פעם בשנתיים, ביורו או במונדיאל, נרגעת מעט בצת תקשורת הספורט והופכת את עונת המלפפונים של הכדורגל הישראלי לנינוחה יותר ולמטומטמת הרבה פחות. אלא שבמדורי הספורט משתעממים כנראה מהר מעיסוק בספורט נטו, ומנצלים כל הזדמנות כדי לחזור לבאסטת הספקולציות והרכילויות. מדובר ב-90% של סחורה קלוקלת, אבל עיתונות הספורט הצעקנית והמצהיבה לא תוותר על התענוג להפוך לרוכלת ולמרכלת. אז מה אם יש יורו? נוריד לו את הערך עד שידהה כמו הדולר. ספורט "ידיעות אחרונות" כבר נכנס בימים האחרונים חזק לעניינים כשהחזיר את מלפפוני ישראל לעמודים הפותחים.
למזלה של בצת תקשורת הספורט, היא קיבלה בסוף השבוע שעבר רוח גבית מפתיעה. פתאום, משומקום, צץ סיפור תקיפתו של איציק זוהר. כוכב הבילויים של שמי הכדורגל, פרשן ערוץ 10, הותקף בתל-אביב ונחתך בפניו בנסיבות לא ברורות. בבת אחת נדחקו הצדה כל ענייני אליפות אירופה, דיווחי השליחים המיוחדים נותרו נכלמים בשולי הדרך, ורונאלדו, טורס ומיסייה פלאטיני השפילו מבטם. רוב מדורי הספורט לא הרשו לעצמם לפספס את הסנסציה הרכילותית/פלילית ולמרוח כותרות בומבסטיות, אף שלא מדובר בספורטאי פעיל.
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" מה-12.6
בספורט "מעריב" נתנו הפניה בולטת בשער, אבל את הסיפור עצמו פירסמו במקום הראוי לו, עמודי החדשות. בספורט "ידיעות אחרונות" לא נתנו לסיפור לחמוק להם מהידיים. 80% משער המדור ביום חמישי שעבר הוקדשו לסיפור: צילום קלוז-אפ ענק תחת הכותרת: "אלמוני חתך את פניו של זוהר". הידיעה עצמה נמרחה על פני עמוד שלם, כשמכריו של זוהר, כולל אשת יחסי-הציבור והסוכן שלו (שבכלל היה בחו"ל בעת התקיפה), ממחזרים שוב ושוב אותם פרטים: זוהר הלך ברחוב, מישהו תקף אותו, היה הרבה דם, אנחנו מזועזעים. בידיעה לא ויתרו על אזכור של רקע רומנטי כאפשרות לתקיפה, והנה לכם מלפפון עסיסי יותר מעוד העברה של שחקן משמשון לבית"ר.
אתר ערוץ הספורט חתם את היום בכותרת ראשית על הסיפור: "צפו באיציק זוהר משחזר את הלילה בו הותקף בלב תל-אביב". גם הניצחון הדרמטי של קרואטיה על גרמניה באותו ערב ביורו לא בילבל את שיקול דעתם.
היו אתרי ספורט שלא התאפקו והפיקו כותרות מתחכמות ומשעשעות: "איציק זוהר מציג: על הפנים", או "פני צלקת". ממש מיטב היצירתיות, שזכותה עוד ידיח איציק שלנו את אל פצ'ינו ממעמדו. האתר וואן דיבר אל קוראיו בשפה נמוכה במיוחד: "מי קרע את איציק זוהר". רוצה לומר: כנסו כנסו לקרוא איך דפקו לאיציק ת'צורה, קטע קטע.
עניין איציק זוהר הוא חלק מאופנת העיתונות החדשה: לא מגישי חדשות, אלא דוגמני חדשות. לא זמרים, אלא דוגמני זמר. לא ספורטאים, אלא דוגמני ספורט. לא קורבנות פליליים, אלא דוגמנים של קורבנות. ובמקרה של זוהר – לאו דווקא קורבן, אלא גבר גבר. כל סיקור תקיפתו הריח מאספסוף שמתגודד מסביב לקטטת רחוב וצועק "תכניס לו!". הניוז הוא לא העובדה שאושיית ספורט הותקפה, אלא קריצה עבה לקוראים שבשבילם זה אחלה אקשן לימי הקיץ החמים. מעבר לזה אין פה דבר וחצי דבר שדומה לעיתונות ספורט.
"ידיעות אחרונות" הבהילו את עצמם
לפני כמה חודשים פורסם כי גרפיקאית ב"ידיעות אחרונות" ספונה בחשאי באחד החדרים ומכינה עיצוב חדש למדור הספורט המיושן. שנה וקצת אחרי שמוסף הספורט של "מעריב" עבר מתיחת פנים וגדל דרמטית במספר העמודים, ניסו ב"ידיעות אחרונות" להכין תשובה. לפני שבועיים הופתעו קוראי הספורט בעיתון של המדינה לראות עיצוב בית-מרקחת בניחוח הייטקי, אנטיתזה מוחלט להתלהמות ולצעקנות המאפיינות את המוסף.
אלא שאחרי יומיים הסתיימה ההרפתקה ההזויה. מישהו ב"ידיעות אחרונות" הורה להעיף את הדבר הזה ולחזור מיד למקורות. מצד אחד, לזכותם ייאמר שהם הבינו את הטעות ותיקנו, ומצד שני, קוראי העיתון אינם אמורים להיות שפני נסיונות של עיצוב. על זה ביזבזו זמן וכסף? אם לא היו בטוחים שזה מה שהם רוצים, למה עלו עם זה? ואם היו בטוחים במוצר החדש, למה נבהלו מהתגובות והורידו אחרי יומיים? חאפרים.
פספוס, תמיהה
פספוס: "ידיעות אחרונות" העניק ביום ראשון שער וכפולה לאייל ברקוביץ' במה שנראה כניסיון לעשות לו יחסי-ציבור לקראת מינויו האפשרי למאמן נבחרת הנערים. ברקוביץ' נשאל גם על הסיפור שבו תקף לפני כמה חודשים מאמן ילדים במכבי הרצליה מפני שקיפח את בנו, והכריז: "לא מתבייש בזה". זו היתה צריכה להיות כותרת הראיון, שכן היא רלבנטית מאוד למינויו הצפוי כמאמן ילדים וכדמות חינוכית. אלא שעורכי ספורט "ידיעות אחרונות" התעלמו ממנה בכותרת הראיון, בכותרת המישנה ובטיזרים.
תמוה: היורו בעיצומו, ההכרעה ב-NBA קרובה, הכדורסל נמחק ממפת הגליל העליון, ובאתר ערוץ הספורט חושבים שמסיבת עיתונאים בשידור ישיר עם יו"ר מכבי פתח-תקווה, שלובש חליפת איומים, צריכה להיות הכותרת הראשית.
מייל לתגובות: yegerm9@walla.co.il