זה היה יכול להיות השבוע של ספורט "ידיעות אחרונות", שבדרך כלל סופג כאן מהלומות. מה לעשות, אני כמעט לא יורד על "מעריב", "הארץ" ו"ישראל היום", פשוט מפני שבניגוד לאח הגדול מרחוב מוזס, הם משתדלים מאוד להיקרא ולהיראות כמו מדורי ספורט.
אז איך פיספסו "ידיעות אחרונות" השבוע? לא פעם הלנתי על מחסור חמור בתחקירי ספורט. והנה ביום שני השבוע – נס! "ידיעות אחרונות" פירסם מהמצרך הנדיר הזה: כפולה על תופעת המאמנים הפיקטיביים. מתברר שבליגות הנמוכות השתרש נוהג להעסיק מאמנים חסרי הסמכה, בניגוד לחוק הספורט, תוך רישום שמות פיקטיביים בהתאחדות לכדורגל. הכתב עומר אורי הביא דוגמאות משבע קבוצות, והגיש בסך-הכל סיפור בהחלט טוב.
אבל אנשי הספורט של "ידיעות אחרונות" טבלו ושרץ בידם. בדיוק באותו יום הם סיקרו את האימון הראשון שהעביר אבי נמני במכבי תל-אביב, בעקבות מינויו למאמן-על. בשער ספורט "ידיעות אחרונות" נכתב: "נמני העביר אתמול אימון ראשון". גם בעיתון של המדינה יודעים מצוין שלנמני אין הסמכה למאמן כדורגל. אז מדוע הם לא השתמשו בדוגמה הטרייה מקבוצה בליגת-העל כדי לחדד את התופעה הפסולה? אולי כי יותר קל להיטפל לקבוצות פריפריה זניחות, ואולי כי בעיתון של המדינה לא רצו להרגיז את האיש החזק בקבוצת הפאר מס' 1 בארץ, אותו מאמן-על חסר הסמכה.
גם ביומיים שלאחר מכן העניק "ידיעות אחרונות" לקוראיו מוסף בן 12 עמודים שכונה "ספורט", אבל עסק בהרחבה בשמועות, ברכילות ובכתבות שלא קשורות לענף. ביום חמישי פורסמה כתבה גדולה על הספורטאים השחורים בארץ, השמחים והנרגשים מנצחונו של ברק אובמה. מה בדיוק הקשר של זה למדור ספורט, או מה ההשפעה של בחירת אובמה על יכולתם של הספורטאים השחורים המשחקים בישראל? את זה לא מצאנו בכתבה. מה כן היה שם? הרבה ציטוטים בלעדיים, כמו "הצבעתי לאובמה ואני חושב שזה מאוד מרגש שהוא נבחר". Oh Yeah.
במשך יומיים התמקדה תשומת הלב של ספורט "ידיעות אחרונות" בתקרית חמורה בין אוהדי בית"ר ירושלים לאוהדי הפועל תל-אביב. האלימות בספורט היא תופעה מדאיגה, ורבים מתריעים מפני רצח; השאלה היא איך עיתון צריך לטפל בזה. אפשר להפיק פרויקט הסברה במטרה לצנן את הרוחות, אפשר לארגן שיח אוהדים של קבוצות יריבות שישימו הכל על השולחן, ואפשר סתם לשחק ראש קטן ולפרסם כל דבר שקשור לאלימות כשהמסר הוא, אני רק מדווח, לא מתפקידי לחנך או למנוע. זה מה שעושים בדרך כלל ב"ידיעות אחרונות"; בוחרים בדרך הקלה והמתלהמת.
ביום חמישי הם פירסמו בכפולה הפותחת עדות של אוהד בית"ר שהשתתף יומיים קודם בהתקפה מאורגנת על אוהדי הפועל תל-אביב. "הם אכלו אלות לראש", היתה הכותרת. העמוד שממול הביא את תגובות המותקפים: "הדם לא הפסיק לרדת". מי שחושב שפרסום מהסוג הזה יעלה את הבעיה לסדר היום ובכך יביא לצמצומה, יודע שזה בולשיט. בסך-הכל כפולה אלימה, שכל כולה פופוליזם מהסוג הנמוך. התקרית הבאה עלולה להתרחש גם בחסות ספורט "ידיעות אחרונות", שהעניק במה מכובדת לתוקפים, ומצד שני עודד נקמה אצל המותקפים. האירוניה היא שבמקרה כזה צפוי שספורט "ידיעות אחרונות" יצעק בכותרת: "אמרנו לכם".
אתר אחד, שני גאידמק
העיקול שהטיל השבוע בית-המשפט על זכויותיו של ארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים סוקר בכל כלי התקשורת, הכלכליים והספורטיביים. בכולם, מלבד ב-ONE, שממשיך להצדיק את הכינוי שדבק בו בברנז'ה, "אתר הבית של ארקדי".
באתר יש לינק לאגף "ביזנס", ובו ידיעות כלכליות הקשורות לספורט. לא פעם אפשר למצוא בו ידיעות על עסקיו של גאידמק, אף שאין להם שום קשר לבית"ר. כך למשל היה כשרכש בזמנו חלק מהשליטה על חברת וילי-פוד. מה הקשר בין רכישת וילי-פוד ובין שליטתו על בית"ר? אין קשר, אבל ב-ONE אין גבולות אתיים להערצת הגביר.
דוגמה נוספת היתה לאחרונה, לאחר שגאידמק גרר את מכוניתו של אורי שני, לשעבר מנהל עסקיו בארץ וכעת שרוי איתו בסכסוך כספי גדול, בזמן שזה אכל במסעדה. באגף הרכילות של ONE הופיעה בעקבות כך קריקטורה אינפנטילית, שבה מככבים גאידמק ויועצו יוסי מילשטיין עם טקסטים המלגלגים על אורי שני. מה הקשר בין גרירת הרכב של שני (שספק אם היא חוקית) ובין ספורט או בית"ר? אין קשר.
אבל יש אספקטים בהתנהלותו העסקית של גאידמק שיש להם בהחלט קשר לספורט ולבית"ר. למשל: כיצד ישפיעו העיקולים שהושתו עליו והסתבכויותיו העסקיות על עתידו בבית"ר? על זה ב-ONE לא ידעו ולא שמעו. ההתייחסות היחידה הופיעה ברמזים חשאיים אחרי ההפסד להפועל תל-אביב. וכך נכתב ב-ONE: "גאידמק אמר על הפרסומים בעניינו: 'לא נותנים לי להיות אחראי למה שקורה. יש מספר אנשים שגנבו ממני או שחשבו שהם גנבו ממני, אבל אין מה להתייחס לזה, אני כבר שלוש שנים בבית"ר ולא אתייחס לכל דבר. מה שפורסם לא אומר שום דבר – מבחינתי כל מי שרוצה יכול לבוא ולעקל דברים, מבחינתי זה שום דבר'".
הקורא התמים שניזון רק מאתר ONE שואל את עצמו, על מה מדבר מר גאידמק? על אילו פרסומים בעניינו, מה זה בדיוק "שום דבר" מבחינתו, ועוד שאלות שגורמות למצח להתקמט בפליאה. את התשובות אפשר למצוא בכל אתר ובכל עיתון, רק לא ב-ONE.
שעת יצירה במדורי הספורט
ביום שני, כמה שעות לאחר שבית-המשפט הרחיב את העיקול על נכסי גאידמק וכלל בהם גם את זכויותיו בבית"ר ירושלים, נוצחה הקבוצה על-ידי הפועל תל-אביב. כל מדורי הספורט באתרים מיהרו לעשות את החיבור בין ההפסד לעיקול. הכותרות באותו לילה חגגו עם "צו עיקול" או "קשה לעיכול" וכל מה שמתחרז עם השורש ע.ק.ל. מה שלא הפריע ל"הארץ" ול"ידיעות אחרונות" להיות למחרת מקוריים במיוחד עם "צו עיקול" ו"הפועל ת"א עיקלה את בית"ר". "מעריב" ו"ישראל היום" הלכו על "הוצאה לפועל", כותרת ברוח דומה, אבל לפחות שונה מכותרות אמש באתרי האינטרנט.
לתגובות והערות: yegerm9@walla.co.il