הכוכבים המשפטיים של פרשת אולמרט-טלנסקי. מימין: פרקליטו של ראש הממשלה, אלי זוהר; פרקליט המדינה משה לדור; פרקליטה של שולה זקן, מיכה פטמן (צילום: יוסי זמיר)
פרשת אולמרט-טלנסקי תופסת היום את כותרות העיתונים באופן ברור, ללא שום כחל-שלום-עם-סוריה ושרק-מאמן-ישראלי-בליגת-האלופות.
טלנסקי מסר לאולמרט, אולמרט מסר לשולה, ומה עשה מסר?
"מעריב" לא מוותר על הלוגו "חקירה ושלום", אף שאין על שער העיתון שלום, רק הרבה חקירה. הכותרת הראשית של העיתון מביאה את גרסת אולמרט מחקירתו ביום שישי: "אולמרט לחוקרים: 'שולה ואורי טיפלו בכסף'". לפי הכתב עמי בן דוד, החוקרים החליטו להתמקד בכסף שעבר באופן בלתי חוקי לכאורה בין טלנסקי לאולמרט, ולא לנסות לפתח כיווני חקירה אחרים שעלו ועולים כל הזמן. נוסף לכך כותב בן דוד כי ייתכן ואולמרט בכל זאת ייקשר לעבירות של שוחד, הלבנת הון והעלמת מס. גם כתבי "ידיעות אחרונות" טובה צימוקי, יובל יועז ואורון מאירי מצטרפים להשערה זו.
"ידיעות אחרונות" ו"הארץ" מקדישים את הכותרות הראשיות לצפי באשר להגשת כתב אישום בפרשה, ועוברים מדיבורים על "אם וכאשר" ל"כאשר": "גורם אכיפה: אישום – שאלה של זמן" (הארץ"); "הערכה: 'כתב אישום נגד אולמרט – עד סוף הקיץ'" ("ידיעות אחרונות"). הדגש ב"הארץ" הוא על טענות החוקרים שאולמרט לא הצליח להזים את החשדות נגדו. יהונתן ליס וברק רביד מביאים גם את דברי אולמרט, שהתלונן בפני השוטרים כי בעוד הוא נוהג באופן ממלכתי, המשטרה מדליפה כל הזמן פרטים מהחקירה.
ב"ידיעות אחרונות" מרחיבים גם את היריעה באשר לטענותיו של אולמרט המובאות בקיצור בכותרת של "מעריב", באשר לאחריות כביכול של מסר להעברות הכספים. ועוד ב"ידיעות אחרונות": התייחסות להאשמה שהופיעה ביום שישי ב"מעריב", שלפיה אולמרט סייע כביכול לטלנסקי בעסקת נשק גדולה עם מדינה דרום אמריקאית: "מקורות משפטיים הבהירו שמדובר בעניין זניח של חברה שביקשה מהתעשייה הצבאית לסייע לה להפיץ נשק (וב"הארץ" מדייקים: ציוד לצילום לווייני; ש"ט) בדרום אמריקה, ולטלנסקי יש מניות של חברה זו". מדוע מדובר בעניין זניח? כתבי "ידיעות אחרונות" לא מפרטים.
ועוד ב"ידיעות אחרונות": אורון מאירי כותב כי המשטרה הצליחה "לגרום לאורי מסר לפתוח את הפה" אחרי שהשתמשה ב"יומני שולה זקן" כדי לשכנעו שזקן "פתחה את הפה" לפניו. ומה עוד ב"ידיעות אחרונות"? טובה צימוקי מנסה לאשש את גרסת אולמרט, שלפיה טלנסקי הוא כלי שרת בידי אנשי ימין הרוצים להפיל את אולמרט. מהי ההוכחה של צימוקי? טלנסקי, לדבריה, "הדגיש בפני החוקרים כמה פעמים את 'החיבור עם ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל'. כדי להבהיר עד כמה החיבור שלו חזק, הוא אף זימזם בפני החוקרים את השיר 'שתי גדות לירדן'". נדמה כי זו הפעם הראשונה שזמזום משמש תחמושת של ספין מלשכת ראש הממשלה.
ומה באשר למחלוקת המשפטית סביב עדותו של טלנסקי? לפי הכרעת בית-המשפט ביום שישי, טלנסקי יעיד ביום שלישי ועדותו לא תידחה, חרף רצונם של פרקליטי אולמרט. מנגד קבע בית-המשפט כי טלנסקי ימשיך להעיד כשיחזור לכאן בחודש יולי, ופרקליטי אולמרט יוכלו להמשיך אז את החקירה הנגדית. המשמעות: המשטרה לא תוכל לחקור את טלנסקי במשך כל הזמן הזה, שבו הוא נתון לכאורה בחקירה נגדית. מצד שני, טלנסקי יהיה בחו"ל וממילא אי-אפשר יהיה לחקור אותו (אם כי ייתכן שהאף.בי.איי יחקור אותו, כפי שמדווחת אורלי אזולאי ב"ידיעות אחרונות"). בעז אוקון, הפרשן המשפטי של "ידיעות אחרונות", נוזף בפרקליטות וטוען שלמעשה גם היא היתה זקוקה לדחיית עדותו של טלנסקי, משום שלא היתה מוכנה לה.
היום שאחרי מחר
מה יקרה ביום שאחרי אולמרט בפוליטיקה הישראלית? ב"מעריב" (מיה בנגל) מספרים על יוזמה בקדימה למנות את דליה איציק או את חיים רמון כיו"ר זמני במקרה שאולמרט יתפטר, ולא ללכת לפריימריז. הידיעה מסתיימת במלים: "רוב הסיכויים שקדימה תלך לפריימריז ותבחר את היושב-ראש שלה בבחירות מקדימות". וב"הארץ" מדווחת מזל מועלם על ראיון שנתן שטרית אתמול בערוץ 2, ובו תקף לראשונה בפומבי את ציפי לבני, מי שהתקשורת הכתירה כיורשת של אולמרט.
אפרים סנה התפטר ממפלגת העבודה והכריז כי יקים מפלגה חדשה. ואברהם גרנט פוטר, ביום שאחרי.
אפרים סנה (פלאש 90)
ובכל זאת, מו"מ עם סוריה
"מעריב" מקדיש את העמוד הפותח למשא-ומתן עם סוריה. "חריקות בציר הרשע" היא כותרת הידיעה של עמית כהן, המדווח על מתיחות בין סוריה לאיראן בעקבות ההודעה על המגעים עם ישראל. ב"ידיעות אחרונות", בעמ' 7, אין שום מתיחות, להפך: "איראן עם הגולן" היא כותרת הידיעה של סמדר פרי, המדווחת כי "איראן וסוריה הבהירו אתמול כי המשא-ומתן עם ישראל לא יפגע ביחסים ההדוקים בין המדינות". מי צודק? כנראה שפרי, המסתמכת על הודעתו של שר החוץ האיראני. שר החוץ הגיב על הודעתו של נשיא איראן, שעליה הסתמך כתב "מעריב".
דן חלוץ, רמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה, שאמר אתמול כי מדינת ישראל יכולה להסתדר בלי הגולן, מצוטט בכל העיתונים. גם ב"מעריב", שפירסם ביום שישי תחקיר של שרה ליבוביץ-דר, המלמד על מעורבותו של חלוץ בעסקאות נשק לא ברורות עם ניגריה.
אדם ברוך נפטר
ברוך רוזנבלום, הלא הוא אדם ברוך, נפטר אתמול אחרי מאבק ממושך במחלת הסוכרת. "מעריב", העיתון האחרון שבו כתב ברוך, נפרד ממנו על השער. כך גם "הארץ", העיתון הראשון שבו כתב. ב"ידיעות אחרונות" מקדישים לעניין את שלושת-רבעי עמ' 20. ניתן לנחש שאם ברוך, "אחד [כך במקור; ש"ט] הדמויות המשפיעות והמוערכות ביותר בעיתונות העברית", לא היה עושה כברת דרך חשובה ב"ידיעות אחרונות" בשנות השמונים – היה העיתון בוחר להתעלם ממותו. כמו שקרה לא מזמן, עת נפטר שלום רוזנפלד.
"תפארת המין האנושי", כותבת נחמה דואק על ברוך ב"ידיעות אחרונות"; "אני מניחה שאם היה ניתן לו להחזיר את הגלגל אחורנית, הוא היה בוחר להיות רב", אומרת עליו באותו מקום נעמי אביב, אוצרת אמנות שעבדה עם ברוך; ב"הארץ" מבליח דב אלפון בהופעת בכורה כעורך הראשי, וכותב על ברוך תחת הכותרת "נביא החלום הישראלי": "במובנים רבים הוא המציא את העיתונות הישראלית החדשה, כור היתוך מבולגן למראה, אך מסודר מאוד הייררכית, שהוא עצמו הגדיר כ'תנועה המתקיימת באותה מנת-זמן בין הרב שך לקארן דונסקי'"; "כוכב זוהר בשמי העיתונות הישראלית", אומר עליו דב יודקובסקי ב"מעריב", "כל שעשה בא לו בקלות, כי הוא היה ברוך האלים"; רון מיברג ורינו צרור כותבים עליו טורים כואבים מאוד, כואבים ממש. מיברג מספר כיצד עזר לו ברוך כשהיה במשבר, וצרור חותם "מנוחה נכונה, מורה יקר, נעמה ידידותך לי מאהבת נשים".
אלפון מספר גם על המכתב ששלח לו ברוך לרגל מינויו לעורך "הארץ", שבו נכתב שבר הפסוק "ואתה יודוך אחיך". שלא כמו שאלפון כותב, מדובר בברכת יעקב לבנו יהודה. ניתן גם לנסות לפתור מעט מהמסתורין שאלפון כותב שאפף את המכתב; הברכה נחתמת בתיאור של עושר גדול ורווחה כלכלית – "כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה; חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב" – והפרשנים חלוקים אם יעקב מברך את בנו שיגיע למצב זה, או מזהיר אותו מכך.
וגם "העין השביעית" נפרד מאדם ברוך: "אני רואה בעזרת צילום", רפי מן; "צייד הצבעים", אורן פרסיקו.
לואו-היי-טק
"דה-מרקר" מציע היום לקוראים כותרת משונה: "השקעות בסטרט-אפ: סין עקפה את ישראל". לפי העיתון, שתי מדינות הננס האנונימיות סין והודו השקיעו ברבעון הראשון של השנה 818 מיליון דולר בסטרט-אפים מקומיים, ועקפו את המעצמה הבינלאומית ישראל עם 572 מיליון דולר. כותרת המשנה מסתיימת בשאלה מאיימת: "האם קטר ההיי-טק הישראלי מאבד תאוצה?".
עובדים במפעל אינטל בירושלים (צילום: פלאש 90)
חדשות תקשורת
ייתכן שכמה מקוראינו הוותיקים אינם מודעים לקיומו של עודד מנשה, אבל מי שמודע לכך ודאי יעריך את ההומור הדק המסתתר בידיעה שהתפרסמה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", שלפיה מנשה עתיד להנחות תוכנית פוקר שתשודר בערוץ סמי-אירוטי למבוגרים.