חאן-יונס, אתמול (צילום: פלאש 90)

חאן-יונס, אתמול (צילום: פלאש 90)

בלי להודות, רק ביבי

בראש מדור הדעות של "ישראל היום" מופיע הבוקר מאמר מאת השר לשעבר רוני מילוא, על הסכנות שעלולה להציב תקשורת מגויסת בפני הדמוקרטיה הישראלית. תחת הכותרת "תקשורת מגויסת: כמו תמיד, בלי להודות, רק לא ביבי", כותב מילוא על הנטייה של התקשורת לתמוך במועמדים המתמודדים מול בנימין נתניהו. "ישנם דברים אשר התרחשו במהלך המשא ומתן להרכבת קואליציה שאילו היו נעשים בעת הרכבת קואליציה של הליכוד – היתה העיתונות תוקפת אותם ללא רחמים ולא מרפה", כותב מילוא.

מסקנתו של מילוא היא כי עדיף המצב הקיים בארה"ב, שם מודיע עיתון על תמיכתו במועמד באופן גלוי. "לעומת זאת", כותב מילוא, "בארץ, העיתונות מנסה להשפיע על הבוחרים ועל דעת הקהל – בייחוד בתקופה המטרימה את מועד הבחירות – במסכה אובייקטיבית כביכול, בלי לחשוף את הכוונות האמיתיות של הכותבים".

גם אם יש אמת רבה באבחנותיו של מילוא כי התקשורת בישראל מוטה נגד נתניהו, קשה שלא לקבל סחרחורת מקריאת מאמרו, שכן העיתון המדפיס אותו, "ישראל היום", עיתון המבטיח לקוראיו כי אחד העקרונות שלו הוא "להיות הוגנים ומאוזנים", נוטה באופן עקבי להציג ידיעות ועמדות המשרתות את מועמד הליכוד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. כך היה בתקופת אולמרט, וכך כעת, מול ציפי לבני.

אחד איבד פתק, אחר איבד מעטפה

הבוקר חוגג העיתון "ישראל היום" עם שתי ידיעות נגד אולמרט. הראשונה, המופיעה במסגרת גדולה ומודגשת בראש עמ' 7, מדווחת על עד התביעה במשפט הירשזון שאמר אתמול בבית-המשפט: "נשלחתי לבקשת הירשזון למסור מעטפה שמנה לאהוד אולמרט במשרד הבריאות. אולמרט דחף את המעטפה מתחת לז'קט" [צבי הראל].

מתחת לידיעה על המעטפה על המזומנים, ידיעה נוספת תחת הכותרת "רה"מ איבד פתק שכתב בן-גוריון". לפי הדיווח [שלמה צזנה], ראש הממשלה ביקש להציג בפני מוזמני טקס הענקת פרס אמ"ת (אמנות, תרבות, מדע) פתק שכתב דוד בן-גוריון ובו הורה "להזמין לכל מסיבה ממלכתית קודם כל נציגי סופרים, מורים ואמנים", אך ברגע האמת, מעל במת הכינוס, שם לב שאיבד את הפתק ואמר: "תצטרכו להאמין לי שזה מה שכתוב בו. זה היה פתק קטן". למען הסר ספק, לא מדובר בידיעה פצפונת בפינת העמוד, אלא בדיווח חדשותי של ממש, הכולל כותרת, כותרת משנה, ארבע פסקאות ותצלום נלווה.

שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, בבית-המשפט בתל-אביב (צילום: רוני שוצר)

שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, בבית-המשפט בתל-אביב (צילום: רוני שוצר)

מן העבר האחר נמצא הבוקר "ידיעות אחרונות", שמחליט כי עדותו של עד התביעה במשפט הירשזון אינה ראויה כלל לאזכור בעיתון (דווקא ב"כלכליסט" מופיעה ידיעה בעניין [עמיר קורץ]), וכי כפולת עמודי האבל של העיתון הוא המקום הראוי לדיווח הבלעדי של טובה צימוקי על כך שחוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה חקרו בארה"ב את האפשרות כי אולמרט קיבל הלוואה נוספת מאיש העסקים ג'ו אלמליח ולא דיווח עליה למבקר המדינה.

בדיעבד

באופן לא מפתיע, דווקא ב"מעריב" מוקדשת היום מסגרת הלועגת ל"ניפוח התקשורתי" שקיבל נסיון החיסול של ברק אובמה [טל שניידר]. למי שכבר הספיק לשכוח, אתמול דווח בכל העיתונים על סיכול נסיון התנקשות במועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, שתוכנן על-ידי שני צעירים אמריקאים. בעוד שב"מעריב" הסתפקו אתמול בדיווח תמציתי על הנושא, "ידיעות אחרונות" החליט להקדיש לסיפור את רובו המוחלט של שער העיתון, אף שהיה ברור כי המרחק במקרה הזה בין כוונה לביצוע היה גדול במיוחד.

"רוצחים מסוכנים או שני תמהונים?", שואלת הבוקר הכותרת ב"מעריב", ובידיעה עצמה נכתב כי "פרטים ראשונים שהתפרסמו בנוגע לחשודים מאשרים כי התוכנית היתה רחוקה מלצאת אל הפועל". מהם הפרטים ששפכו אור על חובבנותם? לפי הדיווח של שניידר, הם דיברו בפתיחות על תוכנית הטבח, ציירו צלבי קרס על כלי הרכב שלהם ותיכננו ללבוש חליפות לבנות וכובעי מגבעת בעת ההתנקשות. אלא שכל הפרטים הללו שוליים בהחלט לעומת מה שכבר נחשף אתמול – החשודים התכוונו לרצוח את אובמה מרכב נוסע, וזאת לאחר שסיימו לשדוד חנות נשק, להיכנס לבית-ספר תיכון, לשחוט 102 תלמידים שחורים, לערוף את ראשיהם של 14 מהם, ולצאת בחיים. לא היה כל צורך להמתין עוד 24 שעות כדי להבין שמדובר במזימת התנקשות של צמד פנטזיונרים ולהעניק לה את (אי) הסיקור ההולם.

חוות החיות

על פני עמוד שלם, כשפסקאות הפתיחה של מאמרה מופיעות כבר על שער העיתון, כותבת הבוקר מירב ארלוזורוב, עורכת עמודי המאמרים ב"דה-מרקר", מאמר בולט שבו היא מתוודה בפני קוראי העיתון: "אני קפיטליסטית חזירה". במאמר, שנועד להיות תשובה להצהרות האחרונות של אהוד ברק ושלי יחימוביץ' נגד הקפיטליזם החזירי, מסבירה ארלוזורוב את יתרונות הקפיטליזם, כמו גם את יתרונות החזירות. בין היתר כותבת ארלוזורוב: "הריני להודות באשמה, אני קפיטלסטית חזירה גם כי אני מכירה בעובדה שבני-האדם הם קצת חזירים. תאוות הבצע, או הרווח האישי, הם הכוח העיקרי המניע את החיה האנושית".

ראש חזיר. הוואנה, קובה (צילום: נתי שוחט)

ראש חזיר. הוואנה, קובה (צילום: נתי שוחט)

המאמר הזה מתכתב הבוקר עם ידיעה שמופיע כמה עמודים לפניו, במדור החדשות של "דה-מרקר", ובה מובאת בהרחבה דעתו של שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של בית-ההשקעות אקסלנס-נשואה, על אותן האשמות בקפיטליזם חזירי שנשא אהוד ברק [רותם סלע]. גם מעוז מדבר בשבח הקפיטליזם החזירי, וטוען כי "הקפיטליזם החזירי שאותו תוקף ברק הביא לעלייה חדה ברמת החיים". ובעוד שהעיתונות מסבירה לנו מאז פרוץ המשבר הנוכחי כי רק משום שהמדיניות הפיננסית בישראל פיגרה בהתפתחותה אחר זו של ארה"ב ניצל המשק הישראלי מפגיעה חמורה יותר, טוען מעוז כי "למרות הירידות החדות בשוקי העולם, נהנית ישראל מרווחה ויציבות שנובעים מהמדיניות שברק תוקף".

צירוף מקרים מיוחד

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם הבוקר ראיון עם רוברטו שטרן, הנשיא העולמי של קונצרן התכשיטים ה. שטרן [יניב חלילי]. הראיון, העוסק בין היתר בהשפעת המיתון על שוק התכשיטים ובהרגלי הקנייה של הלקוחות הרוסים, מוגדר כ"ראיון מיוחד ל'ממון'".

במוסף "סגנון" של "מעריב" מתפרסם הבוקר ראיון עם רוברטו שטרן, הנשיא העולמי של קונצרן התכשיטים ה. שטרן [איתי יעקב], העוסק בין היתר בהשפעת המיתון על שוק התכשיטים ובהרגלי הקנייה של הלקוחות הרוסים. הראיון לא מוגדר כ"מיוחד".

ענייני תקשורת

מתי גולן מקדיש את טורו ב"גלובס" למשפט המתנהל בימים אלה בין סרן ר' לאילנה דיין. לטענתו, אל לו לעיתונאי לפשפש ולחקור בנושא המצוי בחקירה משפטית, שכן ממילא לבית-המשפט כלים טובים יותר להגיע לאמת. "מה אם כן מחפש עיתונאי הנובר בנושא הנמצא במשפט?", שואל גולן, ועונה – "סנסציה. כותרות". גולן מזכיר את הכתבה ששודרה בזמנו בערוץ 2, שבעקבותיה התאבד מהנדס מע"צ יצחק הרשקוביץ, ומתריע: "זה מה שעלול לקרות כאשר עיתונאים מקריבים כללים אתיים, אנושיים ומוסריים – במסווה של זכות הציבור לדעת – כדי לקדם את עצמם ואת תוכניתם. וזה משהו שרצוי שבית-המשפט יעסוק גם בו".

"גלובס" מדווח כי אתר ynet צפוי לרכוש את ה-50% הנותרים של הרשת החברתית Bona מקבוצת פרו, שבשליטת דפי-זהב, במטרה "להגביר את הפופולריות של האתר בקרב בני הנוער" [נועה פרג]. לפי הדיווח, "צעד זה מהווה גם צעד הגנתי מול מתחרתה וואלה, לאחר שהאחרונה רכשה לפני כחודשיים 34% מהרשת החברתית הפופולרית מקושרים, ואל מול nrg, שבבעלותה הרשת החברתית שוקס". עוד נכתב כי "מספר המשתמשים הפעילים באתר עומד על 80 אלף בני נוער", וכי "עם הזמן התפתח האתר, וכעת הוא מגדיר את עצמו כפורטל תוכן לצעירים", הגדרה שלפי הדיווח "מהווה צידוק לצעד של ynet".

לעומת זאת, "דה-מרקר" מדווח הבוקר כי אתר ynet נמצא במגעים מתקדמים לרכישת כל אתרי קבוצת פרו שבבעלות דפי-זהב [מעיין כהן]. לפי הדיווח הזה, שיתוף הפעולה הקודם בין שתי החברות, שהוביל לרכישת מחצית מהרשת Bona, "לא עלה יפה", וכי ynet צפוי לקבל בעסקה הנוכחית את 50% הנותרים של הרשת ללא תמורה. "בונה", נכתב ב"דה-מרקר", נכשלה כישלון חרוץ והפסידה כסף מהיום הראשון שבו עלתה לאוויר [...] כיום בונה הוא אתר רפאים, ולא ברור מה ynet מתכוונת לעשות בו".

שאול אמסטרדמסקי מדווח ב"כלכליסט" כי ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתחייב את חברת HOT להמשיך לשדר את החדשות המקומיות עד סוף 2010.

בשיתוף פעולה בין כתבת המדיה של "דה-מרקר", אופיר בר זוהר, ובין זו של "הארץ", גילי איזיקוביץ, מדווח הבוקר בעמודי החדשות של "הארץ" על הסיכום של הסתדרות העובדים עם רשות השידור, שלפיו 320 עובדים יפרשו מהרשות, נוסף על אלה שפרישתם כבר סוכמה בעבר.

במדור חדשות החוץ של "הארץ" מדווח [איי.פי] כי העיתון "כריסטיאן סיינס מוניטור", הקיים משנת 1908, הודיע אתמול שהחל מאפריל הקרוב יסגור את מהדורת הדפוס שלו ויעבור למהדורת האינטרנט בלבד, וזאת בשל משבר כלכלי שאליו נקלע.

יעל גאוני מדווחת ב"גלובס" כי הצ'ק הראשון שהעביר שלמה בן צבי, מבעלי "מקור ראשון" ולשעבר מבעלי החינמון "ישראלי", במסגרת הסדר תשלום החובות שלו לעובדי "ישראלי" לשעבר, חזר.