קרוב ל-25 שנה חלפו מאז נסע אודי אדיב לדמשק, כדי לשתף פעולה עם המודיעין הסורי נגד ישראל. גם היום זה נשמע מזעזע. אבל היום זה משהו שאנו יודעים שקרה, ולכן אנו מודעים לכך שזה יכול היה לקרות. אז חשבנו שזה משהו שלא יכול לקרות. ישראלי יפה, שממניעים אידיאולוגים בוגד במדינה. קיבוצניק וצנחן המוסר סודות צבאיים לגרועים שבאויבינו – הידיעה על כך מוטטה מוסכמות כל-כך בסיסיות, עד כי נדמה היה ששום דבר כבר לא קדוש ועל אף אחד כבר אי-אפשר לסמוך.

איור: ארנון אבני

כאשר ניסו לתהות על קנקנה של התופעה, גילו כי בקיבוצו של אודי אדיב היו כמה מחנכים קיצוניים בדעותיהם, שהטיפו למרקסיזם בלתי מתפשר. יתרה מזו, הוריו של אודי אדיב היו שמאלנים קשוחים, מהסוג שעוד שרד אז מימי סטאלין, אנשים שהפכו את תורת מרקס לדת פנאטית. סיפורים אלה הביאו אותי אז לידי הרהורים, שהולידו את הרשימה שאני עד היום מצטער על פרסומה. חשבתי על כך שילד הוא כחומר ביד היוצר, ואם הוא גדל על ברכי מחנכים בעלי דעות שמאלניות קיצוניות ומקבל בבית חינוך בעל אופי סטאליניסטי, לא ייפלא הדבר שהוא נגרר למעשים שלא ייעשו ואפילו לא יתוארו. יש להניח שגם מפלצת כמו אדולף אייכמן לא צמחה יש מאין, אלא קיבלה בביתה חינוך שסלל את הדרך להשמדת מיליוני יהודים. הוריו היו ודאי אנטישמים פנאטים, שהתייחסו אל התורה הפסאודו-מדעית של הנאציזם כאל דת.

התכוונתי לכתוב רשימה שתצביע על אחריותם של מחנכים ושל הורים למעשי ילדיהם. תמצית הדברים שכתבתי היתה כי אודי אדיב הוא מוצר החינוך שקיבל מהוריו, כפי שאדולף אייכמן היה מוצר של החינוך שקיבל בביתו. את הפשעים הנוראים ביותר נגד האנושות ביצעו תמיד אנשים שחונכו לאידיאלים מוחלטים: נאצים, פשיסטים, קומוניסטים, שוביניסטים, פנאטים ודתיים (וראו יגאל עמיר).

מתוך פליטת קולמוס שקשה לי היום לתרץ אותה, לא נתתי דעתי לחומרת ההשוואה בין הורי אודי אדיב להורי אדולף אייכמן. שום דבר לא ישווה לשואה, שום אדם (למעט היטלר והימלר) לא ישווה לאייכמן, וגרירת הוריו של אודי אדיב לתמונה זו היתה גרועה מחטא: זו היתה איוולת. העובדה שכתבתי בסגנון סאטירי עוד החמירה את רישומם של הדברים.

בחרטה שאני חש על רשימה זו, אין, כמובן, כדי שנות כהוא זה את דעתי, שאודי אדיב עשה את אחד המעשים הנפשעים בתולדות המדינה.

גיליון 4, יולי 1996