משתתף במיזם תגלית בעת ביקור בבית-עלמין צבאי (צילום: מלאני פידלר)
מהו "הפרויקט הציוני המצליח בעולם"?
"ד"ר מרים ושלדון אדלסון הם הבעלים של החברה המחזיקה במניות 'ישראל היום'". כך נכתב בתחתית ידיעה [סיגל ארביטמן] המתפרסמת הבוקר בראש עמ' 13 של "ישראל היום", שעניינה אירוע למלאת עשור למיזם תגלית.
הגילוי הנאות נדרש משום שד"ר מרים ושלדון אדלסון הם, כלשון הידיעה, "גדולי התורמים לפרויקט", המארגן סיורים בישראל לנוער יהודי מחו"ל. בידיעה מצוטטים כמה משפטים מדברי אדלסון, וזוג אדלסון מופיע בתצלום [יוסי זליגר] המלווה אותה לצד שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין ויהודי עלום שחיוך על פניו ודגל ישראל בידו.
הכל, אם כן, שקוף ובהיר. איש העסקים חוגג מיזם ציוני הזוכה לתמיכתו מעל דפי מיזם ציוני אחר הזוכה לתמיכתו, ושתי שורות המודפסות בגופן הקטן ממידות גופן הידיעה שמעליו רק במעט מספרות לקוראים על הקשר. אך את יעילותו של הגילוי הנאות יש לקחת בעירבון מוגבל. ראשית, לא ניתן להשתמש בו כתעודת הכשר אוטומטית לכל מה שמופיע מעליו. שנית, ההערה הקצרה בסוף הידיעה אינה שוות ערך לאפקט שיוצרת הכותרת שמעליה. במקרה הזה קוראת הכותרת "חגיגות העשור לתגלית – הפרויקט הציוני המצליח בעולם מציין עשר שנים להיווסדו. מאות בני נוער נחתו בנתב"ג והתקבלו בחגיגות. אדלסון: 'זהו רגע של נחת למדינת ישראל'" (שימו לב להנחה המובלעת בנוסח הכותרת – מדינת ישראל איבדה את התואר "הפרויקט הציוני המצליח בעולם" לטובת המיזם במימון אדלסון).
בעייתיות נוספת בגילוי הנאות לידיעות שכאלה היא בהכשר שניתן לידיעות אחרות, שתחתן אין מופיע גילוי. אם הקורא רואה כי בידיעה שבה יש חשש לניגוד עניינים מוצף ניגוד זה אל פני השטח, הוא עשוי להניח כי בכל ידיעה שבה אין גילוי נאות, אין גם חשש לניגוד עניינים. לא כך המצב. דוגמה לכך מופיעה אף היא בגליון "ישראל היום" של הבוקר, ארבעה עמודים לפני הידיעה על המיזם תגלית. מתי טוכפלד מדווח על החלטה שהתקבלה אמש במרכז הליכוד לפתוח את מפקד המפלגה למשך כארבעה חודשים, כדי לצרף אליה מתפקדים שנטשו את המפלגה בשנים האחרונות. הכותרת שניתנה לידיעה היא "דרושים: מתפקדי ליכוד לשעבר", כמו היה העיתון צינור ליחסי-הציבור של מפלגת השלטון, ולא כלי תקשורת עצמאי וביקורתי.
מדוע תחת ידיעה כזו לא מופיע גילוי נאות על הקשרים בין העיתון ובעליו לראש ממשלת ישראל? משום שבעיתונות קיים ניגוד העניינים הגלוי, המוצף על פני השטח, כמו זה שחל בעת פרסום ידיעה עיתונאית על המממן של העיתון, ולעומתו קיים ניגוד העניינים המוכחש. זה האחרון יהיה, בדרך כלל, החריף ובעל ההשלכות המסוכנות יותר. מעבר לכך מתקיימים ניגודי עניינים החסויים עד כדי כך שאפילו אין צורך להכחישם, שכן איש אינו שואל על אודותיהם.
חפש את חבריך
תגלית שב ומפציע במדור הדעות של "ישראל היום", בדמות רשימה מאת יוסי ביילין, המוקדשת כולה למיזם ולחיסול חשבונות עם הסוכנות היהודית, שהתנגדה לו בעבר. בתוך כך מזכיר ביילין לקוראי "ישראל היום" סיבה אפשרית לבחירה בו למלא את תקן "השמאלני" בעיתון. "את הרעיון להביא את כל צעירי התפוצות לישראל לביקור שלא יעלה להם פרוטה למשך כעשרה ימים העליתי בראשית 1994", הוא כותב ומוסיף: "אלמלא ממשלות ישראל ונדבנים כמו שלדון אדלסון ולין שוסטרמן, לא היתה התוכנית מתקיימת". בהמשך, בקריצה לאחד האירועים הטראומטיים ביותר בתולדות הזרם הרביזיוניסטי בתנועה הציונית, מדמה ביילין את המיזם תגלית לספינה אלטלנה ומציג את הסוכנות היהודית כמי שמנסה "לעלות על אלטלנה באיחור של שנים" כדי לקחת קרדיט על המיזם. מבחירת הדימוי עולה כי דווקא ביילין הוא שמצטרף, באיחור של שנים, לאצ"ל.
מי שמתעניין בטענותיו של ביילין כלפי הסוכנות מוזמן להרחיב את ידיעותיו בספר "תגלית חיי", שפירסם השנה בעל הטור ב"ישראל היום", ועוסק בחלקו בהקמת המיזם שזוכה כיום למימון ביד רחבה מאדלסון ובמאבקים שניהל בממסד היהודי כדי לממש את חזונו. מי שמתעניין באיכות הקשר בין ביילין ל"ישראל היום" מוזמן לשים לב לכך שהוא בכל זאת נתון להגבלות. כשביילין סיפר באחרונה לחברי הנהלת מרצ כי "ממידע שהגיע אליו משיחותיו עם גורמים בינלאומיים וישראליים, עולה כי נתניהו ושליחו עו"ד יצחק מולכו השלימו, בשיחותיהם עם השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל, את רוב העבודה על תנאי הפתיחה של המו"מ (Terms of Reference) עם הרשות הפלסטינית", הדיווח על כך [ברק רביד] התפרסם דווקא ב"הארץ".
ב"ידיעות אחרונות" לא תמצאו אזכור לאירוע החגיגי של תגלית שנערך אתמול בנמל התעופה בן-גוריון, אם כי יש תחליף הולם. בעמודי החדשות של העיתון מופיעה ידיעת תצלום גדולה תחת הכותרת "עלייה לצורך חתונה". בתצלום [שחר עזרן] נראות שש נשים צעירות פוסעות במסדרון נמל תעופה וגוררות את מזוודותיהן אחריהן. על-פי הדיווח מאת יניב חלילי ואיתמר אייכנר, השש הן רק כמה מ-81 רווקים ורווקות יהודים מצפון אמריקה שהחליטו לעלות לישראל במסגרת מבצע עלייה של ארגון נפש-בנפש והסוכנות היהודית.
הכל אישי, כפי שמזכיר השם הקולע של מדור הרכילות בעיתון "דה-מרקר" [מורן הרפז]. וראו איזה יופי – דווקא במדור זה, הבנוי על סכסוכים אישיים, חיים הבוקר יחדיו זה לצד זה המיזם תגלית והסוכנות היהודית, אדלסון ודנקנר. "נוחי דנקנר הצפין אתמול לגליל לא כדי להתרשם מהפריחה החורפית בצפון, כי אם מטעם פרויקט משותף עם הסוכנות היהודית במתן סיוע לקהילות בישראל בתחומי החינוך, התרבות והספורט", מדווח במדור בלשון האינפנטילית שעוזרת לו להיות כה פופולרי. באותה הזדמנות מצוטט יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי, שאמר על דנקנר כך: "נוחי הוא אדם שמוכן לתרום רבות לחברה הישראלית גם בימי מלחמה וגם בעתות של שלום". שפתיים יישקו.
מיד בהמשך המדור מופיעה ידיעת רכילות נוספת הנפתחת בתמיהה, "מה עשו אתמול צ'רלס ברונפמן, שלדון אדלסון, יוסי ביילין ויולי אדלשטיין בנמל התעופה בן-גוריון ללא מזוודות וללא שום כוונה לעלות על טיסה?". התשובה אינה מאחרת לבוא: "הארבעה הגיעו לחגוג את אירועי שנת העשור של פרויקט תגלית". התצלומים של דנקנר ושרנסקי, אדלסון ואשתו, מעטרים את המדור.
הכותרות הראשיות
ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" מוקדשת הכותרת הראשית למחיר המים שאמור לעלות ולאפשרות שמבקר המדינה ימנע את הגזירה. ב"ישראל היום" מוקדשת הכותרת הראשית לחשיפה של סוכנות הידיעות AP, ולפיה איראן מנהלת משא-ומתן עם חברה מקזחסטן לרכישת 1,350 טון אורניום (בידיעה [אלי לאון וליאור יעקבי] מדווח כי נתניהו התייחס אתמול למידע הזה במרכז הליכוד, ומובאים ציטוטים מדבריו). הכותרת הראשית של "הארץ" מקדמת ראיון עם ח"כ שאול מופז, שיפורסם במלואו בגליון יום שישי של העיתון. "בבחירת ציפי לבני לראשות קדימה נעשו מעשים על סף הפלילי", הוא הציטוט שנבחר להופיע לרוחב עמוד השער. מקדימה אותו רק ההבהרה, למען הסר ספק, שהוא נלקח מראיון שהעניק מופז לעיתון "הארץ".
על מה ולמה
פסיקת בג"ץ כי יש להתיר לפלסטינים תנועה בכביש 443 מופיעה על שערי כל העיתונים הבוקר, במידת בולטות משתנה. ב"ידיעות אחרונות" מוקדש לה המקום הזניח והקטן ביותר, משבצת קטנה בתחתית העמוד. היחס הקמצני ממשיך בדפי העיתון פנימה. בתחתית עמ' 20, מתחת לידיעה גדולה [ירון דורון] על זוגתו החדשה של מרדכי ואנונו, מופיע דיווח קצר [צבי זינגר ומיכל גולדברג] על פסיקת בג"ץ. משום קוצר היריעה, לא מוזכר בדיווח כלל החטא המקורי שהביא את בג"ץ לדרוש את פתיחת הכביש לתנועת פלסטינים – הפקעת אדמות הפלסטינים לצורך סלילתו והטענה שהוא נסלל למען רווחת אוכלוסיית השטח הכבוש. הפניה לידיעה על חברתו של ואנונו, אגב, מופיעה בהבלטה על שער "ידיעות אחרונות", כשהיא גדולה פי שישה בערך מההפניה לדיווח על פסיקת בג"ץ. כותרתה היא מופת של ניסוח טבלואידי – "אהובתו של מרגל האטום". העובדה כי ואנונו נעצר בשל קשריו עם האזרחית הזרה נדחקת לשוליים.
ב"מעריב" וב"ישראל היום" הדיווח על פסיקת בג"ץ מבקש להתריע ולהפחיד. תיבה נפרדת ב"מעריב" [רועי שרון] מופיעה תחת הכותרת "שבעה הרוגים תוך שנתיים" ומזכירה את הסיבות להחלטה לסגור את הכביש ("ציר", כפי שהוא מכונה בידיעה תוך אימוץ הלשון הצבאית) לפלסטינים. בתיבה מפורטים מקרי הרצח שאירעו על הכביש, כולל תאריכים ושמות ההרוגים. בידיעה המופיעה ב"הארץ" [תומר זרחין ויהונתן ליס] כל שנאמר על הסיבות לסגירת הכביש הוא כי "עם תחילת האינתיפאדה השנייה, ב-2000, הוטלו הגבלות על נסיעת פלסטינים בכביש, ומ-2002, עקב הסלמה במצב הבטחוני, הפך האיסור למוחלט". אפילו נרצח יהודי אחד אינו מוזכר.
עוד בחדשות
לא ברור כיצד מתקדם המשא-ומתן לשחרור גלעד שליט תמורת מאות אסירים פלסטינים. מיטיבה לתאר את הבלבול הכותרת הבאה, המופיעה הבוקר ב"הארץ": "החמאס: לא דחינו את הצעת ישראל בעסקת שליט, אבל גם לא נקבל אותה".
ענייני תקשורת
הכפולה השנייה ב"דה-מרקר" מוקדשת לשינויים המתרחשים בחברת הכבלים הוט, בעקבות רכישתה על-ידי פטריק דרהי. הכותרת קוראת: "קיצוצי ענק ב-HOT: בכירים עוזבים והפיטורים בדרך" [אופיר בר-זהר ואמיתי זיו]. טור פרשנות מאת בר-זהר מדגיש כי את הקיצוצים הצפויים בהשקעה בתוכן ירגישו לקוחות החברה.
לילך ויסמן מדווחת ב"גלובס" כי ניר חפץ מועמד לתפקיד מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית. חפץ בתגובה: "הנושא מופרך".
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי זכיינית ערוץ 2 רשת תפיק עבור חברת הלוויין יס ערוץ מוזיקה מזרחית.
מארק שון מדווח ב"כלכליסט" כי בית-המשפט המחוזי קבע ששתיים מארבע התבטאויות שהביאו את חברת שילוט החוצות נור סטאר מדיה לתבוע דיבה את אברי גלעד יימחקו מהתביעה.
במדור המאמרים של "הארץ" מפרסם גבי וימן מאמר תחת הכותרת "להציל את העיתונות". וימן יוצא נגד החוק האוסר בעלות של אזרח זר על עיתון היוצא לאור בישראל, ומעלה מנגד את האפשרות של תמיכה ממשלתית בעיתונות.
עו"ד אילן בומבך מפרסם הבוקר במדור הדעות של "מעריב" מאמר בגנות צילומי מעצרו של ראש עיריית בת-ים שלומי לחיאני. בעמודי החדשות של העיתונים מדווח כי השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', נזף במפכ"ל המשטרה על תיאום המעצר עם כלי התקשורת לצורך צילומו.
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" על טקס הענקת פרס סוקולוב, שנערך אתמול. בטקס קיבלו את הפרס עיתונאי "הארץ" יוסי מלמן וצבי בראל, יחד עם דוד ויצטום ועמרי אסנהיים.
לשער "מעריב" נוספה הבוקר רצועת צד המבליטה תכנים מהמוסף "סגנון" ומהמגזין "את", הנמכר בנפרד.
בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" מופיעה מודעה בדמות ידיעה על גליון "פנאי פלוס" החדש.