יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שלשום בכנס נשיאי ארגונים יהודיים-אמריקאיים שנערך בירושלים (צילום: אורי לנץ)

סדר היום של העיתונים היום, אף שאינו בטחוני, מתחלק לשלושה: החלק האזרחי עוסק באבטלה, הפוליטי עוסק בהרכבת הממשלה, והמדיני בעסקת שליט. בכולם יש מפסידים, רק בזה הפוליטי יש הטוענים גם לניצחון.

התחזית השחורה באדיבות שירות התעסוקה

אותיות הכותרת על שער "מעריב" כל-כך גדולות, שעין מיומנת פשוט תדלג עליהן כמו על מודעה. הן כל-כך גדולות עד שנדמה שלעורך תקוע משהו בגרון, איזה גוש, אולי של שמחה מרקיעת שחקים, אולי של עצב מדמם, אולי ריקנות חלולה שאוחזת בו מבפנים וקורעת את מיתרי הקול והלב – וכל הסערה הזו מצטברת ונערמת ומתפרצת בזעקה אילמת כשהוא מצטרד בקול ניחר אל הגרפיקאי: "עוד!", "עוד!", "עוד!", "אני רוצה פונט גדול יותר!!", "עם ישראל חייב להבין! חייב להרגיש את הכאב שלי!", ואז הוא מורט את שולי מקטורנו ונעלם במרתפים הסודיים של בית קרליבך.

אחרי שהעיניים מתרגלות והסנוור חולף, ניתן לנסות לקרוא את הכותרת: "1 מכל 10 מובטל". סרט כחול הנמתח על פניה קורא: "התחזית השחורה לסוף 2009". ומתחת לכל זה, ומעל לאילוסטרציית רקע של דו"ח רשמי, נכתב: "רק בינואר הצטרפו 20,000 איש למעגל המפוטרים. שירות התעסוקה: המספר יגיע ל-270 אלף" (מיכל גרינברג).

בעמוד הפותח של העיתון מביאה גרינברג נתונים על אודות האבטלה: 218,500 מובטלים כעת במשק, מתוך כוח עבודה של כ-2.7 מיליון. מספר העובדים שפוטרו בינואר גדול ביותר מ-2,000 מאלה שפוטרו בדצמבר 2008. 76,100 מן המובטלים חסרי עבודה כבר יותר מתשעה חודשים ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה ומתקיימים מהבטחת הכנסה. המצב בדרום חמור במיוחד. זינוק חד במספר המובטלים האקדמאים ואנשי ההייטק.

מהיכן מגיעים הנתונים האלה? לא מפורש בכתבה. לפי משפט המובלע בה, ניתן לנחש שמדובר בנתוני שירות התעסוקה (ולא, נאמר, נתוני הלמ"ס). מימין לידיעה של גרינברג מופיעה ידיעה, גם היא של גרינברג, המדווחת כי שירות התעסוקה פצח בשביתה בשל "עומס בלתי סביר בלשכות" ובשל התנגדותו לתוכנית ההפרטה של משרד האוצר. בסופה של הידיעה נמסרת תגובת משרד האוצר: שירות התעסוקה מנצל את המשבר כדי לנהל מאבק על תקנים על גבם של המובטלים.

גלעד על גלעד: הממשלה לא מתפקדת

מי התעורר הבוקר על צד ימין והחליט שהוא עיתון ולא ביטאון? הפתעה, "ידיעות אחרונות"! סיקור שליט מוכתר היום בעיתון בכותרת (הראשית על השער) "דילמת האסיר". כותרת הגג מדווחת: "הקבינט יכריע היום רשמית: מה המחיר תמורת גלעד". כותרת המשנה קוראת: "האם לשחרר מאות פלסטינים שהיו מעורבים במעשי טרור חמורים תמורת החזרת גלעד שליט? האם להתנות הסדר הפסקת אש בשחרור החטוף? על השאלות האלה יצביעו היום שרי הקבינט. הרוב צפוי לומר כן". זה חידוש מרענן, שסוגיית החייל החטוף גלעד שליט מובאת במסגרת דיון, ולא כבדרך כלל, במסגרת של התלהמות או התעלמות, סערת רגשות או אדישות מקוממת.

הנה למשל "מעריב", שמדפיס היום על השער את תמונותיהם של גלעד שליט ושל אביו, נועם שליט, כשעליהן חותמת צהובה: "זעקת משפחת שליט". הכותרת הראשית של העיתון: "אל תהפכו את גלעד לרון ארד". גם בכותרת המשנה אין זכר למחיר, אלא רק לתמורה, והדילמה מצטמצמת למחלוקת פוליטית גרידא: "הקבינט מתכנס היום כדי לאשר את המתווה לעסקת שליט בצל המחלוקת בין רה"מ לשר הביטחון. אבל אולמרט מנמיך ציפיות: 'לא בטוח שהשחרור יושלם בתקופת כהונתי'".

מאהל מחאה לשחרורו של גלעד שליט, מול בית ראש הממשלה, אתמול בירושלים (צילום: קובי גדעון)

מהו, אם כן, טיבה של המחלוקת הפוליטית? כותרת אחרת על שער "מעריב" מגלה טפח מאחורי הקלעים של ההתנהלות בעניינו של שליט: "עמוס גלעד תוקף את אולמרט: 'מתנהגים כאילו מובארק עובד אצלנו. זה טירוף" (בן כספית). בעמ' 4 של העיתון מביא כספית מונולוג ארוך ומפורט שגלעד "אמר לאחד ממקורביו", בתגובה לפרסום שקרי, לדבריו, אתמול ב"מעריב".

מן הדברים מצטיירת תמונה מבהילה, של ממשלה לא מתפקדת, משא-ומתן שמנוהל באופן מחפיר, ועפר דקל שמטייל בעולם במקום להיות מעורב בדיונים ברגע רגיש זה. לפי גלעד, יוצא כי כותרות העיתונים מהימים האחרונים, שהכריזו כי הממשלה מקשיחה את עמדותיה וקושרת את שחרור שליט להסכם הפסקת האש ופתיחת המעברים, היו כניעה לספין של הממשלה. "הרי אם ניקח את האסירים למעבר ארז ונודיע במגאפון, נקבל את גלעד באותו רגע", אומר גלעד (זאת לפי כספית, נכון לעכשיו, עד להכחשה שתבוא או לא תבוא בעיתון של מחר). עוד לפי גלעד, הגילוי ב"מעריב" וב"הארץ" כי המחלוקת בין ישראל לחמאס הצטמצמה לכמה עשרות אסירים כנראה אינו נכון, שכן ישראל העבירה למצרים המתווכת "רק 70 שמות". גם ב"הארץ" מביאים הכתבים ביקורת חריפה מפי "בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון" על התנהלות הממשלה.

הידיעות האחרונות בפמפלטון

זה כבר ממש מגוחך. על רקע מאמץ להקמת קואליציה, שתלויה בין השאר במפלגת יהדות-התורה, מתנוססת במרכז השער של "ידיעות אחרונות" תמונה גדולה: שרת החוץ ציפי לבני עטויה מטפחת, מדליקה נר זיכרון מעל מצבת קבר ולצדה גבר לבוש כחרדי. כיתוב התמונה הוא כדלהלן: "שבועיים לפני הבחירות: ציפי לבני מדליקה נר להצלחה על קבר הצדיק משטפנשט בשכונת נחלת יצחק בתל-אביב". הכותרת גם היא קורקטית: "לבני על קבר הצדיק", ומובאת בתוך חותמת צהובה השמורה בדך-כלל לקביעות צוהלות כגון "חשיפה" ו"בלעדי". לו אני "ידיעות אחרונות", הייתי מבקש תשלום ממפלגת קדימה בעבור השער המחניף הזה. הרי לא ייתכן שהעיתון של המדינה יעניק פרסומת חינם, ועוד בשער. מזל שבכפולה הפותחת אפשר למצוא סיקור פוליטי יותר הוגן ומאוזן: תמונה ענקית של לבני, מחייכת ומחבקת ילדה. נחסוך מכם את הכיתוב האוהד, שעליו חתום יובל קרני, אבל נראה כאילו כתב אותו ראובן אדלר.

יו"ר קדימה ציפי לבני במסיבה של מפלגת קדימה אתמול בתל-אביב(צילום: רוני שוצר)

וכשכל החיבה הזו מורעפת על מפלגת השלטון בעיתון אחד, פלא שאשת ראש הממשלה הכי לשעבר-בפועל שהיה כאן בוחרת להעניק דווקא לו את ראיון הפרישה שלה (עוד פרישה, עוד ראיון). בהפניה התחתונה על השער, מתחת לציפי המדליקה ומשמאל ל"יד שנייה מסלבריטאית – כמה שווים בגדים משומשים של מפורסמות", נכתב במרכאות: "מעון רה"מ המתוכנן הוא מפגע סביבתי וכולו אגו". הדוברת היא עליזה אולמרט, ש"תוקפת את התוכנית הגרנדיוזית, מדברת על החקירות במשטרה ועל החברים שבגדו". אמנם הראיון יופיע רק מחרתיים, במוסף סוף השבוע, אבל חגיגה כזו עם הגברת הראשונה, באמת קשה להתאפק מלרוץ ולספר לכולם.

יום הנשיא

היום יחל הנשיא פרס במפגשים עם נציגי הסיעות בכנסת במטרה להטיל על אחד מהח"כים את הרכבת הממשלה. העיתונים נערכים כולם, מדווחים וגם ממליצים. לפי שער "ידיעות אחרונות", "פרס רומז לאחדות: 'דרושה ממשלה יציבה'". הציטוט לקוח מראיון שערך עימו "ידיעות אחרונות", וכולל שני משפטים: "הייתי רוצה שבסיום ההליכים תקום ממשלה חזקה ויציבה לישראל. קחו אוויר, תנשמו עמוק ותתאזרו בסבלנות. צריך לגלות כאן ממלכתיות. אני מספיק מנוסה כדי לדעת שקודם כל צריך להתייעץ עם כל הסיעות, ורק לאחר מכן לקבל החלטה". אבל לא מספיק מנוסה כדי לדעת שב"ידיעות אחרונות" יקחו שבר משפט שאמרת, ינערו אותו חזק-חזק, ויעשו ממנו כותרת שתתאים לאג'נדה של העיתון, שדוחף בימים האחרונים להקמת ממשלת אחדות.

ראש הממשלה אהוד אולמרט, אתמול בהר הצופים (צילום: פלאש 90)

ב"הארץ" הכותרת הראשית היא: "נתניהו מעריך: ליברמן לא ימליץ על אף אחד מהמועמדים". כותרת המשנה מכילה את ההצהרות החוזרות של המועמדים על נצחונם: "הנשיא שמעון פרס יחל היום בסבב התייעצויות עם נציגי הסיעות. לבני: עברנו את כל המפלגות האחרות, ואנחנו נרכיב את הממשלה. נתניהו: אני ארכיב את הממשלה הבאה". ובעמ' 2 כותרת הידיעה הראשית: "פרס מתחיל בסבב ההתייעצויות, נתניהו ולבני מתעקשים שניצחו". לפי הטור של נרי ליבנה, שמודפס באותו עמוד, לפחות אחת ההצהרות האלו מגוחכת להפליא. "מסיבת הניצחון של קדימה נראתה כמו קבוצת תמיכה ללוזרים", היא הכותרת. "מה שאמור היה להיות מסיבת הניצחון של פעילי קדימה", כותבת ליבנה, "נראה אתמול עגום כקבוצת תמיכה המונית של מי שעוד ניצחון אחד כזה יאבדו לחלוטין. עד שקמה דליה איציק והחליטה לעודד את הרוחות ולהראות סוף-סוף לפעילים איך עושים שמיח. 'ערב טוב', צעקה איציק לקהל בתל-אביב, ולא הרפתה עד שהשיבו לה הפעילים, וגם הוסיפה: 'אתם עשיתם את זה, אנחנו עשינו את זה, קדימה עשתה את זה, אתם עשיתם את זה, לבני עשתה את זה'. רק מה זה ה'זה' לא הסבירה".

מחיר ההפרטה

שלוש ידיעות היום ב"הארץ":

על השער, כותרת מתריסה: "בחברת החשמל, העובדים מקבלים העלאה גם אחרי מותם". מירב ארלוזורוב חתומה על הידיעה, המציגה באור מגוחך את חברת החשמל ובאור סחטני את הוועד שלה, שדאג לכך שאלמנות עובדים המקבלות את הפנסיה של בעליהן יקבלו גם תוספת שכר על-פי סולם עלייה בדרגות הניתנת בכל תקופת זמן. תגובת החברה: עלות ההטבה שמביא "הארץ" היא מוגזמת, וההטבה עצמה נועדה לחפות על שחיקה בשכר ולמעשה אינה מהווה תוספת.

ידיעה בעמ' 3 של העיתון, של ורד לי, מדווחת על מחקר שלפיו "מטרת ההפרטה במשק – להחליש את ועדי העובדים", ו"נמצא קשר ישיר בין מגמת ההפרטה לפגיעה בכוחם של העובדים, הבאה לידי ביטוי ביכולתם להתארגן ולנהל מו"מ כדי לחתום על הסכמים קיבוציים".

מתחת לידיעה, ידיעה אחרת, של אור קשתי, שכותרתה: "נציב שב"ס: כל הנערים בבתי-הכלא סובלים מלקויות למידה, ומערכת החינוך כשלה בטיפולם".

צירופן של שלוש הידיעות הנ"ל מעלה בזיכרון את המאמר של נחמיה שטרסלר מלפני כשבוע, "חסרה מפלגה אחת", כלומר, כזו שתנהל סדר יום מדיני יוני וסדר יום חברתי דורסני. עד אז, "הארץ" נקרע בין שמאליותו לימניותו.