ראש הממשלה חונך מפעל הייטק אתמול בקריית-גת (צילום: אדי ישראל)

איראן: אמריקה משחקת בנו?

הפנטגון מצית היום את כותרות העיתונים הישראליים, שמצטטים כולם את הערכתו כי "גוברת הסבירות שישראל תתקוף את מתקני הגרעין של איראן עד סוף השנה הנוכחית" (עמוס הראל, "הארץ"). הדיווח על כך נעשה ברשת איי.בי.סי אתמול, ודובר משרד החוץ האמריקאי הכחיש אותו. הראל כותב כי פרסום זה הוא "האחרון, בינתיים, בסדרת פרסומים שעסקו באפשרות שישראל תנסה לעצור בכוח את תוכנית הגרעין האיראנית". הוא מזכיר את ההצהרה של השר שאול מופז בדבר תקיפה אפשרית ואת הפרסום ב"ניו-יורק טיימס" על תרגיל גדול של חיל האוויר. העיתוי לריבוי הפרסומים, כך הראל, הוא החשש מכך שהממשל בארצות-הברית יתחלף בבחירות הקרובות, ומכך שתוכנית הגרעין האיראנית תגיע להבשלה. צבי בראל מזכיר לקוראי "הארץ" עניין חשוב: גם בלי פצצות אטום, לאיראן יש מספיק טילים קונבנציונליים ארוכי טווח, שבהם תוכל להשתמש כתגובה להפצצה בשטחה ולגרום "למספר עצום של נפגעים" בישראל. "מאז שפרץ נושא הגרעין אל השיח הצבאי-מדיני", כותב בראל, "כאילו נשכח האיום הזה".

גם ב"מעריב" מזכירים לנו היום משהו שהעדפנו לשכוח, או לפחות כך הם טוענים בכותרת הראשית: "גורם בטחוני בכיר: אנחנו בפיגור קריטי". כותרת הגג היא: "האם ישראל באמת מוכנה לתקיפה", ויש אפילו לוגו: "מחדל איראן". אם ידיעה של בן כספית על חוסר מוכנות של חיל האוויר לתקיפה באיראן זוכה ללוגו האמור, מה יעשה "מעריב" אם באמת תהיה תקלה בתקיפה עצמה, אם תתרחש? ואולי פשוט יוציאו מהארכיון את הלוגו הנוכחי, ויוסיפו לרקע הצהוב גם כמה טיפות דם, או אולי איור של גולגולת ועצמות?

אלכס פישמן מ"ידיעות אחרונות" מתייחס גם הוא לפרסום מהפנטגון: "הכוח הצבאי האסטרטגי של ישראל משמש בידי הממשל [האמריקאי] כלי משחק כדי להביא את המשבר הזה למצב של כמעט פיצוץ – עד שמישהו ימצמץ ראשון".

המצרים מעלימים עין?

"רגיעה מדומה" הוא הסלוגן שמצמיד היום "ידיעות אחרונות" לכותרת הראשית שלו: "הברחות הנשק לעזה מתרחבות". בעמ' 3-2 כותב אלכס פישמן כי "למרות הרגיעה, ואולי בגללה, נמשכת זרימת אמצעי הלחימה לחופי עזה באין מפריע בחסקות וסירות". "עצימת עין מופגנת של המצרים", כותב פישמן, ומוסיף ש"בישראל מאשרים כי בתחום ההברחות דרך היבשה אכן חל שיפור בהתנהלות של המצרים, אבל עדיין אין ירידה מהותית במספר המנהרות".

מי שלא רגועים הם היחסים בין "ידיעות אחרונות" לארקדי גאידמק. אחת הכותרות על שער העיתון היום היא "ארמאני נגד גאידמק". כותרת המשנה היא: "חברת רהיטים של מעצב-העל תובעת מהאוליגרך 2.7 מיליון שקל: הוא מתחמק מלשלם לנו חוב, ומזכירתו הודתה בבעיית תזרים מזומנים. גאידמק: נוכלים". אותו מידע עומד במרכז כתבת השער של מוסף "המגזין" של "מעריב".

שובה של הסולחה

"הארץ" ממשיך לדווח על מצבה העגום של מערכת המשפט. אחרי רוצחי האחות ששוחררו בגלל סחבת משפטית, וכמה מקרים נוספים, מגיע היום תורו של מדריך הקונג-פו משה גורליק, בן 56, שהורשע בשתי עבירות של אינוס ומעשה מגונה ונידון לקנס ועונש של 30 חודשי מאסר בפועל. גורליק הגיש ערעור, ותומר זרחין מספר כי השופט אדמונד לוי החליט לשחרר אותו לביתו עד שיישמע הערעור. מדוע? העומס הרב על בית-המשפט יגרום לכך שהדיון בערעור יתקיים כנראה בעוד חודשים רבים, ואולי אף אחרי שגורליק יסיים לרצות את עונשו.

האם יש פתרון לעומס המשפטי? עפרה אידלמן מביאה ב"הארץ" את הצעתו של שר המשפטים דניאל פרידמן: הטלת הגבלה על משך חקירת עדים והמרת ההליך הפלילי בגישור. אגב, בידיעה הראשית של "הארץ", על שוטרינו החוקרים את פרשת אולמרט-טלנסקי בארצות-הברית, נכתב כי הם המריאו לפני שניתן להם אישור סופי, לדברי גורם משטרתי, "כדי לקבוע עובדה שתזרז את המערכת האמריקאית המגושמת".

זוכרים את "חוק האזרחות"? זה היה אחד המבחנים הגדולים לתוקפו של "האקטיביזם השיפוטי" שהנחיל אהרן ברק לבית-המשפט העליון. ובכן, אתמול אישרה הכנסת ברוב קולות את הארכתו של החוק בשנה. החוק, הוראת שעה שמוארכת זו הפעם השמינית חרף עתירות לבג"ץ, מגביל מאוד את האפשרות של איחוד משפחות של בני זוג ישראלים ופלסטינים. מי שעוקב ומדווח על כך הוא שחר אילן ב"הארץ".

פרשת העמותות, פרק ב', ההמשך

לקום בבוקר ולגלות שגנבו לך את העיתון זה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות, אבל זה בהחלט מתסכל. בעוד שאנשים פרטיים נאלצים לסבול מהתופעה הזו מדי פעם, עיתונאים חווים אותה כדבר שבשגרה. אלא שבעולם התקשורת זהותו של הגנב, או הפלגיאטור, אינה בגדר תעלומה: מדובר בערוצי הטלוויזיה ששידרו את החדשות של אתמול - אתמול. כך למשל אחת מכותרות השער של "מעריב" היום היא מחזור של מידע בפרשת העמותות (פרק ב'), שחשף אתמול ברוך קרא בערוץ 10.

כזכור, אחרי בחירות 1999 נחשד אהוד ברק כי הפעיל עמותות קש בצורה לא-חוקית כדי לממן את הקמפיין שלו. אנשי המטה של ברק שמרו על שתיקה, וברק יצא נקי מחקירת המשטרה. אחד מהאנשים הללו היה טל זילברשטיין, ספינולוג שהיה אז מנהל הקמפיין. מאז הספיק ברק להיפרד מזילברשטיין, נראה שלא בצורה ידידותית. זילברשטיין, שהיום הוא אחד הספינולוגים של אהוד אולמרט, שלף את שפן פרשת העמותות מהכובע לפני כמה שבועות.

הרקע היה התבטאותו (המגומגמת אמנם) של ברק ביחס לפרשיות השחיתות שבהן נחשד אולמרט. זילברשטיין תקף בראיון לגלי צה"ל את ברק ורמז כי בידו מידע מפליל עליו בפרשת העמותות. מישהו אמר סחיטה באיומים? מישהו נזכר במלים "התנהגות מאפיונרית"? לא ברק, שרק אמר שאם לזילברשטיין יש מידע, שילך למשטרה. ובכן, זילברשטיין לא הלך למשטרה, אבל שמואל לוי הלך. לוי, שהיה איש שטח של ברק, כלומר, סוג נחות יותר של מניפולטור פוליטי, סיפר לחוקרים על העברות כספים לא רשומות ושכירת עבריינים לצורך הכאת פעילים של מפלגות אחרות.

אז מה חשף אתמול ערוץ 10? שזילברשטיין העביר במשך השנים מאז 1999 כספים רבים ללוי. זילברשטיין לא מכחיש, גם לוי לא. ערוץ 10 במרומז ו"מעריב" במפורש שואלים אם ייתכן שלוי הלך להתלונן במשטרה במצוות זילברשטיין, כדי לפגוע בברק, יריבו של אולמרט. מרב דוד, דורית גבאי ואריק בנדר מ"מעריב" מוסיפים גם כי במשטרה מעריכים ש"הסיכוי שתיק החקירה ייפתח מחדש הוא קלוש"; הם גם מזכירים את הסכסוך הכספי שבין לוי, ואחרים, ובין ברק, שלטענתם לא שילם להם את השכר המגיע להם עבור עבודתם בקמפיין. הטענה לחוב משמשת לזילברשטיין תירוץ להסברת העברות הכספים ללוי, שנעשו לדבריו אחרי שמפלגת העבודה התנערה ממנו ומעמיתיו.

מי שמביא מידע חדש בעניין הזה הוא עיתון "הארץ". הכתבים עפרה אידלמן, תומר זרחין, יהונתן ליס ושחר אילן חתומים על ידיעה שבה מצוטט "בכיר במשטרה" כמי שאומר שרוב המידע שהציע לוי למשטרה היה מ"שמועות שהגיעו לאוזניו".

פינת הקוריוז: נתניהו ולוי

עוד על שער "מעריב" היום: יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לוחץ ידיים עם דוד לוי, לשעבר בכיר בליכוד. בידיעה בעמ' 7 כותב דודו בזק כי נתניהו ביקר את לוי בבית-שאן והציע לו לחזור להנהגת הליכוד. בטור פרשנות כותב שלום ירושלמי כי חזרתו של לוי בן ה-71 לזירה הפוליטית אינה סבירה. כותרת הידיעה היא "שוכחים מהעבר: ביבי שוב מחבק את דוד לוי". בידיעה נכתב כי "כשלוי היה בפוליטיקה, עבר בין השניים לא מעט דם רע", אבל בזק אינו מפרט מה יש לשכוח, ואיזה דם רע בדיוק. אולי כי מדובר בהאשמות חמורות למדי: לפני 15 שנה, עת התפוצצה פרשת הקלטת הלוהטת, האשימו אנשי נתניהו מאחורי הקלעים את אנשיו של לוי כי היו מעורבים בעניין (הקלטת, אגב, לא נחשפה מעולם).

כמה עיתונים יש ב"הארץ"?

טור הצד בעמוד הפותח הראשון של "הארץ" מוקדש דרך קבע לאוסף כותרות המפנות לידיעות בחלקי העיתון השונים. שתיים מהן מדגימות את ההצלחה של הפיצול בין מערכות "הארץ" ל"דה-מרקר".

הכותרת הראשונה היא:

"The Marker": גאידמק זומן למועצת הרשות השנייה
ינסה לשכנע ביום ראשון את חברי המועצה לא לשלול ממנו את הזיכיון להפעלת תחנת הרדיו 99FM בגלל פעילותו הפוליטית (עמ' 14)

וזו הכותרת השנייה:

"גלריה": גאידמק זומן למועצת הרשות השנייה
ינסה לשכנע ביום ראשון את חברי המועצה לא לשלול ממנו את הזיכיון להפעלת תחנת הרדיו 99FM בגלל פעילותו הפוליטית (עמ' 14)