עוד לא גוועו הדי הקמפיין האגרסיבי של ערוץ 10 הנלחם על קיומו, וכבר ערוץ הספורט מתכונן למאבק דומה. האיש הרע מבחינתם הוא ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהחליטה לאחרונה כי החל מחודש יוני ישודרו המשחקים המרכזיים בארבעה ערוצים בלבד. המשמעות: ביטול שידורי המשחקים בערוצי התשלום של ערוץ הספורט – 5 פלוס לייב ו-5 פלוס גולד.
בערוץ הספורט הפשילו שרוולים בזעם, מאחר שלטענתם 5 פלוס לייב מסבסד את פעילות ערוצי הבסיס שלהם, 5 ו-5 פלוס. טעימה ראשונה מהמאבק קיבלנו בשבוע שעבר: בערוץ הספורט הודיעו כי הם מפסיקים לשדר בערוץ 5 את משחקי הליגה בכדורעף, ולא ישדרו גם את אליפות החורף בשחייה. למעשה החליטו בערוץ להשתמש בענפי הספורט הקטנים כאמצעי לחץ על מועצת הכבלים. מאמן כדורעף בכיר כבר התבטא ב"ידיעות אחרונות" כי מדובר ב"גזר דין מוות לענף", מאחר שהכדורעף מתפרנס גם משילוט באולמות (שנועד ללכוד את עיני הצופים בטלוויזיה).
ירון מיכאלי, דובר איגוד השחייה, התגייס למען ערוץ הספורט (שבו עבד בעבר). מיכאלי פירסם הודעה חריגה ואף תמוהה, שיותר משהיא מדבררת את האיגוד, היא נוקטת עמדה ברורה במחלוקת ותוקפת אישית את ניצן חן. הנה חלק מההודעה הרשמית של איגוד השחייה: "בניגוד להודעתו של ניצן חן ושל המועצה לשידור כבלים ולוויין, לפיה ההחלטה להרחיב את רשימת שידורי הספורט החיים שאסור לשדר בערוצים בתשלום היא ניצחון לחובבי הספורט, איגוד השחייה מודיע שמדובר ביום אבל לספורט הישראלי. בעקבות ההחלטה האומללה הזו, שהצטרפה להחלטה אומללה נוספת של המועצה מלפני חודשיים, החליט ערוץ הספורט להפסיק את כל שידורי הספורט הישראלי, והנזק שנגרם עקב כך גדול עשרות מונים מהחגיגה של ניצן חן".
ערוץ הספורט היה פעם בית חם לענפים הקטנים. עם הזמן גדל, התחזק, הפך לכוחני ולתאב ממון. הכדורעף, השחייה והאתלטיקה נתונים כיום לחסדי מנהלי הערוץ. ברצותם ישדרו, וברצותם יחסכו כסף על הפקת שידורים.
דוגמה לאיפה ואיפה אפשר היה לראות בשבוע החולף, בקמפיין קידום מכירות אגרסיבי במיוחד לקראת שידורי משחקי הגביע בכדורגל בערוץ 5 פלוס לייב. מדובר בהפקה מסובכת ויקרה שהעבירה חמישה משחקים במקביל. כל הערוץ התגייס עם עשרות כתבות קידום, אינספור פרומואים ופרסום באתרים ובעיתונים. הכל נועד כמובן לגיוס מנויים חדשים לערוץ בתשלום. אם היו משקיעים רבע מהסכום הזה בענפים הקטנים, שחיים מהיד לפה גם בזכות שידורי הטלוויזיה, לא היתה שום בעיה. אבל בערוץ הספורט מרגישים נוח להפיל את התיק על הקטנים והמסכנים. כשעסקו השבוע בפרומואים שהזהירו שאסור לנו להפסיד את הדרבי התל-אביבי, הם השתמשו בינתיים באיגודי השחייה והכדורעף כדי שירוצו בשבילם להתלונן על ניצן חן אצל מקבלי ההחלטות. ציניות בהתגלמותה.
כל האמת על חיים רביבו?
ביום חמישי ישודר בערוץ 10 סרט על חיים רביבו, שהחליט לפני כמה חודשים, בצעד מפתיע ומסתורי, לעזוב עם משפחתו לארה"ב לכמה שנים. ספורט "ידיעות אחרונות" הדהימו בזמנו עם הגילוי כי מדובר בהחלטה שנכפתה על הבעלים של מ"ס אשדוד, בעקבות פסק בוררות של העולם התחתון. האם הסרט ביום חמישי יעסוק בפרטי הפרשה המדוברת ויביא גילויים נוספים על אלה שפורסמו? לפחות לפי הפרומואים שרצים בימים האחרונים, התשובה שלילית.
את הסרט הפיקה ויצרה אופירה אסייג, המקורבת מאוד לרביבו. בין היתר הגישו השניים את תוכנית הספורט ברדיו 99, ואסייג נהגה לפרגן לו בכל הזדמנות באתר ONE. השאלה היא מה תרמה לסרט הקרבה של אסייג לרביבו (מלבד עצם הנגישות לרביבו).
עמ' 5 בספורט "ידיעות אחרונות" מה-12.2
עמיר פלג מספורט "ידיעות אחרונות", שנוהג לתקוף קשות כל דבר שזז (כמעט תמיד בצדק), התייחס לסרט ביום חמישי האחרון. בין היתר כתב: "אם רביבו באמת רוצה לומר את האמת שלו, מן הראוי שיאפשר לעיתונאי חוקר שאינו מאנשי שלומו להיכנס אליו הביתה, לחקור, לנבור ולשאול שאלות שלא ייחתכו בעריכה [...] הנה, עוד לפני הקרנת הבכורה העולמית, אני זורק לגיבור העלילה כפפה: בדיקה במכונת אמת, במכון אובייקטיבי, עם כל השאלות שנשאלת עליהן בסרט, ועוד כמה קושיות שאני מהמר שלא שאלו אותך. רק אז נדע את 'כל האמת על חיים רביבו'. הסוף, אני מוכן להתחייב כבר עכשיו, יהיה הרבה יותר מפתיע מההפי-אנד שתראו בטלוויזיה".
דבר אחד צרם: פלג לא הזכיר במלה מי יצרה את הסרט ואיפה הוא ישודר.
גאידמק אייכה
תופעה שמרגיזה אותי: לא פעם נתקלים בעיתונות הספורט בכתבים שמנסים לצייר את עצמם כקוסמי-על, קובעי העתיד ויודעי-כל. לפעמים אפשר להתרשם שהם יודעים מה קורה בקבוצות אפילו יותר מההנהלות.
הנה שתי דוגמאות מהשבוע החולף. יונתן הללי, "מעריב", כתב ביום ראשון שעבר ב-nrg על שיחה אישית מאוד בין מאמן מכבי חיפה לשחקן הקבוצה. וכך כתב: "פרטי השיחה ידועים רק ללוי וחרזי, אולם על-פי השחקנים, השיחה בין השניים היתה טובה. לוי חזר והבהיר שההחלטה לנפות את השחקן מהסגל לא היתה מלווה בשום צעד שאינו מקצועי. חרזי מצדו הסביר ללוי בשיחה כי אין לו ספק שההחלטה היתה מקצועית והוא מעולם לא הטיל דופי בעניין".
מאמן בית"ר ירושלים ראובן עטר על מגרש האימונים. 11 בפברואר (צילום: אנה קפלן)
כלומר, לפי הללי, יש רק שני אנשים בעולם שיודעים על פרטי השיחה, אבל למרבה הפלא מיד מתברר שגם השחקנים יודעים מה נאמר בה, ואם השחקנים יודעים, גם העיתונאי יודע. הקביעה של הללי כי רק שני אנשים יודעים על השיחה נועדה בעצם להאדיר את יכולתו המופלאה לחשוף פרטי פגישה אישית. יענו, שופוני.
יומיים אחר-כך התברר שהללי לא לבד. בימים שאחרי התבוסה של בית"ר ירושלים להפועל תל-אביב, ניסו בהנהלת בית"ר להשיג את ארקדי גאידמק, השוהה ברוסיה, כדי לקבל הנחיות באשר לעתיד המאמן ונושאים אחרים. אלא שהמנכ"ל איציק קורנפיין לא הצליח לשוחח עם גאידמק, וככל הידוע, גם לא אחרים. מי שנחלץ לעזרתם הוא כתב "ידיעות אחרונות" דוד בן-שימול, שקבע בכותרת ביום רביעי כי גאידמק החליט לא לפטר את עטר. כל זה בלי ששוחח איתו, או עם מישהו אחר שהצליח לתפוס את הבעלים (כך לפי הכתבה של בן-שימול).
החשיבות של ידיעה כזו היא שמנכ"ל בית"ר חסך לעצמו זמן ועצבים במרדף אחרי הבעלים שלו ברוסיה. כשיש בשטח עיתונאי טאלנט שיודע הכל, קורנפיין יכול לנהל את הקבוצה במחיר עיתון – בסה"כ 4.80 שקל. בטוח שגאידמק יהיה מרוצה מהחיסכון.
שלוש קטנות
בעל טור חסר רגשות. בין רבים מבעלי הטורים בעיתונות הספורט שוררת איבת סופרים, אבל נדירים המקרים שבהם הם נכנסים זה בזה. בפעם האחרונה זה היה שלומי ברזל מ"הארץ", שירד קשות על אביעד פוהורילס מ"מעריב". השבוע היה זה פוהורילס, שנכנס חזיתית באמיר אפרת מ"ידיעות אחרונות", בלי להזכיר את שמו. פוהורילס ביקר את אפרת, שפסל את מועמדותו של אלירן עטר מבני-יהודה לנבחרת בגלל עברו הפלילי. וכך כתב: "[...] זו הסיבה היחידה שעטר לא שווה זימון. לא הטענה המגעילה שהשמיע בעל טור חסר רגשות, ששובר משבוע לשבוע שיאים של ברוטליות ופסל את הבחור בגלל כתם מוסרי מעברו, שכבר ממילא ידבק בו לתמיד". תשכחו מזה שאפרת יגיב לפוהורילס. ב"ידיעות אחרונות" פשוט לא מתייחסים לקולגות מקרליבך.
תמונות מאום אל-פחם. "ידיעות אחרונות" היה העיתון היחיד שניצל עד תום את משחקי הגביע כדי לתת קצת צומי לקבוצות הקטנות. אמיר אפרת והצלם טל שחר נסעו לנתיבות, לדימונה ולאום אל-פחם והביאו סדרה נחמדה שהתפרשה על פני שלושה ימים. לא משהו שלא עשו קודם, ובכל זאת תמיד קלף מנצח. אגב, בכתבה המעניינת על הפועל אום אל-פחם התבקש צילום של המנהל עאדל אדיב: התברר שעיר שלמה מחרימה אותו בגלל חשד להלשנה למשטרה על ריב חמולות. במקום זה פירסמו כמה תמונות כלליות של הקבוצה. עריכה רשלנית.
מה עם העולם התחתון. לפני עשרה ימים פירסם ספורט "הארץ" ראיון עם יו"ר הבקרה התקציבית בהתאחדות לכדורגל, יאיר רבינוביץ', שאמר כי העולם התחתון מעורב בכדורגל הישראלי. מעניין אם יימצא מדור ספורט שחוץ מלדברר כל היום קבוצות ועסקנים, ירים את הכפפה ויביא תחקיר מקיף בנושא הקריטי הזה.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il