ג'וליאן אסאנג' יוצא מבית-המשפט בלונדון, 13.7.11 (צילום: אסידפולי, רישיון cc)
ביום שישי האחרון שיחרר האתר ויקיליקס לפרסום את כל 251,287 המברקים של מחלקת המדינה האמריקאית שהודלפו לו בשנה שעברה. המברקים פורסמו בלא ההשמטות שעובדי האתר וצוותי העיתונאים ששיתפו איתם פעולה הקפידו לבצע במטרה להגן על חיי מקורות של דיפלומטים אמריקאים ברחבי העולם.
בשל הצורך בהשמטות לפני כל פרסום ופרסום, נחשפו עד לשבוע שעבר רק כמה אלפי מברקים. כעת, עם פרסום כל המאגר, הפכו שמותיהם של מקורות במדינות עוינות כגון איראן ואפגניסטן, כמו גם שמותיהם של סוכני מוסד מישראל, גלויים לעין כל.
ה"דר שפיגל" דיווח כי שרשרת טעויות הביאה לתוצאה המצערת, שאותה כינה "קטסטרופה". החוליה הראשונה בשרשרת נוצרה במפגש בין עיתונאי "הגרדיאן" דייוויד לי למייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג'. כחלק משיתוף הפעולה בין השניים, כך נכתב, סוכם כי אסאנג' יעביר ללי העתק של כל המברקים המודלפים.
אסאנג' העלה קובץ מוצפן לאחד משרתי האתר ורשם חלק מהסיסמה הדרושה לפענוח הקובץ על פיסת נייר שהעביר ללי, ואילו את היתר ביקש ממנו לזכור בעל-פה. אסאנג', משום מה, לא טרח למחוק את הקובץ המוצפן, ואילו לי, שלא תיאר לעצמו שהקובץ עודנו קיים, פירסם בספר שחיבר על קשריו עם ויקיליקס את הסיסמה החלקית שקיבל לקובץ המוצפן ("ACollectionOfHistorySince_1966_ToThePresentday") ואת מה שהיה עליו לזכור על-פה. כדי להשלים את הסיסמה, אמר לו אסאנג', עליך להכניס את המלה "Diplomatic" לפני "History".
לפני כתשעה חודשים, עם תחילת פרסום המברקים באתר ויקיליקס ובכלי התקשורת ששיתפו איתו פעולה, הותקף האתר, וגורמים שונים ניסו להוציאו מכלל שימוש. בתגובה נוצרו אתרי מראה רבים לוויקיליקס, וקובץ גדול ובו כל המידע שפורסם על-ידי האתר עד לאותו רגע הפך זמין ברשת שיתוף הקבצים ביטורנט ושותף על-ידי תומכי ויקיליקס ברחבי העולם כדי למנוע את היעלמותו. בקובץ נכלל, באופן נסתר ובלתי מכוון, גם אותו העתק מוצפן של כל המברקים שהודלפו לאתר.
לפי ה"דר שפיגל", כשדובר ויקיליקס לשעבר, דניאל דומשייט-ברג, הסתכסך עם אסאנג' והחליט לפרוש מהארגון, הוא לקח עימו העתק של מידע שהועבר לוויקיליקס בלי לדעת שבתת-ספרייה נסתרת נמצא גם הקובץ המוצפן שהעלה אסאנג' עבור לי. ככל שהסכסוך בין השניים החריף, כך גברו גם ההאשמות ההדדיות. דומשייט-ברג וחבריו האשימו את אסאנג' כי הוא וארגונו אינם שומרים כיאות על החומרים שמועברים אליהם. בשלב מסוים הם גם החלו להפיץ את השמועה כי בקובץ המסמכים הפומביים שהופץ באינטרנט נכלל בטעות גם המאגר המוצפן של כל 250 אלף המברקים.
בשלב זה סיפר גורם מסוים לעיתונאי השבועון הגרמני "דר פרייטאג" על הסיסמה שנכללה בספרו של לי, והשבועון רמז על כך. מהר מאוד נוצר דיון ער ברשתות חברתיות, שהוביל לפתרון התעלומה. בוויקיליקס הבינו כי אין עוד טעם לנסות לשמור על בטחון מקורותיהם של הדיפלומטים האמריקאים, והחליטו להעלות בעצמם את כל המברקים לאתר. "ההחלטה לפרסם היתה של ג'וליאן אסאנג' ושלו בלבד", נכתב בהודעה משותפת מטעם "הניו-יורק טיימס", "הגרדיאן", "אל-פאיס", "דר שפיגל" ו"לה-מונד", כלי התקשורת ששיתפו פעולה עם ויקיליקס בפרסום המברקים.
בד בבד עם פרסום המסמכים האשים ויקיליקס את לי ו"הגרדיאן" בחשיפת הסיסמה, והדגיש כי כבר ב-25 באוגוסט הודיע למחלקת המדינה האמריקאית על הסכנה המתרגשת. "הגרדיאן", מנגד, דחה את ההאשמה והשיב כי נאמר לו שהסיסמה שניתנה לו זמנית ותפוג בתוך שעות. האשמה, כאמור, משותפת לשניהם, אך אין זה העיקר. פרסום כל המברקים שהודלפו לוויקיליקס עלול להעמיד בסכנה את עתידם של מקורות דיפלומטיים ברחבי העולם, ולהעמיד בסימן שאלה את עתידם של האתר ויקיליקס ודומיו.