עמדות למכירת עיתונים בבוסטון, ארה"ב (צילום: כריס וולטון, רשיון cc-by-nc)

כדור הארץ מתחמם, הקרחונים מפשירים, מזג האוויר משתגע. וגם בתקשורת: כאשר המודל העסקי המסורתי של העיתונות נקלע לסערה, הקרקע העיתונאית רועדת – ובין הניזוקים גם סיקור הסביבה.

הדעות חלוקות, לפי שעה, בשאלה האם צרכני התקשורת, ובמיוחד מי שעוקבים בדאגה אחר גזי הפליטה, הטמפרטורות העולמיות וזיהום האוויר ומקורות המים, כבר חשים בהידלדלות החומר. אבל נורת אזהרה משמעותית נדלקה לפני שבועות אחדים: עורכי ה"ניו-יורק טיימס" הודיעו כי "דסק הסביבה" בעיתון יפורק. התקן של ראש הדסק, סנדי קינן, הנושאת בתואר "העורכת לענייני סביבה", יימחק מהמתווה הארגוני של המערכת, וייעלם גם כסאו של סגן העורכת. שבעת הכתבים, שהוגדרו בעיתון בשנים האחרונות כ"כוח משימה" ייעודי לנושאי הסביבה, ימשיכו לכתוב, כך הובטח, אבל יעשו זאת כפוף לדסקים האחרים בעיתון.

לכאורה מדובר רק בשינוי ארגוני, חלק מתהליך שעוברים ה"טיימס" ועיתונים אחרים. גם דסק החינוך פורק שם, ואנשיו ממשיכים לסקר את הנושא במסגרות אחרות בעיתון. אבל פעילי סביבה מיהרו להביע את חששותיהם מהשלכות הקיצוץ. עם פחות משאבים ארגוניים ואנושיים לנושא, עלול היקף הסיקור הסביבתי, וכך גם מידת הבולטות שלו, להיפגע.

"זה יהיה אסון מוחלט", הזהיר פעיל סביבה אחד. בת פארקה, מנהלת ארגון כתבי הסביבה בארצות-הברית כתבה: "צוותים ייעודיים מעניקים עוצמה ועקביות למשימה של סיקור עניינים הנוגעים לסביבה [...] שינוי ארגוני אינו אמור להביא לפגיעה בסיקור – אבל זה נראה כמו סימן רע".

גם אל גור, סגן הנשיא לשעבר, אחד הפרקליטים הבולטים של השיח הסביבתי באמריקה ובעולם, נשמע מודאג. "כמו לרבים אחרים, צר גם לי לראות את פירוק הצוות", כתב גור בבלוג שלו. "בשנים האחרונות סיפקו חברי הצוות באופן קבוע דיווחים ברמה גבוהה על נושאים סביבתיים קריטיים, בעיקר על משבר האקלים". ה"טיימס", כתב גור, אמנם אינו העיתון היחיד שמצוי בטלטלה כתוצאה מה"שינויים הטקטוניים העוברים על נוף התקשורת", אבל ל"טיימס" יש, לדבריו, משמעות רבה יותר בשל מעמדו הייחודי של העיתון בשיח הציבורי בארצות-הברית.

כמו גור, גם מומחי סביבה אחרים הרעיפו שבחים על הדרך שבה טיפל ה"טיימס" בשנים האחרונות בשאלות הנוגעות למצבו של כדור הארץ ולעתידו. בשנה שעברה זכה אחד מכתבי הדסק, ג'סטין גיליס, בפרס היוקרתי על-שם ג'ון אוקס, על סדרה של עשר כתבות שכותרתה "הטמפרטורות עולות". גיליס בחן בסדרה את ההשלכות החמורות של התחממות כדור הארץ ברחבי העולם. הוא מצא בין היתר כי 3.7 מיליון מאזרחי ארצות-הברית מתגוררים באזורים שעלולים להיות מוצפים על-ידי האוקיאנוסים בעשורים הבאים, אם ימשיכו הטמפרטורות לעלות. לפני סופת-העל סנדי, שהלמה בחוף המזרחי של ארצות-הברית, התריע תחקיר של אנשי הדסק כי ניו-יורק אינה נערכת בצורה יעילה ומהירה דיה כדי להתמודד עם זעמו הצפוי של הטבע.

בניין ה"ניו-יורק טיימס" בניו-יורק (צילום: אלכסנדר טורנגרה, רשיון cc-by)

זמן קצר לפני ההודעה על פירוק הדסק, התגאה גלן קראמון, עוזר העורך הראשי של ה"טיימס", בטיפול הנרחב שמעניק עיתונו לסביבה ולמזג האוויר. ביומון המקוון לענייני סביבה, "Daily Climate", הציג קראמון את קיומו של דסק הסביבה כעדות למחויבותו של העיתון לעדכון הציבור בגורלו של כדור הארץ, ושיבח את צוות המשימה הייעודי ואת העורכת העומדת בראשו על עבודתם האיכותית.

אבל כאשר ה"טיימס" נאלץ לקצץ משרות, התקבלה ההחלטה לפזר את הדסק ואת הצוות עטור השבחים. העורכת הראשית ג'יל אברמסון הסבירה במזכר לעיתונאים כי ביטול הדסק, שהוקם בשנת 2009, הוא חלק משינוי ב"ארכיטקטורה המסורתית" של המערכת, הנדרשת להתאים את עצמה לאתגרים העומדים בפניה. "גם אם לא היה לחץ כספי היינו מבצעים שינויים כאלה", הסבירה.

באחרונה פורסם כי היעד העיקרי של העיתון השנה, לצד המשך הקיצוצים בכוח האדם, הוא הגברה נוספת של הנוכחות בזירה הדיגיטלית. במקביל נשקלת הרחבת הפעילות מחוץ לארצות-הברית, אולי באמצעות הוצאת עיתון בינלאומי בשפה אחרת, לצד ה"אינטרנשיונל הראלד טריביון" באנגלית. סגנה של אברמסון, דין בוקה, אמר כי ההחלטה על פירוק התשתית הארגונית של סיקור הסביבה לא היתה קלה, אך מיהר להבטיח שאפשר יהיה "להביא את הסיפור" גם בלי התשתית של הדסק הנפרד. אני אישית, הבטיח, אדאג שנושאי הסביבה לא יידחקו גם בהעדר עורכת מיוחדת לתחום זה.

ההודעה על פירוק דסק הסביבה ב"טיימס" באה סמוך לפרסום ממצאים של מחקרי מעקב, שבחנו את היקף הסיקור הסביבתי בארצות-הברית ובמדינות מערביות אחרות בשנת 2012. היומון המקוון "The Daily Climate" פירסם בראשית ינואר סיכום שנתי שהצביע על ירידה במספר הידיעות, הכתבות, המאמרים והפרשנויות  בנושאי כדור הארץ. על-פי הדו"ח, זו השנה השלישית ברציפות שהיקף הסיקור מתכווץ: ב-2012 חלה ירידה של 2% במספר הטקסטים בעיתונות בנושאי הסביבה.

חוקרים באוניברסיטת קולורדו מצאו כי ב-2012 פירסמו בארצות-הברית 18,546 דיווחים מסוגים שונים על הסביבה, פרי עטם של 7,194 כותבים. שנת השיא של סיקור הסביבה היתה 2009 – השנה שבה נכשלה ועידת האקלים של האו"ם בהשגת הסכמה בינלאומית בדבר הצעדים לבלימת התחממות כדור הארץ. אז פירסמו 11 אלף כתבים ומומחים כ-32,400 טקסטים בעיתונים.

מנגד, מתברר כי ארבעת עיתוניה הגדולים של ארצות-הברית דווקא הגבירו את העיסוק בשאלת התחממות כדור הארץ. חוקר מאוניברסיטת רדפורד בווירג'יניה מצא עלייה של 10% בהשוואה ל-2011 בעיסוק בנושא זה בעמודי ה"ניו-יורק טיימס", ה"וול-סטריט ג'ורנל", ה"וושינגטון פוסט" ו"יו.אס.איי טודי".

חצי הכוס המלא כולל גם את הרחבת פעילותם של אתרי אינטרנט המוקדשים לנושאי הסביבה, המייצרים חומרים מקוריים או מביאים לגולשים מידע חדש ומשמעותי ממקורות אחרים. אחד הבולטים שבהם הוא האתר "Climate Central", שאחד מכתביו, אנדרו פרידמן, ניצב בראש "מצעד כותבי הסביבה" שעורך "The Daily Climate".

מתוך סרטון ב-Climate Central, מפה דינמית של התחממות כדור הארץ (צילום מסך)

Climate Central פירסם לפני כמה ימים מפה דינמית מרהיבה ומצמררת המציגה "62 שנות התחממות כדור הארץ ב-13 שניות". המפה הוכנה על-ידי אנשי נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, תוך שילוב של שינויי הטמפרטורות על גבי מפת העולם. הכתמים הכהים המתרבים על המפה מעידים על אזורים שבהם מידות החום עלו מעבר לממוצע הרב-שנתי.

במקום השני ברשימת כתבי הסביבה בעולם ניצבת פיונה הארווי מה"גרדיאן" הבריטי. לפני חודשים אחדים פירסמה הארווי את ממצאיו של מחקר חדש, שממנו עולה כי השינויים האקלימיים תורמים מדי שנה למותם של כ-400 אלף בני אדם ברחבי העולם. עיקר הנפגעים הם במדינות העולם השלישי, שם גורמים האירועים האקלימיים לירידה חדה בתפוקה החקלאית בשל בצורת מתמשכת – ובעקבות זאת לתמותה בשל רעב ומחלות.

אך קטל המוני זה מחוויר לעומת הנזק הנגרם על-פי הדו"ח כתוצאה מזיהום האוויר, בעיקר בשל שריפת דלקים: לפי הערכות, ענני העשן ופיזור החלקיקים המזיקים מסוגי דלק שונים תורמים למותם של 4.5 מיליון בני-אדם בשנה ברחבי תבל.

נתונים אלה רק מחריפים את השאלה: האם נוכח גלי הקיצוצים הממשיכים לשטוף את ארגוני התקשורת, לא תיפגע יכולת העיתונות לדווח, להתריע, לחשוף ולהעלות על סדר היום הציבורי סוגיות הנוגעות לכדור הארץ ולגורל יושביו?

מרגרט סליבן, ה"עורכת הציבורית" של ה"ניו-יורק טיימס", הקדישה לפני שבועות אחדים את טורה לשאלה הזו. בטור ניתחה את ההשלכות האפשריות של ביטול דסק הסביבה ב"ניו-יורק טיימס" על איכותו של הכיסוי העיתונאי. כותרת הטור סיפקה את השורה התחתונה: "לא יהיה קל לשמור על סיקור סביבתי חזק".

ובישראל

ירוק יורד / אביב לביא
כשאוניית העיתונות מאיימת לשקוע, הקברניטים זורקים מהסיפון מכל הבא ליד. השאלה היא למה סיקור הסביבה הוא תמיד הראשון לעוף