"מישהו באיקאה התבלבל בהוראות ההרכבה", כתב ה"ניו-יורק טיימס" בדווחו על גל המחאה העולמי שקם נגד שינוי הגופן המאפיין את קטלוג החברה, ששבר מסורת בת 59 שנה. שינוי קטן לכאורה, הראוי למחאה קטנונית, אם לא לוקחים בחשבון את העובדה שהקטלוג מופץ ב-200 מיליון עותקים (55 מהדורות, 37 מדינות, 28 שפות, רובן המכריע מודפסות באות לטינית), ונקרא על-ידי כחצי מיליארד בני-אדם - מה שהופך אותו לאחת היצירות המודפסות בעולם.
מאז צאת המהדורה השנתית הראשונה של קטלוג איקאה לאור, לקראת שנת 1951, השתמשה החברה בגופן המבוסס על Futura, ואילו החל מקטלוג 2010, שהפצתו החלה בימים אלה, עוברת החברה ל-Verdana, הגופן הסטנדרטי שמציעה מיקרוסופט בחבילות האופיס שלה.
שלא כמו הפוטורה, שעוצב ביד, בדיו על נייר, כדי להיות מודפס על נייר, ורדנה הוא תוצר של חברת תוכנה, גופן דיגיטלי שעוצב על מסך כדי לשמש לקריאה בגדלים שונים מעל סוגי מסך שונים. הוא לא נוצר ממשטחי שחור על לבן אלא מצִברי פיקסלים מואפלים ששוליהם נמוגים בהדרגה אל הלובן, דבר היוצר אשליה אופטית של גבול חד בכל גודל – אותו גבול שהטיפוגרף הוותיק היה מבצע ביד, בהגדלת ענק, כדי שהגימור יהיה חד כתער ומדויק בחיטוביו כיצירת אמנות.
טיפוגרפיה היא הרבה יותר מאותיות. טיפוגרפיה היא אחת מאבני היסוד של התרבות, ובעיני כמה מחדי העין היא אחת החשובות בהן. תעיד על כך כברת הדרך שנעשתה מאז כתב היתדות, דרך סצינת כרטיסי הביקור ב"אמריקן פסיכו", ועד לעמודים האקספרסיביים, הזועקים, קובלים, מגחכים ומייבבים של הטבלואידים. אותיות. הכול אותיות. תמירות, גוצות, שמנמנות, מגושמות, שריריות, רופסות, חמקמקות, פסקניות, מתפייטות, מצטעצעות, מתייפייפות, מצטנעות, שנונות, אבודות, חתרניות, זעפניות – ותמיד נוגעות ללב.
פוטורה היא אות המאה העשרים, נערת באוהאוס. אות מרדנית, תכליתית, המבוססת על דו-שיח מתוח בין עיקולים לניצבים, בין קשתות לזוויות ישרות. אחת השלמות והחשובות בין האותיות נטולות הסריפים, שבלידתן קראו תיגר גיאומטרי על האותיות הגותיות, הקליגרפיות, יצירות הציפורן. מה יכול להתאים יותר ליצרן הרהיטים הסקנדינבי, שעיצובו פשוט, אסתטי ותכליתי – ובקיצור, מודרניסטי – מגופן פוטורה?
ורדנה היא נכדתה מרוככת הקווים של פוטורה, ועוצבה בהשראתה ב-1996 עבור מיקרוסופט למגוון שימושים רחב – למערכת ההפעלה של חלונות, לחבילת האופיס ולדפדפן אקספלורר. ורדנה הפציעה באחת אל חיינו יחד עם התעצמותה של מיקרוסופט והשתלטותה הכמעט מוחלטת על העולם הכתוב.
בשבעת העשורים שמפרידים ביניהן, השתחרר עולם הגופנים מכבלי החומר, מאותיות העץ והעופרת, ואמור היה לצמח כנפיים. אבל בטרם הצליח לנפנף בהן, הוא סומר אל הקרקע בשתי משקולות, כבדות יותר מאלה של גופני הדפוס: האחת, האוניברסליות הצורנית, שקילפה את הגופנים החדשים מכל קו אופי כך שיתאימו לכל צורך ושימוש; והאחרת, הסטנדרטיזציה הטכנולוגית. כיוון שהגופן הדיגיטלי אמור לתפקד היטב בכל גודל, מפורמט זערורי בסלולר ועד לענק שבמסכי הפלזמה, ובכל סוג מסך, CRT, LCD, OLED, e-ink, ולהיות בר-התאמה לכל טכנולוגיה שתוצג בעתיד – הרי שמראש עליו להיות נטול פינות, נקי מכל אפיון.
השינוי שעשתה איקאה הוא אפוא לקראת ההאחדה המתבקשת מרשת ענקית הפונה לקהל צרכנים אוניברסלי, כך שהטקסט הייצוגי של החברה יהיה נגיש בכל מקום, בכל מדיום, ועל כל אמצעי תצוגה. שלא כמו פוטורה, היורשת, ורדנה היא אות פשוטה, נוחה להסבה, ועדיין בעלת אפיון מסוים. כך, מעתה, יתאחדו הקטלוג המודפס, הדיגיטלי, ושאר הטקסטים המייצגים את ענק הריהוט העולמי, למכלול אחד.
אלא שכאן ניעורו המדקדקים. אחד מהם, מריוס אוּרזאכֶה, בעל סטודיו העיצוב והמיתוג הרומני Grapefruit, העלה ב-29 באוגוסט באתר שלו, Brandacadabra, עצומה שכותרתה: "איקאה סלקי את ורדנה".
"איקאה נחשבה מאז ומתמיד לאחד ממקדמי העיצוב הטוב, באמצעות מוצריה ודרך עיצוב הקטלוג שלה, שזהותו המינימליסטית, הנקייה, מבוססת על גופני פוטורה", נכתב בעצומה. "אנו המעצבים החתומים מטה רואים בכך חילול של תפיסת העיצוב הנערצת משכבר הימים של איקאה. עצוב שכך קורה, וחבל שהדבר מחבל במנהיגותה של איקאה בתחום העיצוב".
המוחים מסיימים בקריאה המנומסת: "אנא השיבו את גופני איקאה ששימשו עד כה, או מִצאו גופן ראוי אחר להחליף את ורדנה".
הראשון שחתם היה סטפן ליוטה, אחד מעובדי הסטודיו, ומאז חתמו עוד 5,635 איש, עד הבוקר. אבל לא מספר החותמים הוא החשוב. מרגע שהעלה טיים מגזין את הנושא על סדר יומו, הפכה הסוגיה לדיון עולמי במאות אתרים ובלוגים. נחמד היה לראות שחברת מיתוג מסוגננת העלתה את העצומה לאתר מאולתר, בלתי מעוצב לחלוטין, כשגופן ברירת המחדל האינטרנטית שבה השתמשו הוא טיימס, סריפי, קלאסי וסתמי. הצורך להיות קריא בכל מחשב גובר אפוא על התשוקה להיות מעוצב.
קטלוג איקאה, פרטים. מלמעלה: 2008, 2009, 2010
ומן העולם לכאן. היה זה דווקא "ידיעות אחרונות" (1.9.09) העיתון העברי היחיד שהזכיר את הפרשה, בתחתית מדור קטן ונידח המכונה "בעולם". למרבה ההפתעה, בין שלוש הידיעות על אודות המתרחש "בעולם", הובאה ידיעת סוכנויות תמציתית על המחאה העולמית הקטנה נגד מהפכת הגופנים באיקאה. שלא כהרגלו, נמנע העיתון מלעסוק בהיבט הישראלי של הפרשה. אולי מפני שלא היה כלל היבט ישראלי. ישראל, כידוע, אינה משתמשת בגופנים לטיניים.
הטקסט בקטלוג איקאה בעברית הופיע עד השנה בגופן העברי הדיגיטלי הנפוץ (והנודע לשמצה) של מיקרוסופט, Arial (שבו מוצג, אגב, גם טור זה)[עדכון: נרקיס תם ולא אריאל]. אריאָל הוא העתקה דיגיטלית מותאמת מסך של נרקיס-חדש, הגופן שעיצב גדול הטיפוגרפים שלנו, צבי נרקיס, שאת גרסתו המשופצת והמגוהצת מספקת מיקרוסופט בחבילת הגופנים המוצעים למשתמשי וורד. אך בעוד הגופן המושלם של צבי נרקיס ביטא מהפכה מודרניסטית, הרי הגרסה הגנרית של מיקרוסופט כמוה כחילול הקודש; מכאנית, בלתי מאופיינת עד כדי חוסר אופי, טובה לכל עת ומשמשת לכל: לקודש ולחול, לגבוה ונמוך, לאינסרטים המודפסים המצורפים לעיתונים של רשתות השיווק ולמיטב ההגות. סליחה על הקטנוניות, אבל האין בכך רידוד?
אלא שלקראת 2010 דווקא מתחולל כאן מיני-מהפך: הקטלוג החדש של איקאה בישראל, שבהפצתו החלה לפני שבועיים (1.25 מיליון עותקים, הרבה יותר מתפוצת סוף השבוע של כל יומוני ישראל ביחד), יהיה על טהרת הגרסה העברית של Tahoma. כמו אריאל, גם טהומה היא אות דיגיטלית מחבילת אופיס. גנרית, חלקלקה, אבל מעט יותר מאופיינת. ובגרסת איקאה האפיון הוא בעיקר הודות למהלך ציפוף שלילי של המרווחים בין אות לאות, עד כדי השקה זו לזו.
השקת קטלוג איקאה בישראל לוותה גם היא במחאה אינטרנטית ותקשורתית, אלא שזו התעוררה כידוע בעקבות הפרסום בטבלואיד "אפטון בלאדט", שבו נרמז כי ישראל סחרה באיבריהם של הרוגי אינתיפאדה פלסטינים. מהפכת טהומה של איקאה ישראל, לעומת זאת, התחוללה מתחת לאפו התתרן ולנגד עיניו הסומות של הציבור. איש לא הרגיש, לא רק התקשורת, אלא גם הבלוגוספירה. שום חבורות מהפכנים מבצלאל או שנקר לא יצאו לרחובות להבעיר עגלות אשפה. אפילו המודיעין לא דיווח על כך בישיבת הממשלה השבועית, ושר החוץ לא ידע שעליו להגיש מחאה על ההפרה המדאיגה בסטטוס-קוו שבוצעה כאן בלי לקבל את אישורנו.
עדכון: נרקיס תם - ולא אריאל
ידידי, הטיפוגרף מאיר סדן, הסב את תשומת ליבי לטעות בלתי נסלחת. הקטלוגים של איקאה, עד לשנה האחרונה, נדפסו בגופן "נרקיס תם" ולא ב"אריאָל", כפי שכתבתי.
זו לא היתה פליטת קולמוס מצידי. זו היתה רשלנות פושעת. איך יכולתי לטעות ככה בין חיקוי למקור? בין הגפיים החטובות של הנרקיס התם לבין הצינורות המעוקמים של אריאל. שום תירוץ על קוצר זמן וקוצר רוח לא יכפר על העלבון. הבוקר, לאחר קבלת הערתו של מאיר, ערכתי בדיקה מדוקדקת על הלמ"דים והקו"פים. כל ילד יכול לראות את האלכסון הישר המוצק של ה-ל' וה-ק' המקוריות, בהשוואה לצוואר הפלמינגו הרופס שעליו ניצבות האותיות הללו בגרסת אריאל.
אבל בכך לא די. לא רק ששגיתי, אלא שבניתי על כך תיאוריה. תיאוריה רעועה, יש להודות. אם לכל פשע יש מניע, הרי בתיאוריה שהצגתי אתמול לא היה כל מניע של ממש. אם איקאה ישראל נהגה להשתמש בגופן האינטרנטי אריאל, לשם מה היה עליה לעבור לגופן אינטרנטי אחר (טהומה), כפי שעשתה השנה?
ובכן, עכשיו הכול ברור.
איקאה ישראל השתמשה בגופני הדפוס של הנרקיס התם, המקורי. ועכשיו, יחד עם אחיותיה ברחבי העולם המדפיסות א"ב לטיני, עברה לפונט הדיגיטלי – ובמקרה שלנו לטהומה, פשוט כי אין גרסה עברית תואמת וורדנה.
עכשיו, יש לנו אפוא סיבה טובה להפגין מול הסניף המקומי ושר החוץ רשאי מצידי להורות על החזרת השגריר משטוקהולם.