כל כלי תקשורת, ממלכתי ומסחרי, מחפש קהל. יש כאלה שמצליחים יותר וכאלה שמצליחים פחות, אבל אין ספק שנתוני הפתיחה של אחדים מהם קשים במיוחד: הם צריכים להיות נגישים בארץ אויב, לשלוט היטב בשפה ובעולם־מושגים זרים, וליצור אמינות אצל קהל עוין. מדובר בכלי תקשורת המשדרים תעמולה לאזרחי מדינה יריבה, ובתחום זה, בזירת המזרח התיכון שלנו, אין מי שטומן ידו בצלחת: הפלסטינים, הירדנים, הסורים, האיראנים ואפילו הלובים - כולם מחפשים את צרכן התקשורת הישראלי.

בשנים האחרונות עברה זירת ההתכתשות התודעתית הזאת מהכרוזים ותחנות הרדיו לערוצי הטלוויזיה הלוויינית ולאינטרנט - ערוצי תקשורת נגישים ואטרקטיביים בהרבה לקהל היעד האזרחי.

באינטרנט פועלים כיום כמה אתרים עבריים בחסות גורמים שונים מהעולם הערבי. באופן כללי, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות - אתרים רשמיים הפועלים בחסות הנהגת מדינה או תנועה, ואתרים פרטיים המשתייכים בדרך־כלל לסוכנויות ידיעות עצמאיות ולמערכות עיתונים. אתרים מהקבוצה הראשונה היו הראשונים שהופיעו ברשת. ניתן למצוא ביניהם את אתר "קול דוד" המשתייך לסוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית, שלל אתרים בשירות תנועת החיזבאללה, עמוד עברי באתרו הרשמי של מנהיג לוב מועמר קדאפי, ועוד. רוב האתרים בקבוצה זו שייכים לאותן רשתות טלוויזיה ורדיו שעסקו בתעמולה לפני הולדת האינטרנט, והעולם הווירטואלי רק נתן להן פלטפורמה חדשה לביטוי.

אתר "קול דוד", למשל, נקרא על שמה של תחנת רדיו עברית בעלת שם זהה המשדרת שלושה משדרי חדשות יומיים בני חצי שעה מאיראן. מדי יום מתפרסמות באתר כמה כתבות מתורגמות מפרסית ועוד כמה כתבות ערוכות, בעיקר מתוך אתרי אינטרנט ישראליים. פרט לידיעות העוסקות ביחסי החוץ של איראן, עשיר האתר גם בכתבות בעלות אופי חד־צדדי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמאמרי ביקורת חריפים על תופעות שונות בחברה הישראלית. חלקן נושאות אופי אנטישמי מובהק. גם במסגרת סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "ופא" שודרו בעברית מהדורות חדשות יומיות בטלוויזיה מאז הקמתה. לפני שנים אחדות הקימה הסוכנות גם אתר אינטרנט בעברית, גם הוא שופר נאמן לדבר ההנהגה הפלסטינית ולמסרי תעמולה. לאחר זכיית החמאס בבחירות, פסקו שידורי "ופא" בעברית. באתר האינטרנט של הסוכנות נשארה הפניה לעמוד לא פעיל.

ברוב אתרי התעמולה המובהקים, השפה העברית קלוקלת ואנכרוניסטית. נראה שספרי הלימוד בפקולטה העברית של טהרן לא הוחלפו מאז אמצע שנות השבעים. נפוצות גם כתבות מתורגמות על־ידי תוכנת מחשב, כשההקשרים הלוגיים של המשפטים ומשמעותם משובשים להחריד.

צביקה יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ 10, טוען כי בתקופה האחרונה ניכר מאמץ רב מצדן של כמה מדינות ערביות, ובעיקר איראן, לפנות לציבור הישראלי בעברית. "אתרי האינטרנט וגם ערוצי הטלוויזיה האלה מנסים להראות לציבור הישראלי שהוא חי בסביבה תקשורתית שאינה חופשית כפי שנדמה לו. למרות שמדובר באתרי תעמולה מובהקים, בחירות העורך והמיקום שהוא נותן לידיעות משרתים מבחינתו אמת אלטרנטיבית לזו הקיימת אצלנו. למשל, כתבות וסקרים שהתפרסמו על גזענות בחברה הישראלית, או תופעה כמו הסרבנות, זכו בעיתונים בארץ לאיזכור שולי ובעמודים האחוריים, ואלו באתרים האיראניים עלו לראש הכותרות".

האם ניכרים הבדלים משמעותיים בין סוג הכתבות שמתפרסמות בעברית לבין אלו המתפרסמות בשפת המקור?
כן, באופן מובהק. אתרי תעמולה מנסים לפנות בכל שפה לקהל יעד שונה ולהעביר לו את המסר הרצוי מבחינתם.

מדוע יש גופים אחרים בעולם הערבי, כדוגמת החמאס, שבוחרים להתעלם לחלוטין מהציבור הישראלי?
מדובר פה על משאבים מאוד גדולים. בחמאס הבינו שאין להם שום דרך ליצור מסרים אמינים בעברית שיעברו היטב לציבור הישראלי. הם ניסו לעשות משהו בטלוויזיה אך ראו שזה יוצא נלעג והחליטו לוותר. כשהיה להם מסר שהם רצו להעביר לציבור בישראל, הם שלחו קלטת וידיאו לתושבי שדרות. גם נסראללה לא משקיע בפיתוח אתרי אינטרנט עבריים. אתר החיזבאללה העברי עובד במימון ובתפעול איראני. הוא הבין שהעיתונים העבריים יעשו את מלאכת התרגום של דבריו הרבה יותר טוב מאנשי המודיעין של החיזבאללה.

לדבריו של יחזקאלי, עד כה נתפס האינטרנט בעולם הערבי בצורה מאוד אמביוולנטית וברוב מדינות ערב רשתות האינטרנט נמצאות בפיקוח מתמיד של הממשלה. אך המציאות הזאת משתנה בשנים האחרונות. "אלג'זירה", תחנה פרטית, הצליחה לחדור לכל חלקי העולם הערבי ובעקבותיה רשתות פרטיות נוספות. "בחודשים האחרונים עלו לשידור תחנות טלוויזיה ואתרי אינטרנט בבעלות צרפתית ורוסית, ואפילו הבי.בי.סי חוזר בקרוב לשדר בערבית. כולם מבינים שעיצוב התודעה כבר אינו נחלתן של הממשלות בלבד".

תהליך ההפרטה שעובר על עולם התקשורת הערבית הוליד באינטרנט את קבוצת האתרים השנייה הפועלת בעברית. בקבוצה זו נמצאים בעיקר אתרי חדשות השייכים לסוכנויות ידיעות פרטיות. בניגוד לאתרים הממשלתיים או הפוליטיים, אתרים אלה מתיימרים לספק לציבור הישראלי חדשות בעברית בשמה של העיתונות החופשית ובכפוף לכללי האתיקה המקצועית. עורך הדסק העברי של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", פואד א־לחאם, מבהיר כי האתר העברי שמפעילה הסוכנות נועד "להציג לקורא הישראלי את החיים בשטחים הכבושים, ולהראות כי החברה הפלסטינית מתמודדת גם עם סוגיות תרבותיות וחברתיות ולא רק עם טרור ופיגועים, כפי שמסוקר באופן קבוע בתקשורת הישראלית". ואכן, סוכנות "מען" מקפידה לתרגם ידיעות מערבית שעוסקות כמעט בכל תחומי החיים ביישות הפלסטינית. לדבריו של א־לחאם, מבקרים באתר העברי של הסוכנות כעשרת אלפים גולשים מדי חודש. בהשוואה לאתרי חדשות ישראליים מובילים מדובר במספר נמוך, אך א־לחאם מתנחם בעובדה שנתוני החשיפה לאתר נמצאים בעלייה מתמדת.

מקורותיה של "מען" נחשבים לאמינים וידיעותיה בדרך־כלל אובייקטיביות; זו אולי הסיבה שאמצעי תקשורת ישראליים וזרים מרבים לצטט אותה. א־לחאם מבהיר כי במציאות הפוליטית ברשות הפלסטינית אין הרבה מקורות אובייקטיביים שאינם מזדהים באופן מוצהר עם מפלגות פוליטיות או עם זרועות השלטון. "בעימות בין החמאס לבין הפתח, כמעט כל אמצעי התקשורת הפלסטיניים תפסו צד וניסו להשפיע על דעת הקהל. אנחנו, כרשת חדשות פרטית, מתייחסים לחדשות כאל חדשות ולא מנסים לשנות את המציאות או להשפיע עליה. אנו משתדלים לסקר את המציאות כפי שהיא, משתדלים לשמור על איזון ולהביא את תגובות כל הצדדים. זה מאוד קשה במציאות הפלסטינית של היום, אבל נראה לי שאנו מצליחים לעשות זאת בצורה לא רעה. מסקרים שערכנו לאחרונה עולה, ש'מען' נתפסת בחברה הפלסטינית כמקור הידיעות האמין והמרכזי ביותר. היא מובילה בקרב אתרי החדשות ברשות הפלסטינית והאתר נחשב לחמישי בחשיבותו בעולם הערבי".

בשונה מאתרי תעמולה מובהקים, אתרי סוכנות הידיעות הפרטיים רואים את עצמם כמתמודדים שווים על תשומת לבם של הגולשים הישראלים. לכן הם נאלצים להציג רמה גבוהה יותר של שפה ודיווחים אמינים יותר מאלה של אתרי התעמולה המוצהרים. כל כתבה עברית המתפרסמת באתר "מען" עוברת עריכה כפולה, על־ידי כתב נוסף ועל־ידי א־לחאם. הכתבות אינן חפות משגיאות כתיב ומניסוחים עילגים, אך ניכרת השתדלותו של הדסק העברי של "מען" ומורגש שהוא מעורה היטב בהוויה הישראלית. לידיעה על הסגר שהוטל על השטחים בחג הפסח האחרון, למשל, נתנו שם את הכותרת "מה נשתנה הלילה הזה?!". הידיעה על התפטרותו של הרמטכ"ל חלוץ זכתה לכותרת "כוכב נפל".

איתמר מרכוס, מנהל מכון "מבט לתקשורת פלסטינית", עוקב כבר שנים אחדות אחרי סוכנות "מען" ואמצעי תקשורת פלסטיניים אחרים. לדבריו, "אתר סוכנות 'מען' בעברית מציג רק חדשות ולא מביא אפילו במעט מהביקורת הפנים־פלסטינית. יש באתר הרבה האשמות נגד ישראל בכל עניין, ונראה שבאופן קבוע האתר מנסה להציג פן אחר של המציאות בכל אחת מהשפות שהוא פועל בהן. סיקור ידיעות באנגלית ובעברית מאוד שונה מהסיקור שניתן לאותן הידיעות בערבית. למשל, בסיקור הפיגוע שאירע באילת נכתב בעברית 'העיר אילת', באנגלית נכתב 'Israeli Resort City' ובערבית 'בעיר אילת הכבושה בדרום פלסטין'. באופן קבוע אנו רואים שינוי בטרמינולוגיה שבה משתמשת סוכנות 'מען' על־פי השפה. באנגלית ובעברית הם מרככים את המסרים ומשנים את הציטוטים. בערבית הם מאוד מתלהמים". לטענתו, מדובר באתר תעמולה מובהק.

א־לחאם דוחה את הדברים על הסף. "על פי הנארטיב הפלסטיני, יש כובש ויש נכבש. אי־אפשר לצפות מאיתנו לשנות נארטיב של עם כי לעם אחר יש נארטיב אחר. ראיתי את הדו"ח של 'מבט לתקשורת פלסטינית' ולדעתי הטענות שלו ממש לא ענייניות. בניגוד למה שהם מצפים, אני לא יכול להשתמש במלה 'מחבל' לפלסטיני חמוש שנורה על־ידי חיילי צה"ל בשטחים, כפי שנהוג להשתמש בתקשורת הישראלית. במצב הזה אנו נוהגים לכתוב שפעיל בארגון כזה או אחר נהרג, או משתמשים במלה חלל. אי־אפשר להגדיר לוחם שנלחם להגן על מולדתו כמחבל".

ובתרגום הידיעה לערבית?
בערבית נקרא לו שאהיד, שזו למעשה המקבילה ל"חלל", כך נוהגים לכנות בשתי השפות לוחמים שנהרגו במסגרת פעולה צבאית. אפילו חיילי צה"ל הדרוזים שנהרגו בלבנון מכונים בקרב העדה שלהם שאהידים.

יוני מנדל, עורך דסק החדשות מהעולם הערבי באתר "וואלה", נעזר רבות בידיעות שמספקת סוכנות "מען" בערבית. הוא טוען כי "מאז שנחטף העיתונאי הבריטי אלן ג'ונסון, אין יותר כתבים ישראלים או מערביים ברצועת עזה. כל העולם צורך היום מידע ממקורות אלה. הם מודעים לכך ולכן גם האחריות שלהם עלתה בהתאם. לדעתי", הוא אומר, "'מען' משמשת כיום ראש החץ של העיתונות הערבית בעברית. הם מנסים לעסוק בחדשות והם פחות תעמולתיים ממקורות אחרים, בטח הרבה פחות מהמקורות הרשמיים".

לא רק הפלסטינים מעדיפים להשאיר את הכביסה המלוכלכת בבית. התופעה הזו חוזרת כמעט בכל אתרי החדשות הערביים בשפה העברית. באתר "השגריר הערבי", הפועל ממצרים לא ניתן למצוא אמירות נוקבות על סוגיות שנויות במחלוקת בעולם הערבי והמצרי בפרט. מנגד יש באתר כמה מאמרי ביקורת נגד תופעות שונות בחברה הישראלית, חלקם בעלי גוונים גזעניים ואנטי־ישראליים מובהקים.

לאחרונה, לאחר שלוש שנות פעילות, ירד האתר באופן זמני מהרשת. אשרף גאבר, העורך הראשי, מבטיח כי הוא יעלה שוב בקרוב. "'השגריר הערבי' הוא עיתון עצמאי שאינו קשור לשום מפלגה פוליטית או לשלטון", טוען גאבר, "ככזה הוא מנסה לשמש כשגריר המציג את המציאות והתרבות הערבית אל העולם. לכן הקמנו גם דסק חדשות בשפה העברית".

השפעת אתרי האינטרנט הערביים בשפה העברית על תודעת הציבור הישראלי נראית כרגע זניחה. הם רחוקים מלספק אלטרנטיבה ראויה לאתרי חדשות ישראליים פופולריים. גם אם תשתפר רמת השפה ויירד מפלס התעמולה, במציאות שבה קיימים שני נארטיבים כל־כך שונים, קשה יהיה למצוא טרמינולוגיה שלא תגרום להרמת גבה אצל הקורא העברי. בינתיים, הם יכולים לספק הצצה חטופה וקצת משוחדת אל העולם הערבי ואל המציאות הישראלית כפי שהיא נתפסת על־ידו.

Attractive woman covered by a veil

אתרי תעמולה בעברית

"מען"
סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" מספקת תכנים כתובים וכן צילומי וידיאו וסטילס בעברית, אנגלית וערבית לאמצעי תקשורת בכל העולם. הסוכנות העצמאית הוקמה ב־2004, בסיוע קרנות השייכות למשרדי החוץ של הולנד ודנמרק. משרדה הראשי נמצא בבית־לחם, משרד משני בעזה וכתביה פזורים בכל ערי הגדה המערבית.
www.maannews.net/he

PNN ("רשת פלסטין לחדשות")
סוכנות הידיעות PNN הוקמה בשנת 2002 וכיום היא פועלת בחסות "Holy Land Trust", ארגון פלסטיני התומך באי־אלימות. הסוכנות, שמשרדיה נמצאים בבית־לחם, מפעילה מספר מצומצם של כתבים, כולם תושבי השטחים, ומספקת ידיעות גם בצרפתית, אנגלית וערבית.
www.hebrew.pnn.ps

"השגריר הערבי"
עיתון "השגריר הערבי" ("א־ספיר אלערבי") יוצא לאור מקאהיר. בדסק העברי של אתר האינטרנט עובדים כעשרה עיתונאים, מתרגמים ועורכים, בוגרי הפקולטה לעברית של אוניברסיטת קאהיר. באתר, המספק גם חדשות באנגלית וערבית, עולות כתבות בעברית בתדירות נמוכה יחסית. כרגע האתר אינו פעיל.
www.arabambassador.org

"קול דוד"
אתר בן למשפחת אתרים בשלל שפות מטעם "סוכנות הידיעות הרשמית של הרפובליקה האסלאמית" (IRIB) באיראן. האתר פועל במקביל לתחנת רדיו בשם זה.
http://hebrew.irib.ir

האתר של יחיא רביע
יחיא רביע, עורך הדסק העברי של העיתון "השגריר הערבי", מפעיל אתר אינטרנט עצמאי ובו מופיעות בעיקר כתבות שהתפרסמו באתר העיתון. בנוסף לכך מפרסם רביע באתר גם מספר טורים דלים על תרבות, דת, ספורט והיסטוריה מצרית - בעברית ובערבית.
http://sharkeon.jeeran.com/www/index.html

"מוקאומאת"
אתר תעמולה הפועל באיראן ומשתייך לגוף המכנה את עצמו "אגודת ההגנה ללבנון ופלסטין. התנגדות אסלאמית מוומאנט". לטענת "המרכז למודיעין וטרור" שבמרכז למורשת המודיעין, מדובר באתר הפועל במימון איראני ובשירות ארגון החיזבאללה.
http://moqavemat.ir

האתר של סמיר אלקנטאר
ארגון החיזבאללה מפעיל באופן שוטף אתר עברי המוקדש לאסיר הלבנוני סמיר אלקנטאר.
http://www.samirkuntar.org/hebrew.html

העמוד העברי של מועמר קדאפי
מנהיג לוב, מועמר קדאפי, מפרסם באתרו הפרטי עמוד עברי ובו הוא פורש את משנתו המדינית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
http://www.algathafi.org/en/white_heb.htm

האתר של יאסר ערפאת
האתר הרשמי של יושב־ראש הרשות הפלסטינית לשעבר יאסר ערפאת החל לפעול באמצע שנת 1999. בסוף אוקטובר 2004, לאחר מותו של ערפאת, הפסיק האתר את פעילותו ובעמוד "חדשות היום" שלו נשאר עמוד האבל שהוקדש למותו.
http://www.p-p-o.com/p-p-o/president/m1.htm

גיליון 68, יוני 2007