זה כמה שנים שמעמדה של מחלקת הספורט ברשת ב' הולך ונחלש. בטעות או שלא, לאחרונה נוסף אירוע גרוטסקי שהוסיף לאווירת הנכאים בקרב אנשי הספורט ברדיו. קהל המאזינים יכול לראות בזה סוג של לה מרמור רדיופוני.
וזה הסיפור: ביום חמישי שעבר (12.3.09) העבירה התחנה החל מהשעה 21:00 שידור ישיר משולב משני משחקים: מכבי תל-אביב מול ברצלונה בכדורסל, והפועל תל-אביב נגד מכבי חיפה בשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל. שני המשחקים החלו פחות או יותר באותה השעה, אבל בעוד שמשחק הכדורסל הסתיים לקראת 23:00, משחק הכדורגל הלך להארכה. במקרים כאלה נהוג שהשידור נמשך עד לסיום המשחק, או לפחות מדווח בפריצות שידור בתוכנית הבאה.
אלא שבמקרה זה הפתיעו חכמי הרדיו את מאזיני הספורט, שהפעם היו רבים מהרגיל מאחר שהמשחק שודר רק בערוץ טלוויזיה בתשלום, וקול-ישראל היה הערוץ החינמי היחיד שהעביר אותו. לאחר חדשות 23:00 החל המגזין לסיכום היום. המגיש, בני טייטלבוים, הציג את הסחורה שתושמע בתוכנית (בעיקר נאום קצב), ולאחר מכן, במקום לעבור מיד לבלומפילד לקבלת עדכון, השמיע שיר. רק בתום השיר נזכרו באולפן שיש גם משחק ושכדאי לעדכן את המאזינים. החלמאות נמשכה: טייטלבוים פנה לדני דבורין וביקש עדכונים, אלא שדבורין שימש באותו משחק פרשן, בעוד שהשדר היה קמי ברץ. דבורין העמיד את המגיש על טעותו, וטייטלבוים התעניין מי נגד מי. ברץ, שהיה כעוס מאוד על רבע שעה אבודה, זעם עוד יותר כשעקפו אותו ופנו ישירות לדבורין, ונזף בשידור חי באולפן בירושלים: "יש מאזינים שרוצים לשמוע ספורט, אבל מקבלים מוזיקה. לא מקובל לעשות דבר כזה".
לאחר שעידכן מעט מהמשחק, החזיר ברץ את השידור לאולפן. טייטלבוים ניסה לעודד אותו: "אם המשחק יגיע לפנדלים, נעבור אליכם". ברץ: "באמת תודה רבה". השידור אכן חזר לבלומפילד בעת הפנדלים, ועם סיום המשחק התנצל ברץ, הודה שלקח ללב, אבל לא התאפק מלשגר עקיצה נוספת לעבר מנהלי הרדיו: "אני מודה לכם שנתתם לנו לשדר את הפנדלים".
הסיפור מיום חמישי, גם אם היה מקרי ונבע מבורות של עורך או מגיש, משקף את הפיחות במעמדה וביוקרתה של מחלקת הספורט. "שירים ושערים", שפעם הכתיבה את לוח המשדרים בשבת, הוכנסה למיטת סדום. לא פעם מפספסת התוכנית את המשחק היותר מעניין בשבת. השידור הישיר של המשחק המרכזי בליגת-העל בימי שני הופסק. נוסף לכך הוחלט להפסיק את פינת הספורט במהדורת הסיכום של חצות, והיא עולה רק בהתאם להחלטת העורך.
"מבחינתנו ברור שאת ירושלים הספורט לא מעניין", אומר אחד מאנשי המחלקה בתל-אביב. "אם ביום חמישי לא היה המשחק של מכבי ביד-אליהו, לא היה גם שידור של הכדורגל. התחושה היא חרא, אבל התרגלנו".
דוברת רשות השידור, לינדה בר, בתגובה: "קמי ברץ פעל בניגוד לכללים הנהוגים ברשות השידור. מדובר ביום שהיה גדוש אירועים, חלקם ישירים, ומטבע הדברים הצוותים עמדו בלחצים רבים. בימים הקרובים ייערך בירור עם הכתב".
קמי ברץ באולפן שפ"מ (צילום: קובי מנורה)
ארבע קטנות
הפתעה. בשעה טובה נמצא סוף-סוף עורך בפועל למדור הספורט של "ידיעות אחרונות". אחרי חיפוש שארך כחצי שנה ולאחר שכל המועמדים מבחוץ סירבו להגיע, התפנו בעיתון לחיפוש אחר מועמדים מבית וגילו את יוסי אהרוני. בימים האחרונים נכנס אהרוני לתפקיד במקומו של עמיר פלג. אהרוני, 48, הוא מוותיקי עורכי הספורט, למעלה מ-20 שנה במקצוע (התחיל ב"חדשות"), מאלה שתמיד בצל, אינטליגנטי, הגון, שנון ומצחיק, ואפילו עורך-דין. כיוון שגם אהרוני ימשיך לעבוד כפוף לניר חפץ, מדור הספורט אינו צפוי לשנות את צבעו הצהבהב. אבל מי יודע, אולי בכל זאת תהיה הפתעה. שיהיה בהצלחה.
עלה תאנה. ברכות לערוץ הספורט. משחקי הקבוצות הקטנות בשמינית גמר גביע המדינה הועברו השבוע בשידור ישיר בערוץ 5, בלי פלוס ובלי לייב. חמש נטו. מצד אחד, אפשר לקוות בזהירות שזו תהיה המגמה גם להבא. מצד שני, כיוון שמדובר במשחקים של קבוצות קטנות, עולה חשד שמדובר בסוג של עלה תאנה אל מול מועצת הכבלים, בבחינת שופו נא איך אנחנו ממלאים את ערוץ הבסיס בתכנים. זליגה? לא בבית-ספרנו. מצד שלישי, סיכום הליגה הספרדית, שתמיד שודר בערוץ 5, עבר לו ככה בשקט לקשט את לוח משדרי 5 פלוס לייב.
צדיק ברחוב מוזס. בטור שעבר התייחסתי ללעג של ספורט "ידיעות אחרונות" לממדי גופו של הטניסאי אמיר חדד. גם יהודה נוריאל, בטור במגזין "7 לילות", צאצא של אותו פס ייצור ברחוב מוזס, הביע בוז עמוק לקולגות באותה קומה: "ההסתערות הציבורית על חדד היתה נקודת שפל גם של התקשורת המקומית. זו כבר לא רק נכנעת לזוהמה האינטרנטית של מר בהמות ועדר חבריו, היא גם מתווה להם את הדרך. אנשי תקשורת, בעלי מחויבות לסיקור הוגן ולביקורת שיכולה להיות חריפה, אבל חייבת להישאר עניינית, הניחו צלב מטרה על בחור חביב. ליתר דיוק הפכו את ממדי הגוף של האיש לשק חבטות להמונים [...] כמה עלובות ולא הגונות היו הכותרות השנונות שהורעפו עליו. מתוחכמות כמו בהמה טיבטית, שתי אותיות".
משפחה אחת. הצהובון "24 דקות" לוקח לספורט שלו חומרים גם מ-ONE, וכנראה עושה זאת בשיטת העתק-הדבק. רק כך אפשר להסביר את טעויות הכתיב, חלקן מחפירות ביותר, שנלקחות היישר מהמקור. מצא מין את מינו.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il