עצמו, בכתבה של דורית גבאי, אין ראיון של ממש. השאלות מנוסחות כתהיות במשקל נפעל ("תגיד, נשאל נאמן, למה אתה בכלל צריך את זה?") ובגוף שלישי ("ונאמן? מה הוא חושב?"; "מה חושב נאמן?"); והתשובות כציטוטים ממקורות גלויים ("מאמר שפירסם נאמן בבטאון לשכת עורכי-הדין") ועלומים ("לאחר שזוכה במשפטו, אמר נאמן"; "אמר בחוגים סגורים", "התבטא בעבר"), ציטוטים עקיפים ("הוא מבהיר שהוא מגיע למערכת משוחרר מן העבר") וציטוטים ישירים שאי-אפשר להבין למי נאמרו. ובקיצור, אם גבאי אכן ריאיינה את נאמן, היא עשתה כל שביכולתה להסתיר זאת.

שער "מעריב" (23.3.09)

שלושה ימים קודם לכן הבטיח "ידיעות אחרונות" בהפניה לעמ' 8 שהודפסה על השער: "מדינת ישראל נגד משה קצב, כתב האישום החמור שהוגש נגד הנשיא לשעבר – הנוסח המלא". אבל בעמ' 8 מודפסים רק "עיקרי כתב האישום".

שער "ידיעות אחרונות" (20.3.09)

"ידיעות אחרונות", עמ' 8 (20.3.09)

שירת הכספית

"מעריב", 29.3.09, בן כספית כותב על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעבודה: "בלילה שבין שני לשלישי בשבוע שעבר, קנה בנימין נתניהו את ועידת מפלגת העבודה במחיר מציאה. עיון מקיף ב'הסכם הקואליציוני', שנחתם בכפר המכבייה בראשי תיבות בשחר יום שלישי, מגלה שמדובר כאן, בעצם, בהסכם רכישה [...] הבטחה רודפת הבטחה, הכל מכוון לצירי ועידת העבודה. 200 מיליון שקל למעונות יום. קיבוצים. מושבים. שלטון מקומי. מיעוטים. מגזרים. קשה למצוא ציר ועידה בעבודה שלא ימצא בהסכם הקואליציוני צ'ופר חבוי איפשהו. יש מספיק לכולם".

אז רגע, מחיר מציאה או הסכם רכישה מלא בצ'ופרים? לפי כספית, אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אני חוזר ואומר וחוזר ואומר

קובי טרייביטש אמר דברים חשובים, אז "גלובס" ציטט אותם. פעמיים.

"גלובס" (31.3.09)

וגם במוסף "פירמה" של "גלובס" נפלה שלהבת הכפלול.

מוסף "פירמה" של "גלובס", מרץ 2009

מילון אנגלי-עברי

לפי דניאל רוזנבאום מ"מעריב", "סטריט פייטר – האגדה של צ'ון לי" הוא "סרט המבוסס על משחק המחשב הפופולרי 'Franchise'". נוסח זהה של הדיווח מופיע באתר "סרט".

"מעריב" (26.3.09)

השגיאה של "מעריב" ושל האתר "סרט" נובעת כנראה מהבנה לקויה של תקציר הסרט באתר האינטרנט הפופולרי IMDB, שלפיו הסרט "Based on the popular video game franchise". המלה franchise אינה שמו של משחק מחשב (שאחרת היתה מתחילה באות גדולה), אלא שם עצם שמשמעותו "זיכיון", ובתרגום חופשי בהקשר הזה, "מותג", "כותר" או "סדרה".

נשק לא קונבנציונלי

אתר גלי-צה"ל דיווח על פצוע בינוני מירי על רקע בינוני.

גלי צה"ל (31.3.09)

וחדשות "מחלקה ראשונה" דיווחו על נשק שובר שוויון – "רקטות המסוגלות להגיע מרצועת עזה".

התנועה ליהדות מתקדמת (1)

בעז גאון כתב במוסף "סופשבוע" של "מעריב" (27.3.09) על עידו גולן, שנרמס במשחק של בית"ר ירושלים: "עידו תפס מונית שירות הביתה, כדי להספיק להקראת מגילת רות בבית-הכנסת". האם הכתבה הוכנה בשבועות, לפני כמעט שנה, ופורסמה רק עכשיו? מתברר שלא: "רפי נכנס לחנות, הכין לשנינו אספרסו, התיישב שוב לאורך שולחן הזכוכית הארוך, ובהה במשך כמה דקות בעוברים ושבים. מדי פעם חלף איזה קאובוי. אחר-כך שטן. אחר-כך שפנפנה". בקיצור: המגילה היא מגילת אסתר.

התנועה ליהדות מתקדמת (2)

פרעה מלך מצרים שיעבד את בני ישראל, העביד אותם בפרך, סירב לשלח אותם לחופשי, חטף מאלוהים עשר מכות, שילח אותם לחופשי, התחרט ושיסה בהם את צבאו, שאלוהים טיבע בים סוף. הפסח נחוג לציון שחרור בני ישראל מעולו של העריץ המצרי. אבל במחלקה המסחרית של המקומון "העיר" בחרו דווקא בתמונת מסכה מוזהבת של פרעה לקישוט שער המוסף לכבוד החג.

טווסוס, לברדרור ושפנבת

קוסמים לא שולפים שפן מן הכובע אלא ארנבון, ומדענים לא משתמשים בשפני נסיונות אלא בארנבוני נסיונות. מטבעות הלשון הפגומים גורמים לדוברי עברית לבלבל בין שפן (סימן זיהוי: אוזניים קטנות) לארנבון (סימן זיהוי: אוזניים גדולות). ארנב וארנבון, אגב, הם לא אותה חיה, אבל שניהם שייכים למשפחת הארנביים.

נטוויז'ן הריצה בתחילת השנה קמפיין שאחז בטעות הזאת, כשהטקסט התייחס לשפן בעוד התמונה הציגה ארנבון. טעות דומה נפלה באתר נענע10, בסקירת מוצרי טיפוח (19.2.09) שהזכירה פעמיים את הסמל "לא נוסה על בעלי חיים". פעם אחת קראו לו שם "סימן השפן", ובשנייה "הארנב הקטן [...] לא נמצא על גבי האריזה". התשובה הנכונה היא ארנבון.

עובדה, היה כתוב בגוגל

ב"הארץ" התפרסם מאמר של שלמה אבינרי (26.3.09). "הייתי מצפה ממשפחת שליט להיות מודעת לכך שיש משהו מקומם בכך ששמו של גלעד – החי – נהפך כמעט למותג לאומי, ואילו שמותיהם של שני החיילים שנהרגו כאשר הוא נפל בשבי נותרו אלמונים", כתב אבינרי. "בגוגל בעברית הופיעו, כאשר בדקתי באחרונה, כ-3,400,000 אזכורים לגלעד שליט, 270,000 אזכורים לחנן ברק ו-741 אזכורים לפאבל סלוצקר. משהו משובש אצלנו אם אנו זוכרים רק את החטוף, לא את אלה שנפלו. לא נוח לי לומר זאת, אבל זו האמת: משפחת שליט – וכל המערכת התקשורתית העצומה שנרתמה לסייע לה – תרמו לעיוות זה".

הקביעה המסתתרת בטקסט, שלפיה תוצאות חיפוש בגוגל מייצגות את דעת הקהל, בעייתית ודורשת בירור. אבל עוד לפני זה, צריך לדעת איך לחפש: אבינרי חיפש את השמות ללא מרכאות, כלומר לא את המחרוזת "גלעד שליט", אלא שתי מחרוזות שונות, "גלעד" ו"שליט", ולא את המחרוזת "חנן ברק", אלא את המחרוזות "חנן" ו"ברק", כך שמספר התוצאות שקיבל גדול בהרבה מהמספר בפועל. (דרך אהרן פוירשטיין)

לא מצאתם? אולי תחפשו בגוגל?

וואלה דיווח (15.3.09) על שיעורי החשיפה של האתרים בישראל לפי סקר TIM לפברואר 2009, ולפתע גילה כי האתר שהגיע לראש תוצאות הסקר, גוגל, נעלם מהטקסט. עזרו לוואלה (68.4%) למצוא את גוגל (90.2%) ולצבוע אותו בצבעים עליזים.

דרושים: עורכים ומגיהים

אתר "דה-מרקר" מדווח (29.3.09) על כנס שהוא עורך, בשידור חי. ככה זה גם נראה.

אתר "הארץ" מדווח (27.3.09): בכיר באגודה למען החייל חשוד שגנב מזון מחיילים בודדים. ניסוח הכותרת מספר סיפור רובין הוד דווקא.

מצב חירום! תקלה בקן הנסע השמאלי (Ynet, ב-26.3.09) בהחלט מצדיקה שליחת 500 אמבולנסים (nrg, באותו יום).
(דרך איציק אדרי)

"כלכליסט" (18.3.09): "שכרם מהנדס"? למה לא שכרם מגיה? (דרך עופרניקוס)

אתר "הארץ" (22.3.09): הגולשים מתנגדים לשינוי של פייסבוק, וכמובן גם לבנייה בעפרה.

נענע10 (22.3.09): בזמן משבר מים חמור, מורה מעיזה לקיים יחסי מים עם תלמיד.

Ynet: קשה להקליד עם אצבע תותבת.

ידיעה באתר אומדיה (16.3.09) על מותו של השחקן רון סילבר שוברת שיאים של שגיאות תוכן, תרגום והקלדה. לא נגענו, וגם הם לא.

"מעריב" (17.3.09): הריבועים של "סופשבוע" עברו לעמודי החדשות.

במומם פוסלים

אין שמחה גדולה למאתר הטעויות ממציאת טעות בדיווח על טעות. "כלכליסט" הכתיר את טאלב א-סאנע ומיכאל איתן כשיאני הוצאות קשר עם הציבור. הידיעה הלא חתומה באתר "לאטמה" (17.3.09) לעגה: "החלק המשעשע הוא המלים 'מחישוב 'כלכליסט' עולה'. הפער בין הסכום שמיוחס לטאלב ובין הסכום האמיתי של הוצאותיו בשנה האחרונה עומד על כ-125,000 ש"ח. אז אם אלו התוצאות לאחר חישוב של העיתון הכלכלי, אולי עדיף לא לחשב אלא להסתפק בהעתקה מאתר הכנסת?".

אלא שהידיעה ב"כלכליסט" לא דיברה על הוצאות בשנה האחרונה, אלא בקדנציה של הכנסת ה-17. לאטמה עלו על הטעות בסופו של דבר, והעלימו את הדף מהאתר.

במומו פוסל

ואין שמחה קטנה יותר למאתר הטעויות ממציאת טעויות בכתבות שלו עצמו.

אתר "מקו": 100 אלף שקל? עידו קינן מסתפק ב-100 שקל.

"מקו", 15.3.09

"כלכליסט" (12.3.09): עידו קינן כותב על פורנו ולא גומר.

ולסיום, אני רוצה להקדיש לאתר "הארץ" (25.3.09) את להיט הרשת "לאמה לאמה".

תודה לקוראים חדי העין ערן כ"ץ, רומי יצחקי, דן מלמד, עינת אדר, יונתן נד"ב, הראל דן, שוש פורבס, אהרן פוירשטיין, מאיה שובל, שי ברש, B B, מיכאל זילברמן, איציק אדרי ואבישי וייסברג.

נתקלתם בטעויות בתקשורת? שלחו לינק וצילומסך (כך עושים זאת) לכתובת tikunim@kenans.net, וציינו אם ברצונכם לקבל קרדיט.