מה קורה כשהמטיף בשער נתפס בקלקלתו? מעידה כזאת אירעה לבעל הטור הנוקב עמיר פלג מ"ידיעות אחרונות", הנוהג תדיר לגרור את קורבנותיו בציצית ראשם לזובור פומבי.

בשבוע שעבר, במסגרת הטור השבועי והפופולרי, מצא את עצמו אלכס גלעדי מוקע אל עמוד הקלון, ולא בפעם הראשונה. תחת הכותרת "הביזיון" חבט פלג בחבר הוועד האולימפי הבינלאומי ונשיא זכיינית ערוץ 2 קשת על כך שהוא יושב במקום מכובד על הפרקט במשחקי מכבי תל-אביב באירופה, בעוד שכוכבי העבר של הקבוצה מסתפקים בסתם מקום ביציע.

"בשידור ההוא מבלגרד ב-1977 אלכס גלעדי אמר בהתרגשות על שחקני מכבי: 'הגביע והחיבוקים והנשיקות, הכל מגיע להם'. בטח מגיע, גם מקום בשורה הראשונה על חשבון פונקציונרים ומקורבים", עקץ פלג.

הטור של עמיר פלג ב"ידיעות אחרונות"

הטור של עמיר פלג ב"ידיעות אחרונות"

הטור התפרסם כמקובל גם ב-ynet, צבר כמה תגובות, אלא שזמן קצר לאחר שעלה לא היה לו זכר. מנוע החיפוש של גוגל לא הותיר ספק: הטור הוסר לחלוטין, כולל שלושה קטעים שעסקו בעניינים אחרים. פלג, שמקפיד על עובדות, נפל הפעם. גלעדי, מתברר, רכש את מקומו בכסף ולא בחסד. מדי עונה הוא משלם כ-40 אלף שקל תמורת זוג מנויים למקום היוקרתי. הטלפונים הנזעמים התנהלו גבוה מעל ראשי עורכי מדור הספורט. אלכס גלעדי ושמעון מזרחי, יו"ר מכבי תל-אביב, התקשרו ישירות אל המו"ל נוני מוזס, מחו על העוול ודרשו התנצלות. "ידיעות אחרונות", זה המקום להזכיר, נחשב לעיתון הבית של "הקבוצה של המדינה".

למחרת התפרסמה במדור הספורט בעיתון הבהרה בולטת, ולפיה גלעדי רכש את מקומותיו ביד-אליהו במחיר מלא. עד כמה שידוע, גלעדי לא יסתפק בזה. הוא דורש הבהרה/התנצלות גם בטור הבא של פלג, ואף שוקל תביעה.

גלעדי סבל לא פעם מנחת מקלדתו של פלג. בפעם האחרונה כתב עליו פלג (13.12.12): "גלעדי נותן גב לקומבינטורים בישראל, תופס טרמפ על המושחתים מהודו, מאיים על שרת הספורט וממשיך לחיות בשאנטי".

לאידו של פלג שמחים פוטנציאליים רבים – מאמנים, ספורטאים, שופטים ועסקנים שמצאו את עצמם מככבים בטוריו של המצליף מ"ידיעות". במיוחד השופטים, שסופגים ממנו ביקורת קשה על טעויות במשחקים, יכולים לחכך ידיים בהנאה לנוכח העובדה שפלג טעה בעצמו. אלא שהמעידה של פלג נדירה. כמי שמשמש תובע, שופט ותליין, הוא בודק בדרך כלל היטב את העובדות לפני שהוא חורץ דין, וכדאי להיזהר מלשפוך את התינוק הקשיש הזה עם המים.

המעידה של פלג, מיותרת ככל שתהיה, רחוקה מלהטיל צל על כלל פועלו העיתונאי של אימת העסקונה. בשבועות האחרונים, מחוץ לטורו הקבוע, חשף פלג פרשייה הקשורה לאיגוד השופטים וגולל את תלאות ענף טניס השולחן. במקרה שלו, מודה ועוזב לא רק ירוחם, אלא גם ימשיך ליהנות מהמוניטין שצבר עד היום.

one, תתפטר

קורס תקשורת הספורט של אתר one בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב מבטיח לנרשמים שימוש במצלמות חדישות והפקת תוכניות באולפן HD. ספק גדול אם בקורס הזה גם יוקנו עקרונות וערכים עיתונאיים. איך למשל יסבירו לחניכי הקורס את הכותרת "בלאט, תתפטר: אולימפיאקוס עם 77:78 על מכבי", שפורסמה באתר ביום חמישי בלילה, אחרי שמכבי תל-אביב נוצחה על-ידי אולימפיאקוס?

למראה הכותרת "בלאט, תתפטר", משוכנע הקורא שלפניו טור דעה המנמק מדוע על מאמן מכבי תל-אביב ללכת הביתה. אלא שהקריאה הזו לבלאט מופיעה רק בכותרת לידיעה חדשותית לגמרי, שמדווחת על הפסד הקבוצה ומפרטת את מהלכי המשחק. לא נכתב בה למשל שבלאט ניהל את המשחק בצורה גרועה, שהחילופים היו שגויים, שפסקי הזמן היו לא במקום, שיחסי האנוש שלו מול השחקנים הם איומים. לא רק שהקורא אינו מקבל טקסט שיתמוך בכותרת, שמו של בלאט לא הוזכר בידיעה אפילו פעם אחת!

הכותרת ב-one

הכותרת ב-one

הקבוצה הפסידה = המאמן הביתה היא כנראה משוואה מתבקשת לדעתו של העורך שהעניק את הכותרת. היא כמו בוקעת מהספסלים האחוריים ביותר של אספסוף מתוסכל. מבחינה רציונלית, עיתונאית, היא אינה לגיטימית. בסך-הכל עורך שתפס טרמפ על דיווח חדשותי כדי להודיע לכולם מה הוא חושב על בלאט. ידיעה שהפך ללוח מודעות כדי לתלות עליה את דעתו. כופה אותה על הקוראים בהתלהמות שרירותית. חסר אומץ לפרסם טור בשמו, הסתתר תחת הקרדיט "מערכת one".

אם תרצו, זהו מקרה שחושף את מאחורי הקלעים של one. הוא מלמד שנכון לעכשיו בלאט אינו כוס התה והעוגייה של עורכי ומנהלי האתר. מעבר לכך, לפעמים מקנן החשד שתכנים תמוהים מסוג זה, החוטאים לערכים עיתונאיים בסיסיים, נועדו בעצם לספק חומר לימודי לחניכי הקורס: כך לא עושים עיתונות, כך לא מערבבים דעה עם ידיעה, כך לא משתמשים באתר כדי לנגח את מי שלא משתף פעולה, ככה לא עושים בכלל, זה אסור, פויה. בקיצור, "עורך, תתפטר".

או או

המהומה התורנית שהגיעה מכיוונה של בית"ר ירושלים (האוהדים שוב מתנגדים לשחקנים מוסלמים בקבוצה) היא הזדמנות לדבר על אחד האגפים הכי השוליים והכי זניחים בתקשורת – כיתוב התמונה. זהו אחד מהטקסטים הנקראים ביותר, ודווקא הוא נחשב לטכני, שקוף. והנה הכיתוב שנבחר לתמונה באתר ערוץ הספורט מבטא בדיוק את הנימה המהוססת, האפולוגטית, של חלקים בתקשורת הספורט ביחס לגזענות האפלה של הפלג הקיצוני באוהדי בית"ר.

כיתוב התמונה בערוץ הספורט (ליחצו להגדלה)

כיתוב התמונה בערוץ הספורט (ליחצו להגדלה)

"70 שנה של עקרונות", נכתב על השלט שאוחזים האוהדים בתמונה באתר ערוץ הספורט, "אוהדי בית"ר. עקרונות או גזענות?", נכתב מתחת לתצלום. ההנחה שמובלעת בכיתוב המנגיד בין גזענות ל"עקרונות" היא כי אלו האחרונים הם בהכרח דבר חיובי – ההפך מ"גזענות". ובכן, גזענות היא עיקרון ככל העקרונות. קבוצת אנשים שמאמינים ב"טוהר", של גזע או של קבוצה, הם אנשים בעלי עקרונות. עקרונות חשוכים, מדכאים ומסוכנים.

הכיתוב מהסס בשאלה שאין להתלבט בה: גזעני בית"ר – שטרחו על הכנתם וניסוחם של שלטי ענק, שהקימו מועדון אוהדים ובחרו לו בקפידה רבה שם פשיסטי המעורר אסוציאציות מאפיוזיות, "לה פמיליה" – אינם המון משולהב ש"נדלק" לאלימות מקומית ונגרר להתפרצות רגעית של רגשות אפלים, אלא קבוצה מאורגנת היטב, האוחזת, ובכן, בעקרונות מנוסחים ומוגדרים היטב, שמעוגנים בחלקים היותר מתועבים של ההיסטוריה האנושית.

"בית"ר טהורה לעד", שלט ענק אחר שצויר בהשקעה ניכרת, הוא בפירוש ביטוי של "עיקרון". גם הנאציזם, הפשיזם והסטליניזם התבססו על עקרונות, שסחפו מיליונים. תקשורת הספורט חייבת לעשות יד אחת ולהביע עמדה נחרצת, חד-משמעית, נגד העקרונות הגזעניים, שמונעים משנאה ופחד של "משפחת בית"ר". כיתוב תמונה אמיץ הוא צעד ראשון לכך. 

לתגובות: yegerm9@walla.co.il