יאיר לפיד מרבה להתגאות בייחוס המקצועי שלו: סבו היה עיתונאי, אביו היה עיתונאי, אשתו ליהיא היא צלמת עיתונות ובעלת טור. למרות זאת, ואולי המלה "למרות" מיותרת כאן, מסעו הארוך והמוצלח לכנסת בראשות יש-עתיד נפתח בהחלטה אסטרטגית להימנע מראיונות ולדבר אל הציבור ישירות בדף הפייסבוק שלו.

משפתח את הסכר, הציף לפיד את כל כלי התקשורת, מהמגרש הביתי ב"אולפן שישי" של חדשות 2, שמהגשתו פרש פחות משנה קודם לכן, דרך ראיון עם נחום ברנע בעיתון הבית "ידיעות אחרונות" (שבו המשיך לכתוב טור שבועי גם אחרי שהודיע על כניסה לפוליטיקה), ועד למקומון "ערב ערב באילת", שדיווח שלפיד הקדיש לו שעה וחצי מזמנו. כלי תקשורת אחד בלט בהעדרו: עיתון "הארץ".

על האנומליה הזו הצביעה כתבת "הארץ" רויטל חובל, שהיתה אחראית על סיקור יש-עתיד בתקופת הבחירות. בסטטוס שפירסמה בפייסבוק יום לפני הבחירות כתבה: "אז מחר אני בסיבוב הדאווין האחרון של הבחירות עם יאיר לפיד, המועמד הזה שגורם להרבה טוקבקיסטים להתפרע על המקלדת. המועמד שמסרב להתראיין ל'הארץ', אבל שכל ידיעה שלו שוברת שיאי צפייה בארץ".

החרם לא היה גורף; לפיד ואנשיו איפשרו לחובל לסקר את המפלגה וגם שוחחו איתה, אבל לפיד לא התראיין לעיתון. הוא סירב להצעה שקיבל להתראיין למוסף "הארץ", ולא הסכים להשתתף בסדרת הצ'טים שערכו פוליטיקאים עם גולשי אתר "הארץ". חובל העלתה את נושא החרם בפגישותיה התכופות עם אנשי יש-עתיד, אולם לא קיבלה תשובה קונקרטית.

מה יש ללפיד נגד "הארץ"? התשובה מופיעה בראיון שנתן לפיד לחן שליטא במוסף "G" של "גלובס" ב-19.1.13. "יש עיתונאים שניתקת איתם את הקשר בעקבות דברים שכתבו עליך?", שאלה שליטא, ולפיד השיב: "לא היו לי אף פעם המון חברים עיתונאים. היה אחד וזה עפר שלח, שהוא איתי עכשיו. אני יותר מדי מנוסה מכדי להגיד, 'דברי הוצאו מהקשרם'. מדי פעם אני מקבל איזה סוג של צרבת קלה בצד, אבל בסך-הכל התקשורת עושה את תפקידה. ואם היא מתעסקת בדברים שוליים, אז הם שוליים ולא אכפת לי".

בתשובה לשאלה "מה שולי בעיניך" ענה לפיד: "כל מיני דיונים על התואר שלי באוניברסיטה, או על איפה שירתתי בצבא. לא שאלו אותי על זה אף פעם בכנסים שאני עושה, מלבד בחור עם חולצה של מפלגת העבודה באחת המכללות. זה לא מעניין אף אחד חוץ מאת התקשורת, וזה בסדר. היה הרבה יותר גרוע אם לא היו מתעסקים בי".

הדיונים על התואר של לפיד החלו שנה לפני כן בחשיפה של טלילה נשר, כתבת החינוך של "הארץ". "איך התקבל לפיד ללימודי דוקטורט ללא תואר ראשון?", שאלה הכותרת. אוניברסיטת בר-אילן, שבה למד לפיד, השיבה כי התקבל "בתהליך המקובל לתלמידים ללא תואר, לאחר בדיקה מקיפה, בהתחשב בהישגיו הספרותיים והעיתונאיים ובהמלצות שהגיש". לפיד סירב להגיב לפניית "הארץ", ויומיים אחר-כך הגיב על הדברים בדף הפייסבוק שלו. הסיפור המשיך להתגלגל עד לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, והחלטה של המועצה להשכלה גבוהה שלפיה לפיד יצטרך להשלים תואר ראשון בטרם יוכל להמשיך לתואר שני ודוקטורט.

בראיון ל"גלובס" התייחס לפיד גם לפרסומים על טעויות עובדתיות שלו: "הדברים האלה קרו בהתחלה כשהיינו ניזונים ממה שניזונים העיתונאים, כמו ארכיון, אינטרנט ועיתונים. מאז הקמנו מחלקת בדיקת עובדות. אני לא יכול להבטיח שיש אפס טעויות, אבל הן ירדו למינימום".

"הארץ" עסק רבות בטעויות של לפיד. אחת מהן נעשתה באסיפה השנתית של איגוד לשכות המסחר בתל-אביב, שם אמר לפיד: "לפני שלושה ימים, מעמד הביניים הישראלי התעורר בבוקר וגילה שהעלו לו את מס הכנסה. מי שמרוויח 15 אלף שקלים לחודש ישלם עוד 1,800 שקלים לשנה. אין להם 1,800 שקל, אבל למדינה זה לא אכפת. היא יכולה לקחת – אז היא לוקחת". אילן ליאור דיווח ב"הארץ" כי "הוא כנראה לא טרח לבדוק את הנתונים, או שפשוט שכח שיש בישראל מדרגות מס. החישוב שעשה היה נכון אילו המס היה עולה ב-1% על כל המשכורת, מהשקל הראשון. אולם, זה לא מה שקרה. [...] לפיד ניפח ב-1,400% את הפגיעה במשכורתו של מי שמרוויח 15 אלף שקלים בחודש, כאשר ישלם למעשה רק 120 שקלים יותר בשנה, לא 1,800". מפלגתו של לפיד סירבה להגיב.

המדור "אזעקת אמת" של "הארץ", העוסק בנכונות אמירות של אישי ציבור, הקדיש ללפיד ארבעה טורים, שלושה מהם בדצמבר, חודש לפני הבחירות. בראשון, שעליו חתומים רויטל חובל וחיים לוינסון, נמנתה שורה של טעויות עובדתיות בדבריו של לפיד על חינוך, ובהן מספר בחינות הבגרות בישראל, מיקומה בדירוגי חינוך שונים ומספר זוכי פרסי הנובל שלה, ויש-עתיד מסרה בתגובה כי "נבצע בדיקה קפדנית, ואם יהיה צורך בכך נראה זאת כחובתנו לתקן כל טעות שנפלה”;

הטור השני, של חובל, סתר את דבריו של לפיד כי בתקופת כהונתו של מאיר כהן, מס' 4 ביש-עתיד, כראש עיריית דימונה, ירדה האבטלה בעיר; השלישי, של כותב שורות אלו, עסק עסק בהתכחשות של לפיד להתחייבותו שלא להביא פוליטיקאים מקצועיים למפלגתו; והרביעי, של מאיה לקר, תיקן את טעותו בנוגע לחלקם של ועדי העובדים בתאגידי המים בעליית מחיר המים.

חובל סירבה להרחיב מעבר לדברים שכתבה בפייסבוק. נעה לנדאו, ראש מערכת החדשות של "הארץ", אישרה כי לפיד לא התראיין ל"הארץ" מאז שהגיש את מועמדותו, אך סירבה להגיב בנימוק ש"באמת שאין לי מה לומר בנושא". גם עורך "הארץ", אלוף בן, סירב להגיב.

לשאלה מדוע לפיד מחרים את "הארץ" השיבה בצהרי יום שני הדוברת שלו, נילי רייכמן: "אנחנו לא מתראיינים כלל בשלב זה, לאף כלי תקשורת". היא סירבה להגיב לעניין גם כשהובהר לה שהשאלה נוגעת לכל התקופה מאז הכרזתו של לפיד על כניסה לפוליטיקה. באותו ערב כיכב לפיד בכתבה של בן שני ב"עובדה", כולל ראיון שנערך בביתו ביום שישי שעבר.