מופז מעלה את מחיר הנפט

הראיון שנתן סגן ראש הממשלה ושר התחבורה שאול מופז ל"ידיעות אחרונות", בו איים כי ישראל תתקוף את איראן, והבולטות שנתנו ב"ידיעות אחרונות" לדברים, מכה היום גלים בכל העיתונים. מדוע? משום שלפי העיתונאים, האיום של מופז הביא לעלייה חדה במחירי הנפט - 11 דולר לחבית - תוך יממה. "אפקט מופז" קוראים לזה ב"ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "הראיון שעורר סערה". סבר פלוצקר מכניס למופז אחת קטנה, כשהוא כותב כי הזינוק במחיר הנפט במהלך סוף השבוע הכניס לקופת האוצר האיראני כ-8 מיליארד דולר. יובל קרני גם מביא קולות ביקורתיים מכיוונו של ראש הממשלה, שלשכתו מתנערת מן ההכרזה. בנימין בן אליעזר, שלא מזמן התבטא באופן דומה, מחזק את ידיו של מופז.

בעיתונים האחרים ממהרים לנגח את ההכרזה של מופז. העובדה שהכריז אותה בעיתון המתחרה ודאי אינה מוסיפה לו נקודות זכות. טורו של בן כספית, המובא על שער "מעריב", מוכתר בכותרת "פה גדול". מופז סופג ביקורת חריפה מצידו של בן כספית, שבדרך כלל מאוד מפרגן לו בטוריו אך הפעם כותב בשבח העמימות, אמירות "אוף דה רקורד" ורמיזות מטאפוריות - רק לא להגיד את הדברים עצמם. אי אפשר לטעון שכספית רק מדבר ולא עושה, מכיוון שהוא מיישם את הדברים האלה בדיוק בכתיבתו.

הטור של כספית הוא רק המנה הראשונה. ב"מעריב" מקדישים באהבה את כפולת העמודים השנייה של העיתון למופז, תחת הכותרת "מופז מאיים, העולם משלם". לא פחות משישה כתבים מגוייסים לכתיבת ידיעה לא ארוכה, מלאה בציטוטים אנונימיים בגנות מופז. עוד שלושה כתבים מגוייסים לכתיבת טור צד תחת הכותרת "החשש: המשבר רק מתחיל", בו מפורטות הצרות הצרורות שתנחיל לנו ולצאצאינו אמירתו של מופז בעיתון המתחרה. את התמונה משלימים שני טורי פרשנות של עמיר רפפורט ורפי רוזנפלד, תחת הכותרות שאינן משתמעות לשני פנים "נזק מוחשי" ו"הבומרנג". בקיצור, אתמול מופז תקף את איראן ב"ידיעות אחרונות", היום "מעריב" קורע את מופז ב"מעריב".

כמובן שהאמירה של מופז נאמרה, מציינים כל העיתונים, על רקע מאבק הירושה ב"קדימה" (וכספית מציין: אולמרט עוד חי ובועט). גם יוסי ורטר מתייחס ב"הארץ" להכרזה של מופז בהקשר הזה: "בהתחשב בכך שהפריימריז לראשות קדימה לא נפתחו רשמית, ואפילו מועד לא נקבע להם, קשה שלא להתפעל מההספק של המתמודד שאול מופז: בשבוע אחד הוא עבר להתגורר בגולן, הקים ממשלה חלופית, הפציץ את איראן - הכל בהבל פה". ורטר גם מספק הסבר נוסף להשפעה הבינלאומית של דבריו של מופז, ששאר הפרשנים תולים אותה, בצדק, בהתנהלות המופקרת של ספקולנטי הבורסה: ה"פייננשל טיימס", כותב ורטר, כתב כי מופז נולד באיראן ולכן הוא בר סמכא בעניינה. גם צבי בראל מנגח את מופז, וטוען כי אין לו מדיניות חוץ אלא רק אמירת "לאו" אוטומטית ליוזמות שלום.

אבל ההתקפה של "הארץ" מתפרשת היום על פני כל המערכת הפוליטית. מאמר המערכת של העיתון מכוון נגד אולמרט וקורא לו להתפטר, ומזהיר את שרי "קדימה" כי כולם יאבדו ממעמדם כל עוד אולמרט ממשיך לכהן. ועוזי בנזימן יוצא נגד אהוד ברק, שהציב לאולמרט אולטימטום אולם לא מימש אותו, באותה התנהגות מגומגמת שאפיינה אותו בעבר.

המו"מ עם הרשות, ועם חמאס

ברק רביד ויואב שטרן חתומים היום על הכותרת הראשית של "הארץ": "ארה"ב מציעה מפגש לגישור על פערים בין ישראל לרשות". הדברים באים אחרי הכרזתו מיום שישי של אבו-עלא, ראש צוות המשא ומתן מהצד הפלשתיני, כי הצדדים הגיעו לשלב הכנת טיוטה להסכם. השיחות עם הרשות הפלשתינית הן גם הכותרת הראשית של "מעריב" (הכותרת היא פשוט: "השיחות"). בן כספית מדווח כי "ההצעה של אבו-עלא פשוטה: להאיץ את המו"מ, ולצמצם את נושאי הליבה בשלבים". הצעה באמת פשוטה. זה לא מה שהם אמורים לעשות שם בכל מקרה?

עוד כותב כספית כי "הפערים עצומים". הוא מביא דוגמה: לבני מציעה 92 אחוז מהשטחים, הפלשתינים רוצים 98 אחוז. לבסוף, כספית מספק דווקא הגדרה יפה למו"מ: "דו שיח של חרשים, אבל באווירה טובה". ועוד חידוש: כספית ב"מעריב" ורוני שקד ואיתמר אייכנר ב"ידיעות אחרונות" מדווחים כי אבו-עלא מעוניין גם בלטרון.

עמוס הראל כותב ב"הארץ" כי פעולה צבאית בעזה "ודאית פחות ורחוקה יותר מכפי שעולה בכמה מהפרסומים בכלי התקשורת". צה"ל, הוא כותב, לא תיגבר את הכוחות באיזור ולא התכונן לגיוס מילואים. ומה קורה עם המו"מ העקיף עם חמאס? הראל כותב כי תמיכתו של ברק ברגיעה - הצטננה.

ומה עושה יולי תמיר, ומה עושים לגרים

שתי ידיעות נוספות על שער "הארץ": אור קשתי מדווח על מכתבי איומים ששולח משרד החינוך למורים הפועלים או מתבטאים נגד הרפורמה "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים. ההצדקה לכך: מדובר בביקורת על מדיניות הממשלה, האסורה על עובדי הוראה. במקרה אחר העילה היתה "ראיון לעיתונות ללא אישור". יאיר אטינגר מדווח על החלטתו של בית הדין הרבני הגדול לבטל אלפי גיורים שנערכו בישראל מאז 1999. הפסיקה עלולה להפוך אלפי גרים, רטרואקטיבית, ללא-יהודים. "משבר הגיור, כמו משבר השמיטה, כמו המאבק על דמותם של בתי הדין הרבניים", כותב אטינגר, "נתפס בציבור הרחב כקרב המתחולל כולו במגרש של הדתיים". אלא שהמחלוקת בין החרדים לדתיים בעניין הגיור עלולה להשפיע על 300 אלף אזרחי ישראל המוגדרים "חסרי דת". עיתון "הארץ" מקדיש כפולת עמודים לעיסוק בסוגיית הגרות והחיפוש אחר זהות.

ב"ידיעות אחרונות" מדווחים ניסן שטראוכלר ומיכל גולדברג כי בג"ץ החליט ביום חמישי להקפיא את החלטת בית הרבני שפסל את גיוריו של ראש מערך הגיור הרב חיים דרוקמן.

קלינטון פורשת

כלומר לא פורשת, אלא משעה את עצמה, מדייק צח יוקד ב"מעריב". כל העיתונים מקדישים מקום לסיקור הודעת הפרישה, או ההשעייה, שכללה גם הודעת תמיכה של קלינטון באובמה, ומפליגים בספקולציות לגבי ההמשך, ובעיקר, האם ימנה אובמה את קלינטון לסגניתו. מצד אחד, המינוי יעזור למפלגה הדמוקרטית, החוששת כי תפסיד את הגרעין הקשה של תומכי קלינטון שיעדיפו שלא להצביע לאובמה, מצד שני, אחרי הקמפיין האגרסיבי שניהל, לאובמה יהיה קשה להציג את קלינטון כמועמדת ראויה. ב"הארץ" נכתב כי אובמה יעזור לקלינטון לסלק את חובות המיליונים שצברה במהלך הקמפיין, וכי אולי המחווה הזו תקרב ביניהם. עוד על אובמה והקמפיין שלו, אפשר לקרוא כאן.

עוד מדווחים ב"הארץ" כי ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקאי, הודיע כי יתמוך בהעברת השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים.

טעות בזיהוי, סחבת משפטית

טעות בזיהוי. זה הכיוון החדש של המשטרה בחקר הרצח במושב גאולים, מדווח "מעריב". לפני שבוע וחצי נרצח בדקירות סכין עזרא סירי ממושב גאולים, אב לחמישה. אשתו סיפרה לשוטרים כי מילותיו האחרונות היו "סינים, סינים", ולכן חשדה המשטרה בעובדים זרים ממוצא סיני. כעת התברר כי שכנו של סירי נמצא בסכסוך עם משפחת פשע כלשהי, והחשד הוא כי אנשי אותה משפחה הם שרצחו את סירי לאחר שבלבלו אותו עם שכנו.

ב"הארץ" מדווחת רוני זינגר חרותי כי נאשמים ברצח אחותם על רקע "כבוד המשפחה" (וב"הארץ" נכתב "על הרקע המכונה כבוד המשפחה"), צפויים להשתחרר למרות שהודו, משום שמשפטם מתארך יתר על המידה.

ועוד ענייני פלילים ומשפט: טובה צימוקי ממשיכה לסקר בעקשנות כל מה שקשור לחיים רמון. היום היא מדווחת על החלטתה של נציבת תלונות שופטים שלא לנקוט צעדים נגד השופט אדמונד לוי, שרמון התלונן נגדו לאחר שלוי ביקר את רמון בחריפות בפסק דין בעניין קצב, שרמון לא היה בו צד.

מחסור במזון?

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היא "חשש: מחסור במוצרי מזון". יש גם לוגו צהוב, "שביתת רמדיה" על השער ו"אפקט רמדיה" בעמודים הפנימיים. מה זה אפקט רמדיה, ולמה יש חשש למחסור במזון? נופר סיני כותבת כי זה חודש שפקחי המזון בנמלים שובתים "שביתה איטלקית", כלומר, שביתת האטה, בשל ההחלטה להגיש כתבי אישום נגד חמישה עובדי משרד הבריאות בקש רלפרשת רמדיה. לכן, כותבת סיני, צפוי מחסור במוצרים מיובאים כגון תחליפי חלב לתינוקות ולפתנים.

ענייני תקשורת

ה"סאן", הצהובון הבריטי, יוציא לפחות שש מהדורות בשפה הפולנית במהלך אליפות אירופה בכדורגל. נבחרת אנגליה לא העפילה לגמר, הנבחרת הפולנית כן, באנגליה חיים 600 אלף פולנים ("הארץ" בשם אי.פי).

במודעה גדולה של חברת אורנג', בעקבות מופע מוזיקה גדול שיזמה, נכתב: "נה נה נה, לה לה לה, נה נה הי! מסתבר שלא חייבים לדעת את המילים כדי להתרגש". ואכן, העיתונים מדווחים על מעצרים של גברים שביצעה המשטרה במופע ההמוני, באשמה שכדי להגיע לסיפוק ניצלו את הדוחק והתחככו בנערות שהיו במקום.