שר האוצר רוני בר-און הכריז אתמול על תוכנית מהפכנית הכוללת הטלת מסים חדשים וביטול מסים קיימים. אם תתממש, תשפיע על כולנו. ייתכן גם שבקרוב תכריז ההסתדרות על שביתה כללית בניסיון למנוע את מימושם של כמה מסעיפי התוכנית, מהלך שאף הוא עשוי להשפיע על כל אזרחי המדינה, כולל קוראי "הארץ". אך בעמודי החדשות של "הארץ" אין לכך כל זכר (לידיעה על כך שהרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ צפוי לפרסם ספר זכרונות דווקא נמצא מקום, בראש עמ' 5).
מי שמנוי על "הארץ" ורוצה להתעדכן בנושא תוכנית המסים החדשה כדי להבין מה ההשלכות של המהלך הזה על חייו, מוזמן לפתוח את "דה-מרקר" ולנסות לצלוח את שפת הכלכלנים. זוהי הדוגמה הקיצונית ביותר הבוקר לבידול הנושא הכלכלי מעמודי החדשות, תופעה שקיימת בכל העיתונים. מה יש ב"הארץ"? כתבה "חברתית" [רותי סיני] על "פיטורים וצמצומים בעמותות לנזקקים" (בשל השחיקה בשער הדולר, ירידה בתרומות וייקור המזון והדלק).
ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" לפחות מקדישים הבוקר כפולת עמודים למהפכת המיסוי המתוכננת, אבל גם שם מתרחש עיקר הדיון במדורי הכלכלה. במדורי החדשות של העיתונים האלה הדיווח מתמקד בעיקר במאבק אישי בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות, כאילו שאכפת למישהו מהקוראים מהאגו של שני הבכירים הללו יותר מאשר מהכסף שייכנס לחשבון הבנק בכל חודש.
מה בכלל המשמעות של התוכנית לחיי רוב האזרחים? הכותרת "מיטיבה עם העשירים" מופיעה רק ככותרת ביניים אחרונה בידיעה בנושא ב"מעריב" [מרב דוד ויוסי גרינשטיין], וגם זאת בלי הסבר מפורט. ב"ידיעות אחרונות" אין התייחסות בולטת למרוויחים ולמפסידים. כדי לקרוא שלפי התוכנית, "אלו שמשתכרים 20,000 שקל לחודש, פי ארבעה מאלו שמשתכרים 5,000 שקל, מקבלים הטבה הגבוהה כמעט פי 16 (1,330 שקל) מאלו המשתכרים 5,000 שקל (84 שקלים בלבד)" צריך לפנות לבלוג העוקץ.
החשוד העיקרי
את הכותרות הראשיות תופס הבוקר רצח עו"ד יורם חכם. ב"הארץ" לא ברור למה חוסל. כותרת הגג לראשית אף שואלת "מי רצח את יורם חכם, הפרקליט של משפחות הפשע?" [יגאל חי ורוני זינגר-חרותי]. לפי הידיעה, חכם נתבע לאחרונה "על-ידי אוליגרך ישראלי-רוסי שטען כי הוא ניהל רומן עם אשתו", אבל מיד מוסיפים שם כי "במשטרה העריכו שהחקירה תהיה מורכבת, כי חכם צבר לאורך השנים אויבים רבים", ושבמשטרה "ערים למספר סכסוכים ששמו של חכם הוזכר בהם".
בידיעת המשך [רוני זינגר-חרותי ועפרה אידלמן], שבה מסופר מפי חבריו של חכם כי הוא נראה לאחרונה "לחוץ ומבולבל" ו"חשש שיקרה לו משהו", נוספים חשודים למעשה החיסול. "היו מי שהזכירו משפט שהסתיים באחרונה שבו ייצג חכם נאשמים, עליהם נגזרו עונשי מאסר כבדים".
ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, אין ספק מי האשם. שם הוטל על בוקי נאה לכתוב את הידיעה הראשית בעניין זה ("מלכודת לפרקליט"), וזו נפתחת כך: "עו"ד יורם חכם, שהיה בחור חכם, ידע שזה יגיע". לפי נאה, אין בכלל (כמעט) ספק באשר לזהות מזמין הרצח. או כפי שמנסח זאת נאה: "בסיפור הזה המטבע מונח ממש כמעט מתחת לפנס".
נאה מגולל בפירוט את סיפור הקשר של חכם עם איש העסקים הרוסי ואשתו וכותב: "כשנשמע הפיצוץ אמש וגופתו של חכם הועפה מתוך המכונית, לכולם היה ברור שזה יהיה כיוון החקירה העיקרי של המשטרה. לפושעים שחכם ייצג כרגע פשוט לא היתה סיבה להרוג אותו".
כתבת העיתון [אתי אברמוב] אף שוחחה עם החשוד העיקרי, והוא "נשמע אמש המום ומזועזע". הוא אמר לה: "כששמעתי שזה יורם חשבתי שאני הולך למות". איש העסקים הרוסי, ששמו אינו נחשף בשום עיתון, מציג בפניה מה שמבקש להיראות כאליבי משכנע – הוא צפה בכדורגל בטלוויזיה ולדבריו, כששמע שחוסל עו"ד חכם מיהר להתקשר לבנו כדי לבדוק מה מצב אשתו לשעבר. הוא אף ביטל נסיעה למופע של ליאונרד כהן באירלנד, שתוכננה לפני חודש וחצי, "כדי שלא יגידו שברחתי". לסיכום אומר איש העסקים הרוסי: "אני לא מאמין שהרצח הזה קשור לסיפור שלנו".
ב"מעריב" יש על השער לא רק תצלום של הרכב והקורבן כשפניו מפוקסלים, כמו בעיתונים האחרים, אלא גם צילום של "אשת המריבה" כשפניה מפוקסלים [אמיר מאירי]. דבר אחד ניתן לקבוע לפי התצלום: שיערה בהיר.
בעמ' 3 מתפרסמת ידיעה על הקשר בין עורך-הדין לאיש העסקים [גלעד גרוסמן ואבי אשכנזי], וזו מקבלת את הכותרת "חכם גנב לי את אשתי ואת הכסף", אף על פי שציטוט זה אינו מופיע כלל בידיעה, גם לא בדברים שאמר איש העסקים ל"מעריב" לפני כשלושה חודשים. את הידיעה מלווה תצלום נוסף של חברתו לחיים של חכם, שהגיעה אתמול לזירת הרצח. היא לבושה שחור ונועלת קבקבים מוזהבים, יושבת על אי תנועה ומשוחחת בטלפון הנייד. לצדה בקבוק מים מינרליים.
ב"ישראל היום" מדווח על הרצח, אך סיפור האוליגרך אינו מוזכר. לא ברור אם מדובר במחדל עיתונאי, אי-הבנה של צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה, או דווקא החלטה להקפיד למלא את הצו בכל מחיר.
מעבר להרי החושך
עוד ילדה נהרגה אתמול מירי צה"ל, שוב רק "הארץ" מקדיש לכך מקום, וגם זה בצמצום. בצד עמ' 4 מופיעה הידיעה "צה"ל הרג שני אזרחים ושני חמושים ברצועה" [יובל אזולאי ואבי יששכרוף]. בידיעה מוזכר גם שמה של הילדה – הדיל א-סמירי, בת תשע. פגז פגע בביתה. האזרח השני, חסן עסליה, היה בן שישים במותו. לא כתוב כיצד נהרג, אך מצוין כי "לפחות עוד שישה פלסטינים נפצעו".
ב"מעריב" אין מלה על הילדה, על המבוגר וגם לא על החמושים, אפילו לא בידיעה [עמיר רפפורט, אמיר בוחבוט, ירון ששון ואורי יבלונקה] שעוסקת בצפוי להתרחש בעזה ובירי משם על יישובי הסביבה, שבעקבותיו נפצע אתמול ישראלי בקיבוץ ניר-עוז. ב"ידיעות אחרונות" שוויון בדיווח: לא כתובה אף מלה על ההרוגים בעזה, וגם לא על הישראלי שנפצע. ב"ישראל היום", במשפט האחרון בידיעה "גם החמאס לא מאמין לממשלה – 'רגיעה? ישראל ממשיכה בתוקפנות'" [איתן ליבנה], שמופיעה בעמ' 11, נכתב: "בינתיים בשטח עוד יום לא שקט עבר על הרצועה, והפלסטינים דיווחו על ארבעה הרוגים בפעולות שונות של צה"ל אתמול, בהם גם ילדה".
מי נחשב ל"איש"?
מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש הבוקר לשביתת העובדים הסוציאליים, הנמשכת כבר חודשיים, ומופיע תחת הכותרת "שביתה שלא מעניינת איש". מה זאת אומרת "לא מעניינת איש"? הרי לפי המאמר עצמו, מהשביתה מושפעים באופן ישיר מאות אלפי אנשים, אותם השביתה בוודאי מעניינת. אלא ש"איש", במקרה הזה, הוא אדם בעל אמצעים, שלא זקוק לשירותי הרווחה. לפי "הארץ", העניים לא רק שלא מעניינים אף אחד, הם כבר לא בני-אדם. הקדשת מאמר ראשי לכך ב"הארץ" מעידה שאת העיתון השביתה בכל זאת מעניינת.
עם זאת, במאמר נכתב: "השביתה הארוכה לא זכתה לכותרות כי נפגעיה הם חסרי השפעה וגיבוי פוליטי". ומה לגבי כותבי מאמר המערכת ב"הארץ"? האם גם הם חסרי השפעה וגיבוי פוליטי? אם לא, מדוע הם לא דואגים שהשביתה תזכה לכותרות ראשיות בעיתונם? אולי זה בסוף יעניין מישהו, אולי אפילו זה יעניין "אנשים" של ממש.
אגב, ידיעה על כך ש"עשרות אסירים אינם משתחררים בגלל עיצומי העובדים הסוציאליים" [רותי סיני] מופיעה הבוקר רק בפינת עמ' 7 של העיתון.
הדלפות משפטיות
ב"ידיעות אחרונות" כובשת את הכותרת הראשית "חשיפה": "שופטי קצב התכוננו לשלוח אותו לכלא" [יובל יועז]. לפי "מסמכים שהגיעו לידי 'ידיעות אחרונות'", עולה שהשופטים תיכננו עונש מאסר בניגוד לעסקת הטיעון, וזאת עוד לפני תחילת המשפט שבו ביטל קצב את העסקה. מתברר כי עוזרים משפטיים הכינו שתי חוות דעת בנוגע להצדקת ביטול עסקת טיעון ושליחת קצב לכלא, ובידיעה מופיעים עיקרי המסמכים.
האם משום כך ביטל קצב את עסקת הטיעון? לפי העיתון, "הנשיא לשעבר משה קצב אמר אתמול בשיחות פנימיות שלא היה לו כל מושג על כוונה של השופטים לסטות מהעונש המוסכם, ושזאת לא היתה הסיבה שגרמה לו לסגת מהסדר הטיעון שעות אחדות לפני תחילת המשפט".
גם ל"מעריב" הגיעה הדלפה מההכנות למשפט, אך הידיעה בנושא זה [דורית גבאי] נדחקה לעמ' 13, משום שהמסמך של "מעריב" פחות דרמטי. מדובר בטבלה של שני טורים, האחד מציג טיעונים בעד עסקת הטיעון והשני נגדה. לפי ידיעה זו, השופטים "לא הכריעו בנושא".
ענייני תקשורת
דניאל בן-סימון מתראיין למוסף "סופשבוע" של "מעריב" לרגל החלטתו לפרוש מהעיתונות לטובת הפוליטיקה [שלום ירושלמי]. "ביד כמעט רועדת אני כותב על רצוני להיפרד מהעיתון", כתב במכתב ההתפטרות שלו מ"הארץ", "אני מרגיש שהגיע הזמן לתלות את הנעליים ולהגשים יעדים אחרים".
לפי הכתבה, עמוס שוקן גילה הבנה ואפילו עודד את בן-סימון. עם או בלי קשר לכך, בהמשך אומר בן-סימון כי "עיתון 'הארץ' כתב על האלפיון העליון, אבל אני הבאתי את הקול של האיש מהאלפיון התחתון". הוא מסביר את החלטתו בדברים הבאים: "כתבתי את מה שהיה לי לכתוב. התקשורת הישראלית פינקה אותי מעל ומעבר, פתחה בפני כל אפיק אפשרי, אבל הכישלון הוא ביישום ובמעשה. הגעתי למסקנה שאדם צריך להתייצב מול הגורל שלו".
בעמודי החדשות של "הארץ" מדווח יובל אזולאי כי דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, הציע אתמול בישיבה של מועצת העיתונות כי בעת מלחמה או אסון, תעביר חטיבתו הודעה יומית לציבור עם פרטים על מספר החיילים והאזרחים ההרוגים והפצועים. ההצעה נובעת מטענות בצה"ל על כך שהעיסוק התקשורתי בכל מהלך מלחמת לבנון השנייה במספר ההרוגים השפיע על מהלכים צבאיים ועל הלך הרוח הציבורי.
גדעון עשת קורא במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" לשלילת הזיכיון של מפעילי ערוץ 10. לדבריו, קבלת המלצות ועדת תורג'מן, שמינתה הרשות השנייה, להאריך את הזיכיון של הערוץ עד שנת 2012 תהיה "תמריץ כפול לעבריינות מתמשכת". לא רק ערוץ 10, גם ערוץ 2 יבין מכך שאפשר להיות "עבריין טלוויזיה" ולא לשלם את המחיר.
במוסף "עסקים של "מעריב" מדווח לי-אור אברבך כי בישיבה שתתקיים ביום שני הקרוב צפוי הוועד המנהל של רשות השידור להכריז על פשיטת רגל ויפנה למשרד המשפטים בבקשה שייקח חסות על הרשות. "ההערכה היא כי ללא מהלך זה – הרשות תיסגר", נכתב.