בחודשים האחרונים מנהלים בערוץ הספורט קרב נואש לביטול החלטת מועצת הכבלים והלוויין להפסיק מה-1 ביוני שידורי משחקים חיים בערוץ חמש פלוס לייב. המלחמה ביו"ר המועצה, ניצן חן, מתנהלת בכמה חזיתות. בינתיים, לא רק שהמועצה לא התקפלה, היא גם הכניסה סנוקרת רצינית לערוץ הספורט. בשבועיים האחרונים קנסה המועצה את הערוץ על חריגה ממכסת החסויות המותרת. לא פעם אחת, אלא פעמיים – 90 אלף שקל בכל פעם. בערוץ הספורט חשבו אולי שבמועצת הכבלים יעדיפו לא לפתוח חזית נוספת ויעלימו עין. הם טעו.
כאמור, בעוד חודש בדיוק אמור ערוץ הספורט להתכווץ ולכנס תכנים חזרה לתוך מסגרת הגיונית, לטובת הצופים. ערוץ חמש פלוס לייב יוכל לשדר חי רק בתנאי שערוץ 5 ו-5 פלוס ישדרו באותו זמן משחקים אחרים בשידור ישיר. ההחלטה, שנפלה לפני כחצי שנה, גררה סדרה של צעדי נגד מצד הערוץ, שהגיעו לשיאם בצעד בריוני של ביטול שידורי משחקים של ענפי ספורט קטנים, כדי להמחיש את הצפוי במקרה של סגירת חמש פלוס לייב. בכך הפך ערוץ הספורט את איגודי הספורט הנוגעים בדבר לבני-ערובה. בשבוע שעבר גייס הערוץ למאבק גם את מנהלת ליגת הכדורסל, שהודיעה כי תעתור לבג"ץ נגד ההחלטה של מועצת הכבלים, בטענה שהיא פוגעת בציבור אוהדי הכדורסל.
ערוץ הספורט ניצל בשנים האחרונות פיקוח חלש של מועצת הכבלים כדי להזליג עוד ועוד תכנים אל ערוצי התשלום – תחילה מערוץ 5 הבסיסי אל ערוץ 5 פלוס, ובהמשך מ"ערוץ הגזל המקורי" (כך כונה בזמנו 5 פלוס) לערוץ הגזל המשודרג, פלוס לייב. ההתנהלות היתה כשל קבלן ששולח יום בהיר אחד טרקטור לבצע עבודות ולקבוע עובדות בשטח. את האישורים והרשיונות ישיגו בדיעבד. כשהרשויות נזעקות, שולח היזם את קבלני המשנה, שמתפרנסים מהפרויקט, להגיש עתירות לבית-משפט. כשמגיע מועד הדיון, אף אחד כבר לא זוכר שכל התהליך היה פסול מלכתחילה. בטח שמבחינה ציבורית. בערוץ הספורט טוענים להגנתם שהם משלמים המון כסף על זכויות שידור וערוצי התשלום שלהם מסייעים במימון.
במועצת הכבלים והלוויין יודעים לספר כי כמה מחברי המועצה היו יעדים ללחצים מצד גורמים מערוץ הספורט, בניסיון לשנות את ההחלטה. במועצה גם לא מתרגשים מפרויקט נשים בספורט שיזמו מנהלי הערוץ, שנועד בעצם לגייס לימינם פוליטיקאיות ונשים משפיעות. "אנחנו רואים הכל ולא תמימים", אומרים במועצה. "זה לא שנפלה עליהם פתאום רוח פמיניסטית, הם פשוט רצו ליצור לובי נשי כדי לקעקע את ההחלטה שלנו. זה צעד לגיטימי. מה שלא לגיטימי הוא להפסיק לשדר פתאום שחייה וכדורעף, ענפים קטנים שאפילו שילמו כסף כדי שישדרו אותם. לפגוע בספורט משני בחשיבותו, שאין לו אבא ואמא, לייבש כדורעף ושחייה באיצטלה של החלטת מועצה, זו רשעות לשמה. במה חטאו הענפים הקטנים?".
ניצן חן כבר הבטיח לא להתקפל, והמקרה הזה הוא מבחן ליכולתה של המועצה לעמוד בלחצי פוליטיקאים ואיגודי ספורט כדי לשרת את האינטרס הציבורי. הגוף היחיד שיכול להפוך את ההחלטה הוא בית-המשפט. בהנחה שזה לא יקרה, נותר רק לראות אילו תעלולים חדשים יבצעו בערוץ הספורט בניסיון לעקוף את ההחלטה, שתפריע להם להמשיך לגרוף כספים מכיסי הצופים. כמו שזה נראה, בערוץ הספורט יעשו הכל כדי להוכיח שהם נפגעו קשות: תכנים ידוללו, הצופים ייפגעו. בערוץ מקווים כנראה כי מחאה המונית תגרום למועצה להתקפל. כמו שזה מבחן עבור מועצת הכבלים, זה גם מבחן אופי עבור הציבור. אולי הפעם הצופים יוכיחו בגרות, ובמקום לשלם וליילל, יעמדו באומץ מול תקופת יובש בשידורים, שבסיומה ייפסק המנהג המגונה להשתמש בהם כבני-ערובה פלוס.
רכילויות אחרונות
בערב יום העצמאות נדקר בנו של איש כדורגל מפורסם ואושפז במצב קשה. מאחר שמדובר בקטין, אי-אפשר לפרסם גם את שם האישיות. הקורא מוזמן לחפש רמזים בתוך הידיעה (הטוקבקים באתרי האינטרנט סיפקו הרבה יותר). זו גם הסיבה שאין לאייטם כזה שום הצדקה במדורי הספורט בעיתונים, שבגלל יום העצמאות הופיעו יום וחצי לאחר פרסום האירוע. לא שזה שינה משהו לספורט "ידיעות אחרונות", שכל אירוע פלילי שספורטאים מעורבים בו הוא בשבילו חגיגה בסנוקר, כיאה לצהובון של המדינה.
הסיפור פורסם בחלק החדשותי של "ידיעות אחרונות" על פני כמעט עמוד, אבל במדור הספורט לא ויתרו. בשער המדור פירסמו כותרת גדולה באדום, עם מלים אטרקטיביות כמו "נדקר", "אושפז", "שוטרים", "צרחתי", "בכיתי". בהמשך מקבל הסיפור עמוד שלם. הרוב מוקדש לעדותה של האם, מאה טון בטון יצוק של סיפור אנושי-טרגי-רכילותי, עם רבע גרם של ספורט, ובכל זאת עמוד! טוב, בכל זאת "ידיעות אחרונות".
ארבע קטנות
עמוק באדמה. גם בספורט "הארץ" מדווחים (ביום חמישי) על הפרידה הצפויה של לותאר מתיאוס ממכבי נתניה. ההחלטה על הפרידה נפלה בין מתיאוס לבעלים דניאל יאמר, "על אדמת גרמניה". כך מגלה לנו כותרת המשנה. התיאור חוזר גם בטקסט: "יממה לאחר הצהרה זו התכנסו שוב יאמר ומתיאוס על אדמת גרמניה". נראה שאירועי יום השואה עדיין טבועים חזק בלב עורכי הספורט ב"הארץ". אם הפגישה היתה נערכת בהולנד, או בפלורידה, גם אז היו מציינים שהשניים נפגשו "על אדמת" אותה מדינה?
תקמצו. למחלקות ההגהה ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב": מדוע קאיה קאנפי (הטניסאית האסטונית) הפכה אצלכם לקנאפי? אם כבר משתמשים בא' בתור קמץ, לפחות שתהיה במקום המתאים.
מנפלאות העריכה בנענע10. מה שבטוח: אבי נמני לא יידבק במחלה.
כמה עילגות וטעויות בידיעה אחת מתוצרת ONE.
1. שימו לב לניסוח: השחקן ישתכר מיליון דולר ורבע. כלומר, מה שעושה את ההבדל זה לא סתם מיליון דולר, אלא מיליון דולר ועוד שקל. זאת אולי עברית תקנית, אבל מטעה. פתרון עדיף: מיליון ו-250 אלף דולר. 2. חשבון קשה: 1.25 מיליון דולר כפול 3 עונות = 3.75 מיליון. אז איך הגיעו לחמישה מיליון? 3. בעקבות הפרסום הכחישה מכבי תל-אביב רשמית כי פנתה בהצעה כלשהי לליאור אליהו. האם ONE ייצאו בעקבות כך ב"פרסום ראשון" כי מכבי תל-אביב מכחישה את ה"פרסום הראשון" שפורסם באתרנו שליאור אליהו קיבל הצעה מהקבוצה?
לתגובות: yegerm9@walla.co.il