נשיא המדינה מקבל את פני חברי קדימה בבית הנשיא, אתמול (צילום: אנה קפלן)

מינה צמח משלמת את המחיר

במבט ראשון נראה כי "מעריב" מקדים הבוקר את כל העיתונים ומפרסם סקר בחירות ראשון ובלעדי. השורה התחתונה של הסקר מופיעה ככותרת הראשית של העיתון – שם ומספר מנדטים, שם ומספר מנדטים – ללא ניואנסים, ללא הסברים, ללא הסתייגויות, כאילו לא למדו דבר ממפולת הסוקרים האחרונה, וגם לא מאלה שקדמו לה. הפרשנים שם כבר מרכיבים ממשלות וגושים חוסמים לפי התוצאות שקיבלו.

רק במבט נוסף בשער "ידיעות אחרונות" מתגלה כי גם עיתון זה ערך סקר בחירות, אלא שתוצאותיו מוצנעות בעמוד השער, ומוזכרות בו רק בדרך אגב, בתחתית המסגרת הכחולה העוטפת את הכותרת הראשית. במרכז השער מתפרסם בכלל מאמר מאת נחום ברנע, שאינו מתייחס למציאות הפוליטית כפי שזו משתקפת מבעד לתשובותיהם של 500 בוגרים מכל רחבי הארץ, אלא לזו המשתקפת מבעד לעיניו הבוחנות בלבד.

גם כש"ידיעות אחרונות" מפרסם את הסקר, הפרסום מלווה בצנעה וזהירות שמזמן לא נראו בעיתונות, ועל כך הוא ראוי לשבח. תוצאות הסקר מופיעות בפינה התחתונה של עמ' 5, במשבצת קטנה, ולצדן אזהרה למשתמשים, כאילו נטלו לעצמם בזה הרגע סיגריית טבק: "הסקר נערך יום לאחר שציפי לבני הצהירה שלא תיכנע לסחטנות, וסביר להניח שהדבר השפיע על תוצאותיו. עדיין מוקדם לדעת אם היתרון של קדימה כפי שהוא בא לידי ביטוי בסקר יישמר לאורך זמן".

למעשה, הפרסום נעשה בצמצום כה חריג עד כי ההערה "בסוגריים: מנדטים בכנסת הנוכחית" אינה מתייחסת לדבר. אין כלל סוגריים ליד מספרי המנדטים שחוזה הסקר, ומובן שאין כל אזכור למנדטים בכנסת הנוכחית. פשוט אין להם מקום במשבצת הקטנה שהוקדשה לפרסום תוצאות הסקר.

מפלגה של 110 מנדטים

סממן אחד בכל זאת משותף לשני הסקרים – איחוד כל המפלגות הערביות למשבצת אחת, כאילו אין הבדל בין מצביעי חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל. מבחינת הרכב הממשלה העתידית, זה נכון: כולם מוחרמים במידה שווה, אך נראה שמאחורי הצגת הנתונים הזו עומד יותר מאשר חיסכון בזמן ובמשאבים.

ב"ישראל היום" כותב הבוקר מתי טוכפלד על "המפלגות הערביות", כחלק מסקירת כל המפה הפוליטית, ומציין כי "תקופת הבחירות נחשבת לסיוט של ממש [במגזר הערבי], הנובע מפוליטיקה פנימית ומתככים רבים. סכסוכים אלה מביאים, בין השאר, לכך שהמגזר הערבי מיוצג על-ידי ריבוי סיעות ולא סיעה אחת גדולה". האם לחמישית מאזרחי המדינה אין רשות לריבוי דעות? האם לא יעלה על הדעת כי בין מאות אלפי הערבים בעלי זכות הבחירה יהיו דתיים וחילונים, לאומיים וקומוניסטים, שירצו לשלוח לפרלמנט את אלה שמייצגים את עמדותיהם הנבדלות? הרי אותו טיעון ממש ניתן להעלות גם בהקשר של קבוצת אזרחים אחרת בישראל – היהודים.

תקופת הבחירות נחשבת לסיוט של ממש [במגזר היהודי], הנובע מפוליטיקה פנימית ומתככים רבים. סכסוכים אלה מביאים, בין השאר, לכך שהמגזר היהודי מיוצג על-ידי ריבוי סיעות ולא סיעה אחת גדולה. אם כל היהודים היו מתנהגים בחוכמה ומתכנסים למפלגה אחת, זו היתה יכולה לזכות בקלות ב-110 מנדטים ואף יותר. כך, לפחות, לפי הסקרים המתפרסמים הבוקר בעיתונים.

מעקב "ישראל היום"

על שער העיתון שהוקם במטרה להריץ את בנימין נתניהו לראשות הממשלה מקבלת הבוקר כל מפלגה גדולה (קדימה, הליכוד, העבודה וש"ס) משבצת עם כותרת. איזו כותרת, מכל פרטי המידע שליקטו כתבי "ישראל היום" לגבי מפלגת קדימה, עושה את דרכה עד לעמוד הראשי? דווקא הביקורת הפנימית במפלגה: "מחנה מופז: ביקורת על קמפיין ה'די לסחטנות'".

חברי-הכנסת של הליכוד יובל שטייניץ (מימין) וגדעון סער יוצאים מבית הנשיא, אתמול (צילום: אנה קפלן)

בוש בעקבות אולמרט

עדיין לא ברור אם פעולת הקומנדו שביצע צבא ארה"ב בסוריה היתה הישג מדהים או כישלון מחפיר ("רמבו או דמבו", כפי שקוראת הבוקר הכותרת לטור של ג'קי חוגי ב"מעריב"), אך בכמה מהעיתונים כבר חוגגים את הפרת ריבונותה של סוריה עם כותרות ענק, המצניעות את הטענות הסוריות על ארבעה ילדים ואשה שנהרגו בפעולה.

ב"הארץ" [עמוס הראל] וב"ישראל היום" [דניאל סיריוטי] הפרט הבלתי נעים הזה מדווח בכותרת המשנה, המופיעה כבר בשער העיתון. ב"מעריב" לא כתוב על הילדים בכותרת הידיעה או במשנה, אלא רק בידיעה עצמה [ג'קי חוגי, אמיר בוחבוט וטל שניידר]. ב"ידיעות אחרונות" לא כתוב כלל על ילדים שנפגעו בהתקפה ורק בגוף הידיעה, בפסקה השלישית, מצוין כי בין ההרוגים גם אשה [סמדר פרי, איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות].

פיטורים בדיווח עצמי

במוסף "עסקים" של "מעריב" מוקדש עמוד שלם לקיצוצים ולפיטורים בשוק התקשורת [לי-אור אברבך].

הסיבה לקיצוצים – הערכות כי שוק הפרסום יקטן בשנה הבאה ב-5%-10%. כתב התקשורת של "מעריב" מדווח על פגיעה אפשרית בהפקות של סוגה עלית בערוצים המסחריים, ואילו אסף כרמל, מנכ"ל איגודי התסריטאים והבמאים ועד לאחרונה כתב התקשורת של "הארץ", אומר לו בתגובה כי לא ידוע לו על קיצוצים צפויים בהפקות.

אברבך מדווח על פיטורי 5% מהעובדים בפורטל וואלה ועל ההחלטה של הפורטל להפסיק להעסיק פרילנסרים, וכמו כן על פיטורים שעליהם הוחלט אתמול ב"ידיעות אחרונות" (אחד המפוטרים, כתב הפלילים הוותיק בוקי נאה, מפרסם היום ידיעה בעיתון, כולל איור המאפרה שהפך לסימן ההיכר שלו). מקבוצת שוקן מוסרים לו כי שם אין כל כוונה לבצע פיטורים.

צוללים (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש 90)

באופן נדיר מדווח העיתון גם על המצב הקשה שבו הוא עצמו נתון: "גל ההתייעלויות באמצעי התקשורת אינו פוסח גם על 'מעריב', שבו נערכה במהלך החודש האחרון עבודת מטה מקיפה, שבמסגרתה נערכה בדיקה מחודשת של צורכי כוח האדם הנדרשים להפעלה נכונה של עיתון בעידן של שוק במיתון", כותב אברבך. התוצאה הצפויה, לפי הדיווח, כוללת "איחוד מחלקות בעיתון, ביטול כפילויות, צמצומים בהוצאות התפעול, פיטורי עובדים וצמצום שכרם של מספר מועט של עובדים", וזאת במטרה "להביא את העיתון עד לסוף השנה לאיזון בין הכנסות להוצאות". על ההחלטה של העיתון לקצץ ממשכורות עובדיו תשלומים על חניה בבניין המערכת לא נכתב דבר.

ב"גלובס" מדווחת יעל גאוני ביתר פירוט על הצפוי להתרחש ב"מעריב". לפי דיווחה, כ-150 עובדים יפוטרו בקרוב, ונוסף לכך יופחתו 10% ממשכורותיהם של בכירי העיתון, המשתכרים מעל ל-20 אלף שקל בחודש.

ידיעה על פיטורים בוואלה מופיעה גם ב"ישראל היום" [חזי שטרנליכט והדס גייפמן], שם אומר "גורם" לכתבים כי "החברה מעדיפה להתייעל ולחתוך בשומנים לפני שמתחילות בעיות במשק". החברה, מציינים השניים, רשמה ברבעון השני של השנה רווח של כ-4.28 מיליון שקל. איך חברה מסחרית רווחית מעזה לפטר 5% מהעובדים? "בכיר המצוי בעסקי החברה" אומר הבוקר ל"דה-מרקר" [מעיין כהן וטל לוי] כי "גם אם יפוטרו כמה עובדים, אין מדובר במהלך פיטורים, אלא בהתייעלות רגילה".

ענייני תקשורת

עמוס הראל מדווח בהרחבה על המשפט המתנהל בימים אלה בין סרן ר', מפקד פלוגה מגבעתי, ובין העיתונאית אילנה דיין. סרן ר' הגיש תביעת דיבה בסך שלושה מיליון שקל נגד דיין, בעקבות כתבה ששידרה ב"עובדה" בנובמבר 2004, על אודותיו ועל אחריותו למותה של ילדה פלסטינית בת 13, איימאן אל-האמס. הראל נכח בארבע שעות של דיון משפטי, כמחצית מחלקה הראשון של החקירה הנגדית, ומביא בדיווחו תמונת מצב מרתקת של תביעת הדיבה הראשונה שהוגשה נגד אילנה דיין ב-25 שנות הקריירה העיתונאית שלה. "הרושם שהתקבל מהדיון ומהתצהיר של ר' הוא שהפרקליטים מבקשים לאכוף סטנדרטים נוקשים, כמו משפטיים, על עבודה עיתונאית", כותב הראל. הסרן מתלונן בפני השופט כי הכתבה הציגה תמונה שגויה של המציאות, שפטה אותו וגרמה לו נזק חמור. דיין מצוטטת כמי שאמרה במהלך החקירה: "זו אחת הכתבות הכי חשובות ששידרתי בחיים שלי".

"ישראל היום" הבטיח אתמול הן ל"גלובס" [יעל גאוני] והן ל"מעריב" [לי-אור אברבך] כי תפוצתו תעלה כבר ביום שלישי חזרה ל-250 אלף עותקים, לאחר שבתקופת החגים ירדה ל-150 אלף עותקים, ואתמול עלתה ל-200 אלף. והנה העיתון מקדים את הצהרותיו ביממה שלמה – כבר היום בראש עמוד השער נכתב, שחור על גבי לבן, כי העיתון מודפס ב-250 אלף עותקים (המספרים עוברים אישור של חברת רואי החשבון BDO זיו האפט). נראה כי המירוץ לכנסת גובר גם על הסברה שהונו המוערך של שלדון אדלסון הצטמצם לאחרונה מ-26 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר בלבד, כך לפי הדיווח ב"גלובס".

יעקב אחימאיר כותב במדור הדעות של "ישראל היום" על הטיות בגלי-צה"ל. "גלי-צה"ל, כתחנה הממומנת מכספי תקציב הביטחון, מעצבנת אנשי ימין ואת כל מי שסבור כי הגינות הוא שם המשחק", כותב אחימאיר בהקשר של הפסקת תוכניתו של דודו אלהרר, ומציין כי בשיחה עם מפקד התחנה, אל"מ יצחק טוניק, נאמר לו כי יבוא סוף להטיה השמאלית בשידורים.

לי-אור אברבך מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי אגודת העיתונאים תעניק ליוסף (טומי) לפיד, שמת לאחרונה, פרס על מפעל חיים במסגרת כנס אילת לעיתונות שייערך בחודש הבא. כמו כן יוענקו פרסים לחיים יבין ורון בן-ישי.

אבנר שפירא מדווח ב"גלריה" של "הארץ" על המאבק המתנהל בברלין נגד ההחלטה לסגור את רדיו מולטי-קולטי, תחנה רב-תרבותית המשדרת לקהילת המהגרים בעיר זה 14 שנה.

דנה גילרמן מדווחת באותו מוסף כי העיתונאי רון מייברג יביים סרט על העיתונאי אדם ברוך, שמת השנה.