ח"כ משה שרוני (צילום: יוסי זמיר)

"כותב הכתבות של שרוני"

טפח קטן מהנעשה בשוליים הסהרוריים של עולם העיתונות הישראלית נחשף הבוקר במסגרת כתבת תחקיר שהתפרסמה ב"כלכליסט" [שאול אמסטרדמסקי]. במרכזו של התחקיר מסמך מזויף, לכאורה, שנשלח מטעם ח"כ משה שרוני מסיעת הגמלאים לבנק הפועלים, ובעזרתו הוציא יותר ממיליון שקלים של כספי מימון מפלגות לצרכים שונים ומשונים. על מה הוציא את הכסף?

לפי התחקיר, חלק מהכסף עבר לידי תיאודור ראילנו, העורך, הכתב והצלם של עיתון בשפה הרומנית בשם "Info Express". עיתון זה יוצא לאור בחיפה על-ידי הסניף המקומי של התאחדות עולי רומניה, שח"כ שרוני הוא ממלא-מקום יושב-הראש שלו זה שנים רבות. לפי התחקיר, קיבל העורך/כתב/צלם ראילנו ממפלגת הגמלאים משכורת קבועה של 3,577 שקל לחודש, מנובמבר 2006 ועד מאי 2008, ובתמורה לכך כתב ופירסם כתבות המהללות את הישגי שרוני. בסך-הכל קיבל ראילנו למעלה מ-73 אלף שקל, הכוללים גם פיצויי פיטורים שניתנו לו לפני כחודשיים, "לאחר שהוחלט לוותר על שירותיו", לשון הכתבה. "גורמים במפלגה" מספרים ל"כלכליסט" כי "הוא שימש ככותב הכתבות על שרוני. שרוני איים ולחץ שהוא לא יפוטר. בסוף גם נאלצנו לשלם לו פיצויי פיטורים".

התחקיר ממשיך וחושף הוצאות בזבזניות אחרות של כספי ציבור על-ידי ח"כ שרוני לצרכים שחשיבותם מפוקפקת, אך לא מתעכב על השאלה כיצד מפטרים אדם שהחזיק עיתון שלם על כתפיו, כשהוא משמש לא רק עורכו, אלא גם כתבו לענייני שרוני וצלם לעת מצוא, וזאת שעה שאת משכורתו (שכר מינימום, יש לציין) אין צורך כלל לשלם.

בתגובות לכתבה אומר שמואל רייניש, יו"ר התאחדות עולי רומניה בחיפה, כי "העיתון 'Info Express' נמצא כעת בהקפאה כי ממשלת רומניה לא העבירה כספים". את תגובת ראילנו עיתון "כלכליסט" לא השיג.

הכותרות

עמודי השער בעיתוני הבוקר נחלקים בין המאבק על העברת התקציב ובין סיפורה של תינוקת שהוכרזה כמתה ולאחר כמה שעות התעוררה ("ישראל היום" הוא העיתון היחיד שבוחר במקרה התינוקת לכותרת ראשית).

העימות הפוליטי התורן מפגיש בין ראש הממשלה אהוד אולמרט לשר הביטחון אהוד ברק. ב"מעריב" [מרב דוד ומיה בנגל] מוזכר כי רק ביום ראשון האחרון אמר אולמרט בישיבת הממשלה ביחס להחלטות התקציב כי "אין כאן עניין אישי", אך הצהובונים מדווחים הבוקר על העימות כעימות אישי בלבד, שאין בינו ובין מרכיבים מפלגתיים כתפיסות עולם או עקרונות דבר וחצי דבר. ב"ידיעות אחרונות" הכותרת הראשית קוראת "אולמרט נגד ברק", ב"מעריב" זהו "קרב האהודים" העייף והממוחזר.

מימין: ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון אהוד ברק (צילום: מיכל פתאל)

הדיווחים על התינוקת ששבה מעולם המתים (הבוקר דווח כי היא נפטרה חרף מאמצי הרופאים במשך הלילה להחזיקה בחיים) דומים למדי בכל העיתונים, ההבדל הבולט הוא בתצלומים. בעוד שב"הארץ" וב"ישראל היום" התינוקת כלל לא נראית מבעד לאינקובטור והשמיכות שבהן היא עטופה, בתצלום המופיע ב"מעריב" [אלכס רוזקובסקי] ניתן לראות את פניה, ממרחק, ואילו על שער "ידיעות אחרונות" מופיע תצלום תקריב גדול של התינוקת [גיל נחושתן], ובו נראים פניה וקצות גפיה. בעמ' 5 של העיתון תצלום גדול עוד יותר, המתפרש על פני למעלה ממחצית העמוד, ומביא את הקורא עד למרחק נגיעה בתינוקת.

ייתכן שההבדל בין התצלומים נעוץ ביכולת השכנוע של כל צלם להתקרב לתינוקת, אך סביר יותר שמדובר בהחלטה של עורך, כשאחד בחר לחסוך מהקוראים את המראה, ואילו אחר החליט להבליט את התצלום ה"חזק" ביותר.

חצי תאוותם

במוסף "המגזין" של "מעריב" מתפרסמות הבוקר זהויותיהם של כמה מהמתמודדים בעונה הבאה של תוכנית הריאליטי "הישרדות" [ערן סוויסה]. הפרסום מקבל הפניה בולטת בעמוד השער של העיתון ("השורדים החדשים"), וכן הפניה נוספת מראש העמוד האחורי ("נא להכיר: חלק ממתמודדי 'הישרדות 2'"). כל שער "המגזין" מוקדש אף הוא לחשיפה של הפרטים המוגדרים כ"הסוד השמור ביותר בתעשיית הטלוויזיה".

סוויסה מפרט את אמצעי הביטחון שנקטו בהפקת התוכנית כדי למנוע כל דליפת מידע, ואז כותב כי "לאחר עבודת מחקר ממושכת, שלעתים נדמתה לנו כמו הכנת תחקיר על השב"כ או על המוסד, הצלחנו לאסוף למענכם לראשונה את פרטיהם ואת סיפוריהם של כמחצית מהמתמודדים בתוכנית". הכתב והמערכת שעמדה מאחוריו ראויים לשבח על המאמצים שהשקיעו בחשיפת "הסוד השמור ביותר בתעשיית הטלוויזיה", אך מתי בפעם האחרונה קראתם בעיתון כלשהו תחקיר על השב"כ או על המוסד?

חילופי תפקידים בצמרת המוסד, דצמבר 2002. מימין: הראש היוצא, אפרים הלוי; ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון; ראש המוסד הנכנס מאיר דגן (צילום: פלאש 90)

פרטים בתחקיר על המתמודדים בתוכנית שאובים מ"גורם המעורב בעונה השנייה", ממכריהם, וכמו כן מהעמודים האישיים שלהם באתרים כגון "מייספייס" ו"פייסבוק". בכתבה מחולקים המתמודדים לתפקידים סטריאוטיפיים שכל אחד מהם אמור לגלם ("היפהפייה", "הגאה", "המצחיקה"). אחת המתמודדות מקבלת את התואר "בת המיעוטים", ואילו אחרת את התואר "המרינה של העונה", על שם מתמודדת מהעונה שעברה. יש גם "הברמן", שמקצועו מתואר כ"דוגמן", וישנו גם "הצעיר", שמקצועו מתואר כ"ברמן". ללמדנו כי לא העבודה עושה את האדם.

כבר עברה חצי שנה?

ב"דה-מרקר" מתפרסמת הבוקר כתבה [מעיין כהן] על שלושת האתרים בשפה הערבית הפופולריים בישראל. הקטן שבהם, Bokra, זוכה לכ-200 אלף כניסות ביום. הפופולרי שבהם, Panet, ללמעלה מ- 700 אלף.

"כל חמישה-שישה חודשים הציבור היהודי מופתע מחדש מכוחו של 'פאנט'", אומר ל"דה-מרקר" בסאם ג'אבר, הבעלים והמנהל של האתר. "רוח הדברים היא תמיד 'איך זה שאתר ערבי-ישראלי הוא במקום השני'". אמנם השאלה "איך זה שאתר ערבי-ישראלי הוא במקום השני" לא נשאלת במפורש, אבל זו בערך רוח הדברים. עובדה היא כי כותרתה של הכתבה היא תשובה לשאלה זו: "צעיר ערבי גולש באינטרנט יותר מיהודי".

ענייני תקשורת

במוסף "עסקים" של "מעריב" מדווח לי-אור אברבך על הסכם הפשרה שנחתם בין אורי שנער לזכיינית הטלוויזיה קשת, לאחר שלוש שנים של תביעות הדדיות. "לפי ההערכות", נכתב בידיעה, "שנער יקבל בין 5 ל-10 מיליון שקל", וזאת לאחר שתבע במקור כ-29 מיליון שקל.

עוד מדווח אברבך במוסף "עסקים" כי נכון להיום, משרד האוצר מסרב להיענות לבקשת רשות השידור ולהעביר לה כ-30 מיליון שקל לצורך "פתרון בעייתה התזרימית באופן נקודתי". האוצר מתנה כל תמיכה בחתימה על הרפורמה ברשות.

ב"דה-מרקר" מדווחת אופיר בר-זהר כי המיליארדר האמריקאי לן בלווטניק החל את בדיקת הנאותות של עיתון "מעריב" לקראת רכישתו האפשרית.

עוד ב"דה-מרקר", דיווח [איי.פי] על מחקר שערך The Project for Excellence in Journalism, שממנו עולה כי "הסיקור התקשורתי של המשבר הכלכלי בארה"ב פיגר אחר קצב ההתרחשויות בשטח ולא ענה על רמת העניין הציבורי בנושא". את מקור הבעיה מוצא המחקר בהסתמכות-יתר על נתונים ממשלתיים לא מעודכנים שהועברו לגופי התקשורת בארה"ב.

במוסף "גלריה" של "הארץ" מדווחת נירית אנדרמן כי נציגים של משפחת עופר שלחו בשבוע שעבר מכתב לסינמטק תל-אביב, בנסיון לגרום להנהלה לבטל את הקרנת הסרט "שיטת השקשוקה" שיצר העיתונאי מיקי רוזנטל. במוקד הסרט סיפור קשרי ההון והשלטון בישראל, המודגם באמצעות סיפורם של האחים סמי ויולי עופר.

ב"גלובס" מדווחת יעל גאוני כי קבוצת רדיו-ירושלים, המתמודדת על מכרז הרדיו האזורי בעיר, מבקשת מהרשות השנייה לבחון את פעילותה של ארומה, הרשת בעלת השליטה ברדיו-הבירה, המתמודדת השנייה במכרז. לטענת קבוצת רדיו-ירושלים, ארומה היא סוכנת של כמה אמנים, ולכן הקבוצה שבראשה פסולה מלגשת למכרז. טענות דומות עלו כבר לפני חודשים רבים, אלא שמאז, לטענת אנשי רדיו-ירושלים, חברת ארומה רק מפתחת את עסקי המוזיקה שלה.