הסכם הפשרה שנחתם בשבוע שעבר בין ערוץ הספורט לצ'רלטון עשוי לבשר על תקופה חדשה בשידורי הכדורגל בארץ: עידן הקרטל. במסגרת הפשרה יחליפו שני הערוצים היריבים תכנים. שלי – שלך, שלך – שלי. הנפגע העיקרי מבין השניים הוא ערוץ הספורט, שהעביר לצ'רלטון זכויות שידור על ליגת האלופות, הבייבי העיקרי שלו.
כך, למשל, ביום רביעי שודר המשחק המסקרן במחזור השבוע בין אתלטיקו מדריד לליברפול דווקא בספורט 1 – ערוץ הפיי של צ'רלטון. במהדורת החדשות בערוץ הספורט באותו ערב שודרו כתבות קידום למשחקים, אבל לא נאמרה מלה אחת על המשחק המסקרן בספרד. בפירוש, מעילה בתפקיד העיתונאי.
ולא רק זה: בפשרה הזו, ערוץ הספורט בגד בעצם בלקוחותיו. צופה ששילם על כל חבילת הערוצים של ערוץ הספורט מצפה לצפות מדי מחזור במשחקים המעניינים ביותר בליגת האלופות. עכשיו בא ערוץ הספורט, ובמקום לשלם לצ'רלטון את מה שהוא חייב לו, העדיף להמיר זאת בחלוקת משחקים מרכזיים מאותה ליגה. הצופה, ששילם במיטב כספו, היה בטוח שיזכה לצפות באתלטיקו נגד ליברפול באחד מארבעת הערוצים שעבורם שילם. פתאום הוא צריך לשלם עבור ערוץ נוסף. זה בפירוש פתח לתביעה משפטית מצד צופים וכמובן עניין דחוף לרגולטור.
הסכם הפשרה יוצר מצב משונה, שבו מספר התכנים הבלעדיים של ערוץ הספורט ושל צ'רלטון הולך ומצטמצם. אלה צריכים לתת לאלה קצת ליגת אלופות, ואלה צריכים לתת לאלה קצת אנגליה. הקיר שניצב עד עכשיו בין שני הערוצים נסדק באופן חמור, וההידברות ביניהם לא משחקת לטובת הצופים. מעכשיו הם יכולים להסכים לא רק על חלוקת המשחקים ביניהם, אלא גם על אינטרס משותף – איך עושים פחות ומרוויחים יותר. זה עשוי להביא למצב שבו הם לא יתחרו זה מול זה במכרזים, יגישו הצעות מתואמות, יחלקו ביניהם תכנים וכמובן יתחלקו בכסף.
בגידה? התעללות? חוצפה? הכל נכון.
ב"ידיעות אחרונות" הנתונים נכונים ליום סגירת הגיליון
לקראת פתיחת עונת הכדורסל יצאו ביום חמישי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" במוספים חגיגיים. אמנם לא עבים ועתירי כולסטרול כמו מוספי הכדורגל, אבל בכל זאת, גם באלה יש הרבה יוקרה.
כמו בשנים האחרונות בגזרת הכדורסל, "מעריב" שוב מנצח בנוק-אאוט. לא רק במספר העמודים – 24 מול 16, אלא בעיקר בהשקעה ובהגשה. את עמודי הקבוצות עמוסי הפרטים והנתונים ב"מעריב" קישטה הפעם, במקום תמונה, מודעה ייחודית לכל קבוצה, שהגו ועיצבו בוגרי מסלול קופירייטינג של הבצפר. חידוש מעניין ומרענן, מעבר לכתבות הטובות.
ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, באו לעבודה כדי לחזור מהר הביתה. כך זה נראה. אסופת עמודים סתמית, שביניהם ראיון ממוחזר לעייפה עם דורון שפר. בעמוד הפותח, בפינת הקרדיטים, מופיעה בסיום שורה: "כל הנתונים נכונים ליום סגירת הגיליון". אלא שלא כתבו מתי נסגר הגיליון. ארבעה ימים קודם לכן, ביום ראשון אחר הצהריים, דיווחו על בואו של מרקוס בראון למכבי תל-אביב. השחקן החדש לא מופיע בסגל שחקני מכבי במוסף של "ידיעות אחרונות", מה שאומר שהגיליון נסגר שבוע לפני צאתו, כנראה בגלל החגים. ב"מעריב", לעומת זאת, הספיקו לעדכן.
מוסף פתיחה חגיגי הוא בין היתר גם חלון ראווה ומפגן כוח של העיתון. לפי מוסף הכדורסל, שמשת החלון ב"ידיעות אחרונות" די עכורה, אבל אפילו דרכה אפשר להבחין במדור עייף ואדיש.
עיתונות שחי-מפשעה
אייל ברקוביץ' מגיש את תוכנית הספורט ברדיו 99 עם עורכת התוכן של אתרONE, אופירה אסייג. ככזה, הוא זוכה באתר ליחס של יותר מווי.איי.פי. לפני כשנה הגיש מאמן קבוצת הילדים של מכבי הרצליה תלונה במשטרה נגד ברקוביץ', בטענה שהלה התקיף אותו (לכאורה, משום שלא נתן לבנו לשחק). הדבר פורסם כמובן בכל כלי התקשורת, מלבד אחד. אבל כשברקוביץ' מונה לפני כמה חודשים למאמן בית-הספר לכדורגל בנשר, לא יותר, פורסם הדבר ב-ONE בכותרת ראשית, לא פחות.
שיא נוסף נרשם השבוע לאחר שפורסם כי ערוץ 10 החליט להחליף את הפרשן הקבוע במשחקי ליגת-העל, איציק זוהר, ולמנות תחתיו את אייל ברקוביץ'. ב-ONE העלו ידיעה על העניין הזה, וצריך לקרוא אותה כדי להאמין שיש דברים כאלה, אפילו בתקשורת הספורט מהסוג הנמוך ביותר.
הנה הידיעה, עם ההדגשות שלנו. עזבו בצד את העילגות הכבדה, שימו לב לדברי השבח סטייל קול-הרעם מקהיר.
"צופי ערוץ 10 יהנו מפרשנותו של ברקוביץ' כבר במשחק העונה הקרוב בקרית אליעזר, שם תארח מכבי חיפה את מכבי ת"א במשחק המדובר כאשר מאור בוזגלו יהיה הנושא המרכזי, אך עם כל הכבוד לבוזגלו, כל העיניים והאוזניים יהיו נשואות לפרשנות של ברקוביץ' שיחליף את איציק זוהר, מי ששימש פרשן לצד ארבל בשנה האחרונה [...] החיזורים של ערוץ 10 אחרי הפרשן הכי מחוזר בתקשורת הישראלית, אייל ברקוביץ', השתלמו וביום שני הקרוב, כאמור, ברקוביץ' יפרשן וייתן את דעותיו המקצועיות על שתי הקבוצות בהן שיחק, מכבי חיפה קבוצת נעוריו, ומכבי ת"א, הקבוצה שבה פרש. אייל ברקוביץ', בן 36, הבעלים של קבוצת הכדורגל נשר, בה רשומים כ-300 ילדים שחולמים יום אחד להיות האייל ברקוביץ' הבא".
רק מי שחיבר את מודעת הפרסום ההזויה והמלוקקת הזו יכול לרדת נמוך כל-כך גם כלפי מי שלא נמנה עם עדת מקורבי האתר. בשבועיים האחרונים פירסמתי כאן את סדרת ההתקפות האישיות של ONE על אלי אוחנה. הנה עוד אחד לאוסף, נבזי במיוחד, בחתימתה של אופירה אסייג:
לתגובות והערות: yegerm9@walla.co.il