שלושה צילומים של רוכבת אופניים עירומה לכדו את עיני הבוקר (זה בסדר, עם חוטיני, והחזה החשוף מפוקסל כהלכה). כמי שמורגל מהפרסומות שלא לקשר בין המופע למה שהוא מייצג, ולנוכח הכותרת "המחאה מתפשטת" שנתן "מעריב", חשבתי שמדובר בעוד מהפכנית איראנית הנאבקת על זכותה להתלבש כרצונה. ועוד תהיתי ביני לביני אם פוקסלה במקור, כלומר ברחובות טהרן, או שהאייתולות בדסק החדשות של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" עשו את השירות הזה למעננו, כדי שתומתנו תישמר.
מקריאת שורות הכיתוב המעטות שצורפו לתמונה עולה כי מדובר בנושא פוליטי-חברתי חשוב, שנוגע איכשהו לעניין הזה, נו, אתם יודעים, עם האופניים. ישנה איזושהי הצעת חוק שהמפגינים הם נגד.
כיוון ש"מעריב" הקצה לסוגיה מיקום עדיף, כמחצית משטח המערכת בעמוד האחרון, ברור כי מדובר בנושא חשוב ומעניין. הכיתוב היה אמנם מאכזב במקצת, אבל דבר אחד בכל זאת עלה ממנו: היום עולה להצבעה הצעת החוק של ח"כ אורי אריאל, המחייבת רוכבי אופניים ללבוש אפוד זוהר לגופם. מתברר כי זוהי הזדמנות למחות נגד הצעת החוק הזאת ונגד התנגדות הממשלה בכלל ל"חוק האופניים", שאמור "לעודד את תחבורת האופניים". לפי "מעריב", מספר המשתתפים במחאת החוטיני נאמד ב"עשרות".
"ידיעות" מסכים עם "מעריב" בדבר ה"עשרות". הוא הקצה לידיעה מקום גדול יותר מכפי שעשה "מעריב" (את כל שטח המערכת בעמוד הלפני אחרון) ופירסם ידיעה דומה, מתאמצת מעט יותר, ובה ראיון קצרצר עם יותם אביזוהר, מנכ"ל "עמותת ישראל בשביל האופניים". אביזוהר ניצל את הבמה הזעירה שניתנה לו ומסר סקירה כללית, אך בלתי מספקת, על המצב.
מתחת לחזותו האלגנטית של "הארץ" ביצבצה לרגע דמותו של מגיר הריר הזקן, קצת חרמן וקצת נבוך: בתחתית העמוד, המכונה "עמוד המתים", נמרחה על שני טורים תמונה זעירה ובה ארבע צלליות רוכבים ואחת (או אחד) מהם על רולר, בחוטיני, הנראית מגבה (או מגבו). גם כאן הכותרת הבלעדית, ברוכת הכישרון, היא "מחאה מתפשטת", והכיתוב לה מרושל במיוחד. אם, על פי "הארץ" השתתפו במחאה "מאות" רוכבים, איך זה שבשום תמונה לא נקלטו יותר מארבעה וגם הם התקשו למלא את החלל הריק?
באומדן "עשרות", הכוונה היא למספר לא ידוע שבין שלושים לשמונים; (עשרים עדיין אפשר לספור ותשעים כבר מוגדרים "כמאה"). כך גם לגבי "מאות" – בין 300 ל-800. האם באמת השתתפו בתהלוכה יותר מ-300 רוכבים ורוכבות וחוטיני לגופם?
גם המידע שהוצג ב"הארץ" היה עמום ואף שגוי. האומנם הרכיבה נועדה "לקרוא לשרים ולח"כים לתמוך בעידוד השימוש באופניים ולפעול להגברת בטיחות הרוכבים והמחליקים"?
עמום, ברור מדוע. שגוי, כיוון שרוכבי האופניים דווקא מתנגדים לחוקים שיגבירו את בטיחותם האישית, כמו, לדוגמה, חבישת קסדה ולבישת אפוד זוהר. הם תובעים (בצדק) לפעול לשיפור התשתיות ודורשים (בטעות מרה), תמריצים כספיים לרוכבים לעבודה ולמעסיקיהם. שטות כזאת עלולה למוטט את הצעת חוק האופניים, אף שיש בה כמה דרישות הגיוניות.
בירור באתר הכנסת מלמד כי סעיף 14 בסדר יומה של מליאת הבית כולל היום הצבעה על הצעת החוק של ח"כ אורי אריאל, "חובת לבישת אפוד זוהר ברכיבה באופניים בלילה". זו הצעה שכוונתה טובה, אבל היא נגועה בבורות ובחפיפיות המאפיינות את המחוקק.
רוכב אופניים מתקשה לסחוב איתו ציוד מסורבל, ואפוד ניילון יחנוק אותו במרחץ זיעה נורא, שיגרום לו להימנע כליל מרכיבות ליליות. כדאי היה שלקראת הגשת הצעת החוק שלו היה ח"כ אריאל מנסה לבצע בעצמו פעולה גופנית נמרצת וממושכת כשהוא עטוף בניילון זוהר. מעבר לכך, כל חוק חד-צדדי ומגביל יזכה לגורלם המר של חוקי העישון והקסדה: בהעדר אמצעי אכיפה המוניים (ויקרים), החוק יהפוך מיום היוולדו לחוק מת.
כמי שמרבה לרכוב בעיר, בין השאר בלילה, אני סבור שנכון לדרוש כי רוכבי אופניים יהיו מזוהים בבירור בעת רכיבת לילה. יש לכך דרך קלה, זולה ויעילה: לחייב הרכבת שני פנסי LED, אדום מאחור ולבן מלפנים, שיופעלו במצב הבהוב. אלה פנסים קטנים ורבי עוצמה שאינם מסנוורים, אבל אי-אפשר להתעלם מהם. גודל כל אחד מהם כחצי ביצה, והם ניתנים להרכבה ולהסרה מהירה באמצעות רצועת וולקרו פשוטה. יותר ויותר רוכבים משתמשים בתאורה הזאת, פשוט מפני שהם מבינים שהיא אבזר בטיחות חשוב. גם אני.
אבל מה לכל זה ולרכיבת החוטיני? כלום. מה גם שלבסוף הבחנתי כי אופני המפגין והמפגינה חשופי הגוף גם חשופים מפנסי הבהוב, אם כי השניים צולמו ברכיבת לילה. מה, אם כן, הם רוצים חוץ מתשומת לב? עדיין לא הבנתי.
חבל שמאבקים חשובים מתנהלים באופן כל-כך לא רציני. אבל לא לתקן את ארגוני הרוכבים באתי כאן, וגם לא לחנך מחדש את העיתונים שמוכנים לקחת כל צילום חוטיני, לא חשוב איזה, ולהופכו לידיעה על לא חשוב על מה. באתי רק להציע למי שרוצה לדעת משהו על יוזמות החקיקה בענייני אופניים להיכנס ישירות לאתר הכנסת. הכל נמצא שם. ובהזדמנות זו להציע למי שרוצה לראות נשים צעירות בחוטיני או בלעדיו לסור לאחד מ"רבבות" האתרים שמציעים את השירות הזה. כך או כך, בשביל מה לקנות עיתון?