הצהרת הכוונות

מנויי "ידיעות אחרונות" קיבלו הבוקר לביתם את גליון הבכורה של "כלכליסט", עיתון הכלכלה החדש, כחלק ממבצע היכרות מיוחד שיארך חודש ימים. היתר מוזמנים לרכוש אותו בדוכנים תמורת חמישה שקלים לגיליון. בדף השער לא מצוין כי מדובר בגיליון מס' 1 של העיתון, אולי משום שחברי המערכת מרגישים שהוציאו כבר כמה עשרות גליונות בשלב ההכנה.

בעמוד השני מופיע מאמר מערכת חגיגי מאת המו"ל, יואל אסתרון, והעורכת גלית חמי. המאמר פותח ומסתיים בסיסמה השיווקית שהיא גם המוטו של העיתון - "ישראל מתחברת לכלכלה". יתר המאמר נקרא גם הוא כאילו חובר בעצה אחת עם יועצים פרסומיים, וכולל כמה מההכרזות שכבר זלגו ממערכת "כלכליסט" עוד בטרם יצא לאור: "'כלכליסט' נולד מרעיון - לחבר את ישראל לכלכלה. הכלכלה תופסת חלק מרכזי בחיינו [...] לכן הגיע הזמן שנפסיק לפחד ממנה. אנחנו מאמינים שכולנו יכולים, כולנו חייבים להיות כלכליסטים - להבין את חוקי המשחק של הכלכלה, לחפש הזדמנויות עסקיות, לנהל בתבונה את הכסף שלנו, לחסוך ולהשקיע בתחכום, להיות צרכנים, לא פראיירים".

אם להתעכב לרגע על פרט אחד, כדאי לעצור ולחשוב על הניגוד שמציעים לנו אסתרון וחמי בין צרכן לפראייר. נדמה שכאן הצליחו לתמצת את מהות השדה הכלכלי עבור הישראלי הממוצע.

"עיינו בעיתון שאתם מחזיקים", ממשיך המאמר. "לא במקרה הוא אינו דומה לעיתונים כלכליים אחרים [...] אנחנו מתחייבים לדבר בשפה רהוטה אך נגישה, מעודכנת אך לא מתנשאת, מקצועית אך לא מרתיעה, ביקורתית אך נטולת רשעות מכוונת. אנחנו רוצים להביא לכם תועלת ממשית, לספק פתרונות ולהציע כלים שימושיים, ובה בעת לעשות עיתון מהנה ומרתק. אנחנו יודעים שעיתון כלכלי רציני מחויב לספק לקוראיו גם חוויית קריאה אמיתית. 'כלכליסט' ידווח בהרחבה ובמומחיות על כל תחומי העסקים והכלכלה בישראל ובעולם ויפרסם דרך קבע טורי פרשנות וניתוח, כתבות עומק ותחקירים, המלצות וטיפים. נרחיב ונגוון את קשת הנושאים כדי להגיע לקהלים שנותרו מחוץ למגרש עד כה. זו המשימה שלנו".

לסיום מבקשים המו"ל והעורכת לקבל מציבור הקוראים הערות ותגובות כדי "לשפר את 'כלכליסט' ביחד איתכם, ובעזרתכם - לחבר את ישראל לכלכלה".

"המייל האדום" של העיתון, כמו גם כתובות המייל של העיתונאים המופיעות בסיום כתבותיהם, מרמזים על כתובת האתר שאמור לעלות בהמשך calcalist.co.il.

התוכן

הכותרת הראשית של גליון הבכורה, שמכריזה על עצמה - איך לא - כבלעדית, עוסקת במשבר שנוצר בין בעלי השליטה ב-yes. עוד בשער, "מיוחד לכלכליסט", קטע מראיון עם שר האוצר רוני בר-און המופיע בעיתון, וחמש הפניות נוספות לידיעות וכתבות ממדורים שונים.

סיפור השליטה בחברת הלוויין [אמיר טייג ועירית יוסילביץ'] מופיע במלואו בעמ' 5-4. מתברר כי מנכ"ל yes קיבל מבזק, המחזיקה ב-49.8% מהשליטה על החברה, אופציות בסך של 12.4 מיליון שקל. שאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת יורוקום, המחזיקה ב-32.6% מ-yes, מבקש לבחון את הבסיס החוקי של מענק האופציות. הכתבה מספקת את ההיסטוריה של הסכסוכים העסקיים בין אלוביץ' לבזק, ונתוני רקע - הכל לקראת האפשרות שבזק תורשה להגדיל אחזקותיה ב-yes. לכתבה מוצמד מאמר פרשנות [אמיר טייג] על חברות עסקיות שבהן השותפים ממררים זה לזה את החיים.

בכפולה הפותחת מגוון של ממתקי קריאה לא מאיימים, בין היתר: "יומן" המציג את האירועים הכלכליים הצפויים היום; ידיעה מאת עידו קינן על כמה אלפי כתובות אינטרנט הצפויות לעמוד למכירה מחודשת; טבלה השוואתית בין עופר לדב קוטלר; איור מאת הקריקטוריסט של העיתון, יונתן וקסמן; וציטוט נטול ידיעה מראש עיריית ניו-יורק: "תוכנית התמריצים של בוש היא כמו משקה חריף לאלכוהוליסט". עושה רושם שציטוט זה נבחר (גם) משום שהוא מסתיים באותיות "יסט". חשש - קוראי "כלכליסט" עומדים בפני גל של מלים המסתיימות ב"יסט".

בכפולה זו מופיע גם הטקסט הבא: "16 מיליון דולר שילם נצר למשפחת רוטשילד עבור דירה בשדרות רוטשילד בתל-אביב. ההיסטוריה חוזרת, רק יקר". טקסט זה אינו כותרת ואינו הפניה. הוא עומד בפני עצמו.

ועוד בכפולה הפותחת: מאמר קצר על ההשפעה שיש לתוכניות הטלוויזיה הבדיוניות על הפוליטיקה של החיים האמיתיים. את המאמר כתב שאול אמסטרדמסקי, שהיה יכול לעשות ג'סטה, לפנות למשרד הפנים ולבקש מהם להוסיף סיומת של סמ"ך וטי"ת לשם משפחתו, אבל בחר שלא לעשות כן.

עוד בחלק החדשותי, ידיעה על מגעים בין גוגל לדב מורן [אמיר טייג], נפוטיזם ברכבת ישראל [גיא מי-טל], ורכישת חברת הבנייה והתשתיות רמט על-ידי שלמה שמלצר את  [נעמה סיקולר], ידיעה שהיתה אמש הכותרת הראשית בעיתון "גלובס".

בעמ' 15-14 ראיון "בלעדי" עם שר האוצר [עידן גרינבאום ואדריאן פילוט]. הראיון מלווה בתמונה מחמיאה, ומשפט פתיחה מחמיא: "שר האוצר רוני בר-און מתרווח בכיסא, מדליק עוד סיגריה, מרוצה". בר-און מתלהב ממצב השקל, מבטיח להמשיך להוריד מסים, ותוקף את בנימין נתניהו: "השאלה היא אם ביבי הוא רפורמר או פרפורמר". המעוניינים לדעת על כיוונו האידיאולוגי של "כלכליסט" יכולים להתרשם מהעובדה שהמראיינים לא הפנו לשר האוצר ולו שאלה אחת בנושא דו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר, שהראה כי למרות הצמיחה המתמדת, מספר העניים גדל והולך והפערים בינם ובין העשירים מתרחבים. אולי הם ממתינים לראיון עם שר הרווחה.

מגזין

חלק המדורים המגזיני מעניק כפולה לכל מדור. כמה מהמדורים מספקים גם ידיעות, לצד הכתבות המגזיניות.

בראש "פוש", מדור הפרסום והשיווק של העיתון, ידיעה על שינויים הצפויים בקניון ארנה [גלי ברגר וגולן חזני], ובמרכזו סקר שערך העיתון כדי לבדוק עד כמה הפרזנטורים מזוהים עם המותגים שהם מפרסמים. בטור צדי מופיעות ידיעות קצרצרות שתוכן כל אחת מהן היה יכול לשמש כותרת לידיעה מורחבת. גם מדור דרושים מופיע שם, תחת השם "מחפשים".

מדור "איפה הכסף" הראשון מוקדש ברובו לכתבה על שוק השירותים הנלווים לפוליסות הביטוח [איתן כהן]: מה פופולרי, מה מיותר, ומה מוזר.

מדור הרכילות "דיבידנדים" מסתיים ברכילות כה חמה, ככל הנראה, עד שהיא ראויה לפרסום למרות שאינה עסקית; "זה אמנם לא לגמרי כלכליסטי", נכתב לפני הבשורה על בילוי משותף של דוגמנית וצלם.

המדור המשפטי "משפט" מוקדש ברובו לסקר על שכר פרקליטים [ענת רואה], והשוואה לשכרם של עורכי דין בניו-יורק.

ב"נדלניסט", מדור הנדל"ן, כתבה על אזרחים בריטים הרוכשים דירות בארץ [אורי חודי].

ב"טכנולוגי", מדור הרשת של העיתון,  מראיינים עידו קינן ויהונתן זילבר את יוצר הבלוג הסאטירי "היומן הסודי של סטיב ג'ובס". לצד הראיון, המדור האישי "מחובר" מאת צביקה בשור, המוקדש הפעם לפער הדורות שבין הייטקיסט צעיר לסבו. מתברר כי רק דבר אחד יכול לגשר על הפער – כסף.

במדור הרכב מופיע, לראשונה בעיתון, "תחקיר כלכליסט" [תומר הדר]. הכתב לקח מכונית חדשה לבדיקה בארבעה מכונים, וחזר עם תוצאות מעורבות. אם זו הכוונה של העיתון במלה "תחקיר", מושחתי עולם העסקים יכולים להיות רגועים.

מדור הספורט, "עסקי ספורט", מוקדש כולו לכתבה של אביתר לנג על חיפושיה של קבוצת הפועל תל-אביב אחר בעלים חדשים.

(צילום: פלאש 90)

(צילום: פלאש 90)

צרכנות

החלק הצרכני של העיתון נקרא "2008", השם המקורי מבין מדורי העיתון. תת-הכותרת, "צרכנות למתקדמים", היא העתק של כותרת מדור הצרכנות המופיע במוסף "הארץ". לחלק זה של העיתון שער נפרד, השער האחורי, ובו נפתחת כתבה על תיירות לינה בארמונות [צמרת פרנט], כתבה שממשיכה בעמוד פנימי. עוד במדור הצרכנות: אופניים מתקפלים - "להיט", ביקורת תיאטרון מתומצתת עד כאב [מאיה נחום-שחל]; כתבה על המסעדות שיעשו את הקיץ הקרוב; ידיעה על תערוכת צילומים של אסף עברון [טלי שמיר] מהזווית הצרכנית כמובן; ותשחץ עם הגדרות כלכליות כגון "הממונה על ההגבלים העסקיים" או "חברת מזון בורסאית". זו הדוגמה הבולטת ביותר בגיליון הראשון של "כלכליסט" לתחום שהעיתונות הכלכלית הזניחה עד להופעת העיתון.

שוק ההון

מוסף שוק ההון, המופיע בחוברת נפרדת, "השוק", פותח בכתבה על מורי ארקין, סגן נשיא חברת התרופות פריגו, המחזיק במניות החברה המתחרה טבע [גולן חזני]. עוד במוסף: מאמר מיוחד מאת רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות; מדור אישי אנונימי ("הכותב הוא בכיר בשוק ההון") תחת הכותרת "סודות מהשוק / האיש שלנו באחד העם", ובו מספר הבכיר על מסיבה שנכח בה, כיצד השתכר ועד כמה הוא מחבב את הזמרת פינק; וידיעה על כך ששאול אלוביץ', אותו איש עסקים מהכותרת הראשית של העיתון, משתלט על חברת חלל-תקשורת [אמיר טייג וגולן חזני]. עובדה זו אמנם מוזכרת בסוף הכתבה על המשבר ב-yes, בחלק הראשי של העיתון, אך ללא הפניה להרחבה שמתפרסמת הבוקר במוסף שוק ההון של העיתון.

מעניין לציין כי בעמ' 12 של מוסף "השוק" מודעה לכלל-גמל, הכוללת כותרת מחמיאה ממגזין "דה-מרקר". זאת, לאחר ש"דה-מרקר" סירב לפרסם מודעה לכנס ש"כלכליסט" נמנה על מארגניו.

מפרגנים ומתחרים

שער "כלכליסט" מופיע על שער "ידיעות אחרונות", עם הפניה לעמ' 13. שם מופיעה ידיעה מאת "כתב ידיעות אחרונות", המצטט ממאמר הפתיחה ומסביר את מבנה העיתון.

בכפולת העמודים שאחר-כך פרסומת על העיתון החדש [אדלר-חומסקי- ורשבסקי]. נראה בה אדם הקורא את העיתון כששתיים מאצבעות ידיו שלובות למזל. הסיסמה: "גם אופטימיסט יכול להיות כלכליסט". אגב, שער הגיליון המופיע במודעת הפרסומת, שאינו כולל תאריך ברור, מפנה לכתבה על בעל קבוצת הפועל תל-אביב המחפש קונה. כתבה זו מופיעה, כאמור, בגיליון שיצא הבוקר, וגם בו יש הפניה אליה בעמוד השער.

"דה-מרקר" פותח עם שתי ידעות בלעדיות: אחת על רשת ארקפה, המבקשת לרכוש את המתחרה קפנטו [אפרת אדיר], והשנייה על המיליארדר בני שטיינמץ, המנהל מגעים לרכישת בית השקעות ישראלי [אורה קורן]. נוסף על כך יש פרויקט מיוחד בן שישה עמודים על אנשים שהתחילו את החיים מחדש בגיל 50. אם זו הגרסה של "דה-מרקר" לסרט תיעודי סנסציוני על מותה של עפרה חזה, תעלול השיווק שבעזרתו קבר ערוץ 2 את ליל הבכורה של ערוץ 10, נראה שב"כלכליסט" יכולים להיות רגועים.

"גלובס", כאמור, מדווח בכותרת הראשית על הצרות של חברת רמט, ואילו "ממון", מוסף הכלכלה היומי של "ידיעות אחרונות", מתעלם לחלוטין מ"כלכליסט" ופותח בידיעה על החלפת שטרות הכסף בישראל.