משה (מוריס) טלנסקי (צילום: רוני שווצר)

שוב חוזר הניגון

טרם נמצאה תשובה חד-משמעית לשאלה מדוע דווקא המלחמה בגיאורגיה הרחוקה הפכה לאייטם המרכזי של התקשורת הישראלית בשבוע האחרון, אולם היום מתברר ממילא שזו היתה רק אתנחתא: הנה חוזרים הימים העליזים של פרשיות אולמרט. שערי "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מוקדשים היום למשה (מוריס) טלנסקי, מי שהעיד כי נתן מעטפות מלאות דולרים לאהוד אולמרט. פרקליטיו האמריקאים של טלנסקי הודיעו אתמול כי הוא לא יחזור להמשך החקירה בישראל, מחשש שהיא תסבך אותו עם השלטונות בארצות-הברית.

ב"ידיעות אחרונות" הכותרת היא "הקרב על עדות טלנסקי"; ב"הארץ", הפרשה תופסת מקום משני על השער, והכותרת היא "טלנסקי הודיע שלא יבוא להשלמת עדותו בישראל". ב"מעריב" לוקחים אותנו צעד אחד קדימה עם הכותרת הראשית: "טלנסקי: תמורת חסינות אני חוזר להעיד". דורית גבאי מדווחת כי פרקליטי טלנסקי בארץ הודיעו לפרקליטות המדינה כי טלנסקי מעוניין להמשיך להעיד, אולם הוא מצפה לקבל חסינות מהפללה עצמית בחקירה המתנהלת נגדו בארצות-הברית בעניינים דומים.

זה טוב לאולמרט או רע לאולמרט, שואלים את עצמם הקוראים, והעיתונים מנסים לספק תשובה. ב"ידיעות אחרונות" אפילו הכינו טבלה, שכותרתה יכולה לשמש לוגו לחיים עצמם: "כולם מרוויחים, אבל גם מפסידים". לפי הטבלה (נתונים: טובה צימוקי), הרווח וההפסד של אולמרט הם כדלהלן: המהלך של טלנסקי מוכיח לכאורה את טענת ראש הממשלה שטלנסקי הוא עד בעייתי ולא אמין, אולם "למרות הכל, גרסתו של טלנסקי מתועדת לפרטי פרטים ויכולה לשמש נגד אולמרט בתיק המתגבש". ההפסד של הפרקליטות הוא בכך שהחקירה הנגדית לא הושלמה, ולכן "משקלה של העדות בתיק יפחת מאוד", ואולי ייפסל (רגע, זה לא סותר את שורת ההפסד של אולמרט? הפרשן בעז אוקון מפשר בין הגרסאות: עדותו של טלנסקי אכן תיחלש אם לא תושלם החקירה הנגדית, אולם חומרי החקירה המשטרתית נגדו שרירים וקיימים). הרווח הוא מוראלי בלבד: הוכח כי הפרקליטות צדקה בטענתה כי טלנסקי עלול להימנע מלהגיע לישראל ולכן יש להעידו עדות מוקדמת.

ב"הארץ" לא צריכים טבלה. להם ברור מי הפסיד, מפסיד ויפסיד. בפתח הידיעה של תומר זרחין, יהונתן ליס ועפרה אידלמן, נכתב כי "מקורות במשטרה הדגישו שעל אף ההתפתחות, השלמת העדות אינה חיונית להחלטה על הגשת כתב אישום נגד אולמרט". ואם זה לא ברור, כותרת הטור של אמיר אורן היא: "גם בלעדיו, אולמרט יואשם". בסוף הטור מביא אורן טענה מעניינת: טלנסקי, לדברי אורן, מסתיר עדיין דברים שאולי מוכיחים כי העברות הכספים בינו לבין אולמרט היו שוחד. ייתכן, כותב אורן, כי כעת, כדי להינצל מהליכים נגדו בארצות-הברית, ייאלץ טלנסקי לחשוף את כל הקלפים (להוותו של אולמרט).

ואגב כל זה, דורית גבאי מדווחת ב"מעריב" כי תיק פרשת העמותות של אהוד ברק, שנסגר לפני שמונה שנים וחצי, לא ייפתח מחדש. כזכור, שמואל לוי, אחד הפעילים המרכזיים במסעות הבחירות של מפלגת העבודה, פנה לפני כחודשיים למשטרה והתלונן נגד ברק, בין השאר על עבירות דומות לאלו שבהן נחשד אולמרט (כסף מזומן המועבר מיד ליד, ללא תיעוד). הפרקליטות החליטה אתמול לא לפתוח את התיק משום שלוי נמצא בסכסוך אזרחי עם ברק (בעבר התפרסם כי הוא תובע ממנו תשלומים שמפלגת העבודה חייבת לו, לדבריו); משום שהוא "מתנה את עדותו בקבלת טובת הנאה"; משום ש"טענותיו אינן מחדשות דבר" ומשום ש"חלקן סותרות את חומר הראיות בתיק". המשנה לפרקליט המדינה, יהושע למברגר, מוסיף גם משהו על "מעורבותו הדומיננטית והעיקרית של לוי במעשים פליליים חמורים". ייתכן שלמברגר מכוון להומלס שלוי שבר לו לאחרונה את כל העצמות, או אולי לפעילי המפלגות המתחרות, שטענו כי באותו קמפיין של מפלגת העבודה, אנשיו של לוי תקפו אותם באלימות רבה.

תרגיל צ'יץ'

דוד רגב מדווח בעמ' 8 של "ידיעות אחרונות" על קיצוץ הסייעות הצמודות לילדים מוגבלים. הפתרון של משרד החינוך לקיצוץ הוא העמסת הנטל על אנשי הצוות החינוכי האחרים: "מחנכות, מורות, גננות וגורמים מקצועיים אחרים" (הערה לשונית: חוץ מהגורמים המקצועיים, שלא ברור למה בדיוק הם גורמים, ההתייחסות לכל השאר היא בלשון נקבה, בניגוד למקובל בשפה העברית). בטור פרשנות כותב גדעון עשת כי "בהיסטוריה של הפוליטיקה הכלכלית קראו לזה 'תרגיל צ'יץ', על שמו של ראש עיריית תל-אביב לשעבר, שלמה להט". לפי עשת, הדרך של להט להתמודד עם קיצוצים שכפתה עליו הממשלה היתה קיצוץ במקום הכי כואב, "כתרגיל שיזמין צעקות שישכנעו את הממשלה להימנע מהקיצוץ". שרת החינוך יולי תמיר, כך עשת, לא עושה כאן תרגיל צ'יץ', אלא "תרגיל מסריח". כדי לחסוך 3 מיליון שקל מתקציב של 25 מיליארד, היא בוחרת לפגוע דווקא בסיוע המיוחד לילדים מוגבלים.

שרת החינוך יולי תמיר (צילום: קובי גדעון)

גיאורגיה על ברכיה?

אנשיל פפר מדווח ל"הארץ" מגיאורגיה: למרות הצהרותיהם, הרוסים לא עזבו את העיר גורי ואינם מאפשרים למשטרה הגיאורגית להשליט בה סדר. פפר מעיד גם כי קצינים רוסים נוסעים במכוניות אזרחיות שנבזזו, ומספר על איש מיליציה אוסטי שבזז מכונית וציוד מצוות עיתונאים בריטי. הכותרת הראשית של "הארץ" היא "החרפה ביחסי ארה"ב עם רוסיה". נטשה מוזוגוביה מדווחת מוושינגטון כי ארה"ב הזהירה שהמדיניות הרוסית בקווקז תפגע ביחסים בין שתי המדינות (אם כי הבהירה שלא תתערב צבאית), ואילו רוסיה "רמזה" ששני המחוזות הבדלניים, דרום-אוסטיה ואבחזיה, לא ישובו לשליטת טביליסי. בהמשך הידיעה הרמיזות הופכות להצהרה ברורה של שר החוץ הרוסי, שאמנם רומז גם הוא משהו: המחוזות יסופחו לרוסיה. מוזוגוביה מדווחת גם על ההסכם שנחתם בין רוסיה לגיאורגיה בתיווך נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, ועל ביקור שרת החוץ של ארצות-הברית, קונדוליסה רייס, בגיאורגיה. ההסכם, לפי אנדרו קרמר מה"ניו-יורק טיימס", מאפשר לרוסים להשאיר את כוחותיהם במחוזות הבדלניים ואף לצאת משם לסיורים צבאיים לתוך שטחה של גיאורגיה.

ילדים על הר גרז'ה במזרח גיאורגיה (צילום: דורון הורוביץ)

"הארץ" מביא גם דיווח ראשון מצחינוואלי ("ניו-יורק טיימס" ו"גרדיאן"), שרק ממחיש את דלות הסיקור העיתונאי: למרות מה שנראה כהמוני עיתונאים השוהים בגיאורגיה, ואף שנראה כי לפחות חלקם מסתכנים ושוהים באזורי העימות ממש, הרי שסיקור המלחמה הוא חלקי ומעורפל, ודיווחים סותרים נכתבים בעיתונות בקשר לעובדות המרכזיות – מספר הנפגעים, האזרחיים והצבאיים בקרב שני הצדדים; האם בוצעו פשעי מלחמה המוניים על-ידי הרוסים או הגיאורגים, או שניהם; תנועות הכוחות בשטח מאז תחילת הקרבות, ועוד.

ב"ידיעות אחרונות" מכינים אותנו כבר למלחמה הבאה: כותרת המשנה של ידיעה בעמ' 9 היא: "וושינגטון סיכמה עם פולין על הצבת מערכת טילים בשטחה. במוסקבה איימו בעבר: נגיב בהצבת טילים גרעיניים בבלרוס". בידיעה של דימיטרי פרוקופייב ואורלי אזולאי נכתב כי הטילים האמריקאיים הם מסוג פטריוט ואמורים להגן מפני טילים איראניים וצפון-קוריאניים, וכי הצבתם תלווה בהצהרה של ארצות-הברית כי תבוא לעזרתה של פולין במקרה שתותקף, ובהצבת חיילים אמריקאים בפולין.

היום נזכרו העיתונים להשתמש בבדיחה העצובה שהזכרנו כאן לפני כמה ימים: זו המלחמה השנייה שהצבא של גל הירש הפסיד. האחראי לאמירת הדברים הוא מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, שבמסגרת נאום שנשא אתמול בביירות לרגל שנתיים ל"ניצחון האלוהי" של חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, אמר: "גל הירש גרר איתו את המזל הרע מפיקוד צפון בצה"ל למלחמה בגיאורגיה". סמדר פרי מביאה את הדיווח הזה ב"ידיעות אחרונות", ג'קי חורי ב"הארץ". שניהם מקבלים אזכור בשער.

ענייני תקשורת

שחר אילן מדווח ב"הארץ" על מסמך שחשפו נציגי חברת הפלאפונים סלקום בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. לפי המסמך, המשטרה מבקשת מידע רב על לקוחות החברה, רב יותר אפילו מזה שמתיר לה חוק נתוני תקשורת ("חוק האח הגדול").

יובל קרני מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי עיתונאי "מעריב" לשעבר, יוסי לוי, יחליף את אופיר אקוניס בתפקיד דוברו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. אקוניס הוא יועץ התקשורת של נתניהו מאז 1996, ו"בליכוד מעריכים" כי ינסה להתמודד על מקום ברשימת הליכוד בבחירות הבאות. לוי היה בעבר יועץ התקשורת של השרים לשעבר אופיר פינס (עבודה) ואביגדור ליברמן (ישראל-ביתנו).

כתב "ידיעות אחרונות" צדוק יחזקאלי, שנפצע קשה בעיר גורי שבגיאורגיה, יצא מכלל סכנת חיים.