"מעריב"

עיתוני היום מתהדרים בראיונות (הבלעדיים) שיפורסמו מחר במוספי סוף-השבוע שלהם. ב"ידיעות אחרונות" יהיה זה דויד גרוסמן: "הסופר ששכל את בנו במלחמת לבנון מגיב לראשונה על מסקנות הוועדה"; ב"מעריב" זהו - שוב - פרופ' יחזקאל דרור, שהעיתון סוחט את המיץ מהראיון הסנסציוני איתו מאתמול.

היום, לבד מהשער, כובש דרור את עמודים 5-2, המוקדשים לתגובות שעורר הראיון. חברי הוועדה מתנערים מדרור וחושבים ש"נעשה נזק גדול", ארגוני המחאה זועמים אפילו יותר ("אנו מקווים שאולמרט שמר בצד כמה בקבוקי שמפניה עבור חברי הוועדה שגיבו את בריחתו מאחריות בשפה מליצית". בצילום: מפגינים נושאים שלטים, ביניהם אחד הנושא את הכיתוב "הגם אתה יחזקאל?"), האופוזיציה קוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ זבולון אורלב מעוניין לזמן את דרור לדיון בוועדה, וח"כ אביגדור יצחקי (לשעבר יו"ר קדימה) אומר ש"החבורה המנהלת את המדינה היום היא לטעמי מסוכנת" (טעימות מראיון עם בן כספית שיפורסם מחר ב"מוסף לשבת"). עפר שלח כותב שהראיון מעמיד בספק לא את יושרתה הפוליטית של הוועדה, אלא את עצם שיקול דעתה: "מי שאומר דברים כאלה בראיון ראשון של מי מחברי הוועדה ועוד בטרם שככו גלי ההדף של הדו"ח הסופי שלה, מגלה תבונה ושיקול דעת ברמה שמעמידה בספק את כשירותו לחרוץ משפט בדרכי ניהולה של מדינת ישראל".

המנויים על "מעריב" אינם צריכים לחכות למחר, ואם פסטיבל דרור של היממה האחרונה לא השביע את רעבונם לניתוחים פתוחים פוסט-וינוגרדיים, הם יכולים לקרוא את הראיון במוסף "סופשבוע" כבר היום. על שער המוסף מרוחה תמונתו של דרור בקלוז-אפ חודרני עד אחרון הזיפים, ובזווית ותנוחה המקנות לו מראה תכמני במיוחד. הכיתוב מצטט את דרור: "אם אנחנו חושבים שראש הממשלה יקדם את תהליך השלום, זה שיקול מכובד מאוד. תהליך שלום עשוי להציל כל-כך הרבה חיים, שיש בזה משקל רב", והכיתוב ממשיך לשאול: "האם התערבו בהחלטות ועדת וינוגרד גם שיקולים פוליטיים?". בפנים, הראיון של מרדכי חיימוביץ' נמתח על שבעה עמודים, כשהציטטות שגרמו את כל המהומה מובאות כבר בהתחלה, ללא הקדמה, וביניהן השאלה: "עקרונית, צריך לתת לאולמרט להמשיך עד הסוף?", והתשובה: "אתה צריך לחשוב מה התוצאות. מה אתה מעדיף? ממשלה של אולמרט וברק או בחירות חדשות שבהן יעלה נתניהו?". המשך הראיון לא מספק הרחבות או דו-משמעויות שדרור יכול להיתלות בהן כדי לטעון שהציטוטים שהובלטו הוצאו מהקשרם, והוא מעניין מאוד.

"ידיעות אחרונות"

לעומת "מעריב", השער של "ידיעות אחרונות" עשיר בהפניות פוליטיות ובטחוניות: גרוסמן, הכותרת "קסאם בגן", הפניה לכתבת כסאח של גד ליאור על השר במשרד האוצר משולם נהרי (תחת הכותרת "השר לענייני שום דבר" נטען כי נהרי אינו ממלא את תפקידיו ומנצל את מעמדו הממשלתי לקידום ענייני המפלגה). כל השאר "אזרחי": הפניות למוסף "7 לילות", שממשיך לתקוף את תעשיית המוזיקה הישראלית, הפעם על אי-תשלום תמלוגים ליוצרים מחו"ל; לכתבה של נורית פלתר על חוקרים ממכון וולקני שמאלפים דגים (הראש היהודי, הוא ימציא לנו פטנטים!); לצילומים "בפוזות מאוד לא מחמיאות" של בר רפאלי (לא רק הראש עובד אצל היהודים ב"ידיעות אחרונות"); לידיעה של ראובן וייס על חיל האוויר ש"בודק אם לצייד את טייסיו בוויאגרה כדי לשפר את ביצועיהם"; והשוס הגדול: הפניה לכתבה במוסף "ממון" שלפיה "מלחמת רשתות השיווק בצפון הארץ הורידה את המחירים לרצפה: עוף שלם בפחות משני שקלים - שמינית מהמחיר בתל-אביב". אם זהו סדר יום אזרחי, הבו לנו מחלוקות קואליציוניות וסכסוכי גבול.

עוף, טרם קפוא. צילום: פלאש 90

עוף, טרם קפוא. צילום: פלאש 90

"הארץ"

ב"הארץ" השער שוב מחלק את תשומת יבו בין חדשות מקומיות לעולמיות: תמונת השער מוקדשת ל"ג'ון מקיין ורעייתו סנדי חוגגים את התוצאות, אתמול באריזונה". הכותרת המגמגמת אומרת: "אני ניצחתי. אני ניצחתי. אני ניצחתי". שמואל רוזנר מכריז על מקיין כעל "המועמד הרפובליקני הכמעט בלתי נמנע, גם אם לא ניצח עדיין".

כותרת השער של "הארץ" היא מקומית אבל בינלאומית: "נציג חמאס באיראן: צפו לגל של פיגועים בתוך ישראל". אבי יששכרוף ועמוס הראל מודיעים על "חידוש פיגועי ההתאבדות בתחום ישראל", ומספרים כי איראן מפעילה באחרונה לחץ על הנהגת החמאס להסלים את ההתקפות נגד ישראל, וכי בחודשים האחרונים הוברחו לרצועת עזה רקטות גראד איראניות ומומחי טרור שהוכשרו באיראן ובלבנון.

עמ' 3 של "הארץ" מוקדש להתבטאויות בעקבות הראיון של דרור ב"מעריב", ומובאים שם דבריו של המראיין, מרדכי חיימוביץ', לגלי צה"ל: "[דרור] באמת לא חורץ דעה. הוא מציג את שתי האפשרויות לגבי המחאה. דרור אמר את האפשרויות שאדם שקורא את הדו"ח יעביר בדעתו. הוא לא אמר שוועדת וינוגרד שקלה את השיקולים האלה כשבאה לכתוב את ההמלצות שלה". אם כך מעיד נחתום על עיסתו בגלי צה"ל, מה פשר המהומה שמחולל עיתון הבית שלו, "מעריב", באופן שבו הוא מציג את הראיון לקוראיו?

עוד בכותרות: אור קשתי מספר על שינויים שעורך משרד החינוך בתוכנית הלימודים, כגון הקדמת לימוד האנגלית לכיתות הנמוכות, וזאת בשל דרישת ההורים יותר מאשר בשל שיקולי דעת מקצועיים.

"ישראל היום"

גם ב"ישראל היום" מוקדש השער להתבטאויותיו של דרור, ורשות הדיבור ניתנת לבנימין נתניהו, שאומר: "צל כבד הוטל על הוועדה". גם דרור מצוטט: "דברי הוצאו מהקשרם". בעמ' 2 תוקף ח"כ יוסי ביילין (מרצ): "הראיון [של דרור] מצמרר ממש משום שהוא מאשש את החשד לפיו לא מדובר בוועדה אובייקטיבית לחקירת כשלי המלחמה, אלא בוועדה מטעם, שבאה למנוע חילופי שלטון בישראל"; תוקף גם ח"כ גלעד ארדן (ליכוד): "רק ועדת חקירה ממלכתית תרפא את השבר האדיר ואת חוסר האמון בין הציבור לבין ההנהגה"; ותוקפים גם לילך שובל, המביאה מדבריהם של "המילואמניקים הזועמים", ודן מרגלית, שמכריז כי נחשפו השיקולים האמיתיים מאחורי שיקולי הוועדה: "ועדת וינוגרד נולדה בחטא ומתה בכלימה"; ותוקף גם הכתב המדיני שלמה צזנה את נסיונות ההכחשה של דרור; ותוקף גם ד"ר אביעד הכהן, פרשן משפטי.

יש גם מי שמגונן: ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) טוען כי מי שמחאו כפיים לוועדה אחרי דו"ח הביניים צבועים אם הם מבקרים את יושרתה כעת. עמודים 5-2 מוקדשים כולם לסיפור: הכפולה הראשונה מוכתרת בכותרת "ועדה עם אתרוג", והשנייה: "חוקר עם אג'נדה".

עוד בשער "ישראל היום": מתי טוכפלד מספר כי בקרוב תוקם "רשות מיוחדת לגיור" שעליה ימונה רב המקורב לש"ס, ומגדיר זאת: "מתנה של אולמרט לש"ס".